אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נ. ליברמן ובניו יזמים בע"מ ואח' נ' סאדאב (1988) בנין והשקעות בע"מ ואח'

נ. ליברמן ובניו יזמים בע"מ ואח' נ' סאדאב (1988) בנין והשקעות בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 02/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
44589-11-10
02/02/2011
בפני השופט:
יעל בלכר

- נגד -
התובע:
1. סאדאב (1988) בנין והשקעות בע"מ
2. אורי דוד

הנתבע:
נ. ליברמן ובניו יזמים בע"מ

החלטה

בבקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להוצאות

לפניי בקשה של הנתבעת בתיק העיקרי לחייב את המשיבה (המשיבה או החברה), התובעת בתיק העיקרי, בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות ההתגוננות מפני התביעה, לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט - 1999.

לטענת המבקשת, סיכויי התביעה שהוגשה על סך של 755,944 ₪ נמוכים, הטענות מופרכות ואף קיים מסמך סילוק תביעות כספיות. בנוסף, לטענת המבקשת "קיים סימן שאלה גדול" לגבי מצבה הפיננסי הנוכחי של הנתבעת. שתי הדירות שהיו בבעלותה בבניין נשוא המחלוקת נמכרו (צורפו הסכמים) על נכס מקרקעין אחר שבבעלותה ברח' גולד זאב 13 בכפר סבא, רשומים לפי דו"ח רשם החברות שני שיעבודים אין ברשותה נכסים נוספים. על כן יש חשש כי לא יהא בידה לשלם את ההתחייבויות (צורף דו"ח רשם החברות).

לטענת המשיבה, אין מקום לצוות על מתן ערובה. הבקשה אינה נתמכת בראיות הדרושות. על המבקשת מוטל נטל השכנוע ועליה להוכיח את חוסר היכולת של המשיבה לשלם את ההוצאות אם תזכה המבקשת בדין. תנאי זה של העדר היכולת לשלם הוא תנאי הכרחי. המבקשת לא הוכיחה ולו בבדל ראיה כי אין למשיבה נכסים נזילים או כי אין ברשותה נכסים נוספים ואף לא הוכיחה קיומו של סימן שאלה לגבי מצבה הפיננסי. המשיבה היא בעלת משרדים נושאי תשואה בקומה הראשונה בקנין פרל סאדאב באזור, בניין שבו מצויים משרדיה של המבקשת והמבקשת בוודאי יודעת על כך, אך בחרה שלא לציין זאת. אין כנגד החברה הליכים משפטיים בנוסף להליך דנא, היא בעלת נכסי נדל"ן ונכסים פיננסיים, פעילה ועומדת בהתחייבויותיה, והיא בעלת היכולת לשלם הוצאות משפט אם תזכה המבקשת בדין (יצויין כי נטען עוד כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר אך טענה זו איננה נכונה).

דין הבקשה להתקבל.

תשובת המשיבה אמנם נתמכת בתצהיר אך לא הוצגו בה ראיות ליכולת המשיבה לשלם את הוצאות המשפט, אם ייפסקו כנגדה ועיקר טיעוניה בכך שהתובעת לא הציגה ראיות שמהן ניתן ללמוד על מצבה הפיננסי. אלא שבניגוד לטענת המשיבה, כשמדובר בחברה, הכלל הוא שתופקד ערובה. על המשיבה (התובעת) מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט בתוקף שיקול דעתו, כי הנסיבות אינן מצדיקות חיוב החברה בערובה או כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע.

כך קובע ס' 353א לחוק החברות התשנ"ט-1999:

"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". (ההדגשה שלי-י.ב)

כפי שנקבע ברע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (כב' הש' גרוניס מיום 13/7/08), חוק החברות קובע חזקה שלפיה חברה בע"מ מחויבת להפקיד, לפי בקשה, ערובה להוצאות. הרציונל הוא מניעת הסתתרות מאחורי האישיות המשפטית של החברה על מנת להתחמק מלשאת בהוצאות שנגרמו לנתבעים. החזקה ניתנת לסתירה על פי שתי דרכים חלופיות המוצגות בסעיף 353א הנ"ל. "על פי החלופה האחת, החזקה תסתר אם הוכיחה החברה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה הוא בדין... על פי החלופה השניה, החזקה ניתנת לסתירה אם סבור בית המשפט כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב החברה בערובה" (ההדגשה שלי- י.ב).

ברע"א 1037/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (כב' הש' מלצר מיום 11/2/09) נפסק כי המבחן הוא דו-שלבי. בשלב הראשון, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה ואם קבע בית המשפט כי החברה לא הראתה שתוכל לשלם את ההוצאות אם יזכה הנתבע בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה. זהו השלב השני. בשלב זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את זכויותיהם החוקתיות הנוגדות של הצדדים – זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובעת, מחד גיסא וזכותו של הנתבע "שנגרר" להליך משפטי, שלא ייצא נפסד ולא ייפגע בקניינו גם אם יזכה, מאידך גיסא; ואת ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה שבו לא הוכיחה החברה את יכולתה לשלם את הוצאות הנתבע "מבטא את הכלל והפטור הוא החריג". שאלת סיכויי ההליך יכולה גם היא להישקל במסגרת קיומן של נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה. שכן אחת המטרות העיקריות של הכוח לחייב תובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח את תשלום הוצאות הנתבע. על כן, בעיקרון, גם סיכויי ההליך רלבנטיים. "עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות: (א) בשלב זה, הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד" (ההדגשה שלי – י.ב).

המשיבה לא עמדה בנטל להוכיח כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות המבקשת (הנתבעת), אם התביעה כנגדה תידחה. התשובה לא כללה שום פרט בעניין יכולתה של המשיבה לשלם את ההוצאות. נטען שבידי המשיבה משרדים נושאי תשואה (ללא כל אסמכתא להכנסה), אך לא הוצגה התשואה. ממילא לא הוצג מצבה הפיננסי של המשיבה ואף אם נניח שהמצב הוא כפי שטוענת המשיבה, אין ראיות לגבי ההתחייבויות והחובות העומדים אל מול מחזור ההכנסות או התשואה מהמשרדים. בשולי הדברים אציין כי לפי דו"ח רשם החברות, למשיבה חובות אגרה משנת 2008 והדו"ח השנתי האחרון שהגישה לרשם הוא משנת 1999. המשיבה גם לא הצביעה על כל נסיבות אחרות המצדיקות שלא לחייב את החברה בערובה בנסיבות העניין, ולא מצאתי שקיימות נסיבות כאלה מתוך עיון בכתבי הטענות.

אם כך ולאור כל האמור, יש לחייב את המשיבה בערובה להבטחת הוצאות המבקשים (הנתבעים).

בשלב זה, יש לשקול את גובה הערובה. גם בשלב זה עומדים ברקע הדברים הזכויות החוקתיות של הצדדים, זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של ההתובע והנתבע. האיזון בין זכויות אלה הוא לעולם תלוי נסיבות.

לאחר עיון בכתבי הטענות ובהתחשב בסכום התביעה אני קובעת כי התובעת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 40,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית על הסך האמור, צמודת מדד ובלתי מוגבלת במועד הפירעון להבטחת הוצאות הנתבעת (המבקשת). הפקדון/הערבות יופקדו בתוך 30 ימים מהיום.

הוצאות הבקשה תהיינה חלק מההוצאות בהליך העיקרי.13

המזכירות תדוור לצדדים בפקס וכן בדואר רשום+אישור מסירה

ת.פ ליום 5/3/11

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"א, 02 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ