אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 48415-11-14

סע"ש 48415-11-14

תאריך פרסום : 25/01/2017 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
48415-11-14
09/01/2017
בפני השופטת:
שרה שדיאור

- נגד -
התובע:
יונס ג'אבר
עו"ד סני חורי
הנתבע:
קיבוץ בית הערבה
עו"ד מיכאל פרידמן
החלטה

 

לפני בית הדין בקשת הנתבע לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

  1. הנתבע טען כי לא העסיק את התובע לפחות ב-7 השנים שקדמו להגשת התביעה. לטענתו, התובע לא צרף לכתב התביעה או לתצהיר עדות ראשית מטעמו מסמכים שיש בהם ראיה, ולו לכאורה, לכך שהועסק על ידי הנתבע בתקופה האמורה. בנוסף, לא מתקיימים בתובע החריגים שנקבעו בחוק, היינו התובע לא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע ממנו באם תידחה התביעה ולא הראה טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור אותו מהפקדת ערובה. בנסיבות אלה, בהתאם לתקנה 116 א לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, על בית הדין לקבל את הבקשה ולהורות על הפקדת ערובה. עוד טען הנתבע כי התובע אינו תושב ישראל, לא מסר את מענו במסגרת כתב התביעה וסיכויי התביעה קלושים וגם מטעמים אלה יש להורות על חיוב התובע בערובה.

  2. התובע התנגד לבקשה, טען כי היא קנטרנית ומטרתה להכביד על התובע ולחסום בפניו את הדרך לבית הדין ונוסח הבקשה מלמד על התנהלות הנתבע כלפי עובדיו. לטענתו, סיכויי התביעה אינם קלושים כנטען, כיוון שמר נביל עבד אלראזק, מר ראיד פראגמה (ראיד דראגמה) ומר עמאר קאסם אבו מוסחן (להלן "נביל, ראיד ועמאר) אשר מופיעים כמעסיקים של התובע, הם עובדים של הנתבע, והוא נהג להוציא רישיון על שמם. בתיקים אחרים טען הנתבע כי הם קבלנים של הנתבע, אך הנתבע לא הציג הסכם קבלנות ובפועל הוכח שמדובר בעובדים של הנתבע. לטענת התובע, ברור שהרשיונות הפיקטיביים על שם העובדים של הנתבע מהווים ראשית ראיה להעסקת התובע. לטענת התובע תקנה 116 א לא שינתה את המצב הקיים, בעיקר כאשר מדובר על תביעה לזכויות קוגנטיות. לטענת התובע, הוא הועסק על ידי הנתבע עד לשנת 2009, ובקש להסתמך על אישורי ההעסקה שהוצאו עבור העובדים נביל ראיד ועמאר. התובע הפנה למסמך מטעם הנתבע לפיו מר נביל עובד כמלגזן של הקיבוץ. לטענת הנתבע בנסיבות אלה יש להעביר את נטל הראיה לנתבע.

  3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי טיעוני הצדדים להלן החלטתי ונימוקיה.

  4. זכות הגישה לערכאות הוכרה זה מכבר כזכות חוקתית מן המעלה הראשונה ובעלת מעמד נכבד (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עיזבון המנוח באסל נעים איברהים).

  5. חיובו של תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של נתבע, מהווה חריג לכלל הקובע את זכות הגישה לערכאות, ועוגן בחקיקה במסגרת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984:

    "בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

  6. תקנה זו נועדה להגן על נתבע בתביעת סרק - מפני היעדר אפשרות לגבות את חסרון הכיס שייגרם לו עם דחיית התובענה.

  7. בפסיקה נקבע כי סעד זה של הפקדת ערובה ימומש במשורה, במקרים נדירים ובנסיבות חריגות בלבד.

  8. יפים לעניין זה דברי בית המשפט בברע"א 6353/12, יובל אברהם נ' טל יגרמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ