סע"ש 30118-09-13 מנקביץ נ' קווי יסוד חברה לבניה ופיתוח בע"מ

1.לפנינו תביעה לתשלום זכויות שונות שהתובע זכאי להן, לטענתו, בגין תקופת עבודתו וסיומה, ובהן: פיצויי פיטורים, הפרשות פנסיוניות, גמול עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה ודמי הבראה. הנתבעת טוענת כי התובע אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים שכן התפטר, אולם מאשרת כי לא שילמה לו דמי הבראה, ולא הפרישה עבורו הפרשות לפנסיה, אך הסכומים שהתובע זכאי להם, לטענתה, נמוכים מאלה שנתבעו. כמו כן, טוענת הנתבעת כי עומדת לה טענת קיזוז.

2.ואלו העובדות הרלבנטיות לענייננו, כעולה מחומר הראיות שהוצג לפנינו:

א.הנתבעת הינה חברת בניה אשר ניהלה בניין במשך 3 שנים לאחר שסיימה את בנייתו (ע' 20 ש' 23).

ב.התובע עבד כמאבטח בבניין הנ"ל מיום 1.11.10 ועד ליום 1.12.13. במועד זה התפטר מעבודתו אצל הנתבעת.

ג.תביעתו זו של התובע הוגשה עוד לפני שהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים, בשל אי תשלום גמול עבודה בשעות נוספות, הפרשות לפנסיה ולפיצויים דמי חופשה ודמי הבראה.

ד.משלא הגישה הנתבעת כתב הגנה, ניתן ביום 15.1.2014 פסק דין על פי כתב התביעה. פסק דין זה בוטל לבקשת הנתבעת ביום 20.3.2013.

ה.ביום 3.11.13, לפני שהתפטר, שלח ב"כ התובע מכתב לנתבעת המתריע על ההפחתה בשעות עבודתו.

ו.במהלך חלק מתקופת העבודה שכר התובע דירה ממנהלה של הנתבעת, מר אילן אנקווה, הנמצאת בסמוך למקום העבודה.

3.נדון בטענות הצדדים על פי הנושאים המפורטים להלן.

4.האם התפטר התובע בדין מפוטר?

התובע טוען כי התפטר בדין מפוטר הן משום שהנתבעת הפרה את זכויותיו כעובד, ולא שילמה עבור עבודה בשעות נוספות, חופשה, הבראה והפרשות פנסיוניות, והן בשל ההפחתה בשעות עבודתו. התובע התריע על כך, ומשלא תוקנו ההפרות התפטר בדין מפוטר.

הנתבעת טוענת מנגד כי תובע הפר את הוראותיה, והיא התריעה כל כך במכתביה. הנתבעת אינה מכחישה כי אכן צומצמו משמרות הבוקר של התובע, אך לטענתה אפשרה לו לעבוד 5 משמרות באופן מפוצל: 3 משמרות בבוקר ו-2 אחר הצהריים. למרות זאת התובע בחר להתפטר. משכך, היא אינה חבה לו דבר, ויש לקזז מכל סכום שייפסק לטובתו דמי הודעה מוקדמת, דמי נסיעות שהוא אינו זכאי להם משום שגר בקרבת מקום העבודה, והוצאות מים חשמל וגז בדירה ששכר.

5.התפטרות בדין מפוטר בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, תתקבל ככזו אם יוכיח הטוען לה כי עמד בשלושת התנאים המפורטים להלן:

"ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה 'הרעה מוחשית בתנאי העבודה' או 'נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו'; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת" (עע (ארצי) 26706-05-11 חיים שבתאי נגד טכנובר בע"מ, ניתן ביום 10.6.13).