אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סדרי דין; 'מתנה טמירתא' – אימתי בטלה? 'העברת נחלה' – אימתי אסורה?

סדרי דין; 'מתנה טמירתא' – אימתי בטלה? 'העברת נחלה' – אימתי אסורה?

תאריך פרסום : 17/08/2017 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול
1066470-1
04/06/2017
בפני הדיינים:
1. הרב אליהו הישריק
2. הרב מיכאל עמוס
3. הרב אברהם שינדלר


- נגד -
המערער:
פלוני ע"י טו"ר אהרן אלסטר
המשיבים:
אלמונים
פסק דין

 

הוגש לפנינו ערעור על החלטת בית הדין האזור מתאריך י"ט בטבת תשע"ו (31.12.2015) שנתנה תוקף לצוואה מחיים ובית הדין אף הוציא צו לקיום צוואה על בסיסה, וזו לשון ההחלטה:

"בפנינו הוגשה בקשה לאישור צוואת המנוח [ש'] ז"ל – הצוואה מיום ה' באדר א' תשע"א, וכן תיקון נוסף שנעשה לצוואה מאוחר יותר, באותו לשון רק שהושמט שמו של הרב [...] ז"ל שנפטר בינתיים.

כנגד צוואה זו הוגשה התנגדות על ידי מר [פלוני] – אחיין של המנוח, בטענות שהובאו בפרוטוקול, על ידי בא כוחו טו"ר אריה גרליץ. בית הדין שמע את עדי הצוואה וכן טענות הצדדים ובית הדין קבע לאחר שמיעת כל הטענות כי הצדדים יגישו סיכומים. טו"ר הרב גרליץ האריך למעניתו בטענות שונות וכן ניסה לסתור את כשרות הצוואה על פי הלכה אך יש לציין שהצד שמבקש לאשר את הצוואה המאוחרת בשם המבקשים [י' = אחד המבקשים – המשיבים בערעור] דחה את כל דבריו של צד המתנגד בדברים של טעם, ובית הדין אכן הגיע למסקנה כי צוואת המנוח [ש'] ז"ל תקפה וכי אכן רצונו היה לתת למוטבים ונתן להם זאת במתנה מוחלטת, וכן התחייב בנוסף על דברים שהם יהיו בשעת פטירתו, וכתב שקיבל בקניין סודר ו'אודיתא' מעכשיו ועד שעה קודם פטירתו ובוודאי כוונתו שהקניין ייגמר קודם מיתתו ולפיכך הצוואה כשרה בהחלט ויש להוציא צו לאישור צוואה.

למרות האמור: אם הזוכים על פי הצוואה ירצו לתת פיצוי למתנגד – שהוא יורש דאורייתא – איזה סכום כדי שייקרא שקיבל מתנה ראויה, שלא יהיה גדר של 'העברת נחלה' לפי כמה שיטות עדיף טפי. וכל זה היא הצעה בלבד."

רקע

המנוח, קרי המצווה [ש'] שנפטר לבית עולמו, לא היה נשוי ולא השאיר אחריו זרע של קיימא. למנוח היו שני אחים: אחד מהם – אף הוא הלך לבית עולמו ולא השאיר זרע של קיימא, האח האחר השאיר בן שהוא היורש את המנוח על פי דין תורה שהרי הוא בן אחיו, ושמו [פלוני] – בנו יחידו של אח המנוח. בן זה הוא המערער והמתנגד להוצאת הצו לקיום הצוואה. למנוח יש עוד אחיות ולהן בנים ובנות שהם אחייניו, המוטבים והזוכים על פי הצוואה שהשאיר.

בדיון שהתקיים בבית הדין קמא האריכו הצדדים למעניתם זה בכה וזה בכה – בפן ההלכתי. בית הדין האזורי עיין ושמע את טענותיהם ההלכתיות של הצדדים, הצדדים אף נתבקשו להגיש סיכומים ואלה אכן הוגשו.

בית הדין קמא, לאחר ששמע את טענות הצדדים ועיין בסיכומים שהוגשו לו ולאחר שיקול דעת, נתן את החלטתו כי יש לקיים את הצוואה ואף נימק את החלטתו אם כי בקצרה. על כן לא נתייחס לטענות הצדדים אשר כבר הועלו בבית הדין האזורי אשר לא מצא עילה לפסול את הצוואה.

ואכן, לאחר שבית הדין דנן עיין בפרוטוקולים של בית הדין האזורי וכן בסיכומים שהוגשו, לא מצאנו לנכון להתערב בשיקול דעתו ובהכרעתו. בהחלטה דנן חילקנו את דברי המערער לטענות כלליות, טענות פרוצדוראליות וטענות הלכתיות, וניתנה הכרעה בכל טענה שהעלה.

א.   טענות כלליות של המערער

לטענת המערער אחת האחייניות המוטבות בצוואה הצליחה באמצעות לחץ ואיומים לגרור את המנוח לעיר בני ברק בעוד הוא גר בירושלים ולהחתימו על שתי צוואות פסולות, שבהן עקרה את כל זכויותיו של היורש היחיד מדאורייתא – בניגוד לתורת ישראל ובניגוד לחוקי המדינה, ולכן הוא עותר לבטל צוואה זו. הוא מוכן לנהוג בעין יפה ולפנים משורת הדין לתת חלק לכל אחד מהיורשים עם העדפה לו, כיוון שהוא יורש מדאורייתא.

לטענת המערער יש צוואה שעשה המנוח לפני שש־עשרה שנה, ולדעתו בצוואה זו היה הוא היורש העיקרי. הוא מסתמך על הבטחה שהבטיח לו המנוח, לדבריו, וזאת מאחר ואח המנוח וכן אחות המנוח לא נתנו לו דבר בצוואתם, וטוען כי המבקשים יודעים על צוואה זו.

ואכן המבקשים הודו בדיון כי קיימת צוואה כזו. וזו לשון הפרוטוקול מכ"א בתמוז תשע"ה (8.7.2015):

"בקשר לשתי הצוואות – לא ניסינו להסתיר את הצוואות. כל הטענות שבהתנגדות הן שקר וכזב. לפני כמה שנים הוא ביקש לעשות צוואה ועשאה בבני ברק. זה היה לפני שש־עשרה שנים, וגם הדודה [מ'] שהייתה חילונית עשתה אצלו, ובגלל שהם ידעו שהמשפחה חרדים לכן עשו הכול בבני ברק. הוא גם היה אדם ירא שמים, הוא תמיד היה לומד ומתפלל."

לדברי המערער, הוא רצה לערער על הצוואה שהשאיר אח המנוח כי היה עד אחד בצוואה פסול, אולם המנוח [ש'] ביקש ממנו שלא לערער והבטיח לו כי בצוואתו הוא יפצה אותו. ואם כן זו עסקה והוא לא היה יכול לחזור בו, ולכן בצוואה שנעשתה ודאי שהוא הוריש לו ולא לאחרים ולכן הם מסתירים את הצוואה.

כמו כן טוען שעשקו אותו גם בצוואה של [מ'] – אחות המנוח – שהייתה דודתו והוא היורש דאורייתא.

מנגד טוענים המשיבים כי כל דבריו הם שקר, הוא יודע כי הצוואה אחת וכל ערעורו הוא רק כדי 'לסחוב את הזמן', הוא נעלב מאחר שלא זכה בכלום בצוואה.

הכרעה בטענות אלו

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ