אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סאן בת ים אל.אל.סי נ' הפורום הישראלי לשמירה על חופים ואח'

סאן בת ים אל.אל.סי נ' הפורום הישראלי לשמירה על חופים ואח'

תאריך פרסום : 04/01/2018 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
9620-17
03/01/2018
בפני השופט:
י' אלרון

- נגד -
המבקשת:
סאן בת ים אל.אל.סי
עו"ד עופר שפירא
עו"ד דוד הדר
המשיבות:
1. הפורום הישראלי לשמירה על חופים
2. אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה
3. הועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים
4. המועצה הארצית לתכנון ובניה
5. הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז תל אביב
6. הועדה לשמירה על הסביבה החופית

עו"ד יותם שלמה
עו"ד אסף רוזנבלום
עו"ד מירב קנזי נאמן
עו"ד שרון הואש- איגר
החלטה
 

 

  1. בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת מ' אגמון-גונן) בעת"מ 27857-04-14 מיום 24.10.2017, וזאת עד להכרעה בערעור.

 

  1. בקליפת אגוז, עניינו של פסק הדין בעתירה שהגישה המשיבה 1 ביחס ל"מלון סאן בת ים" – בית מלון המצוי בשלבי הקמה בחופי העיר בת ים (להלן: בית המלון). בעתירה נטען כי בית המלון נבנה שלא כדין, שכן הוא חורג מתוכנית המתאר הארצית לחופים (תמ"א 13), האוסרת על בנייה בתחום של מאה מטרים מ"קו פני המים העליון" – קרי, נקודת המגע בין המים לבין היבשה.

 

           במסגרת העתירה נידונה והוכרעה לראשונה שאלה עקרונית ורחבת השפעה באשר לפרשנותו של המושג "קו פני המים העליון". בעוד עמדת המבקשת – החברה היזמית המקימה את המלון – הייתה כי יש למדוד את רצועת החוף מקו הגובה 0.0, קבע בית המשפט קמא כי נקודת הייחוס הראויה היא קו הגובה 0.75. זאת, בין היתר, על סמך היקש מחוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004, אשר אימץ נקודת ייחוס זו, אך נחקק לאחר תמ"א 13 ולפיכך אינו חל במישרין על בית המלון שבמוקד ההליך דנן. יובהר, כי מאחר שקו הגובה 0.75 מצוי מזרחית לקו הגובה 0.0 – משמעותה המעשית של הפסיקה היא הרחבה של רצועת החוף האסורה בבנייה.

 

           על בסיס קביעתו העקרונית, הורה בית המשפט קמא על ביטול היתר הבנייה של בית המלון בתוך 24 חודשים, אלא אם יינתן לו היתר בידי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בשל השיהוי שנפל בהגשת העתירה, פסק בית המשפט קמא כי אין להורות על הריסת המבנה המרכזי של בית המלון או על פגיעה בו, אך יש לבחון את האפשרות לערוך שינויים ביחס לשטחים הפתוחים בבית המלון, באופן אשר ימזער את הפגיעה בסביבה החופית.

 

  1. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ולצידו הבקשה דנן לעיכוב ביצועו. בבקשתה טוענת המבקשת כי אלמלא יעוכב ביצועו של פסק הדין, הדיון בערעור שהגישה יתייתר ויהפוך לתיאורטי, שכן היא עשויה להידרש לפנות למועצה הארצית – חיוב שממנו היא מסתייגת – טרם שיוכרע הערעור. זאת ועוד, פנייה זו עלולה לגרור אחריה שינויים בהיתר הבנייה, אשר יחייבו התאמות בשטח ויסבו למבקשת נזקים כלכליים ניכרים, על פי הנטען. כן מציינת המבקשת כי סיכויי הערעור טובים לדידה, הן בכל הנוגע להכרעה העקרונית בדבר פרשנות המונח "קו פני המים העליון" ביחס לתוכניות הכפופות לתמ"א 13; הן באשר לקביעה הפרטנית כי דין היתר הבנייה להתבטל, חרף ממצאיו של בית המשפט קמא שלפיהם המבקשת הסתמכה בתום לב על אישוריהן של רשויות התכנון, ושינתה מצבה לרעה בעקבות השיהוי שבו הוגשה העתירה.

 

  1. בהתאם להחלטתי מיום 11.12.2017, הוגשו ביום 1.1.2018 תגובותיהן של המשיבות לבקשה.

 

           המשיבה 1 מתנגדת לבקשה. לשיטתה, אף אם תתקבל במועצה הארצית החלטה לרעת המבקשת טרם שיוכרע הערעור, יהיה באפשרותה לפנות לבית משפט זה בבקשה להארכת תקופת השעיית הבטלות. המשיבה 1 מציינת כי ישנן 22 תוכניות נוספות שהכרעת בית המשפט קמא נוגעת אליהן, וחוששת אפוא כי עיכוב ביצוע פסק הדין יותיר על כנה את חוסר הוודאות ששררה לפני נתינתו, ויוביל לכך שיזמים נוספים ישנו את מצבם לרעה תוך פגיעה בסביבה החופית. אשר לסיכויי הערעור, סומכת המשיבה 1 את ידיה על הכרעתו המנומקת והמפורטת של בית המשפט קמא, ועומדת על כך שהתוצאה שאליה הגיע מוצדקת במישור העקרוני והפרטני כאחד.

 

           המשיבה 2 מציעה לנקוט דרך ביניים. להשקפתה, יש לעודד את המבקשת לפנות תחילה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, משום שקיים סיכוי ניכר כי המועצה תאשר את התוכנית ובכך תייתר את ההכרעה בערעור. לצד זאת, מכירה המשיבה 2 בצורך ליתן מענה לחששה של המבקשת מפני כפיית שינויים תכנוניים מצד המועצה עובר להכרעה בערעור. הצעתה, אפוא, היא כי בית משפט זה יורה על עיכוב ביצוע מותנה, כך שפסק דינו של בית המשפט קמא יעוכב אם פנייתה של המבקשת למועצה הארצית לא תוכרע עד חלוף תקופת 24 החודשים; ולחלופין – כך שהחלטתה של המועצה תעוכב עד להכרעה בערעור, היה ותוצאתה תהיה לרעת המבקשת.

 

           המשיבה 3 הודיעה כי היא אינה מתנגדת לבקשה, והוסיפה כי אף היא סבורה שיש לעכב את ביצוע פסק הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ