א.ב. נ' ג'י סיסטמס מערכות סולריות בע"מ

1. התובעת הגישה תביעה נגד מעסיקתה לשעבר – ג'י סיסטמס מערכות סולריות בע"מ (להלן – הנתבעת) לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתה. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלת זכאותה של התובעת לעמלות וסכומן.

2.הנתבעת הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה תבעה השבת מקדמה ששולמה לתובעת על חשבון עמלות בסך 50,000 ₪ וכן השבת מכשיר אייפד.

3.כחודש וחצי לפני מועד ההוכחות, הגישה הנתבעת בקשה לתיקון כתב התביעה שכנגד ולהגשת תצהיר משלים. בבקשה נטען כי התגלה שהתובעת מנהלת תביעה נוספת נגד חברה מתחרה ומכתבי הטענות עולה שהתובעת החלה לעבוד בחברה המתחרה כבר בחודש ינואר 2012, בעודה עובדת בנתבעת.

בכתב התביעה שכנגד המתוקן, נטען כי על התובעת להשיב לחברה שתי משכורות ששולמו לה בתקופה בה עבדה בחברה המתחרה וכן עליה לשלם לחברה תמורת הודעה מוקדמת ופיצוי בסך 50,000 ₪ בגין התפטרות שלא כדין ובגין פעולות בניגוד עניינים ובחוסר תום לב.

4.מטעם התובעת העידו התובעת בעצמה. בנוסף הוגשה חוות דעת מומחה על ידי רו"ח אופיר מכלוף, שנחקר בחקירה נגדית.

מטעם הנתבעת העידו ד"ר ישראל אוחנה ומר אבי אלקיים, שניהם בעל מניות בנתבעת אשר שימשו בתקופה הרלוונטית לתביעה כמנכ"לים במשותף. כן הוגשה חוות דעת רו"ח חנן פרישקולניק, שנחקר בחקירה נגדית.

5.להלן העובדות הרלוונטיות העולות מחומר הראיות:

א. הנתבעת הוקמה בשנת 2008 ופעלה כחברה לתכנון והתקנה של מערכות פוטו- וולטאיות לייצור חשמל.

ב.התובעת החלה לעבוד בנתבעת בתחילת שנת 2010 כאשת מכירות בחצי משרה.

ג. לאחר שלושה חודשים עברה התובעת לעבוד במשרה מלאה ותפקידה הוגדר - אשת מכירות ומנהלת מכירות ארצית, האחראית על פעילות יתר אנשי המכירות בחברה במגזר הביתי ובמגזר העסקי.

ד. בתפקיד זה השתכרה שכר בסיס בסך 17,000 ₪ ועמלות משני סוגים. האחת - עמלות מכירה בגין מכירות ישירות של התובעת בתפקידה כאשת מכירות.

השניה - עמלות מכירה הנגזרות ממכירות של שאר אנשי המכירות הכפופים לה (נספח 1 לכתב התביעה).

ה.בחודש יולי 2011 השתנה תפקידה של התובעת, ממנהלת מכירות ארצית למנהלת תחום מערכות ביתיות.

ו.במסגרת שינוי התפקיד השתנה אופן התגמול של התובעת.

במכתב הנתבעת לתובעת מיום 15.7.11, נספח 2 לכתב התביעה, נכתב:

"5. תנאי שכר מ 1 ליולי 2011

a. שכר בסיס 17,000.

b. רכב (1600 סמ"ק) או תוספת לשכר בהיקף מחיר שכירות של רכב (להחלטת א') ועוד כיסוי הוצאות הדלק תמורת חשבוניות 

C. עמלות ניהול התחום:

d. בנוסף לשכר הבסיס תתוגמל א' ב 10% מרווחיות התחום.

e. ובנוסף:

I.במידה והיקף המכירות החודשי יעבור את 1.4 מיליון ₪ אזי התגמול לא' על הרווחיות מעל לסכום זה יגדל ב 20% (12% על התוספת).

II. במידה והיקף המכירות החודשי יעבור את 2.0 מיליון ₪ אזי התגמול לא' על הרווחיות מעל לסכום זה יגדל ב 20% נוספים (14% על התוספת השניה)."

f. דוגמא:

...

החברה מתחייבת על תנאי עמלות אלה עד סוף שנת 2011.

בתחילת חודש דצמבר נערוך ביחד בחינה של הישגייך ומצב השוק ונסכם מודל עמלות חדש ל 2012"

ז. בחודשים יולי ואוגוסט 2011 קיבלה התובעת את יתרת העמלות בגין תפקידה הקודם. החל מחודש ספטמבר 2011 לא קיבלה עמלות כלשהן.

ח. התובעת סיימה את עבודתה בנתבעת בתחילת שנת 2012.

הצדדים חלוקים לגבי מועד סיום העבודה המדויק ונסיבות סיום העבודה.

ט.התובעת החלה לעבוד בחברה המתחרה לנתבעת. קיימת מחלוקת בין הצדדים מהו מועד תחילת עבודתה בחברה המתחרה והאם עבדה בפועל במקביל בשתי החברות.

י.סמוך למועד סיום עבודתה של התובעת, התקיימה הידברות בנוגע לעמלות שנגזרו מרווחיות התחום.

יא. במועד שלא צויין על ידי מי מהצדדים, הנתבעת שילמה לתובעת מקדמה בסך 50,000 ₪ על חשבון העמלות.

יב.ביום 21.2.12 כתבה הנתבעת לתובעת מכתב שכותרתו "מכתב סיום העסקה" (נספח 5 לכתב התביעה) בו פורטו תנאי סיום העבודה כפי שהוסכמו.

המכתב יובא להלן:

"1. בהמשך לפגישתנו ולבחירתך, הרינו להודיעך כי הוחלט על סיום העסקתך בחברה בתוך 30 יום מיום 21.2.2012. תקופת ההודעה המוקדמת תסתיים ביום 22.3.12.

2.בתקופת ההודעה המוקדמת תמשיכי לסייע לחברה בהעברה מסודרת של הפרוייקטים שנמכרו ועדיין לא הסתיימו וחוברו לרשת.

3. בסיום ההודעה המוקדמת תעבירי לחברה את כל רכוש החברה שנשאר בידיך.

4.החברה תעביר את ביטוח המנהלים על שמך ותהי זכאית לכספים שהצטברו בביטוח המנהלים בתקופת העסקתך.

5.בהתאם לבחירתך, ולאור העובדה כי הכנת הדוחות הכספיים לשנת 2011 תסתיים רק במהלך חודש אפריל, החברה תשלם לך סך של 120,000 ₪, בקיזוז מקדמות ששולמו לך בעבר, וזאת כתשלום חד פעמי במסגרת הסדר פשרה לסילוק סופי ומוחלט של כל התחייבויות החברה כלפיך. תשלום זה הינו תגמול מיוחד בעבור פעולות שיווק, מכירה וניהול תחום המערכות הקטנות מאז חודש יולי 2011 שבוצעו על ידך.

6.בהתאם לדרישתך, תשלום הסך לעיל לא יבוצע כחלק מתלוש השכר, ויבוצע כנגד חשבוניות שתנפיקי לחברה בעבור שירותי שיווק שבוצעו על ידך.

7.בנוסף, ועל פי שיקול דעתו הבלעדי של מנכ"ל החברה, מר אבי אלקיים, החברה תהא רשאית להעניק לך תגמול חד-פעמי נוסף בסך של עד 10,500 ₪ שישולם עד לתאריך 15.4.2012. במסגרת שיקולי החברה למתן התגמול הנוסף תשקול החברה את מידת סיועך לחפיפה מסודרת וסגירה של פרוייקטים תלויים ועומדים".

בתחתית המכתב נאמר:

"אני מאשרת בזאת כי ידוע לי שבאפשרותי לבחור ולהמתין עד סיום הכנת הדוחו"ת הכספים בחודש אפריל השנה לשם חישוב רווחי תחום המערכות הקטנות, ואני בוחרת מרצוני החופשי לבחור בחלופה המוצעת בסעיף 5 לעיל. ידוע לי כי בחירה בחלופה זו הינה סופית, ולאחר שניתנה לי האפשרות לבחור בין החלופות, בחרתי בחלופה זו.

X _________________

א.ב. "

יג. התובעת לא חתמה על המסמך נספח 5 הנ"ל. בעקבות זאת נשלחה ביום 28.2.12 הודעת דוא"ל, לפי ההסכמה שבמכתב הנ"ל מבוטלת.

יד. ביום 24.4.12 הודיעה הנתבעת לתובעת כי על פי תוצאות הדוחות הכספיים לשנת 2011, הרווח הגולמי של תחום המערכות הביתיות למחצית השניה של שנת 2011 היה שלילי ולכן היא אינה זכאית לעמלות (נספח 7 לכתב התביעה).

בנוסף, נדרשה התובעת להשיב את המקדמה בסך 50,000 ₪.

להלן נבחן את רכיבי התביעה והתביעה שכנגד

עמלה בגין רווחיות התחום

6. התובעת צירפה לתצהירה חוות דעת מאת רו"ח אופיר מכלוף. על פי חוות דעת זו, בגין התקופה מיום 1.7.11 עד ליום 30.6.12 עמדה הרווחיות של תחום המערכות הביתיות על כ-3,300,000 ₪.

לטענת התובעת, בהתאם למכתב הנתבעת מיום 15.7.11, זכאית לעמלה בשיעור 10% מסכום זה, בסך 330,000 ₪.

לחוות הדעת צורפה כנספח ז' רשימת פרויקטים אשר נערכה על ידי התובעת ואשר נמכרו לטענתה, בתקופה הנבדקת.

7. הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית מאת רו"ח חנן פרישקולניק, על פיה תחום המערכות הביתיות לתקופה מחודש 7/11 עד חודש 3/12 גרם הפסדים לחברה בסך 1,326,643 ₪ נטען כי בהתאם לכך, התובעת אינה זכאית לכל עמלה.

8.עיון בשתי חוות הדעת ובחקירות העדים, מעלה הפער בין שתי חוות הדעת נובע משתיים:

א. הכנסות התחום -

על פי חוות הדעת מטעם התובעת, היקף המכירות בתקופה הנבדקת מגיע לסך של 14,191,494 ₪, זאת בגין 80 פרויקטים שבנייתם הושלמה וששה פרויקטים שבוטלו (וההכנסה בגינם מיוחסת למקדמות ששולמו).

על פי חוות הדעת מטעם הנתבעת, בחוות הדעת של התובעת נכללו עסקאות שלא נתקבלה הכנסה בגינם מאחר ובוטלו. כמו כן נכללו הכנסות גבוהות מאלה שהתקבלו בפועל, או הכנסות שנזקפו לפני התקופה הרלוונטית, דהיינו לפני 7/11 או לאחר סיום עבודתה של התובעת בחברה.

ב. הוצאות התחום –

על פי חוות הדעת מטעם התובעת, לצורך חישוב רווחיות התחום יש לנכות מהכנסות התחום את עלויות התקנת מערכת סולארית ביתית שהם: עלויות חומרי גלם, קבלני משנה, הובלה, תקורות, שיווק ופרסום, עמלת משווק והפרשה כללית כמפורט ב"מודל תמחור למערכות ביתיות" נספחים ט וי' לחוות הדעת. נטען כי העלות הכוללת אותה יש לנכות מהכנסות התחום הינה בסך 10,891,000 ₪.

על פי חוות הדעת מטעם הנתבעת, הוצאות התחום אשר נלקחו בחשבון בחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, שגויות, שכן התבססו על ממוצע שנערך על פי הדוחות הכספיים המבוקרים של החברה, אשר לא היו מפורטים על פי מחלקות.

כמו כן בחוות הדעת של התובעת לא נלקחו בחשבון הוצאות עקיפות כגון "הנהלה וכלליות" (שכירות ותפעול המשרדים והמחסן, השכר היחסי של מנהלי החברה ועובדי המטה השונים). בנוסף, לא נלקח בחשבון שכר מחלקתי ושכר מתקיני מערכות ולא נלקחו בחשבון הוצאות ישירות נוספות של התחום כגון ביטוחים, אחזקת רכב של המתקינים ופחת.

10.בחוות הדעת מטעם התובעת, הוצג "מודל תמחור מערכות ביתיות" לגביו נטען כי הינו מקובל בענף.

בחוות הדעת מטעם הנתבעת נטען כי אף מבדיקת תמחור של מערכת סולרית ממוצעת, כפי שעולה מתוך ספרי החברה והשוואתה לחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, עולה כי ההפרש בין מחיר המכירה ובין העלויות הישירות בלבד של התקנת מערכת ממוצעת, הינו לכל היותר 3,030 ₪ למערכת ולא כפי שהוצג בחוות הדעת מטעם התובעת. נטען כי בפועל, ההפרש אף נמוך יותר, בשל הוצאות עקיפות.

11.לאחר ששמענו את העדויות ועיינו בכלל הראיות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי יש להעדיף את חוות הדעת מטעם הנתבעת. נפרט מסקנתנו להלן.

12.בכל הנוגע לחישוב ההכנסות –

הוכח כי מתוך רשימת שמונים הפרויקטים המפורטים בנספח ז' לחוות הדעת מטעם התובעת ואשר היוו את הבסיס לטענתה בדבר הכנסות התחום בתקופה הנבדקת, היו פרויקטים שבוטלו.

לדוגמא:

ברשימת הפרויקטים נספח ז' , צוין פרויקט של יעקב כהן.

הנתבעת צירפה בקשה בכתב מאת הלקוח לביטול ההסכם (נספח 1 לחוות הדעת).

הנתבעת ציינה במסגרת העסקאות שבוטלו עסקה בשם "יגאל בץ שקמה". התובעת הפנתה להכנסות שהתקבלו מלקוח זה, אולם עיון בנספח ז', מעלה כי ללקוח זה עסקה נוספת, שלא נטען לגביה כי בוטלה.

הנתבעת ציינה במסגרת העסקאות שבוטלו שתי עסקאות על שם "ספורט ערד משרדית".

התובעת הפנתה להכנסות שהתקבלו בגין שתי עסקאות מלקוח זה.

עיון בנספח ז' מעלה כי ללקוח זה עסקה נוספת, שלא נטען לגביה כי בוטלה.

על כן מתקבלת גרסת הנתבעת לעניין ביטול חלק מהפרוייקטים.

13.התובעת טענה בסעיפים 29-34 לסיכומים כי מעדותו של רו"ח פרישקולניק עולה שהמידע על הביטול, נובע ממה שאמר לו סמנכ"ל הכספים. כן נטען כי הוכח שבגין חלק מהפרויקטים שולמה מקדמה בסכומים של מעל 35%, באופן שמלמד על גמירות דעת של הלקוח וסבירות גבוהה שהפרוייקט בוצע בסופו של דבר.

רו"ח פרישקולניק הבהיר בעדותו כך:

ש.... הנחת שהפרוייקטים בוטלו בעקבות מה שאמר סמנכ"ל הכספים ועשית התאמה לדו"חות פנימיים שסמנכ"ל הכספים הוציא אותם?

ת.כן.

ש.על סמך זה אתה טוען שהחברה החזירה את המקדמות?

ת.אולי לא החזירה את המקדמות אבל לא הכירו בזה כהכנסה.

ש.אם לא מחזירים מקדמות ולא עושים פרוייקט אז כל המקדמה היא רווח?

ת.תאורטית כן. אבל אין דבר כזה שלקוח משלם 35% ולא רוצה את זה בחזרה. בדר"כ מה שמחלטים זה רק 5%.

ש.מאיפה אתה יודע שמחזירים לו 35% האלה?

ת.אני יודע ש- 5% זה קנס על ביטול. לשאלתך – מי אמר לי 5% אני משיב סמנכ"ל הכספים.

ש.אני אומר לך שאם היו הוצאות לפרוייקט, תכנונים וכו' אז לא מחזירים את כל ה- 35%?

ת.אני עשיתי טבלה ברורה של פרוייקטים שבוטלו. בחלק הוחזר הכל ובחלק נשאר 5%. כשאני לקחתי את הסכומים האלה, את כלל העסקאות של 86, זה התאים לדו"ח המחלקתי של התחום הזה. לא נוצר מצב שלקחו 35% ואני לא לקחתי אותם בחשבון, כי אחרת לא היתה התאמה לדו"חות של התחום" (עמ' 58 ש' 17 ואילך).

מעדותו עולה כי רשימת הפרוייקטים שבוטלו, נבדקה על ידו אל מול הדוחות הכספיים של החברה וככל ששולמו מקדמות, הן הובאו בחשבון הכנסות התחום.

בהיעדר ראיות פוזיטיביות לכך שהפרויקטים אכן בוצעו, אין לקבל את הנחת התובעת כי הפרוייקטים שנתקבלו בגינם מקדמות, בוצעו בסופו של דבר.

14.רו"ח מכלוף שהגיש חוות דעת מטעם התובעת, העיד כי יש לנטרל כל מכירה אשר לגביה התובעת קיבלה כבר עמלה, או שהעסקה בוטלה, או שההכנסה בגינה לא נרשמה בספרי החברה (עמ' 25 ש' 22 ואילך).

העד אישר שלא בדק בספרי החברה אילו פרויקטים בוטלו בסופו של דבר או לא יצאו אל הפועל.

15.בחוות הדעת מטעם הנתבעת צוין כי בגין חלק מהעסקאות המופיעות בנספח ז' התקבלה בסופו של דבר הכנסה נמוכה יותר.

גרסת הנתבעת בעניין זה לא נסתרה ואף אושרה בעדותו של רו"ח מכלוף:

"ש.מפנה לנספח ז' לחוות דעתך, ש' 82. "תומר אלכסנדרוביץ". איזו הכנסה כתובה לידו?

ת.263,689 ₪.

ש.מפנה לש' 37 בטבלה 3 של המומחה מטעמנו. כתוב 283,689 ₪ אבל ההכנסה בקופת החברה היא 198,940 ₪.

ת.כתוב שזה פער מחיר ולא פער עיתוי.

ש.אתה מסכים שצריך לקחת בחשבון את הסכום שנכנס לקופת החברה?

ת.מסכים. אני מסכים לכל הפערים במחירי העסקה" (עמ' 26 ש' 15-21).

16.מחלוקת נוספת בין הצדדים היא בשאלת הכללתן של הכנסות אשר נתקבלו בחברה לאחר סוף הרבעון הראשון של שנת 2012.

לטענת התובעת, יש לכלול במסגרת הכנסות החברה פרויקטים אשר נחתמו בתקופת העסקתה של התובעת, אף אם שולמו לאחר סיום העסקתה.

הנתבעת טענה כי מאחר ותפקידה של התובעת כפי שהוגדר במכתב מיום 15.7.11, כלל אחריות עד שלב ההתקנה של המערכת אצל הלקוח באופן סופי, על כן יש להכיר ברווח רק בשלב בו המערכת נמסרת ללקוח.

17.בסעיף 8 ב' לחוות הדעת מטעם התובעת נכתב:

"פרק הזמן הממוצע ממועד חתימת הסכם לבניית מערכת סולארית ועד למועד השלמת המערכת וחיבורה לחברת החשמל עומד על 6 חודשים.

המועד בו החברה מכירה בהכנסה (מוציאה חשבונית מס) חל רק במועד השלמת המערכת וחיבורה לחברת החשמל."

18.ממכתב הנתבעת מיום 15.7.11 לא משתמעת כל כוונה לערוך התחשבנות עמלות עם התובעת, חודשים לאחר התקופה לגביה סוכמה תכנית העמלות.

על פי ההסכם עם התובעת, הרווח נמדד עד סוף שנת 2011:

"החברה מחויבת לתנאי עמלות אלה עד סוף שנת 2011". 

לאור האמור אנו קובעים שיש לקבל את עמדת הנתבעת באשר לעיתוי בו יש לזקוף את ההכנסה. לא מצאנו כי יש לזקוף הכנסות על ידי החברה, שנרשמו בספריה ברבעון השני של שנת 2012.

19.בכל הנוגע לזקיפת הוצאות –

לגישת התובעת, בעריכת התחשיב היה על הנתבעת לקחת בחשבון רק את ההוצאות הישירות של התחום עליו היתה אחראית התובעת, ואילו את ההוצאות הכלליות של החברה היה עליה להעמיס באופן יחסי בלבד.

עוד לגישתה, הוצאות שאינן בשליטת התחום, אין להעמיס כלל.

בחינת חוות הדעת מטעם הנתבעת מעלה כי פירוט הוצאות המחלקה בתקופת המחלוקת, כפי שהוצג על ידי הנתבעת, תואם את הדוחות המחלקתיים של החברה (ראה ת/3 ו – ת/6).

20.מהשוואת שתי חוות הדעת עולה כי ההבדלים בין שתי חוות הדעת בנוגע לגובה ההוצאות אותן יש לזקוף, נוגעת למספר רכיבים עיקריים:

לגישת הנתבעת עלות שכר עבודה ונלוות עמדה על 1,664,390₪. בחוות הדעת מטעם התובעת אין התייחסות לרכיב זה כלל.

מנגד, לגרסת התובעת עלות קבלני משנה הינה 1,711,000 ₪ בעוד שלגרסת הנתבעת העלות הינה בסך 802,906 ₪.

הצדדים לא הציגו ראיות לעלויות הריאליות שהוצאו.

התובעת אישרה בעדותה כי התחום שבאחריותה, עשה שימוש בעובדי החברה ולא רק בקבלני משנה (עמ' 15 ש' 24).

התובעת טענה כי בחוות הדעת מטעמה נלקח שכרה ושכר עובדים נוספים בחשבון במסגרת "תקורות" בסך 240,000 ₪ (עמ' 16 ש' 12) ואולם רו"ח מכלוף טען כי שכרה של התובעת נלקח בחשבון בשורת "הפרשה כללית" (עמ' 28 ש' 3) וכי לא היו לתובעת עובדים במחלקה (עמ' 28 ש' 6).

בנוסף, רו"ח מכלוף אישר כי המודל לפיו נלקחו עלויות החברה נערך באופן תיאורטי בלבד ולא על פי ספרי החברה "אני לא מדבר על סכומים כי לא היה לי את הנתונים האלה" (עמ' 34 ש' 14-15 וכן עמ' 35 ש' 16-21).

לעומת זאת, רו"ח פרישקולניק מטעם החברה העיד:

"הסתמכתי על ניירות שקיבלתי מהחברה. אין פה אמדנים" (עמ' 54 ש' 22).

21.לאור האמור, משלא פורט בחוות הדעת מטעם התובעת עלות שכר עבודה ונלוות אלא באופן כללי ועל פי חישוב תיאורטי ומשנטל ההוכחה מוטל על התובעת, מתקבלת גרסת הנתבעת לעניין זה, אשר תואמת את הנתונים בדוחות שהוצגו.

22.הבדל נוסף בין חוות הדעת, מתייחס להוצאות שיווק ופרסום.

לגישת התובעת העלות הינה בסך 160,000 ₪ ולגישת הנתבעת 437,773 ₪.

רו"ח פרישקולניק העיד:

"ש. כשאתה כתבת את הוצאות אנשי השיווק, קיבלת רשימה ספציפית של אנשים?

ת. כן. יש רשימה של שכר. לשאלתך – לא הלכתי לדבר איתם אחד אחד. אשת הכספים עינת גורמן ישבה מולי ואמרה לי" (עמ' 64 ש' 16-17).

מאידך, התובעת לא הציגה ראיות באשר לסכום שנקבה בחוות הדעת מטעמה.

משלא הוצגו ראיות להוצאות הריאליות שהוצאו ולאור עדות רו"ח פרישקולניק, מתקבלת גרסת הנתבעת לעניין זה.

23.לגישת הנתבעת, יש לזקוף עלויות נוספות כגון "שכר עבודה הנהלה וכלליות", "אחזקת רכב", "אשל עובדים באתר בנייה", "שמירה ואבטחה" "ריבית והצמדת בעלים" אשר לא נלקחו בחשבון בחוות הדעת מטעם התובעת.

לעניין שכר עבודה הנהלה וכלליות, אישרה התובעת בעדותה כי התחום באחריותה עשה שימוש בהנהלת החשבונות של החברה ובעובדים נוספים לצורך תיאומים מול חברת חשמל (עמ' 16 ש' 1-8).

כמו כן, התובעת אישרה כי לגבי התקנות מרוחקות, לפחות לגבי חלק מהתקופה, צריך היה לשלם לעובדים הוצאות דלק ולהלין אותם (עמ' 16 ש'24 ואילך).

על כן, לא מצאנו כי החברה זקפה הוצאות בצורה מוגזמת או מלאכותית על מנת להציג רווחיות שלילית. תחשיב העמסת ההוצאות כפי שערכה הנתבעת ונבדק על ידי המומחה מטעמה, מקובל עלינו.

24.לעניין זה נציין כי אף אם תתקבל טענת התובעת כי לא היה מקום לזקוף חלק מההוצאות אותן זקפה הנתבעת, על תחום המערכות הביתיות, הרי שגם לגישת התובעת, סכום ההוצאות בתקופה הרלוונטית עמד על 10,891,000 ₪. סכום זה עולה מכל מקום על הכנסות התחום בתקופה הרלוונטית.

25. לאור האמור לעיל, מתקבלת גרסת הנתבעת כי תחום המערכות הביתיות אשר היה באחריותה של התובעת, רשם הפסדים בתקופה הרלוונטית.

על כן אנו קובעים כי התובעת לא הוכיחה את זכאותה לעמלות מהנתבעת. תביעתה ברכיב זה נדחית.

26.נציין כי מסקנתנו מתחזקת לאור העובדה שבמסגרת הדוחות הכספיים המבוקרים לשנת 2012, הצהירה החברה על סגירת המחלקה למערכות ביתיות. ראה סעיף 3 בעמ' 20 לחוות הדעת מטעם החברה.

מכאן תימוכין לטענת הנתבעת כי התחום למעשה הפסיד ולא היו בו רווחים.

פדיון חופשה שנתית 

27.לטענת התובעת, הנתבעת קיזזה משכרה לחודש מרץ 2012 ימי חופשה, ללא סיבה.

לטענתה, בתקופת ההודעה המוקדמת היא לא נדרשה להתייצב בעבודה אלא רק לדאוג לחתימת העסקאות שהיו כבר בתהליך. עוד טענה כי כלל לא ביקשה לנצל ימי חופשה.

28.הנתבעת טענה שהתובעת עבדה בחברה מתחרה כבר מחודש ינואר 2012 וכי לא עבדה כלל בנתבעת בתקופת ההודעה המוקדמת. על כן, לא זו בלבד שימי ההיעדרות והחופשה נוכו כדין ממשכורת מרץ 2012, אלא שעליה להשיב את המשכורות ששילמה לה הנתבעת בחודשים ינואר עד מרץ, כיוון שלא עבדה בחברה בחודשים אלה.

29.הנתבעת הציגה את פסק הדין שניתן בתביעה של התובעת נגד החברה המתחרה לנתבעת. סע"ש (ת"א) 22124-12-13 בשירי נ' צים אנרגיה סולארית בע"מ, מיום 28.6.16

מפסק הדין עולה כי בין התובעת לחברת "צים אנרגיה סולארית בע"מ" (להלן – צים) היתה מחלוקת בנוגע למועד תחילת עבודתה של התובעת בצים. בעוד שהתובעת טענה כי החלה לעבוד שם בחודש פברואר 2012, טענה צים כי התובעת החלה לעבוד ביום 1.3.12. בפסק הדין התקבלה טענת התובעת כי החלה לעבוד בצים בתאריך 27.2.12.

"לטענת הנתבעת, התובעת לא השלימה תקופת ניסיון כקבוע בהסכם (3 חודשים). על פי הסכם ההעסקה, אכן שלושת החודשים הראשונים לעבודת התובעת הם תקופת ניסיון אך על פי אותם תנאי ההסכם שנחתם בין הצדדים ולכן אין בכך כדי להעלות או להוריד, אם עסקינן בתקופת ניסיון אם לאו. לא זו אף זו, הראיות שהוצגו בפנינו סותרות טענה זו של הנתבעת שכן על פי הסכם העבודה תחילת העבודה היא ביום 27.2.12. תאריך זה נכתב הן בכותרת ההסכם והן בסעיף ההתקשרות. התובעת פוטרה ביום 29.5.12 קרי, מעל 3 חודשים, שהם מעבר לתקופת הניסיון" (סעיף 24 לפסק הדין).

30.בעניינינו, יחסי העבודה בין התובעת לנתבעת הסתיימו בהסכמה. כך עולה מתמלול השיחה, נספח 5 לתצהירו של מר אלקיים -

"אבי: ואז נשאלת השאלה, האם את בכלל, כאילו, מחר בבוקר, לעבוד כאשת מכירות אחת מין המניין אצל ירון

א': לא

אבי: לא. אוקי.

א': חד משמעי.

אבי: אוקי.

א': לא שזה לא היה עד עכשיו. זה היה אבל

אבי: לא הבנתי.

ישראל: לא, זה ברור. זה..

אבי: א' אנחנו מנהלים פה שיחה פתוחה.

א': לגמרי.

ישראל: אני מעדיף פשוט את התשובה flat ולא

א': פה אני בטוחה אין לי כאן דילמות.

ישראל: לא-,בדיוק. לא, לא, לא. זה בסדר גמור.

א': אין כאן אי-הבנות. לא וזהו.

אבי: אז למעשה אנחנו הולכים פה לכיוון של היפרדות.

א': כן." (עמ' 4 ש' 14 ואילך).

ובהמשך –

"א': אני מפוטרת מן המניין.

אבי: מה שאת רוצה. את רוצה להיות מפוטרת? תחשבי, אל תחליטי עכשיו. את רוצה להיות מפוטרת? יש לך הצעה לצאת בהחלטה משותפת שמיצית והחלטת לצאת לתחום אחר?

א': לא, מפוטרת זה מבחינת הזכויות התכוונתי...

ישראל: מה שאת רוצה, אנחנו

א': אנחנו נצא בהודעה.

אבי: כמובן שב-G סיסטם כולם יהיו סעיף 14. גם המנקה וגם ישראל. אם את מתפטרת או מפוטרת, את מקבלת את אותם דברים.

.....

א': לא משנה לי. זה לא משנה לי. לא, התכוונתי, כאילו מפוטרת מבחינת התנאים. אם זה לא משנה אז זה לא משנה. אין לזה משמעות".  

(עמ' 22 ש' 19 ואילך).

31.בין הצדדים הוסכם כי תקופת ההודעה המוקדמת תחל בתאריך 21.2.12 ותמשך עד 22.3.12 (נספח 6 לתצהירו של מר אלקיים).

לגרסת מר אלקיים, אשר לא נסתרה, הוא לא ידע בזמן אמת שהתובעת התקשרה עם צים והדבר נודע לו בדיעבד, עת הובא לידיעתו כתב התביעה שהגישה התובעת כנגד צים.

32.עיון בתלוש השכר לחודש מרץ 2012 מעלה כי הנתבעת ניכתה משכרה של התובעת 77 שעות היעדרות (שהם שווי ערך לכ- 9 ימי עבודה). כן איפסה הנתבעת את יתרה חופשתה הצבורה של התובעת, אשר עמדה בחודש זה על 12.88 יום.

33.בנספח 6 לתצהירו של מר אלקיים, מכתב סיום ההעסקה, נכתב:

"בתקופת ההודעה המוקדמת תמשיכי לסייע לחברה בהעברה מסודרת של הפרוייקטים שנמכרו ועדיין לא הסתיימו וחוברו לרשת".

התובעת טענה כי סוכם בינה לבין הנתבעת כי אין צורך שתהיה נוכחת במשרדי הנתבעת במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, והיה עליה רק לשתף פעולה עם החברה ועם מחליפה בתפקיד.

34.התובעת צירפה הודעת דוא"ל מאת מר ירון דותן הכוללת הצהרה לפיה:

"בתקופת החפיפה, קיבלתי מא' תמיכה ושיתוף פעולה מלא בכל בקשה שהפניתי אליה ובפרט בטיפול בתהליכים מול לקוחות".

(נספח 4 לכתב ההגנה שכנגד המתוקן)

התובעת אישרה שלא הגיעה לעבודה בנתבעת במהלך חודש מרץ 2012, אך לטענתה לא נדרשה להתייצב במשרדי החברה במהלך ההודעה המוקדמת.

התובעת חזרה וטענה כי בתקופת ההודעה המוקדמת עסקה בנתבעת בסגירת פרויקטים בודדים בלבד (עמ' 7 ש' 7-11).

35.מהראיות עולה כאמור, כי התובעת החלה לעבוד בצים בסוף פברואר 2012. בנסיבות אלה, היא לא זכאית לשכר מהנתבעת בגין 22 ימי ההודעה המוקדמת בחודש מרץ (כפי שיפורט להלן).

יחד עם זאת, התובעת זכאית לתשלום פדיון ימי חופשה. לא מצאנו כל טעם לשלול מהתובעת את ימי החופשה שצברה בתקופת עבודתה ואשר טרם נוצלו על ידה.

הנתבעת תשלם לנתבעת פדיון 12.88 ימי חופשה בסך של 9,956 ₪ (17,000 ₪/22 * 12.88).

החזר הוצאות דלק 

36.התובעת טענה כי היא זכאית להחזר הוצאות דלק בסך 7,000 ₪. לטענתה, הנתבעת הודתה בחובה במסגרת תכתובת דוא"ל מיום 3.4.12 (נספח 10 לתצהירה).

לגרסת הנתבעת, שולמו לתובעת כל הוצאות הדלק בתקופת העסקתה.

התובעת לא צירפה לתצהירה קבלות אשר לטענתה לא שולמו לה. בהיעדר אסמכתאות, נדחית התביעה ברכיב זה.

השבת עמלה בסך 6,000 ש"ח 

37.לטענת התובעת, היא זכאית להשבת עמלת שיווק ששילמה לאחת העובדות בסך 6,000 ₪.

הנתבעת טענה שהתובעת אינה זכאית להחזר העמלה, שכן לא הוכח כי שולמה על ידה.

38.התובעת לא הציגה כל ראיה לתשלום. בחקירתה בעניין זה העידה:

ת. "... אני הפנתי לגלית לפנות ולדרוש את שכרה מהנתבעת כדי לקבל את הכסף אני בעצמי שילמתי לה 6000 ₪ מכיסי.

ש. יש לך אישור על זה?

ת. אני אשמח להביא תצהיר ממנה שהיא קבלה ממני 6000 ₪ עבור אותה עיסקה. היא גם היתה עצמאית ולא היו לה חשבוניות באותה תקופה..." (עמ' 19 ש' 5-9).

מנגד, בהודעת דוא"ל מיום 23.4.12 (נספח 14 לתצהירי הנתבעת) כתבה התובעת לעובדת בנתבעת:

"אני אפנה אלייך את גלית ע"מ שישלמו לה את העמלה המגיעה לה בגין צוברי שלמה מגיתית".

39.בהיעדר אסמכתא על תשלום סך 6,000 ₪ על ידי התובעת ולאור העובדה שהתובעת הפנתה את גלית לקבל את העמלה ישירות מהנתבעת, נדחית תביעתה ברכיב זה.

פיצוי בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה ועוגמת נפש

40.התובעת טענה כי הליך סיום עבודתה לווה בהשמצות, בהבטחות שלא קויימו ובפגיעה מהותית בשמה הטוב. עוד נטען כי בכך שהנתבעת קיבלה עובד חדש במקום התובעת, אשר יועד להחליפה, ללא הודעה מראש ומבלי שנערך לה שימוע, נגרמה לה עגמת נפש.

41.מהראיות עולה כי מדובר בתהליך שהחל בחודש דצמבר 2011. במועד זה גויס מנהל מכירות חדש לחברה, שהחל עבודתו בתחילת ינואר 2012. בתצהירו של מר אלקיים נטען כי לאור הנתונים המאכזבים של התחום ולאור התמקדות בפיתוח תחום המערכות הבינוניות, חיפשה הנתבעת מנהל מכירות ארצי שינהל את כל מערך המכירות, הן של המערכות הביתיות והן של המערכות המסחריות (סעיף 32 לתצהיר). מר אלקיים ציין בתצהירו כי מנהל המכירות החדש ניסה לסייע לתובעת לנהל את מכירות המערכות בתחומה, אך היא התנגדה לכל סיוע וסירבה לשתף פעולה.

42.התובעת טענה כי נפגשה עם מנהל המכירות החדש ואז נודע לה ממנו כי הוא מיועד להחליפה ואילו היא אמורה לשמש אשת מכירות ללא תפקיד ניהולי (סעיף 20 לתצהירה). עוד טענה כי הנתבעת, אשר היתה ערה לפגיעה בה, הציעה לה תפקיד אחר והיא סירבה לקבלו.

43.מהראיות עולה שהנתבעת הודיעה לתובעת כי ככל שלא תקבל על עצמה תפקיד אחר בנתבעת, תסתיים העסקתה. הנתבעת חזרה בה מהודעה זו, לאחר שנודע כי התובעת בהריון.

התובעת אישרה כי לאחר שעברה הפלה טבעית, הוצע לה תפקיד במחלקה חדשה ולטענתה תפקיד שאינו תואם את כישוריה.

לטענת התובעת, אירועים אלה גרמו לכך שהתקבלה החלטה משותפת לסיים את עבודתה בנתבעת.

"הצטברות האירועים של המצב הקשה בעבודה, וההשפלה שחוויתי ובנוסף לכך המצב האישי, גרמו לי לקושי להמשיך במצב תקין ולכן בהחלטה משותפת הוחלט לסיים את עבודתי בנתבעת ולקבל את המגיע לי" (סעיף 26 לתצהירה).

44.לאור כל המתואר לעיל, לא ניתן לקבל את הטענה כי בגיוס מנהל מכירות ארצי חדש, גרמה לה הנתבעת עגמת נפש המצדיקה פיצוי.

הוכח בפנינו כי התובעת היתה עובדת מוערכת וכי במהלך התקופה האחרונה להעסקתה בנתבעת, נערכו עמה שיחות מתוך כוונה להגיע עמה להסכמה בנוגע לאפשרויות המשך העסקתה בנתבעת.

בפגישה מיום 21.2.12 בין התובעת לבין מר אלקיים ומר אוחנה, התובעת הביעה חוסר רצון לחזור לעבוד כאשת מכירות והביעה רצונה לסיים עבודתה בנתבעת. במועד זה, התובעת כבר גמרה אומר לסיים עבודתה בנתבעת.

46.נציין כי במסגרת חקירתה הודתה התובעת כי הקשר שלה עם צים החל כבר ביום 31.1.12 –

"אני מאמינה שזה היה ב – 31.1 שהגעתי לראיון העבודה הראשון. זה המשיך עוד הרבה אח"כ עד שהגענו למצב של לחתום חוזה".

דהיינו – במועד הפגישה עם מנהלי הנתבעת, התובעת כבר נערכה למציאת מקום עבודה אחר.

47.סיכומו של דבר, לא מצאנו כי הנתבעת הרעה את תנאי עבודתה של התובעת או שהנתבעת התנהלה באופן המצדיק תשלום פיצוי לתובעת. מדובר על תהליך שהסתיים, בסופו של דבר, בהסכמה.

התביעה ברכיב זה נדחית.

התביעה שכנגד 

התביעה להשבת מקדמה בסך 50,000 ₪ 

48.בסעיף 44 לתצהיר התובעת נכתב:

"סמוך לסיום העסקתי קיבלתי תשלום של 50,000 ₪ מאת הנתבעת. תשלום זה היה בתור מקדמה בגין העמלות שאני זכאית להם בהתאם להסכם ביננו".

הנתבעת טוענת שהתשלום היה חלק מהסכמה כוללת, שגובשה בנספח 5 לתצהיר הנתבעת. נטען כי משהתובעת לא חתמה על המסמך נספח 5, שלח אליה מר אלקיים הודעת דוא"ל מיום 28.2.12 בה כתב כי ההסכמה מבוטלת.

"... לאור העובדה שאת ממשיכה לנהל מומ על תנאי הצעת הפשרה, ההצעה מבוטלת."

ד"ר אוחנה אישר בעדותו כי החשש הראשון לכך שתחום המערכות הביתיות מפסיד, היה לקראת סוף 2011 (עמ' 41 ש' 5). למרות זאת אישר ד"ר אוחנה כי הוצע לתובעת בסמוך למועד סיום עבודתה תשלום בסך 120,00 ₪. כך העיד:

"ש.... בפגישה שקיימת עם התובעת בפברואר הצעתם לה בונוס של 120,000 ₪ על הרווחיות?

ת. לא הצענו לה בונוס.

ש. הצעתם לה תשלום של 120,000 ₪ על הרווחיות?

ת. זה לא מדוייק. זה לא היה עבור רווחיות. הבנו באותה נקודת זמן שדרכנו נפרדות. לא ידענו שהיא עובדת כבר במקום אחר. רצינו להפרד כמו שצריך" (עמ' 42 ש' 1-6).

ובהמשך עדותו:

"לא היה שום קשר לכל אורך השיחה בין ה – 120,000 ₪ לבין האם התחום הרוויח או הפסיד. ... הבנו אז שהתחום הוא פחות או יותר במצב של איזון מבחינה פיננסית, לא מפסיד ולא מרוויח מי יודע מה. הנושא שהיה על השולחן הוא האם התובעת יכולה לסגור עוד פרוייקטים שזה היה עוזר לנו לגבי שיפור התוצאות..." (עמ' 42 ש' 16-20)

מדברים אלה משתמע כי הסכום עליו סוכם עם התובעת ואשר מתוכו שולמו לה כבר 50,000₪, נקבע ללא קשר לשאלה האם התחום עליו היתה אחראית התובעת הרוויח או הפסיד, אלא משיקולים עסקיים של הנתבעת.

על כן אנו קובעים כי מאחר והתשלום ששולם לתובעת לא היה מותנה ברווחיות, היא אינה חבה בהשבתו לנתבעת.

התביעה ברכיב זה נדחית.

השבת מכשיר אייפד

49.לטענת התובעת, האייפד ניתן לה במתנה על ידי החברה, כבונוס בעקבות מכירות מוצלחות וללא כל דרישה להשיבו בעתיד או בסיום יחסי העבודה.

במכתב הנתבעת מיום 21.2.13 נכתב:

"בסיום ההודעה המוקדמת תעבירי לחברה את כל רכוש החברה שנשאר בידיך". 

הנתבעת הציגה תכתובת מייל מאת מנהלת אדמיניסטרטיבית בחברה למר אלקיים, בו היא מעדכנת אותו:

"דיברתי איתה, היא תחזיר עד שבוע הבא את האייפד".

על אף האמור, הנתבעת לא הוכיחה מתי נמסר המכשיר לתובעת. כמו כן, לא ברור מה שוויו והאם ניתן להורות כיום, בשנת 2017, על השבת המכשיר לנתבעת ומה המשמעות הכספית של הוראה זו.

לפיכך, התביעה ברכיב זה נדחית.

התביעה להשבת משכורות לחודשים ינואר עד מרץ 2012

50.הנתבעת טוענת כי על התובעת להשיב לה את המשכורות ששילמה לה בגין החודשים ינואר עד מרץ 2012, שכן בתקופה זו התובעת עבדה בחברת צים ולא בנתבעת.

לתיק הוגש כתב התביעה ותצהיר העדות הראשית של התובעת בתביעה כנגד צים. בסעיף 4 לתצהירה טענה התובעת כי הועסקה בצים בחודשים פברואר עד מאי 2012.

הנתבעת הפנתה לתכתובות שונות בין התובעת לממונים עליה בצים, בהן לטענת הנתבעת, טענה התובעת כי החלה לעבוד בצים בחודש ינואר 2012.

עיון בתכתובות אלה מעלה כי התובעת טענה שהחלה לעבוד בצים בתחילת פברואר 2012, על סמך העובדה שנחתמו עסקאות בתיווכה או בזכותה ביום 31.1.12 וביום 22.2.12.

מאידך, עולה מהתכתובות כי התובעת לא קיבלה מצים שכר בגין עבודתה בחודש פברואר. לגרסת צים, היא החלה עבודתה שם ב – 1.3.12.

כאמור, על פי הסכם העבודה של התובעת בצים אשר הוצג, מועד תחילת העבודה אשר סוכם בין הצדדים היה 27.2.12.

51.סיכומו של דבר, אנו קובעים שמועד תחילת העבודה בצים הוא 27/2/12.

יחד עם זאת, לא הוכח שהתובעת קיבלה שכר עבוד חודש פברואר וכן לא הוכח מה היה היקף עבודתה בחודש זה.

אין מחלוקת כי התובעת החלה לעבוד בצים במשרה מלאה, לכל הפחות ביום 1.3.12 (ראה עדות התובעת בעמ' 7 שורה 22 ואילך ותלוש שכר לחודש 3/12 מוצג נ/1). עובדה זו הוסתרה מהנתבעת.

52.בגין תקופת ההודעה המוקדמת בחודש מרץ 2012, שילמה הנתבעת לתובעת סך 8,904.32 ₪ (16,190 ₪ בניכוי היעדרות בסך 7285.68 ₪). משהתובעת עבדה בחודש מרץ במקום עבודה אחר, על התובעת להשיב סכום זה לנתבעת.

התביעה להשבת שכר חודשים ינואר ופברואר 2012, נדחית.

בנסיבות העניין, בהן יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בהסכמה, אין מקום לחייב את התובעת לשלם לנתבעת תמורת הודעה מוקדמת.

התביעה לפיצוי בגין התפטרות שלא כדין 

53.לטענת הנתבעת, התובעת הציגה בפניה מצגי שווא וגזלה ממנה עסקאות, בעודה עובדת אצל הנתבעת ומקבלת ממנה משכורת. על כן יש לחייבה בפיצויים בגין התפטרות שלא כדין, תוך הפרת חובת תום הלב, חובת הנאמנות והזהירות כלפי החברה.

54.הנתבעת הציגה בפנינו את רשימת הפרויקטים בגינם תבעה התובעת עמלות מחברת צים, כפי שצורפה לכתב התביעה נגד צים.

לאחר עיון בראיות שהוצגו ומעדות התובעת, עולה כי הוכח בפנינו שבעודה עובדת בנתבעת, העבירה התובעת לקוחות, הן פוטנציאלים והן קיימים, לחברה המתחרה.

55.התובעת אישרה בתצהיר המשלים, סעיף 7:

"במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (לאחר 21.2.12), כאשר כבר היה ברור שאני לא אמשיך לעבוד בתובעת שכנגד, לבקשת מכרים אישיים שלי להקמת מערכת ביתית, הפניתי אותם לחברה אחרת".

וכן בסעיף 12: –

"שני הלקוחות הנוספים, משפחת סבוראי ושמואל כהן הם ידידים ותיקים שלי, הם לא היו מעולם לקוחות של התובעת שכנגד והם הובאו על ידי לצים, רק בסוף חודש פברואר, לאחר שנחתם עם התובעת שכנגד הסכם הפסקת העסקה".

56.התובעת אישרה בעדותה כי לקוח בשם קרמר, אשר הגיע אליה ואל איש מכירות בשם אריה ללוז כאשר עבדו בנתבעת, שילם מקדמה בנתבעת ולאחר מכן חתם על עסקה עם החברה המתחרה.

לקוח זה מופיע ברשימת הפרוייקטים שהציגה התובעת לצורך חישוב הכנסות החברה ועמלתה הנגזרת מהן (נספח ז' לחוות דעת המומחה מטעמה) ומופיע גם ברשימת הפרוייקטים אשר הציגה לצים ותבעה עמלות בגינם (נ/3).

התובעת טענה בעדותה כי אריה הביא את העסקה לצים שלא בתיווך שלה או עזרה שלה. ואולם, לאור העובדה שהתובעת אישרה כי לקוח זה התקשר עמה ועם אריה כאשר עבדו בנתבעת, הטענה של התובעת בעניין זה מיתממת ואין לקבלה.

התובעת אף אישרה כי אריה, שהיה פרילנסר בנתבעת, החל לעבוד בצים בחודש פברואר, לאחר שהתובעת אמרה לו שהיא עתידה לעבוד שם וכי נאמר לה בצים שעל כל עובד שתביא לחברה, תקבל את העמלות על עסקאות שהוא הביא (עמ' 13 ש' 15 ואילך).

57.במקרה נוסף, הוכח כי לקוח של הנתבעת בשם עלי פורטי, אשר פנה אל הנתבעת לקניית שתי מערכות ביתיות בחודש 1/12, ופרטיו מולאו על ידי אריה ללוז בנספח לחוזה (נספח 2 לתצהירו המשלים של מר אלקיים) התקשר בעסקה בחודש פברואר 2012 עם צים.

במסגרת תצהירה המשלים הפנתה הנתבעת לתכתובת אשר צורפה לכתב התביעה נגד צים בה טענה התובעת כי העסקה עם הלקוח עלי פורטי נחתמה בתיווך שלה שכן לקוח זה מכיר אותה ואת אריה הכרות ארוכה ועל כן הסכים לעבור לחברה לא מוכרת לו (נספח 3 לכתב התביעה נגד צים).

58.התובעת טענה כי לא התחייבה להפנות לקוחות חדשים לנתבעת במהלך ההודעה המוקדמת, אלא רק התחייבה לסייע בהעברת פרויקטים קיימים בנתבעת ועל כן אין מדובר בהפרת אמון כלפי הנתבעת.

לא ניתן לקבל טענה זו.

ראשית, מתמלול השיחה מיום 21.2.12 עולה כי מר אלקיים הבהיר לתובעת כך:

"אבי: בחודש הקרוב את לא עובדת אצל אף אחד.

א':אני עובדת עדיין, לא?

אבי: .... בחודש הקרוב את לא עובדת, את לא יוצרת, את לא מדברת עם לקוחות של מישהו אחר וכן הלאה".

59.כעולה מהראיות, במועד זה התובעת כבר התקשרה בהסכם עבודה עם צים, ללא שיידעה את מנהלי הנתבעת. התנהלותה בסמוך לסיום העסקתה בנתבעת וחרף הבהרת הממונה עליה, חרגה מהתנהלות מקובלת ביחסי עובד ומעסיק.

אנו סבורים כי פעילותה של התובעת, להעברת עסקאות פוטנציאליות לחברה המתחרה עוד בתקופה שהיא מועסקת בנתבעת ומקבלת ממנה שכר, מהווה הפרה של חובות תום הלב והנאמנות שחבה בהם כלפי הנתבעת.

60.בנוסף, הוכח כי לפחות בשני מקרים (פורטי וקרמר) הועברו לקוחות הנתבעת לצים, בעוד התובעת מועסקת בנתבעת והתובעת סברה כי היא זכאית לעמלות בגין מכירות אלה מצים.

61.התנהלותה של התובעת במקרים אלה, מהווה חוסר תום לב קיצוני ויתכן שעולה כדי גזל לקוחות. במיוחד משהובהר שהדבר נעשה תוך הסתרת העובדות מהנתבעת, שעה שהתובע נמצאת בתקופת הודעה מוקדמת מהנתבעת ומחוייבת כלפיה בחובות של עובד כלפי מעסיקו.

לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות שהוצגו בפנינו, בשים לב לתקופת העבודה, לחומרת ההפרה ומאידך – לכך שהוכח כי מדובר בשני לקוחות ולא יותר, אנו מעמידים את הפיצוי על סך 25,000 ₪.

סוף דבר 

62.תביעת התובעת מתקבלת באופן חלקי בלבד.

הנתבעת תשלם לתובעת פדיון חופשה שנתית בסך 9,956 ₪.

63.התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

התובעת תשלם לנתבעת:

א.8,904 ₪ בגין הודעה מוקדמת לחודש מרץ.

ב.25,000 ₪ פיצוי בגין הפרת חובת האמון וגזל לקוחות.

64.כל הסכומים המפורטים לעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

65.בשים לב לתוצאות ההליך אנו קובעים שהתובעת תשלם סך 5,000 ₪ בגין הוצאות שכ"ט עו"ד.

ניתן היום, 28/3/17 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.