אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מיכל דחוח הלוי נ' מדינת ישראל- משרד מבקר המדינה

מיכל דחוח הלוי נ' מדינת ישראל- משרד מבקר המדינה

תאריך פרסום : 07/05/2017 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
51086-11-16
30/04/2017
בפני השופטת:
שרה מאירי

- נגד -
התובעת:
מיכל דחוח הלוי
הנתבעת:
מדינת ישראל- משרד מבקר המדינה
החלטה

 

 

1.בבקשה שבפניי (אשר הוגשה ביום 26/02/2017) עותרת התובעת לפסילתי מלדון בהמשך ההליכים בעניינה, בהתאם לסעיף 39 א' לחוק ביה"דע וסעיף 77 א' לחוק בתי המשפט.

משהבקשה מתפרסת על פני 10 עמודים תוך התייחסות לדיונים והחלטות שונות שניתנו, על מנת שלא להאריך שלא לצורך, אפרט להלן תמציתן של הטענות:

 

בהתנהלותו ובהחלטותיו, כבר מתחילת ההליכים, לא רק שביה"ד הפגין עויינותו הרבה כלפי התובעת ואף איים בהטלת הוצאות כבדות, אלא אף חרץ מראש לשבט את דין התביעה והבקשות לסעדים הזמניים שנכרכו בה. משביה"ד נמנע מלהתייחס לתצהירים שבתמיכה לבקשה לתיקון פרוטוקול – אישר התנהלות שתוארה בהם (האווירה הקשה והמאיימת, קביעותיו הנחרצות של בית הדין, הלחץ הכבד שהפעיל) – המצדיקים פסילה, משגיבשתי עמדתי כי אין תוחלת לתובענה, גישה עויינת ודעה קדומה שלילית כלפי המבקשת, על יסוד הליכים אחרים שניהלה בהקשרים אחרים; כך, באופן שיטתי וסדור בכל ההליכים, שלב אחר שלב, כשההחלטות האחרונות שניתנו על ידי (כולל בבקשה לתיקון הפרוטוקול) גיבשו המסה הקריטית מעל לכל ספק כי התובעת לא תזכה מידיי לצדק, בבחינת "משחק מכור" (בג"צ 2148/94 גלברט נ' ועדת החקירה; בג"צ 4057/00 ישקר בע"מ נ' ביה"ד הארצי).

עויינות בהיבט הפרוצדורלי בעשיית שימוש עקבי ושיטתי לרעה ביכולתי ובסמכותי לקבוע ס"ד, ע"מ לנגח התובעת או "להדביר ההליכים" בהם נקטה למניעת פיטוריה. כך קוצב לה במכוון ובמפגיע מועדים בלתי סבירים כדי שאוכל לנגחה על שביזתה כביכול צווי בית הדין ומנגד, קוצב לפתע מועדים "נדיבים" ביותר לצד שכנגד. עוד לשיטה שנוקט בית הדין: החלטה מ- 22/11/15, כשהוריתי למבקשת תוך שעה וחצי להמציאה אישית לצדדים שכנגד, בלא שהוריתי למזכירות להמציאה לב"כ דאז של המבקשת, שמשרדו באבו סנאן שבגליל, ותוך שנזף בו והקדיש לכך חלק נכבד מהדיון.

במקום לייסר המשיב על ששינה הסטטוס קוו בטרם החלטת בית הדין בבקשה החזרה, ניתנה החלטה תוך ניגוח התובעת; דחה בהחלטה לקונית בקשה לעיון חוזר. לא השתתי הוצאות על המשיבה בגין אי התייצבותה (לדיון ב- 20/12/2016, הגם שבוצעה מסירה אישית לפרקליטות) ועוד שימוש לרעה בסדרי הדין, כשראה בבקשה לתיקון הפרוטוקול "הזדמנות" לסכל תכלית הצו המונע פיטוריה, כשבכוונת מכוון נקצב למשיב מועד כה ארוך לתגובה (החלטה מ- 27/12/16).

 

הבר"ע על החלטות נדחתה "מטעמי יעילות" והגם שהתובעת פעלה בקדחתנות כמצוות בית הדין הארצי שוב סיכל מותב זה, תוך עשיית שימוש לרעה בסדרי הדין, מתן ההכרעה בבקשה למניעת פיטוריה, החלטות שניתנו בניגוד לכוונתו של בית הדין הארצי להחיש ההליכים, טרם ייכנסו פיטוריה לתוקף.

 

בית הדין דחה כצפוי, בקשתה למתן צו ארעי (החלטה 09/01/2017), ו"הכרעתנו המיידית" בבקשה לצוו מניעה ניתנה כחודש אח"כ ולאחר שפיטוריה נכנסו לתוקפם וכבר מעיתוי זה ניתן ללמוד על מגמתיות ההחלטה העוסקת בהתנגחות/התנצחות עמה, כשהתובעת סברה לתומה כי נוכח לוח הזמנים הידוע (כניסת פיטורים לתוקפם ב- 11/01/2017) וכן נוכח הוראות ביה"ד הארצי (הבר"ע הנ"ל) תנתן ההחלטה בטרם יכנסו פיטוריה לתוקפם. ההחלטה מתעלמת לחלוטין מסיכומיה ומסיכומי תשובתה, תוך שפרסה בפרוטרוט טיעוני המשיב ותוך העלאת טענות והנמקות שגויות, המלמדות על הטיית דין מגמתית ומשוא פנים מובהק ובניגוד להסכמה הדיונית.

התובעת מונה פגמים בהחלטה והחמור מכל, המצביע בעליל על היות המותב מוטה כנגדה, עת קיבל טענת המבקר לפיה נעדר ביה"ד סמכות לדון בטענתה המרכזית סוגייה המסורה בלעדית לבג"צ – ולא העביר הדיון בתובענה לבג"צ ולמצער, להקפיא ההליכים עד להכרעת בג"צ בסוגייה מרכזית זו, אך בחר לקבוע בהחלטתו ממצאים עובדתיים לחובתה, מה שאמור להגזר רק לאחר שתוכרע סוגיית סמכות המשיב, בכובעו כנציג תלונות הציבור ואפילו לא טרח לסייג קביעותיו, כלכאורית, או כתקפות רק לשלב הזמני ואף לו כך צויין, ברור שמדובר היה במראית עין. במאזן הנוחיות אף השתלח ביה"ד במבקשת, ניתח את אופייה, הגם שאינו מכיר אותה כלל ועיקר ואף לא נשמעו ראיות בעניין אישיותה, השתלחות שאינה מחוייבת ובוודאי שאינה מוצדקת, מה שמלמד על עויינותו כלפיה ומנגד, לא מוצא, ולו גם בדל דופי, במשיב והתנהלותו הנחושה לפטר את התובעת, בהתעלמות מאי הסבירות הקיצונית שבהתנהלותו ואף מגבה הראיות החותכות כי ההחלטה על פיטוריה כבר הוכנה טרם השימוע. כך הושתו עליה הוצאות (החלטה מ- 06/02/2017), ללא הצדקה, תוך הטיית הדין, בקבלו טענת המשיב בדבר הכנת הגנה מקורית (טענה שלא נתמכה כלל בתצהיר). גם החלטה (19/01/2017) בדבר שמיעת הוכחות ב- 09/05/2017, תוך פסיחה על גמ"ס וע"ר מלמדת שמנוי וגמור עמי להכביד עליה. כיצד תערך לח.נ. אם אינה יודעת מיהם המצהירים ותוכנם מטעם המשיב, ואיך תערך לחקירתם?! המבקשת נענתה בשלילה לפנייתה-דרישתה לעיין במסמכים המוכיחים התנכלות לה בשל חשיפת שחיתויות במשרד המשיב, ובסימביוזה מופלאה ניתנה החלטה לפסוח על ההליכים המקובלים, בהתנהלות דיונית חריגה המשקפת העויינות כלפיה והמגמה להדביר תביעתה ויהי מה. בשבוע בו חלה באופן סמלי פרשת משפטים, משתקפת תמונה עגומה לפיה חרץ ביה"ד מלכתחילה לשבט את דין התובענה, עוין תהומית את המבקשת, עושה שימוש בסמכותו לקביעת סדרי דין כדי להרע עמה, מחד ולאפשר למשיב להשלים ולממש פיטוריה – כשאין כל אפשרות כי תזכה למשפט צדק ממותב זה.

"על כן, ככל שכב' בית הדין ימצא שלא להורות על העברת התובענה לדיון בפני בג"צ – מתבקש הוא לפסול את עצמו מלישב בדין בתובענה זו".

לבקשה צורף תצהיר התובעת לפיו ההתנהלות כמפורט בבקשה מגבשת בלבה מעל כל ספק כי בית הדין עויין אותה ואת עניינה, כי לא תזכה למשפט צדק ומנוי גמור לדחות תביעתה.

 

2.המדינה בתגובתה (15/03/2017) עתרה לדחיית הבקשה, משהיא מופרכת וחסרת כל בסיס, משאינה מצביעה על כל עילה ולו לכאורית המצדיקה פסלות שופט.

המדינה סוקרת הפסיקה ומפנה לכך כי אין מדובר בהתרשמות סובייקטיבית של בע"ד, אלא הערכה אובייקטיבית של בית המשפט. פסילת שופט תעשה רק במקרים קיצוניים ומובהקים, בהם בחינה אובייקטיבית של הנסיבות מלמדת כי אין השופט ראוי לשבת בדין. הראיות שיש להביא חייבות להיות משמעותיות. חשדות, תחושות , השערות, הנעדרים ביסוס עובדתי, אינם בסיס לטענת פסלות.

התובעת אחרה המועד להגשת הבקשה – לא נמנע מהתובעת להעלות טענתה, לכל המאוחר בהזדמנות הראשונה משנודעה לה,כשהתובעת לא ערערה על ההחלטות ולכל המאוחר היה עליה להגיש בקשתה ב- 14/12/2016 או בסמוך לבקשתה לתיקון פרוטוקול (20/12/2016). הבקשה הוגשה אך ורק משההחלטות אינן לרצונה של התובעת ובכך מנצלת היא לרעה הליכי משפט, השאירה אותה "לעת מצוא"; משכך, יש לדחות הבקשה בלי להדרש לשיהוי, כשבהיותה ערה לכך, טוענת התובעת לגיבושה של "מסה קריטית", טענה רעועה; המדינה מפנה להחלטת בית הדין הארצי בבר"ע (04/01/2017).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ