אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 33112-10-15

סע"ש 33112-10-15

תאריך פרסום : 27/04/2016 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
33112-10-15
05/02/2016
בפני השופט:
דורי ספיבק

- נגד -
התובעת:
עוז פאור בע"מ
עו"ד יאיר דוד
הנתבעים:
Vasile Preda ו-7א'
פסק דין

  1. בפני בקשה למתן צו המורה לרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (להלן: הרשות) למסור לתובעת מידע אודות מעסיקם הנוכחי של הנתבעים, שהם כולם אזרחים של מדינת רומניה, וכן למסירת מידע אודות כניסותיהם ויציאותם של הנתבעים מישראל. זאת, לצורך איתורם של הנתבעים ומסירתו של כתב התביעה בתיק זה לידיהם.

    הרקע לבקשה

  2. התובעת הינה תאגיד להעסקת עובדים זרים בענף הבנייה. ביום 18.10.15 הגישה את התביעה שבפני. בכתב התביעה היא טוענת שכל הנתבעים הינם עובדים זרים מרומניה "שהגיעו לישראל בהקצאה מיוחדת של מדינת ישראל, ויועדו לעבודה אצל התובעת". התובעת טוענת שהנתבעים הגיעו ארצה ביום 4.8.15 ויועדו כולם לעבודה אצל התובעת באזורי הדרום. ברם, לפי כתב התביעה, יומיים בלבד לאחר הגעתם "עשו הנתבעים דין לעצמם ונטשו את עבודתם אצל התובעת, תוך שהם גורמים לנזקים כבדים לתובעת". בכתב התביעה נטען שעל כל אחד מהתובעים לפצות את התובעת על נזקיה בסך 11,390, בגין שכר דירה לשלושה חודשים ששילמה מראש (4,500 ₪ לעובד), בגין אגרות ששילמה לרשות האוכלוסין (4,860 ₪ לעובד) ובגין הוצאות נוספות כגון ביטוחים, הסעות וציוד אישי שנרכש מראש.

    בכותרת כתב התביעה, במקום שבו היתה אמורה להופיע כתובתם של הנתבעים, נרשם "כולם בהמצאה באמצעות מנכ"ל תאגיד עמלים משאבי אנוש בע"מ" (להלן: עמלים).

  3. ביום 14.1.16 הוגשה הבקשה הנוכחית, שבה מתבקש בית-הדין ליתן צו המורה לרשות מידע אודות מעסיקם הנוכחי של הנתבעים, וכן מידע אודות כניסותיהם ויציאותיהם מישראל. בבקשה הסבירה התובעת שהיא מסרה את כתב התביעה לעמלם, שהיא לפי מיטב ידיעתם של התובעת היתה ואולי עדיין מעסיקתם של הנתבעים, אך עמלים הודיע לה שהם אינם עובדים אצלה. בהמשך לכך פנה ב"כ התובעת אל הרשות לצורך קבלת מידע אודות מעסיקתם הנוכחית של הנתבעים, ולחלופים כתובת עסקנית, אך התשובה שקיבל היתה שהפרטים ימסרו "רק לאחר קבלת החלטה בית משפט המורה לרשות למסור פרטים אלו". בבקשה נטען שללא הפרטים ההלו תעמוד התובעת "בפני שוקת שבורה" ולא תוכל להמשיך בהליכים. עוד הוסבר שככל שיסתבר מדו"ח כניסות ויציאות לארץ שהנתבעים יצאו את הארץ לצמיתות, הרי שהתובעת תמחוק את התביעה.

    דיון והכרעה

  4. פרק ל"ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) שהוחל גם בבית דין זה מכוח הוראת תקנה 129 (3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, קובע שורה של הסדרים מפורט לעניין דרכי המצאת כתבי טענות. בין היתר הוא אכן קובע גם את ההסדר, עליו מבקשת התובעת להסתמך, המאפשר לתובע להמציא "לנמען שהוא עובד של תאגיד" באמצעות המצאה "למנהל התאגיד או לאדם אחר הממונה על המען הרשום של התאגיד" (תקנה 492(ב)).

  5. ברם, האם מוסמך בית-הדין, נוכח קיומו של הסדר זה, ליתן לרשות ציבורית צווים המורים לה למסור לידי צדדים שלישיים את רשימת מעסיקיו של אדם, על מנת שתוכל להמציא את כתב התביעה לידי המעסיק הנוכחי? והאם מוסמך הוא ליתן צו המורה למדינה למסור מידע אודות כניסותיו ויציאותיו של אדם מישראל? לאחר שעיינתי בבקשה, ולא מצאתי בה הסבר מהו, על פי טענת התובעת, מקור סמכותו של בית דין זה להיענות לבקשה ולתת במעמד צד אחד את הצו למסירה המידע המבוקש, ניתנה על ידי החלטה משלימה שבה התבקשה התובעת להבהיר מהו לשיטתה מקור הסמכות. הנתבעת השיבה שלשיטתה מקור הסמכות הינה הוראת סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, שהינו כידוע סעיף החוק המקנה באופן כללי לבתי משפט כמו גם לבית-דין זה סמכות למתן כל סעד "ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו".

  6. איני מקבל את הטענה. התקנות אינן מקנות לבית דין זה סמכות ליתן צווים במעמד צד אחד כלפי צדדים שלישיים המורים להם למסור מידע כזה או אחר, הנדרש לטענת התובע לצורך המצאת כתב הטענות לידי הנתבע. בהעדרה של תקנה מפורשת המאפשרת ליתן סעד שכזה, לדעתי איני מוסמך לתיתו במעמד צד אחד מכוח "הסמכות הכללית" למתן סעד הקבועה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט (ראו והשוו, לעניין אופן פרשנות סעיף 75, לפסק-דינו של כב' השופט אליעזר ריבלין, בפרשת רמי מור (רעא 4447/07 מור נ' ברק אי.טי.סי, פ"ד סג (3) 664 (25.3.10), סעיף 32 לפסק הדין).

    למען הסר ספק, אבהיר שאין משמעות הדברים הינה שהתובעת עומדת בפני "שוקת שבורה" כטענתה ואין לה כל דרך להמשיך בהליכים. מעשה של יום ביומו הינו שתובעים נאלצים לחקור בעצמם על מנת להגיע למידע הנדרש להם לצורך המצאת כתב טענות לידי נתבעים, בין שהם אזרחי ישראל ובין שהם אזרחים של מדינות אחרות. במסגרת חקירה שכזו, התובעת רשאית כמובן לפנות לרשות בבקשה מסודרת לקבלת מידע אודות הנתבעים בהתאם להוראות חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998. הוראות חוק זה קובעות הסדר המאזן, בין היתר, בין עניינו של המבקש במידע, לבין הזכות לפרטיות של מי שהמידע המבוקש מתייחס אליו. הביקורת השיפוטית על החלטות רשויות ציבוריות לפי חוק זה נתונה לבית-המשפט לעניינים מנהליים, ולא לבית דין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ