אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נציב שירות המדינה אינו חסין מפני תביעת לשון הרע שהגיש שוקי משעול

נציב שירות המדינה אינו חסין מפני תביעת לשון הרע שהגיש שוקי משעול

תאריך פרסום : 07/08/2008 | גרסת הדפסה
ת"א, בש"א
בית משפט השלום ירושלים
3443-07,4344-07,5233-07
04/08/2008
בפני השופט:
עודד שחם

- נגד -
התובע:
שוקי משעול
הנתבע:
1. מר שמואעל הולנדר - נציב שירות המדינה
2. נציבות שירות המדינה

החלטה

בפניי בקשה להסרת חסינות.

1. (א) ברקע הבקשה עומדות העובדות הבאות. המבקש הגיש תביעת לשון הרע נגד שנים: מר שמואל הולנדר נציב, נציב שירות המדינה (להלן - הנציב), ונגד נציבות שירות המדינה עצמה (להלן - הנציבות). התביעה מבוססת על שני פרסומים, המפורטים בתביעה.

(ב) אין מחלוקת, כי נגד המבקש הוגש ביום 29.3.06 כתב אישום בגין עבירות של הפרת סודיות, הפרת אמונים, פגיעה בפרטיות, קבלת דבר במרמה, וניסיון לקבל דבר במרמה.

(ג) פרסום אחד נעשה ביום 3.1.07 (להלן - הפרסום הראשון). הפרסום היה בתגובה לדברים שאמר המבקש בראיון בתכנית טלוויזיה  "שש עם עודד בן עמי", באותו יום. נאמר בו כי "מוזר בעינינו דווקא עובד שנמצא מושחת לכאורה על ידי פרקליטות המדינה והוגש נגדו כתב אישום פלילי, על נטילת שוחד מרמה והפרת אמונים, ועקב כך גם הושעה על ידי נציב שירות המדינה, מעז עתה להתבטא בנושא שחיתות. לגופו של עניין, גיבוב השקרים של משעול גובל בהוצאת לשון הרע. תלונותיו של משעול טופלו כמקובל לגבי כל תלונה המגיעה לנציבות ..." (ראו נספח ו' לכתב ההגנה). על פי האמור בפרסום, המדובר בתגובה שהעבירה הנציבות. 

(ד) פרסום שני נעשה ביום שבת, 5.1.07 (להלן - הפרסום השני). פרסום זה היה בתגובה לראיון של התובע בטלוויזיה, בתכנית טלוויזיה אחרת, "חדשות חמש עם אורי לוי", באותו יום. נאמר בפרסום כי "מוזר שאדם מושחת שנאשם בהפרת סודיות, מרמה והפרת אמונים, מתבטא כעת בנושאי שחיתות. הדברים בנושא נציבות שירות המדינה הם שקרים מפי מי שיש לו אינטרס לפגוע בנציבות שירות המדינה". מן הפרסום עולה, כי הדברים הובאו כתגובה של הנציבות.

2. (א) ביום 29.5.07 המדינה הודיעה על כך שלנציב חסינות מפני התביעה, בהיותו עובד ציבור, נוכח הוראת סעיף 7א לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן - פקודת הנזיקין). ההודעה על הכרה בחסינות חתומה על ידי גב' מרים רובינשטיין, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים. נכתב בה, כי "הריני מאשרת מסירת הודעה לבית המשפט הנכבד כי המעשים של עובד המדינה, מר שמואל הולנדר (נתבע מס' 1), הם מעשים שנעשו תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני, כאמור בסעיף 7א לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ואין מתקיים החריג לחסינות".

(ב) הודעה זו אינה כוללת נימוקים לקביעה האמורה. היא צורפה להודעה של הפרקליטה המטפלת בתיק זה מטעם הפרקליטות, ובה פורטו טעמים לקיומה של החסינות. טעם אחד הוא, כי הנציב לא פרסם באופן אישי את הדברים כלפי התובע, עליהם מבוססת התביעה. עוד נכתב, כי הפרסומים המוזכרים בכתב התביעה נאמרו מפי גורמים שונים בנציבות שירות המדינה, שיקפו את עמדתה ונאמרו בשמה כרשות ציבורית. צויין עוד, כי הנציב לא היה מעורב כלל בניסוח התגובה, אשר נמסרה על ידי דובר נציב שירות המדינה במסגרת תפקידו. על רקע זה נטען, כי אין ספק שלנציב לא היה יסוד נפשי כלשהו ביחס לאמור בתגובה. על רקע כל האמור, נתבקשה דחיית התביעה נגד הנציב.

(ג) הבקשה שבפניי היא להסרת החסינות האמורה.

3. (א) המסגרת הנורמטיבית לדיון מצויה בפקודת הנזיקין ובתקנות שהותקנו על פיה. סעיף 7א (א) לפקודה קובע כי

"לא תוגש תובענה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה תוך כדי מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, המקים אחריות בנזיקין; הוראה זו לא תחול על מעשה כאמור שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה כאמור"

בהמשך לכך, נקבע הסדר בדבר דחיית תביעה שהוגשה נגד עובד ציבור כאמור, מקום בו הודיעה המדינה על קיומה של חסינות (סעיף 7ב(א) לפקודה). בסעיף זה נקבע, כי "הוגשה תובענה נגד עובד המדינה על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד המדינה, וטענה המדינה בהודעה לבית המשפט לקיומה של חסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה, תצורף המדינה להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת".

(ב) פקודת הנזיקין קובעת, כי מקום בו נמסרה הודעה כאמור על ידי המדינה, רואים את התביעה כאילו הוגשה נגד המדינה (סעיף 7ב(ב) לפקודה). בנוסף לכך נקבע, בסעיף 7ב(ג) לפקודה, כי

"על אף הוראות סעיף קטן (ב) רשאי התובע לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שלא מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א; קבע בית המשפט כאמור, לא תידחה התובענה נגד עובד המדינה, ולא יחולו הוראות סעיף קטן (ב)"

(ג) הבקשה שבפניי הוגשה על יסוד הוראה זו. אדון בה עתה, על רקע טענות הצדדים.

4. (א) נקודת המוצא לדיון היא, כי הודעת המדינה, אשר הודיעה כי לנציב עומדת חסינות מכוח הדין, נהנית מחזקת תקינותו של המעשה המינהלי. על המבקש להצביע על עילת התערבות המוכרת במשפט המינהלי, כגון אי סבירות קיצוני, שקילת שיקולים זרים, או העדר תשתית עובדתית מספקת, על מנת להביא למסקנה כי אין לה יסוד בדין. לעניין זה נאמר בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק, כי "... אופי הביקורת בהליך זה, אף שהוא מתנהל במסגרת תביעה נזיקית, יהיה מינהלי במהותו, כמתחייב מהעובדה שמדובר בביקורת על ההחלטה של המדינה; נטל ההוכחה בעניין כגון זה יוטל על הטוען נגד החלטת המדינה" (הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (מס' 10) (אחריות עובדי הציבור) התשס"ג - 2002, הצעות חוק הממשלה 6, בעמוד 137, להלן - הצעת החוק). 

(ב) לעניין הליך הביקורת על הודעת המדינה, נפסק כי הנושא העומד לביקורת שיפוטית בהקשר זה הינו החלטת המדינה למסור הודעת הכרה,

"ולאו דווקא השאלה האם נעשו המעשים במסגרת תפקידו השלטוני של העובד או האם נעשו ביודעין, מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו במעשה, כאמור. קרי - מדובר בהחלטה שלטונית העומדת לביקורת שיפוטית של בית המשפט... הבדיקה לפי תיקון מס' 10 לפקודת הנזיקין נועדה אך ורק לבדוק את תקינות מעשה השלטון על פי אמות המידה של המשפט המינהלי, קרי - השיקולים שעמדו בבסיס החלטת ההכרה שהוגשה על ידי המדינה לבית המשפט .... הביקורת השיפוטית של בית המשפט צריכה להתרכז בתקינות החלטת המדינה, בפורשה את הגנתה על מעשי המבקשים 2 - 4 ובמתן החסינות אשר באה לידי ביטוי בהודעת ההכרה. על בית המשפט לבחון מהם השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה של המדינה, ולקבוע האם מדובר בשיקולים ראויים או שיקולים זרים. כמו כן על בית המשפט להשתכנע, כי המדינה שקלה את מכלול השיקולים הרלוונטיים, והאם ערכה את האיזונים הראויים בין השיקולים השונים, והאם החלטת המדינה הינה במתחם הסבירות, אם לאו"

(בר"ע (ת"א) 1934/07 מדינת ישראל - המשרד לאיכות הסביבה (מחוז מרכז) נ' מרדכי ספוז'ניקוב בע"מ, בפיסקאות 9 - 11).

(ג) על רקע אמת מידה זו, אבחן את הודעת המדינה בדבר חסינותו של הנציב.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ