אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סגירת שטח בבעלות פרטית על ידי הצבא אינה מקימה עילה לפיצויים

סגירת שטח בבעלות פרטית על ידי הצבא אינה מקימה עילה לפיצויים

תאריך פרסום : 02/05/2010 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
2281-06
28/04/2010
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. ס' ג'ובראן
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
שמואל אבן זוהר ו-204 אח'
עו"ד ש' שוב
עו"ד ה' לביא
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מ' גולן
פסק-דין

כותרת "פסקדין":

סגירת שטח בבעלות פרטית על ידי הצבא אינה מקימה עילה לפיצויים

  השופט י' דנציגר:

 

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שניתן על ידי כבוד השופטת נ' אחיטוב ביום 28.

2.2006 ושבמסגרתו נדחתה תביעתם של המערערים לפיצוי בגין פגיעה במקרקעין.

הרקע העובדתי

1.        המערערים הם 205 בעלי זכויות בחלקה 12 בגוש 3947 המצויה במערב ראשון לציון (להלן:החלקה או חלקה 12). שטחה הכולל של החלקה הוא 322,317 מ"ר והיא מצויה בבעלות משותפת של כ-400 בעלים. חלקה 12 וכן החלקות הסמוכות נוצרו לאחר הפקעה משנת 1967 שבעקבותיה נעשתה חלוקה מחדש של החלקות.

           בסמוך לחלקה מצוי מתקן צבאי - מטווח ניסויים וירי (מטווח 24) - מתקן בטחוני מאושר לפי פרק ו' לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). מדובר במתקן רחב ידיים, המשתרע לאורך חוף הים מראשון לציון דרומה, עד פלמחים. המתקן שימש ככזה כבר בתקופת המנדט, עבר לרשויות צה"ל עם הקמת המדינה ומשמש את המדינה (צה"ל) מאז הקמתה.

2.        בשנת 1973 חתם הרמטכ"ל דאז, רב אלוף דוד אלעזר, על צו סגירת שטחי אימונים מכוח תקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנות ההגנה) ובעקבות זאת גודר שטח של 144,697 דונם מהחלקה (להלן:צו הסגירה) ועל יתרת החלקה הוטלו מגבלות בניה שונות.

3.        ביום 20.12.1978 הוציא מנהל מחוז המרכז במשרד הפנים צו תפיסת מקרקעין, בהתאם לחוק להסדר תפיסת מקרקעין בשעת חירום, התש"י-1949, שבמסגרתו נתפסו שתי רצועות דרך בשטח כולל של 6,500 מ"ר בתוך השטח המגודר (להלן: צו התפיסה ו-רצועות הדרך בהתאמה). תוקף צו התפיסה היה לשלוש שנים בלבד אולם המשיבה המשיכה להחזיק ברצועות הדרך גם לאחר שפג תוקפו. במסגרת עתירה שהגישו כמה מבעלי הקרקע הורה בית משפט זה למשיבה לפנות את רצועות הדרך, כל עוד לא יוצא צו חדש, ולפי דבר חקיקה אחר, המעגן את תפיסתן. בעקבות זאת, פרסמה המדינה הודעה על רכישת זכות חזקה ושימוש במרבית השטח של רצועות הדרך (בשטח של 5,720 מ"ר), לתקופה של 15 שנים, בהתאם לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן:פקודת הקרקעות). לקראת סיום תקופה זו, בשנת 1998, פרסמה המדינה הודעה נוספת על רכישת זכות חזקה ושימוש באחת מרצועות הדרך (ששטחה 2,190 מ"ר), לתקופה של 20 שנים, בהתאם לפקודת הקרקעות.

4.        המערערים הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה לתשלום פיצויים בגין הפגיעה שנגרמה להם כתוצאה מפרסום צו הסגירה וכן כתוצאה מרכישת החזקה והשימוש ברצועות הדרך. המערערים טענו כי נוכח חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (להלן: חוק היסוד), יש לזכותם בפיצוי הולם שיקהה את הפגיעה שנגרמה להם כתוצאה מצו הסגירה. לטענתם, גם הפגיעה בחופש התנועה שלהם, בכך שאינם יכולים להיכנס באופן חופשי לחלקתם, יש בה כדי להקנות להם זכות לפיצוי. עוד טענו המערערים כי שימוש המשיבה בחלקה והנאתה מסגירת השטח והקפאת הניצול והפיתוח של החלקה כולה, מזכה את המערערים בפיצוי מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן: חוק עשיית עושר). לבסוף ביקשו המערערים להורות על השבת סכומי מס הרכוש ששילמו במהלך השנים.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

5.        אשר לתביעה להשבת מס הרכוש ששולם, ציין בית המשפט המחוזי כי סעד זה, שנזכר רק בסיכומים ולא התבקש בכתב התביעה, מהווה "הרחבת חזית" אסורה שהמשיבה התנגדה לה, ולכן לא נענה לה.

6.        אשר לתביעה לפיצויים בגין צו הסגירה, בית המשפט המחוזי קבע כי מקום שבו לא קיימת חובת פיצוי לפי דין, הרי שלא ניתן לקרוא לתוך החוק חובת פיצויים בגין פגיעה במקרקעין, ולא ניתן למצוא הוראה כזאת גם בפסיקה. לשיטתו של בית המשפט המחוזי, אין מקום לקבוע חובת פיצוי מקום שנעדרת הוראה כזו בדין בכלל ובתקנות ההגנה בפרט, וזאת נוכח סעיף 3 לחוק היסוד. לשיטתו של בית המשפט המחוזי, אמנם פרשנותם של דינים הקודמים לחוק היסוד משתנית לאורו אולם אין בכוחה של הפרשנות ליצור חובת פיצוי יש מאין. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים במקרה שלפנינו, שכן המחוקק הבריטי דווקא הקפיד לקבוע הוראות פיצוי מפורשות בחוקי ההפקעה שהנהיג באנגליה וגם בתקנות ההגנה עצמן נקבעו מספר הוראות הקובעות חובת פיצוי, שאינן מתייחסות לתקנה 125 נשוא דיון זה. לפיכך, נדחתה התביעה לתשלום פיצויים בגין הפגיעה שנגרמה למקרקעין כתוצאה מפרסום צו הסגירה מכוח תקנה 125 לתקנות ההגנה, ככל שהיא מתייחסת הן לשטח המוחזק והן ליתרת החלקה, מכוח המשפט הציבורי.

7.        אשר לטענת המערערים כי על המדינה לשלם פיצויים על ההנאה שהיא מפיקה מהמקרקעין לפי הוראות חוק עשיית עושר, קבע בית המשפט המחוזי כי די בכך שלא מתקיים היסוד "שלא כדין" הקבוע בסעיף 1 לחוק עשיית עושר על מנת לדחות את הטענה. הן צו הסגירה הוצא כדין והן יתר ההגבלות המוטלות על החלקה הן כדין, ולפיכך נדחתה התביעה גם לפי עילה זו.

8.        בית המשפט המחוזי ציין כי המערערים דרשו פיצוי אף בגין רכישת זכות החזקה והשימוש ביחס לשתי רצועות הדרך, לפי פקודת הקרקעות. לדברי בית המשפט המחוזי, אין חולק כי רכישת זכות שכזאת מזכה, ככלל, בפיצוי ואף המדינה לא התכחשה לחבותה זו. יחד עם זאת, ציין בית המשפט המחוזי כי עיקר הדיון לפניו התנהל שלא ביחס לפקודת הקרקעות ולא הובאו כמעט ראיות בעניין זה. יתרה מכך, לדברי בית המשפט המחוזי, סעד של פיצויים מכוח פקודת הקרקעות מתייחס לשטח מקרקעין ספציפי מתוך החלקה ולקבוצת תובעים הכוללת חלק בלבד מתוך התובעים בהליך זה, מחד, והכוללת (מן הסתם) תובעים פוטנציאליים נוספים, מאידך. נוכח האמור, החליט בית המשפט המחוזי שלא להכריע בסוגיה זו, ואפשר לתובעים הרלוונטיים, אם ברצונם בכך, להגיש בעניין זה תביעה חדשה לבית המשפט המוסמך, מבלי שפסק דין זה יהווה מעשה בית דין כלשהו בתביעה עתידית כזאת.

9.        לסיכום, התביעה נדחתה על כל ראשיה, ובית המשפט המחוזי חייב את המערערים בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין לטובת המשיבה בסך של 100,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ריבית והצמדה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ