אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 23896-12-14

סע"ש 23896-12-14

תאריך פרסום : 14/08/2016 | גרסת הדפסה

סע"ש
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
23896-12-14
07/08/2016
בפני השופטת:
דפנה חסון זכריה

- נגד -
תובעת:
רחל קלודין מילמן
עו"ד יהודה שוקרון
נתבעים:
1. מדינת ישראל-משרד הכלכלה והתעשייה - הממונה על חוק עבודת נשים
2. דגש פ.ק. בע"מ

עו"ד רענן בשן ו/או עו"ד בת חן פארי
פסק דין
 

 

 

1. לפנינו ערעור על החלטת הממונה על פי חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן – חוק עבודת נשים) מיום 27.10.14 (להלן- הממונה או הממונה על עבודת נשים), אשר קיבלה את בקשת הנתבעת 2 (להלן – המעסיקה) ליתן היתר לפיטורי המערערת.

 

2.התובענה הוגשה במאוחד, הן כנגד הממונה על חוק עבודת נשים, והן כנגד המעסיקה, שביקשה את פיטוריה.

עם זאת, הצדדים ביקשו, כי הדיון יפוצל, באופן שתחילה יינתן פסק הדין בערעור על החלטת הממונה, וככל שהערעור יתקבל, יידונו הסעדים הכספיים כנגד המעסיקה. עוד ביקשו הצדדים, כי פסק הדין יינתן על יסוד החומר הקיים בתיק, מבלי שיובאו ראיות נוספות.

בהחלטה מיום 20.10.15 נעתר בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לבקשות, וניתן להם תוקף של החלטה.

 

 

תמצית העובדות הצריכות לענייננו

 

3.המערערת הועסקה על ידי הנתבעת 2, חברה מפעל לעיבוד שבבי, מיום 3.3.13 ועד ליום 27.10.14, תחילה בתפקיד מנהלת לקוחות ובשלב מאוחר יותר עבדה במחלקת התפ"י (תכנון פיקוח וייצור, להלן- תפ"י).

 

4.בחודש ספטמבר 2013 ילדה המערערת, ושבה לעבודתה מחופשת הלידה ביום 9.3.14.

 

5.ביום 23.7.14 זימנה המעסיקה את המערערת לשימוע לפני פיטורים.

השימוע נקבע ליום 27.7.14.

במועד השימוע, הודיע המערערת לנתבעת 2 באופן רשמי על היותה בהריון (פרוטוקול השימוע צורף כנספח ח' לכתב התביעה).

 

6.בעקבות הודעת המערערת על הריונה, הגישה המעסיקה לממונה על עבודת נשים בקשה לקבלת היתר לפיטורים, וזו התקבלה במשרדי הממונה ביום 3.8.14.

ביום 14.8.14 הגישה המעסיקה לממונה מכתב מלווה במסגרתו פורטו נימוקי הבקשה (נספח ב' לכתב התביעה) והושלמו מסמכים.

 

7. ביום 22.8.14 העבירה המערערת לממונה על עבודת נשים את תגובתה לבקשה להתיר את פיטוריה (נספח ג' לכתב התביעה).

 

8.ביום 3.9.14 מסרו המערערת ומר שלמה עזריה מנכ"ל המעסיקה את גרסתם בפני עובד אגף ההסדרה במשרד הכלכלה (נספח ד' לכתב התביעה, נספח 10 לכתב ההגנה מטעם המעסיקה). תגובת המעסיק האחרונה התקבלה ביום 7.9.14, לה צורפו תצהיריהם של מר אליהו אזולאי, סמנכ"ל התפעול במעסיקה, של גב' נירית אלקים- מנהלת התפ"י, ושל הגב' זהבית גואטה- המזכירה הראשית אצל הנתבעת 2 (נספחים 12 ו - 13 לכתב ההגנה מטעם המעסיקה).

 

9.ביום 17.10.14 התקבלה החלטת הממונה על עבודת נשים לפיה, על סמך החומר שהונח בפניה, נעתרת היא לבקשה להתיר את את פיטוריה של המערערת (נספח ה' לכתב התביעה).

 

10.בעקבות זאת, הודיעה המעסיקה למערערת, ביום 29.10.14, על פיטוריה.

 

תמצית טענות המערערת

 

 

11. להלן תמצית טענות המערערת:

 

א.החלטת הממונה אינה מנומקת, אינה סבירה, ונפל בה פגם מהותי.

לא נהיר מהו הטעם בגינו הותרו הפיטורים -העדר שביעות רצון מתפקודה, צמצומים בכח אדם או אי רצונה של המערערת להמשיך בעבודתה.

ב.הטעם לפיטוריה היה עובדת היותה בהריון, ולא היעדר שביעות רצון או צמצומים, כפי שנקבע בהחלטת הממונה.

ג.המערערת הודיעה למספר עובדים במעסיקה על דבר הריונה, והריונה אף ניכר עליה, ומכאן שהמעסיקה ידעה על הריונה טרם זימונה לשימוע.

ד.הממונה שגתה עת קיבלה את טענת המעסיקה בדבר היעדר שביעות רצון מתפקודה וזאת על אף היעדר אסמכתאות המעידות על כך.

ה.הטענה בדבר היעדר שביעות רצון הועלתה בדיעבד, עם הבקשה לאשר את פיטוריה.

ו.בפני הממונה הונחה ראיה בדבר קיומה של שיחת הבהרה אחת בודדת, מיום 1.6.14, שהתקיימה לאחר שובה של המערערת מחופשת הלידה (נספח ז' לכתב התביעה). שיחה זו התקיימה ביוזמת המערערת עקב אי שביעות רצונה שלה מהלקוח, ולא להיפך, ומשכך שגתה הממונה עת נסמכה על שיחה זו בהחלטתה.

 

 

ז.מהמסמך מיום 1.6.14 עולה כי כנגד המערערת הועלו שתי טענות בלבד באשר לתפקוד לקוי - לא ידעה להשיב האם הגיעו מנועים למודול, וכבלים שהגיעו למחסן המתינו שבוע. בכך לא די על מנת לקבוע כי לא תפקדה כראוי בעבודתה.

ח.המערערת הועברה מתפקידה כמנהלת לקוח לתפקיד תפ"י אולם הושבה לתפקידה הקודם בחלוף זמן קצר, עובדה שיש בה כדי ללמד על כך שהמעסיקה היתה שבעת רצון מתפקודה כמנהלת לקוח.

ט.אף בשיחת הזימון לשימוע טענה המעסיקה כי הרקע לפיטורים הוא צמצומים, ולא היעדר שביעות רצון מתפקודה.

י.אף אם נכונה הטענה שלא התייצבה לישיבה אחת, אין בכך כדי ללמד על היעדרויות רבות, שכן היא משתתפת בכ – 50 ישיבות שבועיות.

יא.באשר להיעדרות המצויינת בסעיף 16 להחלטה –המדובר בהיעדרות מאושרת לצורך הנקה.

יב.בשל תכלית חוק עבודת נשים, היה על הממונה ליתן משקל לעובדה שהמעסיקה לא נתנה לה הזדמנות כנה להמשיך ולעבוד.

יג.לא די באישור רואה החשבון שצירפה המעסיקה (נספח ו' להודעת הערעור), עליו נסמכה הממונה בהחלטתה על מנת להוכיח שהמערערת פוטרה מחמת צימצומים, שכן המדובר באישור לאקוני ובלתי מפורט, שלא צורפו לו מסמכים כלשהם. מכל מקום, מאישור רואה החשבון עולה כי המעסיקה איננה מצויה על סף פירוק כי אם מבקשת היא לחסוך בעלויות.

יד.המערערת ביקשה לתקן את תשובה קודמת לשאלה במסגרתה הודיעה כי אף היא איננה מעוניינת להמשיך בעבודתה.

טו.השימוע שנערך בפני הממונה התנהל בצורת שאלות ותשובות, ולא ניתנה לה ההזדמנות להסביר את עצמה די הצורך.

 

 

 

 

תמצית תשובת המדינה

 

12. להלן תמצית טענות המערערת:

 

א. מדובר בהחלטה מנהלית שניתנה כדין ואין מקום שבית הדין ימיר את שיקול דעתו בשיקול דעת הממונה.

 

ב.היקף התערבותו של בית הדין מצומצמת לעילות על פי המשפט המנהלי. כל עוד החלטת הממונה נמצאת במתחם הסבירות, אין עילה להתערבות בהחלטתה.

 

ג.עיון בהחלטת הממונה מעלה זו ניתנה בהליך ראוי, כי נבדקו מסמכים וראיות רבות וכן ניתנה לצדדים אפשרות להביע עמדתם בעל פה בפני הממונה, ומכאן שאין בסיס לטענה שהדברים לא נבדקו לעומקם.

 

ד.הממונה נסמכה על אסמכתאות עוד מחודשים מרס אפריל ויוני 2014 המלמדים על אי שביעות רצונה של המעסיקה מתפקודה של המערערת. אי שביעות רצון זה הוביל להעברת המערערת לתפקיד אחר, ומשכך טענת המערערת לפיה ראוי היה כי המעסיקה תיתן לה הזדמנות כנה ואמיתית בשים לב לתכלית חוק עבודת נשים– דינה להידחות.

 

ה.הממונה קבעה כי השתכנעה מגרסת המעסיקה כי לא ידעה על הריונה של המערערת בטרם זומנה לשיחת השימוע, ומשכך עמדה המעסיקה בנטל להוכיח כי אין קשר בין הפיטורים להריון.

ו.היקף ההנמקה הוא תלוי נסיבות והקשר. ההחלטה מנומקת דיה, שכן ניתן ללמוד ממנה את הטעמים העיקריים להחלטה.

ז.הממונה השתכנעה כי אף המערערת עצמה מסרה כי אין היא מעוניינת להמשיך בעבודתה, ומשכך, ומקום בו מצאה הממונה כי אין קשר בין הפיטורים להריון והמערערת אינה מעוניינת לשוב לעבודתה - ההחלטה להתיר את פיטוריה סבירה ומוצדקת. על אף שהמערערת חזרה בה מאמירתה זו, הרי שהיא עשתה כן לאחר שהחלטת הממונה כבר ניתנה והפכה חלוטה.

 

דיון והכרעה

 

13.לאחר שעיינו בהחלטת הממונה ובחומר שהונח בפניה ושקלנו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו.

14.סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים מעניק לממונה סמכות להתיר או לאסור את פיטוריה של עובדת בהריון. הוראות הסעיף קובעות כי אם סבר הממונה שהפיטורים קשורים להריון, הרי שלא יינתן היתר לקיימם. מקום שבו קבע הממונה שהפיטורים אינם קשורים להריון, ישנו לממונה שיקול הדעת להתיר פיטורי עובדת בהריון. וזו לשון הסעיף:

"לא יפטר מעסיק עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות".

 

15.בהתאם לסעיף 9 לחוק, הסמכות להתיר פיטורי עובדת בהריון נתונה לשר וזה העבירה מכח סעיף 22 לחוק, לגב' שרית יהודאי, מנהלת תחום חוק עבודת נשים במשרה הכלכלה, מינהל הסדרה ואכיפה, שקיבלה את ההחלטה מושא הערעור.

16.ביחס למתחם שיקול הדעת ביישום הוראות סעיף 9(א) לחוק, הלכה היא כי שיקול הדעת של הממונה הוא רחב מאד וכולל בחינה של מכלול הנסיבות המוצגות בפניו. בע"ע ע"ע (ארצי) 307/99 אופיר טורס בע"מ - גולדנברג-חייט, [פורסם בנבו] פד"ע לח 170 (2003), (להלן - עניין אופיר טורס), הדברים הבאים:

 

"....מקום בו מפוטרת עובדת בהריון, לאו דווקא משיקולים הנובעים מהיותה בהריון, אין המפקח חייב בחובה מוחלטת להתיר את הפיטורים, כי אם 'רשאי' הוא אף שלא להתירם. במקרה כזה יהיו שיקוליו כאלה הקשורים במכלול יחסי העבודה במקום ובהליכים שהובילו לפיטורים (דב"ע מט/3-131 שלום – ברית התנועה הקיבוצית [פורסם בנבו] (להלן – עניין שלום [4]), בעמ' 270-269, ופסק הדין בעניין מאסטרו [3])."

 

17.עוד נפסק ביחס להיקף סמכות בית הדין בערעור על החלטת הממונה:

 

"החלטת המפקח אם להתיר פיטוריה של עובדת בהריון אם לאו הינה החלטה מינהלית - שלטונית. בית-הדין אינו משמש כערכאת ערעור על החלטת המפקח, כי אם מפעיל ביקורת שיפוטית על ההחלטה, אם ועד כמה לוקה ההחלטה בחוסר סבירות קיצוני או האם הובאו בחשבון השיקולים הרלוונטיים לעניין (פיסקה 6 לפסק - הדין בעניין מאסטרו). בית-הדין לא ימיר את שיקולי הרשות המוסמכת בשיקוליו הוא, ולא יתערב בהחלטת הרשות המוסמכת לשנותה, כל עוד פעולתה, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנו באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בתום - לב ובמסגרת הסמכות על - פי דין (וראו עניין שלום, בעמ' 269-268)." (עניין אופיר טורס בעמוד 178)

 

ראו גם: בע"ע (ארצי) 36272-04-13 גרדיאן מערכות מידע בע"מ – בר, [פורסם בנבו], 10.6.14

בהקשר של מהות הביקורת השיפוטית ראו גם בג"ץ 389/80 דפי זהב בע"מ נ' רשות השידור, פ"ד לה(1) 421 (1981)). ר' גם).

 

18.העולה מהמקובץ, כי מקום בו שוכנעה הממונה כי ישנו קשר בין הפיטורים להריון, אין היא רשאית להתיר את הפיטורים. עם זאת, רשאית היא להתיר או לאסור את הפיטורים, ככל שמצאה כי אין קשר בין הפיטורים ובין ההריון, בהתחשב במכלול יחסי העבודה במקום. מכל מקום, ביקורתו של בית הדין במסגרת ערעור על החלטת המרכזת היא ביקורת שיפוטית המוגבלת להתערבות בהחלטה מכח עילות המשפט המנהלי.

 

19.על רקע כל האמור לעיל, יש לבחון את החלטת הממונה.

 

 

 

 

20.עיון בהחלטת הממונה, מעלה כי זו מנומקת וברורה.

בתמצית, קבעה הממונה כי אין קשר בין הפיטורים להריון, וכי הטעם העיקרי לפיטורים היה שילוב של היעדר שביעות רצונה של המעסיקה מתפקודה של המערערת, עם צמצומים שנעשו בחברה.

משניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה של הממונה ומשניתן להבין את הטעמים העיקריים שעמדו בבסיסה - לא מצאנו לקבל את טענת המערערת לפיה החלטת הממונה אינה מנומקת דיה.

 

21.באשר להיעדר הקשר בין הפיטורים להריון - הממונה קבעה כי מהראיות שהוצגו בפניה, עולה כי המעסיקה לא היתה שבעת רצון מתפקודה של המערערת, וכי אי שביעות רצון זו קדמה להיוודע דבר הריונה של המערערת.

הוסיפה הממונה וציינה, כי מהמסמך מיום 1.6.14, עולה כי עוד בחודש אפריל 2014 נערכה עם המערערת שיחת הבהרה, בגין אי שביעות רצון של הלקוח אצלו הועסקה המערערת (Applied Materials), ואף צוין כי ביום 29/5/14 התלונן אותו הלקוח פעם נוספת בטענה כי אין הוא רואה שיפור בתפקודה של המערערת.

הוסיפה הממונה וציינה כי המערערת חתמה על מסמך זה ומכאן, שאין היא חולקת על תוכנו, לרבות על הטענה בדבר אי תלונות על תפקודה עובר לזימונה לשימוע.

הממונה הוסיפה על הנמקתה, בכך שהמערערת חתמה אף על סיכום פגישה מיום 23.7.14, במסגרתו צוין כי הודיעה למעסיקה על הריונה אך במועד שיחת השימוע, ולא קודם לכן. הממונה קבעה, כי בנסיבות אלה אין לקבל את גרסת המערערת לפיה הודיעה לנתבעת על הריונה קודם למועד זה, שכן לו אלה היו פנים הדברים, ברי כי לא היתה חותמת על המסמך.

 

22.עיון במסמך מיום 1.6.14 מעלה כי תלונות בדבר היעדר שביעות רצון מתפקודה של המערערת אכן הועלו עוד בחודש אפריל 2014.

באשר למועד הודעת המערערת למעסיקה על דבר היותה בהריון - אף לגרסת המערערת עצמה, לא הודיעה למעסיקה באופן רשמי על הריונה טרם זימונה לשימוע, אלא סיפרה על כך לעובדים מסויימים - מר מאיר צרפתי, מר אלי חייק, וגב' נירית אלקים.

הממונה נתנה דעתה לטענתה זו של המערערת, אולם קבעה כי מהתצהירים שהוגשו מטעם המעסיקה - של גב' נירית אלקים, של מר אזולאי ושל גב' זהבית גואטה, עולה כי לאלה לא נודע על דבר הריונה של המערערת עובר לזימונה לשיחת השימוע.

מכל מקום, עובדים אלה אינם ברי סמכא לפטר את המערערת, וכאמור, אין חולק כי המערערת לא הודיעה למעסיקה על דבר הריונה באופן רשמי קודם לזימונה לשימוע.

 

23.טענת המערערת לפיה ההריון ניכר עליה עוד בטרם זומנה לשימוע, אין בה די כדי לסתור את קביעת הממונה לפיה המעסיקה לא ידעה על דבר הריונה בטרם הזימון לשימוע, שכן אין היא נתמכת באסמכתא או בראיה אובייקטיבית כלשהי.

לאמור לעיל יש להוסיף, כי הממונה נתנה דעתה אף לטענתו זו של המערערת בציינה כי בהתאם לתצהירה של המזכירה הראשית - הגב' גואטה, בטן ההריון של המערערת "ביצבצה" רק כחודש לפני מתן התצהיר (קרי בחודש אוגוסט 2014, לאחר שהמערערת כבר זומנה לשימוע).

 

24.נוכח כל האמור, מצאנו כי קביעת הממונה לפיה אין קשר בין הפיטורים להריון, היא קביעה סבירה, מנומקת, ומעוגנת בראיות שהוצגו, ולפיכך לא מצאנו עילה להתערב בה.

 

25.מהטעמים המפורטים לעיל, לא מצאנו עילה להתערב אף בקביעת הממונה לפיה עילת הפיטורים היתה היעדר שביעות רצון מתפקודה של המערערת.

 

26.לאמור לעיל יש להוסיף, כי אין בידינו לקבל את טענת המערערת לפיה נפל פגם בהחלטת הממונה מאחר שבמכתב הזימון לשימוע לא צוין כי סיבת הפיטורים היא היעדר שביעות רצון.

עיון במכתב הזימון לשימוע מעלה כי צוין בו כי המערערת הועברה מתפקידה עקב היעדר שביעות רצון מתפקודה. מכל מקום, אף אם נפל פגם במכתב הזימון לשימוע, באופן שלא פורט בו די הצורך מראש כי עילת הפיטורים היא גם היעדר שביעות הרצון, הרי שאין בכך כדי לאיין את החלטת הממונה, שכן, כמתואר לעיל, מהראיות שהוצגו בפני הממונה עולה כי אכן היתה אי שביעות רצון מתפקודה של המערערת, וכי זו קדמה לזימונה לשימוע. כמו כן, משעה שהודיעה המערערת על דבר הריונה, לא התקיים השימוע לגופו של עניין, אלא הוגשה הבקשה לקבלת היתר לפיטורי המערערת. במסגרת זו, נשמעו מלוא טענות המעסיקה, לרבות הטענה בדבר היעדר שביעות רצון מתפקודה, וניתנה למערערת הזדמנות נאותה להשיב לטענות אלה. 

 

27.אין בידינו לקבל אף את טענת המערערת לפיה שגתה הממונה בכך שלא נתנה משקל מספיק לכך שהמעסיקה לא נתנה לה הזדמנות כנה להמשיך ולעבוד. מגרסאות הצדדים כפי שאלה הונחו בפני הממונה, עולה כי המעסיקה העבירה את המערערת מתפקיד לתפקיד, בין היתר, על מנת ליתן לה הזדמנות נוספת לשפר את דרכיה, ואף העמידה את המערערת בדבר התלונות הנוגעות לתפקודה. ואולם, אף לאחר שהעבירה המעסיקה את המערערת למשרדי החברה, לא היתה היא שבעת רצון מתפקודה של המערערת.

יוצא, אפוא, כי מגרסאות הצדדים כפי שאלה הוצגו בפני הממונה, עולה כי בניגוד לטענת המערערת, ניתנה לה, דווקא, הזדמנות סבירה לשפר את תפקודה (ראו למשל דבריו של מר עזריה בפני עובד אגף ההסדרה בנתבעת 1, שורות 50-57 לפרוטוקול).

 

28.הטענות לפיהן לא די באישור רואה החשבון כדי להוכיח כי המעסיקה עברה הליך של צימצומים, וכי מאישור רואה החשבון עולה כי המעסיקה איננה מצויה על סף פירוק כי אם מבקשת היא לחסוך בעלויות – אף היא דינה להידחות.

מסקנת הממונה בדבר הצמצומים שנערכו אצל המעסיקה, לא נסמכה רק על אישור רואה החשבון. בפני הממונה הוצגו ראיות נוספות התומכות בטענת המעסיקה כי היא מצויה בהליך של צימצומים והתייעלות, לרבות רשימה של עובדים נוספים שפוטרו מעבודתם במועד הסמוך לפיטורי המערערת. המערערת אף אישרה בפני עובד אגף ההסדרה במשרד הכלכלה, שגבה את גרסתה, כי נאמר לה שפוטרו עובדים נוספים ממחלקת הייצור (שורות 64-66 לפרוטוקול)

לא מצאנו אף פגם בעובדה שפיטורי המערערת הותרו על אף שהמעסיקה אינה מצויה על סף פירוק, אלא מצויה בשלבי התייעלות וצמצומים, כפי המצוין באישור רואה החשבון. רפי שפורט לעיל, בהתאם לדין, במקרה של היעדר קשר בין הפיטורים להריון, רשאית הממונה להתיר את הפיטורים, בהתחשב במכלול יחסי העבודה במקום, ואין הכרח כי המעסיקה תהא על סף פירוק לשם אישור הפיטורים.

 

29.באשר לטענת המערערת לפיה נפל פגם בהחלטת הממונה בכך שנסמכה על הודעת המערערת לפיה אף היא עצמה סבורה שאין מקומה עם המעסיקה, מאחר שחזרה בה מטענתה זו- למקרא ההחלטה עולה כי לא זה הטעם העיקרי שהוביל את הממונה למסקנה לפיה יש מקום להתיר את הפיטורים, כי אם, כאמור, השילוב של היעדר שביעות רצון מתפקודה של המערערת, עם הצמצומים שערכה המעסיקה.

 

30.באשר לטענת המערערת בדבר היעדרות בגין שעות הנקה- בהקשר זה הממונה קיבלה את עמדת המערערת, דוקא, ודחתה את גרסת המעסיק (סעיף 16 להחלטה).

עם זאת, לא מצאנו כי יש בכך כדי ללמד על פגם במסקנתה הסופית של הממונה לפיה אין להתערב בהחלטה שלא להתיר את פיטורי העובדת, שכן אף זה לא היה הטעם העיקרי בשלו התירה הממונה את הפיטורים, והוכח בפני הממונה כי אי שביעות הרצון לא נבעה רק מהיעדרויות שנבעו משעות ההנקה. אף בנימוקי הבקשה, לא ציינה המעסיקה עובדה זו כעובדה העיקרית שהביאה לרצון להביא לסיום עבודתה של המערערת.

 

31.לבסוף, אין בידינו לקבל את טענת המערערת לפיה לא ניתנה לה הזדמנות להסביר עצמה די הצורך בפני הממונה, וכי נפל פגם באופן בגביית גרסתה מאחר שזו התנהלה בצורת שאלות ותשובות.

עיון בפרוטוקול שתיעד את דבריה של המערערת בפני עובד אגף ההסדרה במשרד הכלכלה, מעלה כי דברי המערערת נשמעו באריכות, והיא טענה את מלוא טענותיה.

הממונה אף ציינה במסגרת החלטתה את עיקר טענות המערערת, כפי שאלה נטענו בהליך שהתנהל בפניה, וכפי שאלה נטענו במסגרת כתב הערעור שהוגש לבית הדין. לפיכך, ברי כי הממונה ערה היתה לעיקר טענותיה של המערערת.

יתר על כן. עיון בפרוטוקול המתעד את גביית גרסתה מעלה כי המערערת נשאלה האם ברצונה להוסיף דבר מה על דבריה, והיא השיבה על כך בשלילה (שורות 67-68 לפרוטוקול)

כמו כן, מצאנו כי גרסת המעסיקה נשמעה במתכונת זהה– על דרך של הצגת שאלות ומתן תשובות.

 

32.נוכח כל האמור, הגענו לכלל מסקנה כי לא נפל בהחלטת הממונה פגם המצדיק את התערבותו של בית דין זה.

החלטת הממונה התקבלה בהליך תקין, היא מבוססת על החומר שעמד בפניה, והיא סבירה ומנומקת דיה. הממונה אף שקלה במכלול שיקוליה את מלוא השיקולים הרלבנטיים, ונתנה דעתה לטענות המערערת.

 

33.למעלה מהדרוש נציין כי גם אם ניתן היה להגיע לתוצאה שונה, אין פירוש הדבר כי מדובר בהחלטה בלתי סבירה, המצדיקה את התערבותו של בית דין זה.

 

סוף דבר

 

34.הערעור כנגד הממונה נדחה. משכך, ובהתאם להסכמת הצדדים, ממילא מתייתרת התביעה כנגד המעסיקה.

 

35.המערערת תשא בהוצאות המדינה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 2,500 ש"ח שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

 

 

36.מאחר שההליך כנגד המעסיקה לא התברר לגופו – אין צו להוצאות המערערת לטובת הנתבעת 1.

 

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ו, (27 יולי 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

 

 

 

 

 

תמונה 4

 

 

 

 

 

תמונה 3

 

 

 

תמונה 2

 

גב' דבורה פינקלשטיין, נציגת ציבור עובדים

 

דפנה חסון זכריה

שופטת

 

מר יגאל סעדיה

נציג ציבור מעסיקים

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ