אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 4909-12-12.01 ינואר 2015

סע"ש 4909-12-12.01 ינואר 2015

תאריך פרסום : 15/01/2015 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
4909-12-12
01/01/2015
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
תובעים:
יאיר אנוש ו-155 אח'
עו"ד גל גורודיסקי
נתבעים:
1. המוסד לביטוח לאומי ירושלים
2. משרד האוצר
3. מתייצבת בהליך - הסתדרות העובדים הכללית החדשה

עו"ד יונתן פסי
עו"ד אבי עדאקי סלמן
עו"ד יאנה סימקין
עו"ד ארנה נבון כהן
עו"ד יעל גברוביץ
פסק דין
 

 

1.ביום 8.12.09 נחתם הסכם קיבוצי (להלן: "ההסכם הקיבוצי") החל על הנתבעת 1 ועובדיה, ביניהם התובעים. התובעים עובדים כאנשי מחשוב בסניף הראשי של הנתבעת 1. במהלך המו"מ וקודם לחתימת ההסכם הקיבוצי נקטו עובדי הנתבעת 1 (להלן: "המוסד") בשביתה חלקית – עיצומים. מדובר היה בשביתה חלקית מוגנת כפי שנקבע על ידי כב' השופטת פרוז'ינין (בהחלטתה מיום 15.10.09 בסעיף 9 בתיק ס"ק 11/09). בגין העיצומים ובהתאם להנחיית הממונה על השכר באוצר, ניכה המוסד חלק משכר העובדים. מדובר בניכוי מהשכר בשיעור 20% ביחס לחודש יולי 2009 ובשיעור 10% ביחס לחודש 8/09 וכך גם לא שולמו לעובדים תוספות כמו כוננות וגמול שעות נוספות ביחס לאותה תקופה. במהלך המו"מ הסכים המוסד שלא להמשיך בניכוי השכר ולהקפיא את הניכוי (כמפורט בנספח ה' לכתב התביעה). הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, המוסד וההסתדרות הכללית, הסכימו גם כי ענין ניכוי השכר ידון במסגרת המו"מ הקיבוצי (סעיף 3 נספח ה').

 

2.בסופו של יום, השלימו הצדדים את המו"מ וחתמו על ההסכם הקיבוצי ב-8.12.09, אך למרבה הצער לא הסדירו אותה עת את נושא ניכוי השכר בגין העיצומים, ואת השכר הראוי שלו זכאים העובדים בתקופת העיצומים.

הואיל והצדדים כאמור לא דנו בענין הניכויים הרי שהמוסד ניכה מהשכר את השיעורים הנ"ל (להלן: "הסכום שנוכה").

 

3.התובעים הגישו תביעה להחזר הסכומים שנוכו. תביעה דומה הוגשה על ידי כ-460 תובעים נוספים. התובעים בתיק זה מיוצגים על ידי הסתדרות העובדים הלאומית (להלן: "ההסתדרות הלאומית"). 460 התובעים האחרים יוצגו על ידי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שהיא הארגון היציג של עובדי המוסד (להלן: "ההסתדרות הכללית"). בתחילה אוחד הדיון בכל התביעות, כאשר התיק המוביל היה ס"ע 13236-11-10 ולי מועלם – המל"ל.

הואיל והשביתה במהותה הינה אקט מהתחום הקיבוצי, הוצע לצדדים לנהל משא ומתן קיבוצי ביחס לניכוי וביחס לשכר הראוי בחודש יולי ואוגוסט 2009. המו"מ היה עם המוסד כמו גם עם ההסתדרות הכללית, כאשר ההסתדרות הלאומית זומנה למו"מ. בסופו של דבר הושלם המו"מ בלי נוכחותה של ההסתדרות הלאומית, וזאת לנוכח הגישות השונות בין ההסתדרות הכללית להסתדרות הלאומית. במסגרת המו"מ נותרה מחלוקת בין הצדדים ליחסים הקיבוציים (המוסד וההסתדרות הכללית) על שיעור ההחזר של הסכום שנוכה. המחלוקת היתה בין 90% החזר, לשיטת המוסד והממונה על השכר, לבין טענת ההסתדרות הכללית שיש להחזיר 96%. הצדדים הסכימו להסמיך את בית הדין לקבוע את שיעור ההחזר על דרך של סעיף 79א' ללא נימוקים, בין שתי העמדות (90%-96%). ההסכמה עוגנה כנספח ד' להסכם הקיבוצי מיום 8.12.09 (נספח ד', יקרא להלן: "ההסכם המשלים").

 

4.בפסק הדין המתוקן מיום 26.6.13, שניתן על יסוד הסכמת הצדדים כאמור, הועמד שיעור ההחזר מהסכום שנוכה בגין העיצומים, על 95% מהשכר שנוכה, בהתאם להסכמת המוסד וההסתדרות הכללית בההסכם הקיבוצי המשלים (נספח ד'). שיעור ההחזר יחול על "כל עובדי המשרד הראשי אשר נוכה משכרם בגין השתתפות בעיצומים לרבות עובדים שפרשו" (סעיף 5 להסכם המשלים, נספח ד'). נציין כי הצדדים הגישו בהליך נפרד בקשה לאישור הסכם קיבוצי זה – ההסכם המשלים - נספח ד', בהליך שמספרו ס"ק 49969-05-13. עוד הוסכם בהסכם המשלים כי ההכרעה תמצה את התביעות ההדדיות ובכללם התביעות בגין החזר הסכום שנוכה בגין העיצומים בשנת 2009. ההסתדרות הכללית וועד העובדים התחייבו לסייע למוסד בטיפול בכל טענה ו/או דרישה שתועלה באופן אינדיבידואלי על ידי מי מהעובדים (סעיף 7 להסכם המשלים). המוסד וההסתדרות הכללית הגישו את ההסכם המשלים לאישור בית הדין וכאמור ניתן תוקף של פסק דין להסכמות ונקבע שיעור ההחזר בפסק הדין המתוקן מיום 26.6.13 (להלן: "פסק הדין").

 

טענות הצדדים

5.155 התובעים שכאן מיוצגים על ידי ההסתדרות הלאומית. לטענתם מדובר ב- 155 תביעות נפרדות, אינדבידואליות, ויש לברר ביחס לכל אחד מהתובעים שהשתתפו בעיצומים מהו השכר הראוי לו, ובכל אופן התובעים מרביתם ככולם לא השתתפו בעיצומים. כיוון שכך הם זכאים לשכר המלא. עוד טענו כי ההסתדרות הכללית אינה יכולה להסכים ביחס לתביעות האינדיבידואליות שבפנינו. ויתור על זכות קוגנטית מעין זו אין לה תוקף לנוכח הוראות סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז–1967 (להלן: "חוק הסכמים קיבוציים"). לטענת התובעים ובא כוחם עו"ד גורודיסקי שמייצגם מטעם ההסתדרות הלאומית כאמור, עשו המוסד וההסתדרות הכללית יד אחת נגד התובעים כדי לקפחם.

 

6.לטענת התובעים, הואיל ומדובר בשירות ציבורי כמשמעותו בחוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז–1957 (להלן: "חוק יישוב סכסוכי עבודה") הרי שיש להחיל את סעיף 37 ג' לחוק, כיוון שמדובר בשביתה חלקית בלתי מוגנת. בהתאם זכאי עובד שהשתתף בשביתה חלקית בלתי מוגנת לשכר ראוי. התובעים דנן לא השתתפו בעיצומים ולכן אין לדבר על שכר ראוי, אלא הם זכאים לשכר המלא. בכל אופן, גם אם כן השתתפו בעיצומים, הרי שיש לקבוע את השכר הראוי להם באופן אינדיבידואלי. לא ניתן לנכות משכרם בגין השתתפות בעיצומים מבלי שייקבע ע"י בית הדין מה השכר הראוי, ובוודאי שאין לנכות מהשכר של מי שלא השתתף בעיצומים. התובעים סומכים על חוק הגנת השכר התשי"ח - 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") שאינו מרשה ניכויי שכר, אלא אם הורשו בסעיף 25 (א) לחוק זה. לטענת התובעים, המוסד לא רשאי היה לבצע ניכוי משכרם הואיל ולא פנה קודם לכן לבית הדין לעבודה. בכל אופן ההסכמה הקיבוצית שבהסכם המשלים אינה מכשירה את הניכוי האסור שבוצע בשכרם. ההסכם הקיבוצי החדש – ההסכם המשלים נספח ד', אינו חל עליהם הואיל והם לא השתתפו בעיצומים. לא זו אף זו יש לברר את התביעות של כל אחד מהתובעים, הואיל ואלה הגישו את תביעותיהם קודם לחתימת ההסכם המשלים, והואיל ואלה אינם מיוצגים על ידי ההסתדרות הכללית, והם הביעו דרישתם לפיה יש להחזיר להם את מלוא הסכום שנוכה.

 

7.לטענת ההסתדרות הכללית, ההסכם המשלים נספח ד' משלים את ההסכם הקיבוצי המקורי משנת 2009. הוא חל על כלל העובדים וביניהם גם התובעים, הואיל וכאמור בו, הוא חל על כל מי שנוכה משכרו בגין העיצומים. העיצומים עצמם היו חלק מהמאבק לשיפור תנאי עבודתם של העובדים, מאבק שהצליח להביא לחתימת ההסכם הקיבוצי בשנת 2009. העיצומים היו מימוש הזכות הקיבוצית של עובדים ואקט במישור הקיבוצי. כלל העובדים כמו גם התובעים, נהנים מההסכם הקיבוצי אליו הגיעו בעקבות הצעדים הארגוניים. התובעים אינם יכולים להוציא עצמם מהכלל. ההסכם הקיבוצי המשלים, ככל הסכם קיבוצי, קובע את תחולתו. במקרה זה, כאמור בסעיף 5 להסכם המשלים (נספח ד'), הרי שהוא חל גם על התובעים שכאן. לפיכך ראוי לתת תוקף להסכמת הצדדים ליחסים הקיבוציים ולהחיל עליהם את הפתרון שאומץ בהסכם המשלים ומכוחו הוחזרו להם מרבית הניכויים למעט חלק קטן.

 

8.לטענת המוסד, הפלוגתא (כאמור בפרוטוקול מיום 7.7.13 עמ' 2 ש' 4 -6) שנקבעה בתיק זה הינה האם חל ההסכם המשלים – נספח ד' – על התובעים. הואיל וזו היתה הפלוגתא הרי שאין לסטות ממנה. לאור האמור בהסכם המשלים – נספח ד' – בסעיף 5 ולנוכח הוראות סעיף 15 לחוק הסכמים קיבוציים, לפיו ההסכם הקיבוצי קובע את תחולתו, הרי שכאן נקבע כי ההסכם המשלים יחול גם על התובעים שכאן. לפיכך אין התובעים יכולים להמשיך בהליך הואיל ונקבע ששיעור ההחזר מהניכוי יהיה 95% והכסף כבר הוחזר להם כמו לעובדים האחרים. יתר על כן הצדדים ליחסים הקיבוציים רשאים להפחית שכר וכך נעשה כאן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ