סעדון נ' אמוייל

פסק דין

1.עניינה של התביעה, בקשה לביצוע שיק מס' 80000057 ע"ס 45,000₪ ז"פ 05.10.09, אשר נמשך על ידי הנתבע. (להלן: "השיק").

א. תצהירי הצדדים

התביעה

2.לדברי התובע, הוא היה בעלים ומנהל יחיד של חברת א.ש.ד.י למסחר והשקעות בע"מ, ח.פ. 513345835, שעיסוקה בניכיון שיקים. (להלן: "אשדי"). לדבריו, "אשדי" הפסיקה פעילותה באוגוסט 2010.

3.התובע טען בתצהירו כי כחלק מפעילות "אשדי", מסר לו מר יוסי עמר (להלן: "עמר"), שני שיקים לניכיון, כל שיק על סך 35,000₪. (להלן: "השיקים הראשונים"). בתמורה לשני שיקים אלה, לדברי התובע, שולם לעמר מזומן בסך של 65,000₪.

4.שני השיקים הוחזרו ללא פירעון משום שניתנה לגביהם הוראת ביטול. לדברי התובע, לאחר שהשיקים הוחזרו, הוא פנה לעמר, הודיע לו כי שני השיקים חזרו וביקש מעמר להביא לו אמצעי תשלום חלופי. לדברי התובע, כעבור כחודש ימים, עמר מסר לו את השיק נשוא התביעה בסך של 45,000₪. (להלן: "השיק השלישי"). התובע טען כי עמר ביקש בחזרה את שני השיקים הראשונים, אולם, מאחר שעמר לא פרע את כל חובו ומסר שיק חלופי בסך של 45,000₪ בלבד, התובע הסכים להחזיר לעמר אחד משני השיקים הראשונים. לדברי התובע, השיק השני הוסב עוד בטרם ידע שהשיק יחולל.

5.גם השיק השלישי חזר משום שניתנה לגביו הוראת ביטול. לדברי התובע, על אף פניות חוזרות לעמר, הוא לא פרע את חובו, ומשכך התובע הגיש את השיק לביצוע.

6.התובע טען כי לו ולעמר לא היה כל קשר עסקי וכי הם לא היו שותפים. לטענת התובע, עמר היה לקוח אשר נהג למסור לתובע שיקים לניכיון. התובע טען עוד כי לא הייתה לו כל ידיעה על העסקה אשר נעשתה בין הנתבע לבין עמר.

ההגנה

7.מטעם הנתבע הוגשו תצהירו ותצהיר מר חיים אזרזר. (להלן: "אזרזר"). כן העיד מטעם הנתבע מר אברהם פרסטר. (להלן: "פרסטר").

8.לדברי הנתבע בתצהירו, בתחילת שנת 2009 הוא פנה אל אזרזר, שהינו עוזרו של הרב יקותיאל אבוחצירא מאשדוד, וביקש עזרת כספית מקרן גמ"ח, אותה הוא מנהל בחצר הרב. לדבריו, אזרזר הודיע לו כי בקופת הגמ"ח אין כספים נזילים, אך מסר לו כי ישנו אדם בשם יוסף עמר המקורב לרב וכי הוא ישתדל להשיג הסכמתו להלוואה הנדרשת לנתבע.

9.לדברי הנתבע, בתיווכו של אזרזר, העביר עמר לחשבונו של הנתבע סך של 70,000₪, כנגד מסירת שני שיקים לביטחון בלבד, על סך של 35,000₪ כל אחד, אשר יוחזרו לידי הנתבע עם פירעון ההלוואה. לדברי הנתבע, אזרזר ציין בפניו כי ההלוואה ניתנה לתקופה שלא תעלה על שנה, השיקים יהוו בטוחה בלבד, לא יוצגו לפירעון, לא יועברו לצד שלישי ויוחזרו לנתבע עם פירעון מלוא ההלוואה.

10.לדברי הנתבע, לאחר מספר חודשים, מסר לו אזרזר כי במסגרת הסדר שנעשה בין אזרזר לעמר ביחס לפירעון הלוואה שעמר נטל מאזרזר, הוסכם ביניהם כי ההלוואה שנטל הנתבע הומחתה לאזרזר ומשכך, על הנתבע לפרוע את חובו ישירות לאזרזר. כן מסר אזרזר לנתבע כי הוא סיכם עם עמר שהשיקים שמסר הנתבע לביטחון, יוחזרו לידי אזרזר בזמן הקרוב ואזרזר ימשיך לכבד את ההסכם, לפיו, שני השיקים נמסרו לביטחון בלבד ויוחזרו לנתבע בתום פירעון מלוא ההלוואה. לדברי הנתבע, מאז ההודעה על ההמחאה לטובת אזרזר, הוא התחיל לפרוע את ההלוואה לידי אזרזר.

11.לדברי הנתבע, עם התקרב מועד הפירעון של השיק הראשון, הודיע לו אזרזר כי עמר מסרב להשיב את שני השיקים באמתלות שונות והנחה אותו להורות לבנק שלא לכבד את השקים. כעבור מספר ימים, הודיע אזרזר לנתבע כי הייתה אי הבנה, כי העניין עם עמר הוסדר והוא ביקש מהנתבע שיק חלופי לביטחון בלבד על יתרת ההלוואה. לאחר ניכוי התשלומים ששילם הנתבע, יתרת ההלוואה עמדה על סך של 45,000₪. לדברי הנתבע, הוא דרש להשיב לו את השיקים הראשונים כתנאי למסירת השיק החלופי, אך אזרזר מסר לו כי קיבל הבטחה שהשיקים הראשונים יוחזרו לידיו בימים הקרובים ואכן שיק על סך 35,000₪ הוחזר לידיו כאשר לגבי השיק הנוסף הובטח לו כי זה יוחזר בתוך ימים ספורים. לדברי הנתבע, אזרזר הבטיח לו כי השיק החלופי על סך 45,000₪, יוותר בידי אזרזר לביטחון בלבד והוא (הנתבע), לא ידע כי יש בכוונתו של אזרזר להשתמש בשיק זה על מנת לסייע לעמר בגיוס כספים.

12.לדברי הנתבע, הוא המשיך לסלק את ההלוואה לידי אזרזר ועוד טרם הצגת השיק השלישי (הוא השיק נשוא התביעה), לפירעון, הוא לא נותר חייב מאומה בגין אותה הלוואה והיה על אזרזר להשיב לו את השיק. הנתבע ביקש מאזרזר להשיב לו את השיק השלישי ומשאזרזר לא נענה לבקשתו, הנתבע פנה אל הבנק וביטל את השיק.

13.לדברי הנתבע, הוא מעולם לא פגש את עמר, מעולם לא שוחח אתו, לא היה לו כל דין ודברים עם התובע וכל העניינים בנוגע לנטילת ההלוואה וסילוקה, היו מול אזרזר.

14.לדברי אזרזר, לבקשת הנתבע להסדיר לו הלוואה, בתיווכו, העביר עמר לחשבון הנתבע סך של 70,000₪, כנגד מסירת שני שיקים לביטחון בלבד על סך של 35,000₪ כל אחד, אשר היו אמורים להיות מוחזרים לידי הנתבע לאחר פירעון ההלוואה. לדבריו, ההלוואה ניתנה לתקופה שלא תעלה על שנה והשיקים לא היו אמורים להיות מוצגים לפירעון או לעבור לצד שלישי.

15.לדברי אזרזר, כעבור כחודש, כשנפגשו בבית הרב, עמר ביקש מאזרזר 200,000₪ ליומיים בלבד ואזרזר גייס עבורו את הסכום בו ביום. משחלפו למעלה משבועיים ועמר לא השיב את הכספים, אזרזר פנה לעמר וזה הסביר כי נקלע לקשיי נזילות. בפגישה שהתקיימה כעבור מספר ימים, עמר הגיע עם סכום של 27,000₪ במזומן ושיקים דחויים על מלוא יתרת החוב בסך של 173,00₪, אותם מסר לאזרזר. לדברי אזרזר, השיקים מעולם לא נפרעו על ידי עמר. בהמשך, הוסכם בין אזרזר לעמר כי ההלוואה אשר ניתנה לנתבע, תומחה לטובת אזרזר ותקוזז מיתרת החוב של עמר לאזרזר. כמו כן, עמר ישיב לידי אזרזר את שני השיקים של הנתבע ע"ס 70,000₪. לדברי אזרזר, עמר לא עמד בהתחייבותו לסלק את יתרת החוב בתוך ימים אחדים כפי שהבטיח וגם לא השיב את השיקים של הנתבע. לדברי אזרזר, עם התקרב מועד הפירעון של השיק הראשון של הנתבע, הוא הנחה את הנתבע להורות לבנק לא לכבד את השיקים. עמר לא כיבד את ההסדר והעביר את השיקים של הנתבע לידי שותפו, התובע, וזה הציג את השיק לפירעון בבנק. בהמשך שוחח אזרזר עם עמר ועם התובע ודרש מהם להשיב את השיקים.

16.לדברי אזרזר, בפגישה שהתקיימה בהמשך בינו לבין עמר, הסביר לו עמר כי באפשרותו לגייס כספים תמורת בטחונות והוא הפציר בו לבקש מהנתבע שיק חלופי דחוי על יתרת ההלוואה, שבאמצעותו יוכל לגייס סכום נוסף, לצורך החזר חלק מההלוואה שנטל עמר מאזרזר. לדברי אזרזר, הוא ביקש מהנתבע שיק חלופי לביטחון על יתרת ההלוואה, אשר עמדה על סך של 45,000₪. הנתבע דרש את החזר השיקים הראשונים כתנאי למסירת השיק ואולם אזרזר מסר לו כי קיבל הבטחה שהשיקים הראשונים יוחזרו לידיו בימים הקרובים. לדברי אזרזר, הוא הבטיח לנתבע כי השיק החלופי יוותר בידיו לביטחון בלבד והוא לא אמר לנתבע כי יש בכוונתו להשתמש בשיק על מנת לסייע לעמר בגיוס הכספים. לדברי אזרזר, הנתבע המשיך לסלק את ההלוואה לידיו ונכון למועד הצגת השיק השלישי לפירעון, הנתבע לא נותר חייב מאומה בגין ההלוואה. לדבריו, משלא נענה לבקשת הנתבע להחזיר לו את השיק השלישי, פנה הנתבע אל הבנק וביטל את השיק.