אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סבירות גובה התמלוגים שדרשה הפדרציה לתקליטים וקלטות מאולם האירועים

סבירות גובה התמלוגים שדרשה הפדרציה לתקליטים וקלטות מאולם האירועים

תאריך פרסום : 19/10/2009 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2553-04
18/10/2009
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ
עו"ד ד"ר שרה פרזנטי וערן פרזנטי
הנתבע:
1. ג'ק שלחון השקעות ופיתוח בע"מ
2. עוזר ויקטור

עו"ד ליאור חלימי
פסק-דין

בהסכמת הצדדים ניתן פסק הדין לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לבקשת התובעת ניתנת הנמקה תמציתית לפסק הדין. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירי העדויות הראשיות, וכן בטיעוני הצדדים שהוגשו לצורך מתן פסק הדין, הגעתי למסקנות הבאות, המבוססות על הנימוקים התמציתיים שיפורטו לקמן. כל ההלכות הנוגעות לעניין פורטו בפסק דין קודם שניתן על ידי לאחרונה בת.א. 2555/04 הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ נ' ברקת התלתן בע"מ, תק-מח 2009 (3) 11738 (להלן: " עניין ברקת").

1.         התובעת הוכיחה כי הנתבעים עשו שימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים בכך שהתירו להשמיע בפומבי מוזיקה מוקלטת שלתובעת זכויות בה, באולם האירועים "סיטי גרדן" ברחוב לישנסקי 22 בראשון לציון שבבעלות הנתבעת 1. הפרה זו בוצעה ביום 30/7/04, שבו הושמעו בעת אירוע 4 יצירות שלתובעת זכויות בהן. השמעת השירים נעשתה למעשה ללא הסכמת התובעת, משום שהנתבעים לא שילמו לתובעת את התמלוגים השנתיים שנדרשו על ידי התובעת לשנים 2004-2002, אלא תמלוגים בשיעור נמוך יותר, ולכן לא ניתן להם רישיון להשמעת השירים.

2.         יש לראות את הנתבע 2 כאחראי למעשה ההפרה דלעיל, שכן על פי תצהירו ועל פי התשובות לשאלון שנשלח אליו, הוא לא רק בעל מניות ודירקטור בנתבעת 1, אלא גם מנהלה בפועל (ראה הלכות בעניין ברקת הנ"ל, סעיף 16). ההפרה נעשתה גם לתועלתו האישית של הנתבע 2, כנדרש בסעיף 2(3) לחוק זכות יוצרים, 1911, בהיותו אורגן של הנתבעת 1 (ראה סעיף 18 לפסק הדין בעניין ברקת).

3.         התובעת, שהיא מונופולין, מחויבת לפעול בהתאם לתנאים שנקבעו על ידי בית הדין לחוזים אחידים. להבנתי (אף שסעיף 6 אינו מנוסח בצורה מיטבית), משמעות הדבר, לענייננו, היא שכאשר קיימת מחלוקת כנה בתום לב על גובה התמלוגים שמגיעים לתובעת, והמשתמש ביצירות משלם כסדרם את התמלוגים שאינם שנויים במחלוקת ומסכים שבית המשפט או בורר יקבע את התמלוגים הראויים - הרי שעל פי סעיף 6 לתנאי ההפעלה של התובעת, אין לתת צו מניעה קבוע נגדו, וגם לא לפסוק פיצויים בגין הפרה; זאת, כל עוד לא פעל המשתמש לפי התנאים שנקבעו בפסק הדין או בפסק הבורר, וככל שהדבר מתייחס לתקופה נשוא התביעה (סעיף 6.9 לתנאי ההפעלה, וראה גם מכתב היועץ המשפטי של הרשות להגבלים עסקיים מיום 20/6/04 המתייחס למשמעות של סעיף 6).

זה המקרה שלפנינו: הנתבעים חויבו לשלם לתובעת בהליך קודם (ת.א. 2029/02 בבית משפט זה) סך של 3,462 ש"ח לשנה, נכון ליום 28/5/02, בפסק דין שניתן על ידי כב' השופט י' זפט  לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט, לגבי התקופה שעד ליום 31/12/01. הנתבעים סברו כי הם רשאים להמשיך ולשלם תמלוגים שנתיים בהתאם לקביעה זו, וכך גם נהגו בפועל בשנים נשוא התביעה (2004-2002). משהוגשה נגדם התביעה בתיק זה , הודיעו כי הם מסכימים שסכום התמלוגים הראוי ייקבע לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט. בנסיבות אלו, הייתה התובעת מחויבת לנהוג אף היא על פי האמור בסעיף 6 לתנאי ההפעלה שלה, ולהסכים לדרך זו. למרבה הצער היא לא נהגה כך בעת הדיון המוקדם, ונאלצה להסכים לכך רק במועד שנקבע להוכחות, משום שעדיה לא התייצבו לדיון.

4.         לפי סעיף 6 לתנאי ההפעלה, עלי לקבוע את התמלוגים ההוגנים והסבירים שמגיעים לתובעת. התובעת זכאית לגבות תמלוגים הוגנים וסבירים (סעיף 5.5.1 לתנאים), ולסרב לתת רישיון למי שאיננו משלם תמלוגים שמשתמשים דומים משלמים (סעיף 5.2.1). סעיף 8 לתנאים קובע שאסור לתובעת להפלות משתמש אחד לעומת משתמש דומה בעניין גובה התמלוגים הנדרשים. תנאי ההפעלה אינם קובעים את גובה התמלוגים, ובמקרה של מחלוקת הם ייקבעו על ידי בית המשפט או בורר, כאמור בסעיף 6 לתנאי ההפעלה, כאשר לפי סעיף 6.6 נטל ההוכחה בעניין סבירותם, מוטל על התובעת.

5.         אין בסיס לטענת הנתבעים כי הם זכאים להמשיך ולשלם את סכום התמלוגים שנקבע על ידי כבוד השופט י. זפט בהליך הקודם, שכן תמלוגים אלה נקבעו על דרך הפשרה לתקופה שעד סוף שנת 2001. אין לנתבעת זכות להמשיך ולשלם סכום זה, תוך התעלמות מן המחירון שקבעה התובעת לכל המשתמשים מסוגה בשנים שלאחר 2001, ובלבד שהמחירון מבוסס על תמלוגים  הוגנים וסבירים. התובעת איננה רשאית להפלות את הנתבעת לעומת משתמשים אחרים, ולגבות ממנה סכום נמוך לעומת זה שנקבע במחירון.

6.         התובעת לא הציגה בהליך זה ראיות בעניין סבירותם של התמלוגים שהיא דרשה מן הנתבעים, אף שנטל ההוכחה בעניין זה עליה. אך הוגשו לבית המשפט הסיכומים שהגישה התובעת בהליך הקודם בפני כבוד השופט זפט, המבהירים כיצד נקבעו התמלוגים שמשלמים אולמי אירועים. התמלוגים נקבעו על סמך סקר השוואתי שנערך באוניברסיטת תל אביב לגבי תמלוגים המשולמים במדינות בעלות אופי דומה, והמחירון הישראלי איננו חורג ממה שמשולם בחו"ל. כמו כן הוזמן סקר של חברת "גיאוקרטוגרפיה" שלפיו נבנה מודל הגבייה והחלוקה בהתאם לקריטריונים שונים, ובהם החשיבות שיש להשמעת מוזיקה במקום העסק מבחינת הכנסותיו, היקף השומעים הפוטנציאליים, ימי הפעילות בשנה ועוד. לפי קריטריונים אלו דרשה התובעת מהנתבעת בהליך הקודם סך של 15,000 ש"ח לשנה. אך במחירון של התובעת שצורף לתביעה זו נקבע לאולם אירועים מן הסוג הנדון מחיר של 6,422 ש"ח לשנה, וזה גם הסכום שדרשה התובעת מהנתבעת. המחירון של התובעת נראה בעיניי סביר, בהתחשב בתועלת הגדולה שמפיקה התובעת מהשמעת מוזיקה באולם אירועים, והוא גם איננו חורג בהרבה, אם בכלל, מן הסכום שקבע כבוד השופט י. זפט בהליך הקודם, כשהוא משוערך להיום ומביא בחשבון גודל שונה של האולם. מן הראיות שהביאה התובעת עולה כי התחשיב של כבוד השופט זפט היה מבוסס על אולם של עד 400 איש, למרות שהאולם של הנתבעת מסוגל להכיל מעל 500 איש (ראה סעיף 17 לתצהיר ניר קדמון ודו"ח החקירה שצורף). טענה זו לא נסתרה על ידי הנתבעים. לפי המחירון של התובעת, אולם בסדר גודל כזה משלם סך של 6,422 ש"ח לשנה (1,400 ש"ח לשנה יותר מאשר אולם של עד 400 איש).

לפיכך  הסכום  שתשלם  התובעת  לשנים  2004-2002 הוא 19,266 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/5/2003 (אמצע תקופה) ועד התשלום המלא בפועל.

7.         בהתאם לאמור לסעיף 6 לתנאי ההפעלה של התובעת - היה והנתבעים לא ישלמו את הסכום הנ"ל במלואו בתוך 45 יום מהיום, תהא התובעת זכאית בנוסף לסכום הנ"ל גם לפיצויי  הפרה בסך 20,000 ש"ח ולצו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות שימוש כלשהו ביצירות מוגנות שלתובעת זכויות בהן, בהתאם לנוסח שבסעיף 33.1 לכתב התביעה. יצויין כי אין לראות במעשה ההפרה נשוא התביעה 4 הפרות, המזכות את התובעת בפיצוי סטטוטורי של 80,000 ש"ח (כפי שהיא מבקשת), אלא מעשה הפרה אחד (ראה הפסיקה בסעיף 22 בעניין ברקת הנ"ל).

8.         יש לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין, שכן טענתם שהם היו רשאים להמשיך ולשלם את הסכום שקבע כבוד השופט זפט לא נתקבלה (הנתבעים אפילו לא שיערכו את הסכום שפסק כבוד השופט זפט). מאידך, התובעת, בניגוד למתחייב מתנאי ההפעלה שלה, לא הסכימה בתחילת ההליך למתן פסק דין לפי סעיף 79א.. בהתחשב בכל אלו, אני מחייב את הנתבעים, שניהם יחד וכל אחד לחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח, וכן שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

9.         ניתן להשיב לתובעת את האגרה לפי התקנות.

10.       המזכירות תשלח העתק פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ל' בתשרי, תש"ע (18 באוקטובר 2009), בהעדר הצדדים.

ד"ר עמירם בנימיני

שופט

ק

קלדנית אהובה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ