אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סווידאן ואח' נ' י.ס.ו.ד. חזק חברה לסחר, ייזום והשקעות בע"מ ואח'

סווידאן ואח' נ' י.ס.ו.ד. חזק חברה לסחר, ייזום והשקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 24/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
16627-03-13
19/06/2013
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק

- נגד -
התובע:
שאדי סווידאן
הנתבע:
1. י.ס.ו.ד. חזק חברה לסחר
2. ייזום והשקעות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

העניין שבפני, תובענת התובע לפיצויו בגין נזקים אשר נגרמו לו עקב נזק אשר אירע לכלי רכב מטעמו, כלי רכב מסוג ביואיק מ.ר. 5035310.

אירוע הנזק

על פי המתואר בכתב התביעה, בלילה שבין 17.2.2012 ל- 18.2.2012 החנה התובע את כלי הרכב הנ"ל בסמוך למבנה שבבעלות הנתבעת, סמוך לרח' לוחמי הגטאות 4 בחיפה, ובסמוך לבית הוריו. בשעה אשר אינה ידועה לתובע, במהלך אותו לילה, שהיה לילה סוער וגשום, נפלו לבנים ובלוקים אשר שימשו לאיטום החלונות במבנה אשר שייך לנתבעים, ופגעו בכלי הרכב.

טענות הצדדים

התובע טען כי על הנתבעת, כבעלים של המקרקעין מהם נפלו הבלוקים והלבנים אשר שימשו לאיטום החלון, מוטלת האחריות לפצותו בשל הנזקים אשר נגרמו לו.

על פי חוות דעת השמאי דן וולף, היקף הנזקים אשר אירעו לכלי הרכב הינו ניכר, ועולה על שווי כלי הרכב, באופן בו נגרם נזק מסוג "אובדן חמור". בהתאם טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי בשווי כלי הרכב בסך 21,000 ₪, בצירוף שכ"ט השמאי בסך 945 ₪, עוגמת נפש ואי נוחות בהיקף של 5,000 ₪, ועלות ניהול ההליך בסך 1,000 ₪.

הנתבעת מצדה, מאשרת כי הינה בעלי המבנה אשר בצמוד לו הוחנה כלי הרכב, ולגישתה היא אינה אחראית לנזקים שכן לא הוכח שהנזק אירע כפי שהתובע מתארו, מאחר והתובע לא ראה את קרות הנזק.

כמו כן טענה הנתבעת כי התובע אחראי לנזק בשל הסיכון אשר נטל בעת החניית כלי הרכב בצמוד למבנה נטוש ואטום, המוכר לתובע ותלוי בו שילוט כי מדובר במבנה מסוכן. הנתבעת סבורה כי העובדה שהתובע ביודעו כי מדובר במבנה רעוע החליט להחנות את כלי רכבו, מביאה לאחריותו כאשם תורם, בשיעור של 100% מהנזק.

הנתבעת טענה כי פעלה במקרה דנן באופן סביר וללא התרשלות מטעמה, כאשר המבנה סגור ועליו תלויים שלטים המבהירים כי מדובר במבנה מסוכן, כאשר המבנה אינו מגודר בשל נסיבות תכנוניות אשר אינן מצויות בשליטתה.

יתר על כן, טענה הנתבעת, כי התובע השיג גבול בעת שחנה במקרקעין השייכים לה, ובשל השגת הגבול אשר בוצעה, היא אינה אחראית לנזקיו הנטענים של התובע, וכן טענה היא לחשש כי הנזק נגרם כתוצאה ממעשה פלילי של צד ג' (וזאת בהסתמך על העתק טופס התלונה אשר הוגש למשטרה, ושצורף לכתב התביעה).

במישור הנזק, טענה הנתבעת כי תיאור הנזקים בכתב התביעה הינו מופרז, שכן שרידי כלי הרכב נותרו בידיו של התובע, ולפיכך ערכו אמור להיות 90% מערכו (שכן 10% מערכו ניתן לקבל עבור שרידי כלי הרכב).

אציין עוד כי הנתבעת הוציאה הודעת צד ג' לחברת עמידר, ממנה נרכש נכס המקרקעין בדרך של חכירת לתקופה ממושכת (שכן הנתבעת טענה שאיטום החלונות בבלוקים אשר מטו ליפול, נעשה על ידי הבעלים הקודמים של הנכס), ואולם לאחר דיון לא פורמלי קצר, ובהמלצת ביהמ"ש, ובהתבסס על חוזה המכר אשר הוצג על ידי "עמידר", ההודעה לצד שלישי נמחקה בהסכמה, ללא צו להוצאות.

חובת הזהירות המוטלת על הנתבעת

לטענת התובע, על הנתבעת מוטלת חובת הזהירות מעצם היותה הבעלים של המקרקעין מהם נפלו הבלוקים והלבנים, ומשהפרה את החובה המוטלת עליה, הרי שהיא חבה בפיצויו בגין נזקיו.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק הינו עם התובע, שכן על הנתבעת, כבעלים של מקרקעין, מוטלת חובת האחריות המושגית, למנוע נפילתם של חלקים מבניין, לרבות רכיבים המשמשים לאיטום החלונות מהבניין.

בכל הנוגע לשאלת הפרת החובה המוטלת על הנתבעת, התובע אמנם לא היה עד לקרות הנזק, ולא ראה את הלבנים נופלות מהמבנה, ואולם לגישתי הדבר ברור לאור התמונות אשר צורפו כנספח לחוות דעתו של השמאי מטעם התובע. תיאור הנזק ותמונות אשר צולמו מיד ובסמוך לאחר קרות הנזק, כמו גם היות המבנה מסוכן ורעוע, עולים בקנה אחד עם מסקנה זאת. חיזוק לאמור ניתן למצוא אף בהסכם אשר נכרת בין הנתבעת ל"עמידר", כאמור בסעיף 12 (א) לחוזה המכר התחייבה הנתבעת לשמור את הנכס במצב טוב ותקין, ובהתאם להוראות כל דין, והרי אין חולק כי מדובר ב"מבנה מסוכן" כהגדרתו על פי הדין.

יש וניתן לציין, כי הנתבעת יכולה הייתה בנקל, לקיים את המוטל עליה מבחינת חובת הזהירות הנדרשת ממנה, ודואגת לחזק את חלקי הבניין על מנת שלא יינתקו בעת אירוע מזג אוויר סוער (ויש לציין, חובה זאת מוטלת עליה אף מכח ההסכם אשר הוצג על ידי "עמידר"), ומשלא עשתה כן, הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה.

הקשר הסיבתי שבין הפרת חובת הזהירות לנזק

גם בשאלת הקשר הסיבתי שבין הפרת החובה לקרות הנזק, התוצאה אשר התרחשה בסופו של דבר, אינה מחמיאה לנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ