אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סוסיא אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות נ' הנס מרטין יוחנן

סוסיא אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות נ' הנס מרטין יוחנן

תאריך פרסום : 11/04/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום ירושלים
20202-08
11/04/2011
בפני השופט:
כרמי מוסק

- נגד -
התובע:
סוסיא אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות
הנתבע:
שרת הנס מרטין יוחנן
פסק-דין

פסק דין

1.לפני תביעה בה מתבקש סעד של פינוי ממקרקעין. התובעת טוענת כי היא בעלת הזכויות במקרקעין נשוא התביעה, וכי הנתבע מחזיק במקרקעין שלא כדין, זאת לאחר שניתנה לו רשות בעבר להחזיק בחלק מהמקרקעין, רשות שפקעה. זאת ועוד, הנתבע שלא כדין, פלש לשטחים נוספים במקרקעין בהם התובעת היא בעלת הזכויות.

2.התובעת היא בעלת זכויות במקרקעין בשטח של 10,696 מ"ר בישוב מצפה יאיר שסומנו בתשריט שצורף לכתב התביעה, וכן בתצהיר שהוגש מטעם התובעת, כנספח ב' ונספח א'. (להלן: המקרקעין). התובעת טוענת כי הנתבע מחזיק בשטח בתוך המקרקעין שלא כדין. המקום נקרא בשם חוות מגן דוד (להלן: החווה). השטח סומן בנספח ב' בצבע צהוב.

3.יש לבחון האם אכן התובעת היא בעלת הזכויות במקרקעין. לצורך כך הגישה התובעת הסכם שנחתם בינה לבין ההסתדרות הציונית העולמית (להלן: ההסתדרות). ההסכם נחתם ביום 10.4.06. הסכם זה נחתם מכוח הסכם הקצאה שנערך בין ההסתדרות לבין הממונה על הרכוש הנטוש הממשלתי באזור יו"ש (להלן: הממונה).

4.אין מחלוקת כי האחראי על השטחים המוחזקים הוא הממונה, וכי בסמכותו להקצות שטחים ולהתיר שימוש בשטחים לגופים ולאנשים פרטיים.

5.הנתבע לא חלק על הסכמים אלה, ולא הביא כל ראיה או מסמך שיש בהם כדי לסתור את תוכן ההסכמים או תוקפם.

6.בסעיף 7 להסכם שבין התובעת להסתדרות נאמר כי התובעת מקבלת את השטח ברישיון, עליה לשמור על השטח מפני פגיעה או הסגת גבול, לנקוט בכל האמצעים להגנה על השטח והכל על חשבון התובעת. ההסתדרות יפתה את כוחה של התובעת לפעול בשם ההסתדרות, על פי סמכויות ההסתדרות הנובעות מההסכם עם הממונה, וזאת לשם סילוק מחזיקים שנמצאים בשטח. ההסתדרות נתנה הסכמתה אך ורק לפעולות התובעת בשטח נשוא ההסכם.

7.לפיכך, טוענת התובעת כי הוקנתה לה הסמכות כדין להחזיק בשטח נשוא ההסכם עם ההסתדרות, לנהוג בשטח מנהג בעלים, או מחזיק כדין, וזאת לרבות סילוק כל פולש או מי שמחזיק בשטח שלא כדין.

8.הנתבע טען כי לתובעת אין סמכות שכזאת, אולם הוא לא הציג ראיה כלשהי התומכת בטענה זו.

9.הנתבע התמקד בטענה כי זכותו להחזיק בחווה נובעת מכך שהחל משנת 1998 הוחזקה החווה על ידי אדם בשם מאיר עם שלם, ולאחר מכן על ידי אדם בשם ישראל דנציגר, ולאחר מכן על ידי הנתבע. הנתבע טען כי למחזיקים אלה ניתנה רשות להחזיק בחווה על ידי ראש הממשלה ברק בשנת 1999 או מי מטעמו. כדי לחזק טענה זו ולתמוך בה, הגיש הנתבע מסמך שסומן נ/1. מדובר במסמך שנערך על ידי המנהל האזרחי ביום 5.6.2007 ובו התייחסות למאחז הנקרא מצפה יאיר שנמצא בסמוך לישוב סוסיא. המאחז מתואר ככולל מבנה אחד, הנמצא בתחום השיפוט של הישוב, נאמר כי מדובר באדמת מדינה המוקצית להסתדרות, וכי המאחז חורג לתוך קרקע פרטית. עוד נאמר כי במסגרת תכנון, היה "הסכם מאחזים" של ראש הממשלה ברק בשנת 1999, ואושרה במקום תוכנית רישוי לחוות מרעה הנקראת חוות מגן דוד ונמצאת בבעלות הנתבע. על פי התכנון ניתן להציב שני מבנים יבילים ומבנה לשומר. ביוני 2004, הוגשה על ידי המועצה האזורית הר חברון תוכנית מפורטת שמספרה 523/3 שמייעדת את שטח המאחז (198 דונם) למגורים ומשק. התוכנית הוחזרה למועצה לצורך תיקון. כמו כן, התוכנית חרגה לתוך שטח אש. באוקטובר 2004, התקבלה במנהל האזרחי תוכנית מתוקנת, שהועבר לאישור שר הביטחון בספטמבר 2005. כל הפרטים האלה נכללים בעמוד הראשון של המסמך שהוגש. לא הוגש יתר המסמך, מסיבה שאינה ברורה, השמורה עם הנתבע. לא ידוע מי חתום על המסמך. מכל מקום הנתבע לא הציג מעבר למסמך זה אישור כלשהו בדבר התוכנית שהוגשה או בדבר זכויותיו, או הרשאה שקיבל מגורם מוסמך כלשהו להחזיק בשטח.

10.התובעת הגישה תצלומי אוויר כחלק מראיותיה מהם עולה כי שטח החווה נכלל בתוך שטח ההקצאה שניתן לתובעת על פי ההסכם בינה לבין ההסתדרות.

11.התוצאה היא, שמלבד עדות הנתבע בדבר הרשאה עלומה כלשהי שניתנה לשניים אחרים, להחזיק בשטח, ומלבד אותו חלק של מסמך שהגיש הנתבע, לא הראה הנתבע זכות כלשהי להחזיק בשטח. יוער, כי גם על פי המסמך החלקי שהגיש הנתבע עולה כי מצפה יאיר או חוות מגן דוד הוקמו על אדמות מדינה שהוקצו להסתדרות. דבר זה תומך בטענת התובעת כי מכוח ההסכם בינה לבין ההסתדרות, הרי שהיא המחזיקה כדין בשטח כולו הכולל את החווה.

12.לפיכך, מכוח ההסכמים שהגישה התובעת עולה כי היא כיום בעלת הזכות להחזיק בשטח, זכות שכוללת את הסמכות לפנות פולשים וכאלה שאין להם זכות להחזיק בשטח.

13.בין הצדדים התנהלו הליכים נוספים. ב"כ הנתבע העלה טענה כי קיים השתק פלוגתא ממנו עולה שהתובעת הודתה בבית המשפט שההסכם בינה לבין ההסתדרות אינו כולל את שטח החווה זאת במסגרת ת.א. 18299/08 בבש"א 10858/08. באותו עניין ביקש הנתבע להורות לתובעת לחבר חזרה את המים והחשמל לחווה. בית המשפט קבע על סמך מכתב מיום 5.6.07, כי לכאורה עולה, שהחווה אינה בשטח התב"ע של הישוב סוסיא. בצדק טוען ב"כ התובעת כי מדובר בקביעה לכאורית במסגרת סעד זמני, קביעה שהסתמכה על מכתב בודד בלבד. בהליך שלפני הוצגו ההסכמים ותצלומי האוויר הרלוונטיים מהם עולה באופן חד משמעי כי החווה כלולה בתוך השטח בו מחזיקה התובעת כדין. עוד ייאמר, כי אותה החלטה של בית המשפט התייחסה לסכסוך מצומצם באותו עניין, היינו בדבר חובת התובעת לספק לנתבע מים וחשמל לחווה. ההחלטה לא התיימרה לקבוע את זכויות הצדדים להחזיק בשטח.

14.מהראיות שהוגשו עולה כי אכן הנתבע פלש לשטחים נוספים, הוא הקים בנוסף לשטח שהוחזק בעבר סככות למרעה ועשה שימוש בשטח לצרכים אלה.

15.הנתבע העלה טענה כי המצהיר מטעם התובעת לא היה מוסמך למסור עדות מטעמה שכן הוא אינו אורגן של התובעת. יחד עם זאת, בתצהיר נאמר כי המצהיר הוא מיופה כוח של התובעת. יפוי הכוח צורף כנספח א' לתצהיר. גם כאן לא הובאה ראיה הסותרת את תוכן יפוי הכוח. המצהיר, שמואל צביאל, נחקר בחקירה נגדית. מחקירתו עלה כי הוא בקיא בעובדות עליהן הצהיר בתצהירו.

16.אין מחלוקת כי בעבר, ניתנה הרשאה כלשהי לנתבע להחזיק בחלק מהשטח, אולם הרשאה זו בוטלה על ידי התובעת. בתאריך 22.7.08, נדרש הנתבע לפנות את השטח על פי מכתב שנשלח אליו מאת עו"ד עקיבא סילבצקי בשם התובעת. יודגש, כי הנתבע לא הציג מכתב תשובה כלשהו מטעמו החולק על הנטען במכתבו של עו"ד סילבצקי.

17.לאור כל האמור, עולה כי אכן הוכח שהתובעת היא בעלת הזכויות להחזיק בשטח, לפעול בשטח כמחזיק. זכות החזקה כוללת את הזכות לדרוש ממי שמחזיק במקרקעין שלא כדין לפנות את המקרקעין. לא עלה בידי הנתבע להוכיח כי בידיו זכות כלשהי להחזיק במקרקעין שאינה נובעת מאותה הרשאה שניתנה לו בעבר על ידי התובעת.

18.לאור כל האמור, התביעה מתקבלת. אני מורה לנתבע לפנות עד ליום 1.7.11 את המקרקעין המכונים חוות מגן דוד כפי שסומנו על ידי התובעת בתשריט שצורף לכתב התביעה כנספח ב', בצבע צהוב. אני מחייב את הנתבע בהוצאות התובעת בסכום כולל של 10,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' ניסן תשע"א, 11 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ