אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 44543-01-16

סע"ש 44543-01-16

תאריך פרסום : 13/07/2016 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה נצרת
44543-01-16
27/06/2016
בפני השופט:
ד"ר טל גולן

- נגד -
התובע:
1. Shi Mingchao
2. נושא דרכון סיני 48779712-G

עו"ד לימור ציטאיט
הנתבעים:
1. תותי ואורי בע"מ
2.
3. דוד תשובה

עו"ד חטיב מחפוז

שניתנה עוד בשנת 2007 במסגרת הליך פלילי, שבו רף ההוכחה הנדרש הינו שונה. זאת ועוד, ההחלטה במקרה שם עסקה בעניין קבלתו של דו"ח איכון כ"רשומה מוסדית", שאלה אשר לא עולה בענייננו.

6.מעבר לאמור, המשיבים טוענים כי השגת מטרת הבקשה יכולה להתקבל גם באמצעים אחרים, כגון חקירת עדים ובדיקת שעות ונוהל בהנהלת מתחם "ביג" בו נמצא מקום העסק, מהם ניתן יהיה לראות כי העסק אינו פתוח בשבת.

7.התשתית הנורמטיבית – תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991 קובעת כדלקמן: "(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ – בלזר, ניתן ביום 27.1.2011). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר המסמכים המבוקשים רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.

8.בית הדין הארצי לעבודה חזר על עיקרי ההלכה הפסוקה בבר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי – HSBC Private Bank Swiss SA, ניתן ביום 7.3.2013, בפוסקו כדלקמן – כידוע, השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה אף קבע בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל – אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007, כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.

9.לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילויין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים; לגבי ההיבט הרחב – במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עוצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו (ראו עניין אבנצ'יק, וכן ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – פלצ'י, ניתן ביום 21.9.2010).

10.לעניין האיזון הראוי לנוכח האפשרות לפגיעה בפרטיות ובהתייחס לסוגיה הספציפית של דו"ח איכון, נפנה גם להחלטתו של כב' השופט ג'השאן בת"א (חד') 44411-06-11‏ ‏מוגרבי נ' מ. בר תחזוקה, ניתן ביום 6.6.2012, שם צוין כדלקמן: "... ענייננו בבקשה שלפניי, הינה צו שיפוטי כשהוא ניתן בהליך אזרחי – לתקופת זמן מוגדרת בעבר, על מנת שנתונים אלו ישמשו את הצד השני כראייה. בנסיבות אלו השיקולים שעל בית המשפט לשקול, נוגעים להליכי גילוי המסמכים. בבג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז נקבע כי נקודת המוצא לגילוי מידע בהליכים אזרחיים הינה גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן: "חשיפת האמת מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד"...". הנה כי כן, ובניגוד לטענת המשיבים בעניין זה, בחינת הנושא של חשיפת דו"ח האיכון אמורה להיעשות לפי מבחני המשפט האזרחי בכללותו ומשפט העבודה בפרט, ולאו דווקא לפי הלכות המשפט הפלילי.

11.מן הכלל אל הפרט – לאחר שעיינתי בכלל טענות הצדדים, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה, ולהלן אפרט את הנימוקים לכך. ראשית, אין חולק כי המבקש עצמו הוא-הוא בעל האינטרס להגנה על פרטיותו, והוא זה שביקש המצאת דו"ח האיכון של טלפון נייד שבו הוא עצמו השתמש, ולא העלה כל טענה בנוגע לפגיעה בפרטיותו. על כן, ממילא הטעם שעשוי היה להכביד על מתן הצו המבוקש, אינו מתקיים במקרה שלפנינו. ראוי גם לציין כי המשיבים אף לא העלו כל טענה בעניין זה.

12.זאת ועוד, המבקש הינו בעל דין בהליך זה, אשר בעצם הגשת תביעתו חשף עצמו לאפשרות שמסמכים מסוימים הנוגעים לפרטיותו יגוּלו, והמבקש עצמו גם ביקש את מסירת דו"ח האיכון כפי שהוא. בכל הקשור למקרה שבו בעל דין מבקש לחשוף ראיה הנוגעת לזכות לפרטיות שלו עצמו, הרי שיש להעדיף ככלל את הערך של קיומו של הליך שיפוטי הנערך ב"קלפים פתוחים", וכאשר הערך של הגנת הפרטיות אומנם נפגע – אולם הדבר נעשה בהסכמת אותו בעל דין. בהקשר זה, אדגיש כי כל מידע אשר יעלה בדו"ח האיכון שיומצא, יעשה בו שימוש רק לצורכי המשפט בלבד ורק בחומר הרלוונטי לגבי התביעה שהוגשה.

13.לגבי הרלוונטיות של הראיה המבוקשת – שוכנעתי כי דו"ח האיכון הינו נדרש ורלוונטי לבירור המחלוקת הנוגעת לשעות עבודתו של המבקש, וגם כאן המשיבים לא כל טענה קונקרטית אשר יש בה כדי לסתור את הרלבנטיות של הראיה המבוקשת שבנדון.

14.עיקר טיעוני המשיבים מתרכזים במהוּת של הראיה שבנדון, ובשאלה עד כמה היא מדויקת. אולם, אין המדובר בטענות שרלוונטיות לשלב של גילוי הראיה כשלעצמה, ואף לא שוכנעתי בשלב זה בטענות המשיבים לפיהן לא ניתן לסמוך על ממצאי דו"ח האיכון כראיה קבילה. ודוק – שאלה זו תיבחן לאחר המצאת הראיה לתיק בית הדין, כאשר הצדדים יוכלו לטעון ביחס אליה לגופו של עניין, וכפי שציין בית הדין הארצי במקרה דומה: "... בית הדין האזורי יקבע בתום ההליך את המשקל שיש ליתן לראייה זו, בהתחשב במארג הראיות והעדויות שיהיה לפניו ובהשתלבות הראייה במארג" (בר"ע (ארצי) 44473-06-15 MEBBERHATUM – פסגות פ.ס חברת בניה קבלנית בע"מ, החלטה מיום 7.9.2015, וראו גם בר"ע 41938-03-15 TEAME – אי.די.אס.אל איכות בע"מ, החלטה מיום 26.4.2015).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ