אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 55580-06-13

סע"ש 55580-06-13

תאריך פרסום : 08/05/2016 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
55580-06-13
05/05/2016
בפני השופטת:
שרה ברוינר ישרזדה

- נגד -
התובע:
האני שריף
הנתבעת:
אמנון פפרברג בע"מ
החלטה

לפני בקשת התובע להוצאת ראיה והיא דיסק ובו צילום והקלטה שהוקלטו במצלמה נסתרת בנתבעת (להלן ביחד : הראיה).

  1. הנושאים בהם חלוקים הצדדים הם אלה: האם הראיה אכן ראיה היא נוכח האופן שבו הוגשה לבית הדין ובכלל זה- האם בהתחשב בכך שמדובר בקבצים חלקיים שלא הוכח כי אינם ערוכים- אין היא קבילה; האם יש מקום לפסול הראיה באשר הושגה תוך פגיעה בפרטיות התובע באשר מדובר בצילום במצלמה נסתרת; האם יש לפסול הגשת קבצי קול באשר- ככל שמתייחסים לשיחות שבהן אין נוכח העד מטעם הנתבעת, הם בגדר האזנת סתר. נושאים אלה ידונו להלן.

  2. יאמר ראשית לכל, וזאת ביחס לכלל הסוגיות דלעיל, כי נקודת המוצא לדיוננו היא כי לפחות לכאורה, בשלב זה, ה"ראיה" היא מסמך רלבנטי לבירור חלק משמעותי מהסוגיות שבמחלוקת ועל ענין זה עמדתי כבר בהחלטה מה 13.4.15. משכך, יש לבחון את הפגמים להם טוען המבקש באופן הגשת הראיה ובקבילותה, ואת טענות הצדדים על רקע חשיבותה הלכאורית של הראיה לבירור האמת.

    קבילות הראיה

  3. אשר לעצם צירוף הראיה כנדרש לתצהיר: אכן גילוי מסמך במסגרת הליך גילוי המסמכים אינו בא במקום צירופו כדין למסכת הראיות מטעמו של צד, אלא על צד המבקש לצרף מסמך לעדותו/תצהירו לעשות כן מפורשות כחלק מהם. ההפניה בתצהיר מר פפרברג מטעם הנתבעת לראיה, אינה על דרך צרופה לתצהיר זה כחלק בלתי נפרד הימנו. עם זאת, ברור כי לכך כיון המצהיר וכן ברור כי אף התובע הבין שזו הכוונה, שאם לא כן לא היה פונה להגיש הבקשה שהגיש. בנסיבות העניין דומה כי פגם זה הוא טכני בלבד וניתן לתיקון בלא גרימת כל עוות דין (באשר התובע מודע לראיה ולתוכנה והיא אף היוותה נשוא לבקשות והחלטות בשלבים המקדמיים). לעניין זה (כפוף ליתר רכיבי החלטה זו) ולמען הסר כל ספק יוכל העד מטעם הנתבעת להבהיר העניין במסגרת חקירה ראשית משלימה בפתח חקירתו.

  4. אשר לאופן הגשת הראיה: ס' 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 קובע כי בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בהליכים פליליים. יחד עם זאת, הפסיקה קבעה כי בית הדין קשור בעקרונות שבדיני הראיות (דב"ע מג/3-121 תכשיטי אבדור בע"מ - גד כספי, פד"ע טו 212, 216 מול האות ה'). הכללים הרלבנטיים למחלוקות דכאן הובהרו בע"ע (ארצי) 36076-06-10 י. קל-לי תעשיות בע"מ נ' דמיטרי מלי ( 9.12.10.) (להלן : "עניין קל-לי") :

    "מטרת המחוקק היתה להביא לאכיפה מירבית של נורמות אלה. להשגת מטרה זו בחר המחוקק לשחרר את בית הדין מהמסגרות של דיני הראיות, ואיפשר לבית הדין, וכן לצדדים להליך האזרחי, גמישות בעניין הסייגים והתנאים לקבלת ראיות" ... עם זאת, משמעה של גמישות זו אינו ויתור על עקרונות בסיסיים של דיני הראיות, כי אם מתן אפשרות לבית הדין "להסיר מעליו מגבלות מתחום דיני הראיות, שלדעתו אינן רצויות ושהסרתן אינה פוגעת בעשיית משפט צדק" (עניין לוסקי). בלשונו של השופט צור:

    "שחרורם של בתי הדין לעבודה מכבלי דיני הראיות נועד לפשט את הדיון המשפטי בפני בית הדין לעבודה, להגמיש את ההליך השיפוטי ולסייע לבית הדין להגיע לתוצאה נכונה, צודקת ופשוטה בעניין הבא לפניו. עם זאת, הוראת סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה לא נועדה לשחרר את בית הדין מעקרונות דיני הראיות, להכשיר ראיות פסולות או לפעול בניגוד לכללים המקובלים הנהוגים בתחום זה" (ע"ע 1520/04 רונית חמו – אלעזר עמשי, מיום 21.2.05)"

    ההלכות דלעיל אומצו, בשינויים המחויבים, גם בבתי הדין לעבודה. עולה מהן כי דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמליל, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן כי התמליל אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית הדין יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמליל תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו.

    האמור לעיל הנו דרך המלך, אך ייתכנו לה חריגים בתלות בסוג ההליך המתנהל ובכלל נסיבות העניין. הערכאה הדיונית היא שתיתן דעתה לכלל השיקולים ותחליט אם יש הצדקה לקבל הקלטה – או תמליל – כראיה גם אם הוגשו שלא במסגרת "דרך המלך" שפורטה לעיל, הכל תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות בהתאמה לסוג ההליכים המתנהלים בבתי הדין לעבודה, ולשם השגת התכלית של חשיפת האמת ועשיית צדק. במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת הרלוונטיות של ההקלטה למחלוקת מושא ההליך. אין להקשות בדרישות פורמאליות כאשר יש קושי אמיתי ומוצדק לעמוד בהן, אלא ככל שאלה נדרשות על מנת לוודא את מהימנות ההקלטה והיותה משקפת באופן אמיתי את שנאמר על ידי המוקלט.

    עוד יש לזכור כי גם אם הקלטה, או תמליל, התקבלו לתיק בית הדין כראיה – עדיין עומד לבית הדין האזורי שיקול הדעת איזה משקל להעניק להם, בהתחשב בכלל הנסיבות, כאשר מגמתה של הפסיקה בשנים האחרונות היא להעביר את מרכז הכובד לשאלת המשקל ולא לשאלת הקבילות (ע"ע 423/99 מדינת ישראל – ישראל אגוזי, מיום 28.12.05).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ