אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 44322-10-16

סע"ש 44322-10-16

תאריך פרסום : 03/03/2017 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
44322-10-16
26/02/2017
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג

- נגד -
התובע:
ש.פ.ו.
הנתבעים:
1. משרד האוצר יואל נוה כלכלן ראשי
2. משרד האוצר שי באבד מנכ"ל
3. שמואל הולנדר נציב שרות המדינה

עו"ד מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
החלטה

 

1. מונחת לפניי בקשת התובעת לפטור מתשלום אגרת המשפט בהליך וזאת לנוכח המצב הכלכלי הקשה בו היא שרויה.

הרקע לבקשה

2. בשלהי חודש 10/2016 (31.10.2016) הגישה התובעת את התביעה שבכותרת. על פי העולה מכתב התביעה התובעת מועסקת מאז שנת 1989 במשרד האוצר בתפקידים שונים. לטענתה, החל משנת 2014 ועם חילופי גברי בתפקיד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, החלה סובלת מהתנכלות והתעמרות כלפיה. אלה באו לידי ביטוי, בין היתר, בכמות העבודה הבלתי סבירה שנדרשה לבצע, בהעברתה הפיסית לחדר קטן, מיושן וכזה שלא התאים למוגבלות הפיסית ממנה היא סובלת. כמו גם החלפת מקום החניה בו חנתה משך שני עשורים למקום חניה שלא התאים לצרכיה והוביל לכך שהייתה מעורבת במספר תאונות. כל אלה הובילו בתורם לקריסתה המקצועית, הפיסית הנפשית והכלכלית. את נזקיה מעריכה התובעת, לעת עתה, ב– 1,500,000 ₪ ועל כן העמידה תביעתה על הסכום האמור.

3. לשם שלמות התמונה נציין, כי בד בבד עם הגשת כתב התביעה עתרה התובעת למתן צו עשה לפיו תושב לעבודתה ויעוכב הליך שנפתח לפרישתה משירות המדינה. זאת עד למתן פסק הדין בהליך העיקרי. בסוף חודש 11/2016 הודיעה המדינה, כי היא מסכימה לאפשר לתובעת לשוב לעבודה ועל כן התייתרה הבקשה לסעד זמני. החל מראשית חודש 12/2016 מושעית התובעת מעבודתה. החלטת ההשעיה צפויה לשוב ולהיבחן בראשית חודש 3/2017.

טענות הצדדים בבקשה

4. לטענת התובעת אין ביכולתה לעמוד בתשלום האגרה לנוכח מצבה הכלכלי. להוכחת טענתה תמכה התובעת בקשתה, מלכתחילה, בתצהיר בו חזרה על כך שהיא שרויה ב"קריסה כלכלית" וכי הוטלו על נכסיה המועטים עיקולים רבים ולה נושים רבים. בהחלטה מיום 31.10.2016 נדרשה התובעת להשלים בקשתה כך שתהא ערוכה בהתאם לדרישות תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח – 2008 (להלן: תקנות האגרות). בהודעה משלימה מראשית חודש 11/2016 צירפה התובעת תצהיר נוסף בו היא חוזרת על עיקר טענותיה; צווי עיקול שהוטלו לבקשת בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ על רכבה, על דירה שבבעלותה ועל כספים אצל מחזיקים שונים. זאת במסגרת תביעה שהגיש הבנק כנגדה בבית משפט השלום בירושלים לפירעון הלוואות שנטלה ממנו בגובה של כ - 180,000 ₪; תדפיס חשבון עובר ושב לחודשים 7/2016 עד ראשית חודש 10/16 בלבד. בהמשך צירפה התובעת גם אישורים מאת המוסד לביטוח לאומי בדבר 70% מוגבלות בניידות לצמיתות וכן בדבר תשלום קצבת ניידות בהתאם; תלוש שכר לחודש 4/2016.

5. המדינה מצדה מתנגדת לבקשה. לשיטתה המבקשת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, לא פירטה כדבעי את טענתה לחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה ולא תמכה אותה במסמכים כנדרש. לא למותר להדגיש כי משום מה עוסקת תגובת המדינה בדין לפי תקנות בית המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007, חלף תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח – 2008, ועל כך בחלקים בלתי מבוטלים ממנה אינה רלבנטית לעניין כלל ועיקר.

6. בתשובה לתגובת המדינה צירפה התובעת את תלוש שכרה לחודש דצמבר 2016 – הוא חודש השעייתה הראשון בגובה של כ – 917 ₪ בלבד - ה"מדבר בעד עצמו" ומוכיח כי דין בקשתה למתן פטור מאגרה להתקבל.

דיון והכרעה

7. אקדים אחרית לראשית ואומר שלאחר עיון בכלל החומר שהונח בפניי ולאחר ששקלתי את טיעוניי הצדדים באתי לכלל מסקנה כי בשלב זה דין הבקשה דחייה, וטעמיי לכך הרי הם מפורטים מטה.

8. תקנה 12 לתקנות האגרות מורה כך:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד." 

צא ולמד, מתן פטור מתשלום אגרה בהליך מסור לשיקול דעתו של בית הדין. בהתאם לתקנה 12(ב) שניים הם התנאים המקדימים להיעתרות לבקשה לפטור מתשלום אגרה: האחד, כי אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה. כאשר לעניין זה יש להביא בחשבון את שאלת גובה האגרה. השני, קיומה של עילת תביעה (בש"א (ארצי) 675/09 פלקסר – נשיץ ברנדס ושות' (14.2.2010); ע"א (עליון) 8974/04 פלוני – פלונית פ"ד נט(4) 721 (2005); בשג"ץ (עליון) 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם – שר הבריאות (7.5.2009)).

9. אשר למצבה הכלכלי של התובעת יאמר ובראש, כי התובעת לא מילאה אחר הוראות תקנה 12 במלואה ועל כן לא התבהר מצבה הכלכלי עד תום. עם זאת התמונה המצטיירת מן המסמכים שהגישה היא כי מצבה הכלכלי אכן אינו שפיר ויש להניח כי נפקות השעייתה מהעבודה אינה משפרת אותו. בתוך כך על רכושה אכן הוטלו עיקולים ובנסיבות אלה יש להניח כי תתקשה לשלם את האגרה שגובהה 15,000₪. עם זאת אציין, כי עיון בתדפיסי חשבון הבנק מלמד כי מדי פעם מופקדים לחשבונה סכומי מזומן בלתי מבוטלים (ראו למשל: 10,000 ₪ ביום 15.8.2016; 6,070 ₪ ביום 16.8.2017), צ'קים והעברות מחשבונות בנק אחרים להם לא נתנה הסבר בבקשתה (ראו למשל: העברה בסך של 4,500 ₪ ביום 1.7.16; העברה בסך 2,465 ₪ ביום 17.7.2016; הפקדת צ'ק בסך 9,200 ₪ ביום 31.7.2016) וכן פיקדונות (ראו למשל: 45,063 ₪ ביום 28.8.2017). כך לא מצאתי כי התובעת עשתה שימוש בזכותה לפנות לאב בית הדין למשמעת בבקשה להגדלת משכורתה בתקופת ההשעיה. לשון אחרת, גם אם אצא מתוך הנחה כי מצבה הכלכלי של התובעת אינו שפיר וכי תתקשה לשלם אגרה גבוהה הרי שלא הוכח כי לא תוכל לשאת בתשלום אגרה כלשהי ועל כן בוודאי שאין לפטור אותה מתשלום האגרה באופן מלא. אטעים, כי מהצרופות לבקשה לא עולה כי מתקיימים בתובעת אחד המצבים המנויים בתקנות 12(ג) ו – 12(ד) לתקנות האגרות.

10. אשר לעילת התביעה – אומר ובראש, כי כבר עם הגשת כתב התביעה לבית הדין המלצתי בפני התובעת לשקול את האפשרות להסתייע בסיוע משפטי מקצועי ואף הופנתה תשומת ליבה לרשימה של גורמים אליהם ניתן לפנות בבקשה לסיוע משפטי והמצויה במזכירות בית הדין. על המלצתי זו חזרתי והריני חוזרת עליה גם עכשיו ובעיקר לנוכח שינוי הנסיבות, קרי, השעייתה מעבודתה וההליכים שיכול ויהיו כרוכים בכך.

מכל מקום עיון בכתב התביעה במתכונתו הנוכחית מותיר ספק ביחס לסיכויי התביעה. אולם גם אם אניח ולו לצורך החלטה זו בלבד, כי ככל שיוכחו הטענות שנטענו בכתב התביעה הרי שעל פני הדברים מגלה התביעה עילה חלקית, הרי שדרך כימותה אינו כזה והוא חורג באופן משמעותי מהמקובל בבתי הדין.

11. כאן המקום להזכיר כי בבתי הדין לעבודה ובשים לב לאופים המיוחד, האגרות נמוכות באופן יחסי לכלל המערכת ונגבות בעיקר לגבי רכיבי פיצוי דוגמת עגמת נפש. רוצה לומר שאם הייתה התובעת מכמתת תביעתה בסכומים המקובלים הייתה מתקשה פחות לעמוד בתשלום האגרה. זאת ועוד. בהתאם להלכה הפסוקה תכליתה של האגרה הוא, בין היתר, למנוע הגשת הליכי סרק לערכאות המשפטיות כמו גם חיוב התובעים לכמת את תביעתם באופן ריאלי. האגרה משקפת אפוא את הסיכון שאותו נוטלת התובעת בעת הגשת התביעה. בהקשר זה קבע בית המשפט העליון כי "אין סיבה שפרשנותם של דיני האגרות תתרום להגברת השיקול המניפולטיבי בהגשת תביעה ולכך שתובע יעריך כי הוא נוטל סיכון כספי קל ביותר שעה שהוא מגיש תביעה מופרזת" (ע"א 10537/03 מדינת ישראל – יש גד תעשיות לתשתיות (1993) בע"מ פ"ד נט(1) 642, 648 (2004)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ