סע"ש 3509-12-12

1.עניינו של פסק דין זה תביעה שהגיש מר צ'רטוק אלכסנדר (להלן: "התובע"), נגד מר גבריאל ברויידה (להלן: "הנתבע") ועמותת אלמר (להלן: "הנתבעת") (להלן: "הנתבעים"). בתביעה טען התובע כי עבד בשירותם של הנתבעים החל מאוקטובר 2007 ועד לסוף ינואר 2012; וביקש לחייבם יחד ולחוד בזכויות המגיעות לו כעובד המתייחסות לתקופת ההתקשרות וסיומה. בסך הכל ביקש התובע לחייב את הנתבעים בעילות התביעה השונות, לשלם לו סכום כולל של 111,042 ₪. הנתבעים חולקים על הטענה בכתב התביעה על היותו של התובע "עובד" ולשיטתם בנסיבות אלו דין התביעה להידחות; לחילופין חולקים הנתבעים על הסכומים הנתבעים על ידי התובע בעילות השונות. על רקע זה נפתח את פסק הדין בהצגת הרקע העובדתי לטענות הצדדים והוא כדלקמן.

הרקע העובדתי:

2.התובע במקצועו הוא מורה לריקודים סלוניים. הנתבע הוא איש עסקים שבתקופה הרלוונטית לתביעה הפעיל חנות לרהיטים ועסק לשיפוצים ועבודות גבס. הנתבעת היא עמותה שהוקמה במאי 2008 בידי קבוצת חברים הכוללת את הנתבע, התובע וחברים נוספים ומטרתה "פיתוח וקידום ספורט מקצועי לילדים ולנוער בתחומי אומניות לחימה וריקוד באר שבע".

3.בחודש אוקטובר 2007 הקים הנתבע בית ספר לריקודים סלוניים בשם "בון-טון" - לטענתו במסגרת שותפות עם התובע - ובו הדריך התובע תלמידים וקבוצות באומנות הריקוד עד לחודש ינואר 2012. עוד באותו החודש פנה התובע לדרך חדשה בהדרכת תלמידים וקבוצות באומנות הריקוד והפעם במסגרת בית ספר שהוא עומד מאחוריו בשם "סול אוף דאנס", גם כן בבאר שבע. בסוף דצמבר 2012 העביר הנתבע את פעילות בית ספר "בון-טון" למפעילה אחרת (ראה: עדות של הגב' גפטרמין עמ' 21 לפרוטוקול מיום 10.12.2013 שורות 23-29) ובאותו חודש הוגשה התביעה מושא פסק דין זה.

טענות הצדדים:

4.בקצירת האומר בתביעה שלפנינו טען התובע כי עבד בשירותם של הנתבעים כמורה לריקודים סלוניים מאוקטובר 2007 ועד לפיטוריו בינואר 2012, תמורת שכר שנקבע כאחוז ממחזור ההכנסות מדמי הלימוד ששילמו תלמידיו. על פי התביעה, בתחילת ינואר 2012, הסכימו הצדדים (התובע והנתבע) "כי דרכיהם ייפרדו, אך לטובת הכלל, התובע ימשיך ללמד על לתחילת שנת הלימודים הבאה: 31.8.2012 ואז יחליפו מורה אחר" סעיף 14 לכתב התביעה. בפועל נטען בתביעה, פוטר התובע לאלתר בהודעה בעל פה ביום 23.1.2012 ולאחר הפיטורים פגע הנתבע בשמו הטוב באירועים שונים המפורטים בכתב התביעה.

5.על רקע זה ביקש התובע בכתב התביעה לחייב את הנתבעים יחד ולחוד בתשלום פיצויי פיטורים בסך 21,615 ₪ ודמי הודעה מוקדמת בסכום של 5,000 ₪ בפיצויים על פיטורים שלא כדין הוצאת לשון הרע ועוגמת נפש, בסכום של 30,000 ₪. בנוסף ביקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום זכויות נלוות; דמי פדיון חופשה שנתית בסך 7,901 ₪, קצובת הבראה בסך 9,430 ₪, החזר הוצאות נסיעה בסך 7,831 ₪, תשלום עבור ימי חג בסך 7,650 ₪ ופיצוי בין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה בסך של 21,615 ₪.

6.כמצוין בפתיח לפסק הדין טוענים הנתבעים כי דין התביעה להידחות בשל העובדה כי בין התובע לנתבע התקיימו יחסי חברות קרובים שעל בסיסם הוקם באוקטובר 2007 בית ספר לריקוד "בון-טון" במסגרת שותפות בין שניהם. שותפות שנהנתה מהיכולות והכישורים המקצועיים של התובע בתחום הריקודים הסלוניים מחד, ומהמשאבים הכספיים והגיבוי הניהולי של הנתבע מאידך. לטענת הנתבעים כבר מחודש ספטמבר 2011, נסדק האמון בין הנתבע לתובע, על רקע ירידה בהכנסות בית הספר. לגרסתם ביום 23.1.2012 התקיימה שיחה בין הנתבע לתובע ובה סוכם על סיום דרכו של התובע בבית הספר (ראה: סעיף 16 לכתב ההגנה); ובהתאם נפרדו דרכיהם.