אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סויסה(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

סויסה(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

תאריך פרסום : 07/12/2010 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
17382-10-10
24/11/2010
בפני השופט:
ק . רג'יניאנו

- נגד -
התובע:
אופיר סויסה (אסיר)
הנתבע:
שרות בתי הסוהר

החלטה

1.העותר מלין על אי שילובו בסבב חופשות.

העותר, אסיר המרצה עונש מאסר של 13.5 שנים בעבירות הריגה וסחר בסמים. מרצה עונשו מאוגוסט 1995. תום המאסר 2012.

ב- 6.9.10 פנה ב"כ העותר בבקשה לשלב את העותר בסבב חופשת ובקשתו נדחתה מן הטעם שקיים מידע בדבר כוונת פגיעה בעותר וכן בריחתו בשנת 1999 מבית הכלא במהלך ריצוי מאסר זה עד שהוסגר בשנת 2004.

על החלטה זו נסובה העתירה שבפני.

2.ב"כ העותר טוען כי בריחתו בעבר של העותר מהכלא איננה מחייבת שלילה מוחלטת של חופשותיו עד לסיום מאסרו וסומך טיעוניו על החלטת בית המשפט העליון שניתנה בעניינו של העותר ב-5.5.09 בעתירה דומה (רע"ב 2866/09 אופיר סויסה נ' שירות בתי הסוהר), שם נקבע:

"כמו כן, בניגוד לנטען על ידי המבקש, הימלטותו בעבר לא היוותה שיקול יחיד בהכרעה האם לאפשר לו כעת יציאה לחופשות, אלא שהיו עוד שני שיקולים נוספים, שפורטו לעיל: יתרת המאסר שנותרה לו שאיננה מבוטלת בשלב זה ועלולה להגדיל את ה"פיתוי" להימלט בשנית וכן חוות הדעת השלילית של שב"ס לגבי התנהלותו של המבקש.

בשולי הדברים אעיר כי מובן שככל החלטה מנהלית, גם ההחלטה האם להוציא את המבקש לחופשות הינה החלטה התלויה בנסיבות ובתשתית העובדתית ומובן שאם יתברר שחל שינוי בנסיבות ניתן יהיה להעלות את עניינו של המבקש שוב בפני ועדת הקטגוריות ואז עניינו ייבחן מחדש. עם זאת לעת הזו, אין מקום להתערב בהחלטת המשיב."

נטען כי חלוף הזמן מאז ההחלטה הנ"ל והעובדה שיתרת המאסר עד לשחרור מלא עומדת על פחות משנתיים והתנהגותו החיובית של העותר לאחר הדיון הקודם, הם בבחינת שינוי נסיבות המצדיקות להענות לבקשה ליציאתו לחופשה.

ב"כ העותר הפנה לרע"ב 3893/10 מדינת ישראל נ' בועז יונה, (פורסם בנבו) שם נעתר בית המשפט לבקשה לצאת לחופשה , חרף בריחתו של העותר.

3.המשיב מתנגד ליציאתו של העותר לחופשה וסומך עיקר התנגדותו על התנהגותו של העותר במהלך מאסר זה כאשר בשנת 1999 הוענקה לו הפרבלגיה של יציאה לחופשה, העותר מעל באמון שניתן בו ונמלט לחו"ל משם הוחזר ארצה בהליכי הסגרה רק בשנת 2004. משכך טענה, לא ניתן לסמוך על העותר ולאשר יציאתו לחופשה. עוד נטען כי פרק הזמן שנותר לעותר לרצות הוא ארוך דיו כדי להוות "פיתוי" שלא לשוב לכלא מחופשה. ב"כ המשיב ציינה כי בחינת התנהגותו של אסיר לצורך מתן חופשה איננה נבחנת בהכרח בפרק זמן מוגבל ויש לתת את הדעת להתנהגותו של האסיר לאורך כל תקופת המאסר קל וחומר כשמדובר באסיר, דוגמת העותר, שנמלט למספר שנים והיה צורך לקיים הליכי הסגרה בעניינו.

בנוסף, ציינה ב"כ המשיב כי העותר הגיש בקשה לשחרור מוקדם וועדת השחרורים הורתה על שחרורו על תנאי. דע עקא, שהחלטה זו בוטלה על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור שהוגש על החלטת ועדת השחרורים. בית המשפט ציין בהחלטתו כי מדובר באסיר בעל דפוסי התנהגות עברייניים ומעורבות שלילית לאורך המאסר.

באשר להחלטתו של בית המשפט העליון ברע"ב 2866/09 טענה ב"כ המשיב כי לא מדובר באמירה שמשמעותה שעם חלוף הזמן יש להורות על הוצאתו של העותר לחופשה ושיקול הדעת מסור בסופו של דבר לגורמים המוסמכים בשב"ס. עניינו נבחן מחדש ולא נמצא כי יש להעתר לבקשה.

4.פרטי המידע המודיעיני שהוצג לעיוני מתייחס מתייחס לשנים 2002 עד היום. אין מידע עדכני ספציפי. פרטי המידע המודיעיני מתייחס בעיקרו ליריבות וסכסוכים שיש לעותר עם אסירים אחרים וקיומו של חשש לפגיעה בעותר.

5.לאחר ששמעתי טיעונים לבקשה ונתתי דעתי להחלטת בית המשפט העליון ברע"ב הנ"ל לא מצאתי כי יש מקום להתערבות שיפוטית בהחלטת המשיב.

עיקר העיקרים נעוץ בחוסר האמון שיש ליתן בעותר לאחר שהפר את האמון שניתן בו. לא מדובר במי ששב מחופשה באיחור או במי שהפר תנאי מעצר במהלך חופשה (שגם בהם אין להקל ראש). מדובר במי שגילה דעתו שאין בכוונתו לשוב לכלא ולרצות יתרת מאסרו ואלמלא איתורו ומעצרו בחו"ל והליכי ההסגרה שננקטו נגדו לא היה העותר מרצה מאסרו. אין ספק שמדובר במעשה נועז המלמד על אופיו של העותר. החשש להימלטות לגביו איננו חשש בעלמא שהרי העותר כבר נמל בעבר לפרק זמן ממושך.

לא נעלמה ממני ההחלטה שניתנה בעניינו של בועז יונה. אני סבורה שאין להקיש גזירה שווה לעתירה שבפני שכן במקרה שבפני מדובר במי שכבר נידון למאסר, זכה לאמון שב"ס והפר אותו. מבלי להקל ראש בעניינו של בועז יונה, הנסיבות בעניינו היו שונות.

כלל הוא שחופשה היא פרבלגיה הניתנת לאסיר ואין מדובר בזכות קנויה. בבואו של המשיב לבחון בקשת אסיר לצאת לחופשה עליו לאזן מספר שיקולים בניהם חשיבות החופשה לאסיר לבין האינטרס הציבורי הכללי הכולל את חובת השמירה על ביטחון הציבור מפני מסוכנות האסיר והגנה מפני החשש שימלט.

כידוע, היקף התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתם של שלטונות בתי הסוהר הוא מצומצם ביותר כאשר אלו האחרונים שוקלים את השיקולים הרלוונטיים ומאזנים בניהם באופן ראוי. אין בית המשפט שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתם גם אם לשיטתו היה מקום לערוך איזון שונה.

לפיכך, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערבות שיפוטית והעתירה נדחית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ