אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 41151-01-15

סע"ש 41151-01-15

תאריך פרסום : 30/10/2016 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
41151-01-15
25/10/2016
בפני השופטת:
יפה שטיין

- נגד -
התובע:
ישי שמואל הוכמן
עו"ד יהודה יניב
הנתבעת:
תורה מציון ע"ר
עו"ד אילנית שמעון
החלטה

  1. לבית הדין הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה. ב"כ הנתבעת התנגדה לתיקון, בין היתר בשל שינוי הגרסה המקורית לעניין מועד תחילת וסיום העבודה (כשאין הסבר בתצהיר מדוע נכתבו עובדות מהותיות שונות בשני כתבי התביעה), וכן בשל ניסיון להחיות את תקופת ההתיישנות, כאשר התובע עצמו הבהיר בדיון המוקדם כי סיים לעבוד בסוף שנת 2007 (בעוד התביעה הוגשה בינואר 2015).

  2. כידוע, סמכותו של בית הדין לעבודה להתיר תיקון כתבי טענות כעולה מתקנה בתקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב- 1991, הקובע כי: "(א) בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

    ואכן, נטיית בית הדין בד"כ הינה לאפשר תיקון כתבי טענות, תוך פסיקת הוצאות מתאימה.

  3. אלא, שלא תמיד בית הדין ייעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה. אחד המקרים הינו – כאשר מבקשים לתקן עילת תביעה שהתיישנה. וכך נפסק בעבר , מפי כב' נשיא בית הדין הארצי לעבודה דאז, מ. גולדברג בעניין דבע שן / 90 - 3 שופרסל בע"מ נ' פאני קייטנברג, פד"ע כב 22, כדלהלן:

    "כלל היסוד הוא כי יש להרשות תיקון כתב טענות;

    ...

    אולם גם הסמכות, רחבה ככל שתהיה, אינה בלתי מוגבלת, ובית-הדין ינהג על-פי עקרונות היסוד שנקבעו בפסיקת בתי-המשפט בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות. אחד מכללי היסוד האמורים הוא כי אין להיעתר לבקשת תיקון מקום בו יקפח התיקון בעל דין יריב ויפגע בו שלא כדין (זוסמן [6] סעיף 272).

    בהסבירו מהי "פגיעה ביריב המונעת מתן רשות לתקן" נוקט המחבר המלומד [6] בסעיף 254) בדוגמא, המבוססת על אסמכתאות, (ראה למשל ע"א 728/79 [5], בע' 131). על-פיה לא יורשה תיקון כתב תביעה כאשר מועלית טענה, השוללת את זכאות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות: וינוגרד [7] בספרו סדר הדין האזרחי, בהתייחסו לתקנה 92 כותב (בע' 187): "אם בעל דין מבקש להעלות על דרך של תיקון תביעה עילה שהתיישנה, תידחה התביעה", וכך גם קשת [8] בספרו הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (בע' 284).

    4. מעיון בכתב התביעה המקורי והשוואתו לכתב התביעה המתוקן עולה כי אכן יש שוני בגרסאות לעניין מועד תחילת וסיום העבודה (ואין בתצהיר כל הסבר לפער זה). אולם מעבר לכך, התובע הבהיר בדיון המוקדם כי סיים לעבוד בפועל בסוף שנת 2007. אעפ"כ שב ותבע בכתב התביעה המתוקן שכר עבודה עבור חודשים שעבד בשנת 2007 (אף שרכיב זה התיישן). הטענה כי הגיש את התביעה בשיהוי כיוון שחשב שתוצע לו עבודה נוספת – אין בה כדי לרפא את ההתיישנות. לכן בכל הקשור לתקופה שלפני סוף שנת 2007 – לא היה מקום לתבוע שכר עבודה בכתב התביעה המתוקן (מה גם שקיבל, כפי שצויין בכתב התביעה המתוקן סך של 66,000 ₪ מהקהילה במילאנו, כשכר עבודה - גם אם באיחור).

    5. האם יש מקום להתיר לתובע להוסיף רכיבים של פיצויי פיטורין, הפרת הסכם והודעה מוקדמת? אכן, עקרונית, בית הדין רשאי להתיר לתובע להוסיף עילות שלא נתבעו בכתב התביעה המתוקן (בניגוד לשינוי גרסאות עובדתיות שם יש צורך בהסבר משכנע לשינוי העובדתי). אלא שבמועד בו הגיש התובע את כתב התביעה המתוקן ( 27/6/16), עילות אלו התיישנו זה מכבר, וכאמור לא ניתן להחיות עילה שהתיישנה בדרך של תיקון כתב תביעה. בכל מקרה אף לא ניתן כל הסבר מדוע לא כלל כתב התביעה המקורי עילות אלו, שכבר התגבשו במועד הגשת כתב התביעה המקורי. לכן אין בית הדין מתיר לתובע להוסיף רכיבים אלו בדרך של תיקון כתב התביעה.

    6. בהערת אגב יצויין, כי גם בסיס החישוב של 22,397 ₪ לחודש, לא ברור דיו לאור העובדה שלטענת בא כוחו הסכום לקח בחשבון גם את רכיב הלנה השכר (רכיב שהתיישן התיישנות מהותית לאחר שנה). בכל מקרה סכום התביעה צריך לקחת בחשבון רק את הסכום שהיגיע לו במועד בו היה צריך להיות משולם, וככל שבית הדין ייקבע כי זכאי לסכום זה – יצבור הסכום ריבית והצמדה.

    6. לאור כל האמור, אין בית הדין מתיר לתובע את תיקון כתב התביעה. כתב התביעה המקורי נשאר על כנו (במגבלות ההתיישנות). התובע יישא בתשלום שכ"ט של ב"כ הנתבעת בסך של 1,500 ₪ + מע"מ כדין. התובע יודיע תוך 14 יום האם וכיצד מבקש לקדם את תביעתו. ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ז, (25 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

    Picture 1

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ