אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נקבע כי מסתנן אפריקאי הטוען להיותו אריתראי לא יורחק מהארץ עד להכרעה בעניין מעמדו.

נקבע כי מסתנן אפריקאי הטוען להיותו אריתראי לא יורחק מהארץ עד להכרעה בעניין מעמדו.

תאריך פרסום : 23/12/2013 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
6694-13
22/12/2013
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
פיסו גבראי גידאי
עו"ד ת' ורשה
הנתבע:
משרד הפנים - מדינת ישראל
החלטה

           לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור המורה למשיב להימנע מנקיטת הליכי אכיפה והרחקה נגד המבקש, עד להכרעה בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט א' יעקב) בעת"מ 17684-01-12 מיום 18.7.2013.

1.        המבקש נכנס לישראל במהלך חודש אוגוסט 2009. עם הגעתו ארצה נעצר והושם במשמורת. ביום 23.8.2009 נערך למבקש ראיון "תחקור וזיהוי ראשוני" על-ידי נציגי יחידת הרישום של המשיב, אשר בסופו נקבע כי המבקש הינו אתיופי. במסגרת השימוע טען המבקש כי הוא נולד באריתריאה ושם התגורר מרבית חייו, עד אשר נמלט לאתיופיה בשל החשש כי יגויס לצבא האריתראי. עוד נטען כי עם הגעתו לאתיופיה שהה המבקש במחנה הפליטים "שמבאלה" במשך 3 שנים, עד לשנת 2009. המבקש ציין כי במהלך שהותו במחנה הפליטים קיבל תעודת פליט מהאו"ם, אולם זו אבדה בדרך ועל-כן אין בידיו מסמכים המעידים על נתינותו האריתראית. ביום 26.8.2009 נערך למבקש שימוע נוסף בפני הממונה על ביקורת גבולות במשיב. בתום השימוע הוחלט כי הקביעה לפיה המבקש הינו אתיופי - עומדת בעינה. אי-לכך המבקש נותר במשמורת, ומפעם לפעם הובא בפני בית הדין לביקורת משמורת לטובת ביקורות תקופתיות, אשר במסגרתן אושר מחדש צו המשמורת אשר הוצא נגדו. המבקש מציין כי לאורך הביקורות המשיך וטען בעקביות להיותו אריתראי.

2.        ביום 11.9.2011 הוגשה לבית הדין לביקורת משמורת במתקן "סהרונים", בקשה לשחרורו של המבקש. במקביל נשלחה בקשה לשחרור והסדרת מעמדו של המבקש לאגף הזרים במשיב. ביום 25.9.2011, לאחר 26 חודשים בהם שהה המבקש במשמורת, קיבל בית הדין את הבקשה והורה על שחרור המבקש לאלתר.

3.        פנייתו של המבקש לאגף הזרים לצורך הסדרת מעמדו בישראל כאריתראי לא נענתה. לכן, במהלך חודש ינואר 2012, הוגשה על-ידי המבקש עתירה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. ביום 10.1.2012 ניתן בהמשך לבקשת המבקש, צו האוסר על הרחקתו מן הארץ או מעצרו בשל שהייה בלתי חוקית עד להחלטה אחרת בעניינו. הוחלט כי משרד הפנים ייתן לעותר אשרת שהייה זמנית מסוג 2(א)(5) לתקופה של 3 חודשים, אשר תחודש מפעם לפעם על-פי הצורך. צו זה עמד בתוקף עד למתן פסק-הדין נושא בקשה זו. בדיון הראשון שנערך בעניינו של המבקש בפני בית המשפט לעניינים מנהליים ביום 6.3.2012 הורה בית המשפט למשיב לבחון טענותיו של המבקש ולערוך לו ראיון זיהוי נוסף. ביום 3.4.2012 הודיע המשיב כי המבקש אינו מזוהה כאריתראי ועל-כן התיק בעניינו נסגר. כן נמסר כי ההחלטה בדבר נתינותו האתיופית נותרת בעינה.

4.        המבקש הגיש עתירה מתוקנת במסגרתה נתבקש בית המשפט קמא לבטל את החלטתו "השרירותית" של המשיב לפיה המבקש הינו אתיופי. כן נתבקש לקבוע כי המבקש הינו אריתראי. בית המשפט קמא דחה באופן חלקי את עתירת המבקש ביום 18.7.2013. בפתח הדברים צוין כי עיקר המחלוקת בעתירה עניינה נתינותו של המבקש. בהמשך לכך, נקבע כי לצורך עריכת בירור מסוג זה נערכים למבקש ולכמותו ראיונות, בהם נשאלות מגוון שאלות הנוגעות לאזור המגורים הספציפי לו טוען המבקש וכן שאלות כלליות הנוגעות למדינה לה הוא טוען כמדינת נתינותו. עוד נקבע כי רף ההוכחה בו המבקש צריך לעמוד כדי להוכיח את נתינותו או מירב זיקותיו למדינה מסוימת, הוא מאזן הסתברויות, כמקובל במשפט האזרחי, כאשר הדגש הוא על איכותן של התשובות הניתנות לשאלות על-ידי המרואיין ולא על כמותן.

           בית המשפט קמא עמד על כך שבמקרה דנן הראיון האחרון שנערך למבקש היה "ארוך ומקיף", במסגרתו בין היתר התבקש המבקש לזהות תמונות מאזור סנעאפה, בו לטענתו הוא נולד והתגורר מרבית חייו. צוין כי המבקש לא זיהה את מרבית התמונות. כן נקבע כי הפרטים אשר ידע המבקש אודות הכפר אראמו הממוקם באזור סנעאפה באריתריאה, הינם פרטים הניתנים לשינון. זאת, בניגוד לפרטים המצריכים "היכרות אישית", אותם לא ידע המבקש. כך למשל לא זיהה המבקש את התלבושת המסורתית האופיינית לבנות השבט אליו לטענתו הוא משתייך. כן לא היה עקבי בנקיבת שמו של מנהל בית הספר אשר בו לטענתו הוא למד כאשר התגורר באריתריאה. על בסיס האמור לעיל, פסק בית המשפט קמא כי קביעת המשיב לפיה המבקש אינו אריתראי היא "קביעה סבירה". יחד עם זאת, נקבע כי לא היה כל בסיס עובדתי לקביעה לפיה מירב הזיקות של המבקש הן לאתיופיה, כאשר לטענתו הוא חי את מרבית שנותיו באריתריאה ורק בשלוש השנים האחרונות חי באתיופיה. לאור זאת הוחלט לקבל את העתירה באשר להחלטת המשיב בדבר מירב הזיקות של העותר לאתיופיה, ולדחות אותה באשר לקביעת המשיב שהעותר אינו אריתראי. 

5.        על פסיקתו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור, המופנה אך נגד קביעתו כי המבקש אינו אריתראי, ולצידו הוגשה הבקשה שלפניי - "בקשה דחופה למתן סעד זמני בערעור" למניעת הרחקתו של המבקש מישראל והימנעות מהשמתו במשמורת עד להכרעה בערעור.

6.        יצוין, כי לאחר מתן פסק הדין פנה המבקש למשיב וביקש כי אשרתו תוארך נוכח היותו משוחרר ממשמורת, ובהיעדר הליך הרחקה בעניינו. המשיב סירב לבקשה והטעים כי כל עת שלא הוכיח המבקש את זיהויו, הרי שהוא חשוף להליכי אכיפה נגדו.

7.        לטענת המבקש מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו. ללא מתן הצו המבקש יהא צפוי לצעדי אכיפה בדמות הכנסה למשמורת והרחקה. הודגש כי ככל שייעצר המבקש יהיה זה מעצר "חסר תכלית" מאחר שהמבקש אינו מזוהה כנתין מדינה כלשהי ועל-כן חסר מסמכים המאפשרים לו יציאה מן הארץ. נטען כי אין כל הצדקה להעמיד את המבקש בסכנת הרחקה ומעצר כאשר הוא ממצה את זכותו על-פי דין לערער על חלק מפסק דין שניתן בעניינו. כמו-כן נטען כי גירושו של המבקש ייתר את הדיון בערעור שכן הסעד המבוקש בו הוא כי המבקש יוכר כאריתראי, וכתוצאה מכך יהא זכאי להגנה קבוצתית בישראל. לעומת זאת, נטען כי לא ייגרם כל נזק בצו שיתיר שהייתו של המבקש עד להכרעה בעניינו.

8.        זאת ועוד. המבקש סבור כי סיכויי הערעור בעניינו הם טובים. לטענתו נראה כי בית המשפט קמא שגה בקביעותיו העובדתיות, ובמסקנתו באשר לסבירות החלטת המשיב כי המבקש אינו אריתראי, כמו-גם בקביעתו כי רף ההוכחה הנדרש להוכחת נתינותו הוא "מאזן ההסתברויות", אשר גבוה משמעותית מהרף הנדרש על-פי דיני הפליטים והמשפט המנהלי. לטענת המבקש בית המשפט לא איזן כראוי את הנסיבות הרלוונטיות ונתן משקל יתר לפרטים "שוליים", תוך שהוא מתעלם מן הידע הרב שהפגין המבקש בראיונותיו, אשר נערכו בשפה הטיגרינית שהינה השפה הרשמית באריתריאה. לבסוף נטען כי יש להיענות לבקשה ולו מן הטעם כי אחד מן הסעדים המבוקשים בערעור הוא מתן הבהרה אופרטיבית בעניין מעמדו של המבקש, זאת לנוכח שתיקתו של בית משפט קמא בעניין זה.

9.       המשיב טוען כי סיכויי הערעור נמוכים. הערעור מבקש לתקוף קביעות וממצאים עובדתיים שהוכרעו "נאמנה" על-ידי הערכאה הדיונית, באשר לשאלה האם המערער אריתראי. זאת, לאחר שבית המשפט קמא בחן את חומר הראיות ואף הורה על עריכת ראיון זיהוי נוסף בעניינו של המבקש, אשר נמצא על-ידו כ"ארוך ומקיף". המשיב הוסיף וטען כי כלל טענותיו של המבקש, לרבות טענתו בדבר רף ההוכחה שבו עליו לעמוד לשם הוכחת היותו אריתראי, נדחו על-ידי בית המשפט. מעבר לכך, נטען כי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה לעבר מיצוי הליכי הרחקה בעניינו של המבקש. הקביעה בפסק הדין לפיה המערער אינו אריתראי, ניתנה בתום התדיינות משפטית אשר ארכה למעלה משנה וחצי. התנאים לסעד זמני בערעור הינם מחמירים מאלה שנדרשו קודם לכן בערכאה הדיונית, ואין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע פסק דינה של ערכאה זו. על-כן נטען כי יש להעדיף כעת את מימושו של האינטרס הציבורי ולאפשר למדינה למצות את הליכי האכיפה והרחקה שניתנו לה בדין, כנגד מסתננים בלתי-חוקיים. יתרה מזאת, לטענת המשיב בחינת הזיקות של שוהים בלתי-חוקיים על-ידי רשות האוכלוסין וההגירה, נועדה אך כדי לאתר מדינה שאליה אין מניעה להרחיק שוהה שלא כדין. זאת, בשל בעיות מעשיות ודיפלומטיות הכרוכות בהרחקת אדם למדינה שאיננה מדינת מוצאו. על-כן, גם אם נניח כי זיקותיו של המבקש אינן לאתיופיה, הרי שאין כל מניעה חוקית להרחיקו לשם או לכל מדינה אחרת, ובלבד שלא צפויה לו סכנת חיים באותה מדינה. 

הכרעה

10.      לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

             כידוע, הכלל הוא כי על המבקש סעד זמני בשלב הערעור - לרבות ערעור על פסק-דין בעתירה מנהלית - להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שאם תידחה בקשתו ייגרם לו נזק בלתי הפיך (ראו לדוגמה: ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (11.11.04); עע"ם 4326/13 הלהלו נ' משרד הפנים (9.7.13); עע"ם 5937/13 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הפנים (22.10.13); עע"ם 5065/13 CHASS נ' משרד הפנים, פס' 5 (15.8.13)). יחד עם זאת, יישומו של כלל זה מחייב התאמה לאופיו של ההליך. כן נקבע בפסיקה, כי בהקשר בו עסקינן, דהיינו הליך אשר במוקדו בקשת מקלט, אין לדרוש מהמבקש להראות כי סיכויי הערעור הם גבוהים, אלא ניתן להסתפק בהנחת תשתית לכך שמדובר בערעור שאינו משולל יסוד, על מנת להיעתר לבקשה לסעד זמני (ראו: עע"ם 526/13 TAY SING YU CANO נ' מדינת ישראל - משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה, פס' 9-8 (22.7.13); עע"ם 5612/13 פלונית נ' משרד הפנים, פס' 7 (12.9.13)).

11.      בענייננו, בית המשפט קמא דחה את טענות המבקש בציינו את הסתירות והשגיאות שהתגלו בגרסאות שמסר בראיונות ובתשאולים שנערכו לו. בערעורו מנסה המבקש להתמודד עם הקשיים שעליהם עמד בית המשפט קמא וליתן מענה לתמיהות אשר הועלו על-ידי בית המשפט. מבלי שאקבע מסמרות לגופם של הדברים, דומה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, נוכח קביעותיו של בית המשפט קמא בדבר מידת האותנטיות של תשובות המבקש במסגרת הראיונות שנערכו לו. יחד עם זאת, לא התרשמתי כי מדובר על פני הדברים בערעור סרק, נוכח טענותיו של המבקש בדבר רף ההוכחה הדרוש להוכחת נתינותו האריתראית.

12.      באשר לשיקול בדבר מאזן הנוחות, המבקש מיקד טענותיו בנזק הצפוי לו במידה שיושם במשמורת או יגורש. המבקש שהה במשמורת למשך 26 חודשים בטרם נערך בירור מקיף ומעמיק בעניינו. כמו-כן אין חולק כי ככל שיורחק המבקש, יהיה בכך כדי לסכל את ההליך המשפטי בעניינו. אוסיף כי נוכח קביעתו של בית המשפט קמא כי המבקש אינו אריתראי ואף אינו אתיופי, טרם הובהר מהו היעד פוטנציאלי אליו עתיד להיות מורחק המבקש, אם בכלל. על אף שמקובלת עליי עמדת בא כוח המשיב לפיה אין מניעה חוקית להרחיק את המבקש ליעד מסוים גם אם זיקותיו של המבקש אינן ליעד זה, כל עוד לא צפויה לו שם סכנת חיים. ברי כי ישנה חשיבות לקביעת זהות היעד לצורך מתן הזדמנות בידי המבקש, לטעון כי נשקפת לו סכנה בהרחקה, ככל שיש בסיס לכך (ראו למשל: עע"ם 4326/13 הלהלו נ' משרד הפנים, פס' 11 (9.7.2013)). בנסיבות אלה אני סבורה כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.


           הבקשה, אפוא, מתקבלת. המבקש לא יורחק מישראל ולא יושם במשמורת עד להכרעה בערעור בעניינו.

           ניתנה היום, י"ט בטבת תשע"ד (22.12.13).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ