אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סוהה חליל נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

סוהה חליל נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

תאריך פרסום : 12/01/2012 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
10173-10
08/01/2012
בפני השופט:
יפה שטיין =דן יחיד -

- נגד -
התובע:
סוהה חליל ע"י ב"כ קאזם מחא כיואן
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים ע"י עו"ד הלנה מרק
פסק-דין

פסק דין חלקי

מבוא

א.במסגרת פסק דין זה נדרש בית הדין להכריע בשאלה המקדמית:"מה משמעות של ההסכמה שהגיעו אליה הצדדים בבית הדין הארצי, והאם לאור האמור באותה הסכמה מהווים ממצאי בית הדין האזורי מעשה בית הדין או השתק פלוגתא לגבי הטענות העובדתיות של התובעת בגין בעלות על נכס ושווי הנכס" (ראה פרוטוקול מיום 14/3/10 – דיון הערכה מקדמית בפני כב' השופט בדימוס, י. נויגבורן. הדגשות שלי-י.ש.).

ב.לאור העובדה שמדובר בשאלה משפטית גרידא, הסכימו הצדדים לסכם טיעוניהם בכתב , מבלי שיקויים דיון ו/או מבלי שיוגשו תצהירים.

הרקע העובדתי והטענות הרלוונטיות לעניינו, בתמצית:

התובעת הגישה בעבר תביעה להבטחת הכנסה, אשר התנהלה במסגרת תיק בל 2086/01 בפני כב' השופט אברהמי (להלן:"ההליך הקודם" ו/או "ההליך הראשון"). ביום 9/2/09 ניתן פס"ד בהליך הנ"ל, אשר דחה את תביעת התובעת, בשל הכנסה רעיונית שנזקפה לתובעת, תוך פסיקת הוצאות לחובת התובעת בשל העלמת מידע מהנתבע (להלן:"פסק הדין הראשון").

ההכרעה בפסק הדין הראשון נסמכה, בין היתר, על הסכמה דיונית, אליה הגיעו הצדדים בעקבות עדותו של בנה של התובעת (נ/5 להליך הנ"ל), לפיו :"לצורך חישוב גובה ההכנסה הרעיונית מנכס שיש לייחס לתובעת, יש לייחס לתובעת שליש משתי הדירות המקוריות וכן חמישית מיתר זכויות הבניה בבניין B. הצדדים חלוקים בשאלת יישום ההסכמות של נ/5". (ראה עמ' 2 סעיף 11 לפסק הדין הראשון).

התובעת מצידה טוענת כי בית הדין הארצי התכוון בפסק דינו מיום 17.9.09 לכך שהתובעת תוכל להגיש את מסמך "חלוקה מרצון" לפקיד התביעות והוא יבדוק את "הכנסותיה" ואת השינויים בין קביעת בית הדין לבין המסמך החדש שהומצא. לטענת בא כוחה,, אילולא הגיעו הצדדים להסכמה הנ"ל –מדוע הייתה התובעת זקוקה כלל להסכמה מטעם הנתבע, וכל שכן מטעם בית הדין הארצי – והלוא ברור שלתובעת, יש זכות להגיש תביעה לגבי העתיד, עם הצגת נתונים חדשים (מאוחרים לפסה"ד) – גם בלי הסכמה.

מנגד טוען הנתבע, כי התובעת, בתביעתה ה"חדשה" , לא הצהירה על כל שינוי בהכנסותיה ולא הציגה בפני הנתבע כל נתון חדש השונה מהנתונים שהיו בפני בית הדין בהליך הקודם ועפ"י עקרון של סופיות הדיון בפלוגתא שכבר נדונה וכבר הוכרעה – אין מקום לדון בשנית בעניין מבלי שיהא כל שינוי נסיבות.

דיון והכרעה:

א.על מנת "לפרש" את כוונת הצדדים בהסכמתם בדיון בערעור בבית הדין הארצי מיום 17.9.09- מצאתי לנכון לעיין בפרוטוקול הדיון ובדברי ב"כ הצדדים שקדמו למתן פסק דינו של בית הדין הארצי.

ב.מעיון בדברים אלו עולה כי ב"כ התובעת (המערערת שם) נסבו בעיקר על העובדה שבהליך הקודם לא נלקח בחשבון "עלות" דירת המגורים בה מתגוררת התובעת וכן שיש טעות בחישוב הכנסותיה מנכסי הירושה.

ג.יש לציין כי לא נזכר כלל עניין מסמך "החלוקה מרצון" משנת 2004. זאת על אף שמדובר, לכל הדעות, במסמך מהותי ביותר לעניין, ואשר לא הוצג בהליך הראשון.

ד.עוד עולה מעיון בפרוטוקול (עמ' 1) וכן מטיעוני הצדדים, כי הצדדים הסכימו כדלקמן:

ב"כ המערערת:...

אני מסכים להמלצת בית הדין, כי יובהר למוסד לביטוח לאומי במסגרת פסק דין בערעור, כי כל מה שנקבע בבית הדין האזורי מתייחס לעבר ואנו מבקשים לאפשר למערערת להגיש תביעה חדשה להבטחת הכנסה עם נתונים שיובאו בפני המוסד על מנת שהמוסד יבדוק את הנתונים מחדש לגבי העתיד"

ב"כ המשיב: אני מסכימה.

כאמור, לטענת ב"כ התובעת – יש לראות באמור לעיל כהסכמה להצגת המסמך של "חלוקה מרצון", אולם אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, מסמך זה לא בא זכרו כלל במהלך הדיון – על אף חשיבותו לכאורה לעניין הנדון – ודי בכך כדי לדחות את טענה זו של ב"כ התובעת . שנית, (ואולי הראשונה בחשיבותה), טענה זו עומדת בניגוד לכלל הדיוני, המושרש היטב בהליכי בית המשפט מקדמא דנא , בדבר סופיות הדיון.

כידוע, בית המשפט העליון ציין לא אחת כי כלל זה של סופיות הדיון בדמות "מעשה בית דין (והרלוונטי לעניינו הוא השתק פלוגתא) – אינו דבר של מה בכך ואינו טכני בלבד " אלא הוא כלל שימושי, המיועד למנוע הטרדת בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בעניין שכבר נפסק, כל אימת שהצדק מצדיק את הדבר" (ע"א 253/84 ספיר נגד ספיר, פ"ד מב(3) 14, בעמ' 19).

פסיקה עניפה קבעה כי על מנת שיקום מעשה בית דין מסוג השתק פלוגתא, צריכים להתקיים ארבעה תנאים: האחד - זהות בין הצדדים, בין חליפיהם או בין מי שיש להם "קרבה משפטית" בשתי ההתדיינויות, השני - זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון והוכרעה בפסק הדין שניתן בהתדיינות הראשונה לבין הפלוגתא הנדונה בהתדיינות הנוספת, השלישי - בהתדיינות הראשונה נקבע ממצא עובדתי פוזיטיבי ביחס לפלוגתא והרביעי - ההכרעה בפלוגתא היתה חיונית לתוצאה הסופית בהתדיינות. (ראו, למשל: ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נד(1) 642 (2000); ע"א 9647/05 פוליבה בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 22.7.2007).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ