אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נשיית של המועצה לענף הלול אינה קודמת לנשיית הנושים המובטחים בשעבוד ספציפי

נשיית של המועצה לענף הלול אינה קודמת לנשיית הנושים המובטחים בשעבוד ספציפי

תאריך פרסום : 30/10/2006 | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי בחיפה
10771-06
24/10/2006
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
המועצה לענף הלול
עו"ד ט. מנור ושות'
הנתבע:
1. יאיר שיווק בע"מ - בהקפאת הליכים
2. בנק לאומי לישראל בע"מ
3. בנק הפועלים בע"מ
4. בנק דיסקונט בע"מ
5. רו"ח ש. ברדיצ'ב - הנאמן
6. כונס הנכסים הרשמי - חיפה

עו"ד ש. גולדבלט ואח'
עו"ד א. בומגרטן
עו"ד י. סונדרס
עו"ד י. סלע ואח'
החלטה

המבקשת, המועצה לענף הלול, עותרת להורות לבעל התפקיד שמונה לחברה להעביר למועצה כספים לכיסוי חובות החברה למועצה בגין היטלים שגבתה עבורם מציבור המגדלים, ורק אחר כך ליתר הנושים.

החברה היא קבלן מורשה לשיווק ביצים בהתאם לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), תשכ"ד-1963 (להלן: חוק המועצה לענף הלול) ולתקנות מכוחו. החברה עסקה במיון ושווק של ביצים, ונקלעה לקשיים כלכליים. ביום 7/6/06 ניתן צו להקפאת הליכים, ומיום 4/9/06 מצויה החברה בהליכי פירוק זמני.

בהחלטה מיום 18/7/06 אושרה בקשתו של הנאמן, למכירת נכסי החברה לחברת מרינה פטריות הגליל בע"מ תמורת סך של 3.5 מליון ש"ח. הממכר הורכב מנכסים המשועבדים בשעבודים קבועים וצפים לנושים המובטחים, אשר נתנו הסכמתם למכירה בתנאים שהוסכמו הנוגעים לאופן חלוקת תמורת המכר.

עניינה של בקשה זו בשאלה האם נשייתה של המבקשת בגין היטלים שגבתה עבורה חברת יאיר ש. שיווק בע"מ, ח.פ. 5-073241-51 (בפירוק זמני) (להלן: החברה) קודמת לנשייתם של הנושים המובטחים בשעבוד ספציפי.

בבקשה לאישור המכירה פורט אופן חלוקת תקבולי המכירה. משהושלמה המכירה, נסתיימה תקופת הקפאת ההליכים בכשלון הסדר נושים והוריתי על הליכי פירוק זמני, לשם השלמת הליכי גבייה וחקירה, וביצוע פעולות נוספות שאינן תלויות בפעילות שוטפת של החברה. הנאמן מונה כמפרק זמני לחברה (להלן: הנאמן/המפרק הזמני).

תביעת החוב של המבקשת עומדת על סך של 817,614 ש"ח.לטענת המבקשת נשייתה בגין היטלים שגבתה עבורה החברה מציבור המגדלים קודמת לכל נשייה אחרת.

חוק המועצה לענף הלול מסמיך את שר החקלאות לחייב מגדלים או קבלנים מורשים לשיווק ביצים או בשר עוף בתשלום היטלים על תוצרת הלול המיוצרת והמשווקת על ידם. מכוחו הותקנו תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר הטלת היטלים על תוצרת הלול), תש"ס-2000 (להלן: תקנות המועצה לענף הלול), במסגרתם נקבע שההיטלים ייגבו מאת המגדל החייב בהם על ידי הקבלן המורשה המקבל את תוצרת הלול של אותו מגדל לשיווק, או שיגבו במישרין על ידי המבקשת. החברה הייתה קבלן מורשה לשיווק ביצים על פי החוק, והיו צמודים לה 150 מגדלים אשר שווקו את הביצים המגודלות על ידם לחברה.

לטענת המבקשת, החברה גבתה מהמגדלים הצמודים אליה את ההיטלים המתחייבים משיווק הביצים, אולם לא העבירה את הכספים שגבתה עבור חודשים 1/06 ועד 4/06 (כולל) לידי המועצה.

המבקשת טוענת, שמן הקונסטרוקציה שיצר החוק בעניין גביית ההיטלים עולה שהקבלן המורשה משמש שלוח שלה לגביית ההיטלים ועניינינו ביחסים הנופלים בגדר חוק השליחות, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק השליחות), לפיו כל נכס שבא לידי השלוח עקב השליחות מוחזק בידו כנאמן של השולח, כך שלשולח מתגבשת זכות קניינית בנכס, ובהתאם זכותה הקניינית בהיטלים שנגבו. המבקשת מוסיפה וטוענת, שמכוח ההוראה הנ"ל כפוף השלוח גם לדיני הנאמנות, לפי חוק הנאמנות, תשל"ט-1979 (להלן: חוק הנאמנות). המבקשת טוענת שכספי ההיטלים הם בגדר נכסים המוחזקים בנאמנות, כך שאינם נכללים במסגרת הנכסים העומדים לחלוקה בין הנושים, בין אם הם מובטחים ובין אם לאו, והם שייכים למבקשת, היא הנהנית. לטענתה, מוקנית לה זכות עקיבה אחר כספי ההיטלים.

בתגובת הנאמן תואר כי בנק הפועלים שהיה בעל שיעבוד ספיציפי ברכב מסוג אודי מימש אותו באופן עצמאי במסגרת הוצל"פ. לעמדת הנאמן, במסגרת המכר נמכרו הנכסים המוחשיים אשר רובם ככולם היו משועבדים בשיעבודים ספיציפיים לבנקים, למעט משאית בשווי של 50,000 ש"ח ונותרו בקופתו כ-90,000 ש"ח המיועדים לכיסוי הוצאות ההליך והתשלום בגין המכר אין בו כדי לכסות את החובות בדין קדימה והנשייה הבלתי מובטחת של החברה.

עוד נטען ע"י הנאמן ש- 80% מהחוב הנטען אינו נובע כלל מגביית היטלים כטענת המבקשת, אלא מחיובים של המבקשת בגין "הכשרת תחנה לפסח", "קרן ויסות", ו-"חילול שיקים", שאינם מהווים חיובים שנגבו מן המגדלים ולא הועברו למבקשת, אלא מדובר בחיוביה של החברה. באשר ליתרת החוב, המסתכמת בכ- 150,000ש"ח בלבד, לטענתו לא הוכח שאכן נגבו הסכומים. עוד הוא טוען, שגביית ההיטלים עבור המבקשת אינה עולה כדי נאמנות המקנה עדיפות על פני יתר הנושים. משבחרה המבקשת לבצע את הגבייה באמצעות החברה ולא באופן עצמאי, נטלה על עצמה את הסיכון המסחרי הנלווה לכך. ראייה נוספת לכך, לטענתו, היא העובדה שהמבקשת הבטיחה עצמה על ידי שטר חוב.

הנאמן מוסיף וטוען שאין מדובר ביחסי שליחות. לו היה כן, לטענתו, היו החשבוניות בגין תשלום ההיטלים מונפקות ישירות מן המבקשת למגדל ולא כך בעניינינו. כן הוא טוען כי הכספים היחידים שבקופתו הם כספי תמורת המכר שהתקבלו בגין מימוש הנכסים שהיו משועבדים לבנקים, ובכל מקרה, לא ניתן לייחס סכומי המכירה לתשלומים ספציפיים אם נגבו על ידי החברה בחודשים שקדמו למתן צו הקפאת ההליכים. הנאמן מוסיף שבהיעדר הוראת חוק מפורשת, חוב אינו זוכה לדין קדימה.

בנק דיסקונט ובנק לאומי השיבו גם הם לבקשה. בנק דיסקונט, נושה מובטח בשיעבוד ספיציפי רשום על מכונת מיון הביצים של החברה, הגיש לנאמן תביעת חוב על סך 721,419 ש"ח בה ציין בנק דיסקונט כי אינו מוותר על הבטוחות.  השיעבוד הספיציפי נוצר ב-1/1/03 ונרשם ביום9/1/03.

משהתקבלה הצעת המכר במשרדי הנאמן, ולבקשתו, ומתוך התחשבות ביתר נושי החברה שמכירת מכונת מיון הביצים בנפרד תפגע בערכם של שאר נכסי החברה, הסכים בנק דיסקונט למכור את המכונה ביחד עם יתר נכסי החברה, בהתאם לבקשת הנאמן.

לטענת בנק דיסקונט, המבקשת מושתקת מלטעון לקיומה של נאמנות, משלא יידעה צדדים שלישיים על קיומה, ונמנעה מלכלול הוראה בדבר נאמנות או שליחות בהסכם עם החברה. עוד נטען כי נאמנות אינה יכולה לחול על כספים שאינם ספציפיים, וכי המבקשת במחדליה לא מנעה היווצרות החוב, למרות שיכלה לגבות ההיטלים בעצמה.

לטענת בנק לאומי, הוא נושה מובטח מכח שיעבודים קבועים ושיעבוד צף שיצרה החברה לטובתו. חובותיה של החברה לבנק לאומי מסתכמים בסך העולה על 3 מליון ש"ח כמפורט בתביעת החוב שהוגשה לנאמן. להבטחת חובותיה והתחייבויותיה לבנק לאומי שיעבדה החברה את נכסיה לטובתו כדלקמן: בשטר משכנתא ראשונה בדרגה מיום 6/3/94 על זכויות הבעלות שלה במקרקעין הידועים כחלקה 29 בגוש 10025 ועל כל הבנוי ושיבנה עליה. המשכנתא נרשמה ב-6/3/94; בשטר משכון מיום30/10/96 ללא הגבלה בסכום שנרשם ב-26/11/96 משאית דאף שנת ייצור 97; באגרת חוב (שיעבוד קבוע ושוטף - שטרות) מיום 14/2/93 ללא הגבלה בסכום שנרשמה ב-18/2/93 את כל השטרות שהחברה מסרה לבנק לבטחון או לגביה או לשמירה וכן שיעבוד שוטף ראשון בדרגה על כל השטרות שלחברה יש או תהיה בהם זכות. אגרת החוב נרשמה אצל רשם החברות ב-14/2/93. וכן באגרת חוב (שיעבוד על כלל הנכסים) מיום 17/10/05 על הון המניות הבלתי נפרע, המוניטין ושיעבוד צף על המפעל. אגרת החוב נרשמה אצל רשם החברות ב-17/10/05.

אישור המכירה לנאמן כלל את המקרקעין בסך 2.5 מליון ש"ח, המשאית דאף בסך 50,000 ש"ח ומשאית נוספת שהיתה כלולה במסגרת השיעבוד הצף בסך 50,000 ש"ח.

נטען שגם לו היו מתקיימים יחסי נאמנות ו/או שליחות בין המבקשת לחברה, הרי אין בהם כדי לפגוע בזכויותיו הקנייניות של הבנק לקבלת הכספים ממכירת נכסי החברה המשועבדים לו. עוד טוען בנק לאומי שלא התקיימו בין המבקשת לחברה יחסי שליחות, שכן אלו חלים על ביצוע פעולה משפטית בלבד, ואינם חלים על ביצוע פעולה מטריאלית כגביית כספים. יחסי נאמנות נשללים, לטענתו, בהיעדר עיגון הסכמי לכך, בהיעדר תוקף כלפי צדדים שלישיים, ומשום שלא ניתן להצביע על תחלוף בין כספי המכר לכספי ההיטלים, משכספי המכר התקבלו בגין מכירת נכסים המשועבדים לבנקים, ועל כן לא קמה זכות עקיבה.

דיון

כמתואר לעיל, נכסיה העיקריים של החברה היו נכס מקרקעין עליו מצוי מכון הביצים, שמשועבד במשכנתא לבנק לאומי עוד משנת 1994, מכונת ביצים מסוג מובה, ששועבדה לבנק דיסקונט בשעבוד ספציפי משנת 2003, רכב ששועבד לבנק הפועלים, משאית שמשועבדת בשעבוד ספציפי לבנק לאומי משנת 1996 ומשאית נוספת. בנק הפועלים בחר לממש את הרכב המשועבד לו בעצמו. שני הבנקים האחרים, הם בעלי שעבודים ספציפיים בנכסי החברה, נתנו הסכמתם לבקשה לאישור המכר. במסגרת בקשתו לאישור המכירה פרט הנאמן את חלקו בתמורה של כל אחד מן הבנקים לפי שווי הנכס המשועבד לו. הבנקים בחרו להסכים לבקשה ולא לממש בעצמם את הבטוחות, בכפוף להעברת תמורת המכר לידיהם. הכספים הנמצאים בקופת המפרק הזמני הינם אך ורק כספי מימוש הבטוחות ולא כספים שמקורם בגביית ההיטלים ו/או ממקורות אחרים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ