סע"ש 57518-06-14 ברכמן נ' סטלס בע"מ ואח'

1. בפניי בקשת התובע (להלן – "המבקש") למחיקת כתב ההגנה מטעם הנתבעות (להלן – "המשיבות"), בגלגולה השני, וזאת בטענה כי המשיבות הפרו את צו בית הדין לגילוי ועיון במסמכים. כמו כן מבוקש כי בית הדין יורה על החלפת הייצוג של המשיבות וזאת לאור העובדה כי בא כוח המשיבות הינו ממשרדו של עו"ד לחמני המשמש גם כרו"ח של המשיבות וצפוי להיחקר בפני בית הדין.

2.בתגובתן ביקשו המשיבות כי אדחה את בקשת המחיקה שכן לטענתן קיימו את צו בית הדין והעבירו לעיונו של המבקש את כלל המסמכים המצויים בידיהן אשר רלבנטיים למחלוקת ושאינם חסויים. כמו כן התבקש כי המבקש הוא אשר אינו מקיים את הליך גילוי מסמכים וביקשו כי אורה למבקש להעביר לעיונם את פסק הדין בתפ"ח 1016/06 אשר ניתן כנגדו, וכן מענה לשאלון.

3. כתב התביעה דנן הוגש ביום 29.6.2014 במסגרתו נטען כי המבקש שימש כסוכן שטח של המשיבות 1-2 שתפקידו למכור פוליסות ביטוח משכנתאות. לטענת המבקש בכתב התביעה, המשיבות 3-4 שימשו יחדיו כמנהלות המשיבות 1-2, אשר ניצלוהו והעסיקו אותו בתנאים מחפירים, כאשר בסופו של יום פיטרוהו בתואנות שווא ומבלי לשלם לו את זכויותיו.

4.בתביעתו עותר המבקש לתשלום פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת ופיצויים בגין פיטורין שלא כדין, הפרשי שכר, החזר הוצאות נסיעה וארוחות, דמי הבראה, דמי חגים והפרשי הפרשות לפנסיה. עוד טוען המבקש במסגרת תביעתו להרמת מסך בטענה כי המשיבות 3-4 עשו במשיבות 1-2 כבשלהן, שילשלו לכיסן כספים שנועדו כביכול לצורכי המשיבות 1-2, התנהגות אשר לשיטת המבקש מהווה עילה להרמת מסך.

5. כתב ההגנה מטעם המשיבות הוגש ביום 13.11.2014 במסגרתו נטען כי למבקש נערכה שיחת שימוע שלאחריה, שלח דרישה אל המשיבות במסגרתה הציב אולטימטום בדבר תנאי שכרו והלכה למעשה יש לראות בפנייתו זו כהתפטרות. עוד נטען כי המבקש קיבל את שכרו כמוסכם בין הצדדים. כן נטען כי אין למבקש כל עילת תביעה כנגד המשיבות 2,3, ו-4 שכן הוא הועסק על ידי המשיבה 1 בלבד. כמו כן נטען כי המשיבה 4 הינה מנהלת שכירה במשיבה 1 וכי המשיבה 3 בעלת מניות ומנהלת במשיבה 1 ועל כן יש למחוק התביעה כנגדן בשל העדר יריבות או העדר עילה.

6.עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם פוטר המבקש או שמא התפטר. כן חלוקים הצדדים על תנאי שכרו של המבקש והאם זכאי הוא להפרשי שכר. כמו כן, ישנה מחלוקת באשר למעורבותה ותפקידיה של המשיבה 4 במשיבות 1 והאם יש להרים את מסך ההתאגדות.

7. ביום 27.11.14 בסיומו של קדם המשפט, ניתנה החלטת כבוד סגן הנשיאה, השופט סופר לפיה: "הצדדים יחליפו ביניהם תצהירי גילוי מסמכים ויאפשרו עיון בהם עד ליום 27.12.14".

8.ביום 19.1.2014 הוגשה בקשה למחיקת כתב ההגנה (להלן – "הבקשה הראשונה") וזאת בטענה כי המשיבות העבירו לידי המבקש תצהיר גילוי מסמכים כללי, רק ביום 6.1.2014, לאחר המועד אשר נקבע לכך, ומבלי שהעבירו לעיונו את המסמכים שבתצהיר גילוי המסמכים, וזאת בניגוד להחלטת כבוד סגן הנשיאה, השופט סופר מיום 27.11.14.

9. ביום 5.2.2015 הוגשה תגובת המשיבות לבקשה הראשונה, לפיה, המשיבות קיימו את הצו, אם כי באיחור קל אשר נבע מן העבודה שתצהיר גילוי המסמכים של המבקש הוגש ביום האחרון אשר נקבע לכך בהחלטה. אשר לעיון במסמכים טענו המשיבות כי המבקש כלל לא ביקש לעיין במסמכים אשר בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמן ובמקום לפנות אליהן בבקשה לעיון, פנה לבית הדין.

10. בתגובתן טענו המשיבות כי סעד של מחיקת כתב הגנה הינו חריג וכי אין הצדקה למחוק את כתב ההגנה משהן ביצעו את צו בית הדין ומסרו תצהיר גילוי מסמכים מטעמן וכי העיון כלל לא התבקש ישירות מן הנתבעות. כעולה צתגובת המשיבות המבקש העביר אליהן דרישה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. לטענתן דרישה זו הועברה באיחור, לאחר הגשת הבקשה הראשונה, ואך על מנת לרפות ידיהן. במסגרת תגובתן לא התייחסו המשיבות למסמכים הספציפיים אשר התבקשו ולא טענו טענות לגופם של המסמכים הספציפיים.