נ"ב
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
3578-03-12
27/04/2015
|
בפני השופט:
דן סעדון
|
- נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל עו"ד מרוות מסרי
|
נאשם:
רובי עידאן עו"ד שני דבש – ס"צ
|
גזר דין |
1.הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירות של נהיגה בשכרות, סטייה שלא בבטחה ונהיגה בחוסר זהירות. על פי הקביעות בהכרעת הדין, נהג הנאשם, בעודו נהג חדש, כשלצדו חברתו דניאל סוויסה בחולון ברחוב המעפילים מצפון לדרום. בשלב מסוים סטה רכבו ופגע ברכב שחנה לצד הכביש. כתוצאה מכך ניזוקו כלי הרכב. הנאשם, נהג כאשר הוא שיכור ובבדיקת דם נמצא ריכוז אלכוהול של 203 מ"ג אלכוהול ל-100 מ"ל דם ( פי 4 מסף השכרות שנקבע ביחס לנהג חדש).
טיעוני המאשימה לעונש
2.בטיעוניה עמדה המאשימה על חומרת העבירה של נהיגה בשכרות, על ריכוז האלכוהול הגבוה שנמצא בגופו של הנאשם לאחר שנבדק, על העובדה שהאירוע כולו אירע כשהנאשם היה נהג חדש שעה שמיומנות הנהיגה שלו לא גבוהה דיה והשכרות בה היה נתון ערפלה את חושיו והעצימה את הסיכון הטמון בנהיגתו לעצמו וליתר המשתמשים בדרך. לאור זאת, עותרת המאשימה להשית על הנאשם עונשים הכוללים מאסר מעבר ל-6 חודשים, פסילה מרתיעה מעבר ל-3 שנים ורכיבי ענישה נוספים.
טיעוני ההגנה לעונש
3.בטיעוניה לעונש התייחסה ב"כ הנאשם לענישה הנוהגת בעבירות דומות. לטענתה, ובהסתמך על פסקי דין שונים, מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבותיה אפשר שהוא מחזיק גם מאסר בפועל אך רכיב זה אינו מחויב המציאות על פי הפסיקה הנוהגת. לעניין זה מפנה ההגנה לרע"פ 2075/12 (בן בסת), רע"פ 5866/12 (קרלקוב), רע"פ 8559/13 (וקנין), עפ"ת (מח' נצ') 8701-07-12 (גונצרוב).
4.ההגנה התייחסה בטיעונה לעונש גם לפסק הדין בעניין אלמלח (רע"פ 782/14) עליו נסמכת, בין היתר, עתירת המאשימה לעונשים דלעיל. ההגנה טוענת כי יש להבחין בין מה שנפסק בעניין אלמלח לבין ענייננו הואיל ושם היה מדובר במי שנהג שיכור, פגע ברכב חונה מבלי להותיר פרטים ועזב את המקום ולאחר מכן התנגש בקיר. גם בפסק הדין, ציין בית המשפט העליון כי העונש שהוטל באותה פרשה הכולל 12 חודשי מאסר בפועל הוא "עונש חמור". עוד טענה ההגנה כי בשל גילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירה (24) קיים ספק באשר ליכולתו להבין את הפסול במעשיו. כן נאמר כי הנאשם נעדר עבר פלילי וכי הטלת עונש מאסר עליו, ולו גם בעבודות שירות, תמיט חרפת רעב על משפחתו, לה מסייע הנאשם בתמיכה כלכלית.
דיון והכרעה
5.בעקבות תיקון 113 לחוק העונשין נדרש בית המשפט לקבוע את מתחם הענישה ההולם לאירוע, ולאחר מכן לקבוע את עונשו של הנאשם בתוך המתחם, תוך התחשבות בנסיבות המפורטות בתיקון 113. אקדים ואומר כי לדידי יהיה זה מלאכותי להפריד בין עבירת הנהיגה בשכרות לבין יתר העבירות של סטייה שלא בבטחה ונהיגה בחוסר זהירות. לטעמי, ראוי ונכון יהיה לקבוע מתחם ענישה לאירוע כאירוע אחד ( ראו סעיף 40יג לחוק העונשין).
הערך המוגן
6.אין ספק כי הערך המוגן ביסוד העבירות בהן הורשע הנאשם הוא הערך של קדושת החיים ושמירה על שלומם וביטחונם של המשתמשים בדרך. כך נפסק כי " הנהיגה בשכרות היא מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצדן ועלולות לגרום לאסונות, בחינת 'מכונת מוות נעה'. ההחמרה היא גישת המחוקק, וסטייה ממנה היא חריג, והמחמיר אינו מפסיד". (רע"פ 3638/12 וקנין נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).
הפסיקה הנוהגת
7.מעיון בפסיקה ניתן לראות כי מתחם הענישה לעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין מאסר מותנה, פסילה ממושכת, פסילה מותנית ורכיבי ענישה נוספים לבין מאסר בפועל (בעבודות שירות או מאחורי סורג ובריח), פסילה ממושכת, פסילה מותנית ורכיבי ענישה נוספים.
-
ברע"פ 8261/14 אלחרר נ' מדינת ישראל ( לא פורסם) נדון ערעורו של מי שהורשע בעבירה של נהיגה בשכרות ברף של 375 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף כעבירה יחידה ראשונה מסוגה. באותה פרשה נגזרו על הנאשם 2 חודשי עבודות שירות, 7 חודשי מאסר מותנה, פסילה בת 24 חודשים ופסילה מותנית. בית המשפט המחוזי קבע כי בית המשפט לתעבורה צריך היה לקבוע "כי על העונש להיות בין מאסר על תנאי למאסר בפועל ולא רק מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קבע כי השאלה אם לשלוח אדם למאסר בעבודות שירות או למאסר בפועל תיבחן, בין היתר על רקע כמות האלכוהול שנמצאה בגופו, עברו התעבורתי, נסיבות ביצוע העבירה, מצבו המשפחתי ומצבו הבריאותי, אך אין מקום שלא ייגזר עונש שרכיב מאסר מצוי בו". ( הדגשה הוספה)
-
בעפ"ת (נצ') 8701-07-12 גונצרוב נ' מדינת ישראל (לא פורסם) סטה הנאשם בהיותו שיכור ברף גבוה ביותר (1475 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף) מנתיב נסיעתו והתנגש ברכב חונה. בית המשפט המחוזי העמיד את עונשו על מאסר מותנה, פסילה בת 3 שנים ורכיבי ענישה נוספים.
-
ברע"פ 5866/12 קרלקוב נ' מדינת ישראל ( לא פורסם) פגע הנאשם, שנהג באותה עת בשכרות (515 מ"ג לליטר אוויר נשוף) ברכב שעמד לפניו. כתוצאה מן התאונה נחבל הנהג המעורב חבלות של ממש וכלי הרכב ניזוקו. בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם, בנסיבותיו האישיות, ומאידך חומרת העבירות והעבר התעבורתי, גזר בית המשפט עונש של פסילת רישיון למשך 36 חודשים, קנס בסך 3000 ₪, מאסר מותנה ופסילה מותנית.