אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נעמה אבראהים נסיר ואח' נ' סימון ח'ורי ואח'

נעמה אבראהים נסיר ואח' נ' סימון ח'ורי ואח'

תאריך פרסום : 23/07/2011 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי נצרת
17643-12-10
23/07/2011
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
1. נעמה אבראהים נסיר
2. ד"ר חאלד דיאב

הנתבע:
1. סימון ח'ורי
2. אמאל חורי

פסק-דין

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ט' ערפאת) מיום 18.10.2010

פסק דין

ריב משפטי מר וארוך שנים מתנהל בין בעלי הדין שלפניי, ושלוש ערכאות השיפוט נדרשו לו. מייד לאחר שהסכסוך הוכרע באורח סופי פנו המערערים לבית משפט השלום בתביעה לביטול חלק מפסק הדין, בטענה כי המשיבים השיגו את שהשיגו מבית המשפט במרמה.

בקצירת האומר אתאר, כי בתחילת שנות התשעים למאה הקודמת רכשו המשיבים חלקת קרקע, ומשביקשו לבנות את ביתם גילו, כי המערערים הסיגו את גבולם. מכאן באה תביעתם לסילוק ידם של המערערים מן החלקה, תביעה שנלוותה אליה דרישה לסעד כספי, בין היתר משום הפסדים שנגרמו להם בשל העיכוב בתחילת הבניה, שנבעה מהסגת הגבול . בתוך כך ביקשו המשיבים תשלום מס רכוש שנדרשו לשלם על הקרקע בשנים 1997-1999, חוב שנוצר בשל העיכוב בבניה, שאלמלא העיכוב היו זוכים לפטור מתשלום המס. טענה זו של המשיבים נתקבלה (בערעור), והמערערים חויבו לשלם להם את מלוא סכום המס, אף שטרם שולם עד אז. המערערים חויבו לשלם סך 59,484 ₪ ליום 10.1.2001, סכום שנלמד מדרישת תשלום שיצאה מאת שלטונות המס.

מייד לאחר שהיה פסק הדין לחלוט פנו המערערים בתביעה לבית משפט השלום, כי יבטל את החיוב בתשלום מס הרכוש בסכום שנקבע, בטענה כי קביעתו הושגה במרמה. בתביעתם ציינו המערערים, כי לאחר מתן פסק הדין נודע להם, כי המשיבים הגיעו להסדר עם שלטונות המס, לפיו הועמד החוב על סכום הנמוך מכפי זה שנפסק. המערערים טענו, כי המשיבים הגישו את ערעורם לבית המשפט המחוזי לאחר שכבר הגיעו לידי הסדר עם שלטונות המס, ובכל זאת לא ציינו נתון זה לפני בית המשפט. במעשה זה פעלו המשיבים במרמה, כך הטענה.

המשיבים התגוננו מפני התביעה וטענו, כי סכום החוב שטוענים לו המערערים איננו נכון, כיוון שאין הוא מביא בחשבון את הכספים ששולמו בהליכי הגביה שננקטו עובר להסדר, וההוצאות והנזקים שהסבו להם הליכי גבייה אלה. הם הוסיפו וטענו, כי התנהגותם של המערערים נגועה בחוסר תום לב, כיוון שידעו אודות ההסדר ובכל זאת המתינו עד כי יינתן פסק דין בבקשת הרשות לערער שהוגשה לבית המשפט העליון, ורק משזו נדחתה – הגישו את תביעתם. הם טוענים עוד, כי המערערים יכולים היו לדעת אודות הסדר הפשרה מבעוד מועד, עוד בעת שהתנהל המשפט, אילו רק פעלו בשקידה סבירה. מכל מקום הם טוענים, כי לא היה בכוחו של ההסדר לשנות מתוצאת פסק הדין.

כפי שעלה מן הבירור אצל בית משפט השלום בהליך הנוכחי, המשיבים הגיעו לידי הסדר עם שלטונות המס בחודש אוקטובר 2005, ולשם הפרעון הפקידו בידי פקיד המס 21 שיקים ע"ס מעותדים, כך שפרעון החוב עתיד היה להסתיים בחודש מרס 2007. נוסף על כך הסתבר, כי קודם להסדר נגבו כספים על חשבון החוב, בפעולות גביה בהם נקטו השלטונות. כעולה מעדותו של פקיד המס בפני שופט השלום, המשיבים שילמו סך 47,011 ₪ בערכים נומינליים, כאשר בספרי פקיד השומה הם רשומים כחייבים סך 76,000 ₪, אלא שחוב זה אפשר ויבוטל, אם יבקשו זאת המשיבים, כיוון שהם עמדו בהסדר.

שופט השלום דחה את תביעת המערערים לביטול פסק הדין. הוא מצא, כי לא נתקיים איזה מבין התנאים הקבועים בהלכה לשם ביטולו של פסק דין שהושג במרמה.

בראשית קבע השופט קמא, כי המערערים לא הציגו בפניו ראיה אמינה אודות גובה החוב, שגם לאחר עדותו של פקיד השומה נותר לוט בערפל, כיוון שכל שהובא בפני בית המשפט לא היה כי אם החוב בסכומים נומינליים, בלא להתחשב בגבייה שנעשתה עובר להשגת ההסדר. נוסף על כך ראה השופט קמא לנגד עיניו את החוב הרשום בספרי פקיד השומה (76,000 ₪), ובכך יש, לטעמו, להפחית עוד יותר מאמינות הטענה, כי המשיבים שילמו או חבים כיום סכום הנופל מזה שבו זכו בפסק הדין נגד המערערים. סיכומה של נקודה, כך השופט קמא, לא הוכח כמה שילמו בפועל המשיבים בגין החוב המדובר, וטעם זה לבדו יש בו כדי לדחות את תביעת המערערים, כך פסק השופט קמא.

המערערים תוקפים קביעה זו של בית המשפט השלום בטענה, כי עדותו של פקיד השומה היתה ברורה, וממנה עלה, כי המשיבים הגיעו לידי הסדר, בסכום הנופל מזה שבו הם (המערערים) חויבו בפסק הדין.

קביעתו של שופט השלום בסוגיה זו מקובלת עליי. על מנת לזכות ב'משפט חוזר' בדמות ביטולו של פסק הדין מחמת מרמה על המערערים היה להוכיח את התשלום ששילמו המשיבים כדבעי. הם לא עשו כן. אף אם נניח, כי ההסדר עם שלטונות המס עמד על סכום הנמוך מזה שבו חויבו המערערים בפסק הדין, וגם אם נניח, כי החוב בסך 76,000 ₪ שנותרו המשיבים חייבים לפי ספרי פקיד השומה הינו חוב תיאורטי שאפשר שיבוטל בפעולה טכנית למחצה, הרי שאין אנו יודעים כמה שולם עובר לכריתת ההסדר, ולכן אין אנו יודעים את הסכום הכולל ששולם בידי המשיבים, ודאי לא בערכים ריאליים, שהרי גם מה שהוכח ששולם, פקיד השומה העיד כי מדובר בערכים נומינליים ולא ריאליים.

יתרה מזו, בעת שהתדיינו בעלי הדין בפני ערכאות הערעור אמנם כבר נכרת ההסדר עם פקיד השומה, אלא שהמשיבים טרם שילמו את כלל התשלומים שבהסדר. אכן, הם לא הביאו מידע זו לפני בית המשפט, אלא שאינני סבור, כי הדבר מגיע כדי מרמה מצדם כלפי בית המשפט, ואפשר שהם שילמו סכומים, שעלו על הסכום בו זכו בסופו של יום בפסק הדין, אם נביא בחשבון קנסות וריבית, ותשלומים שנגבו מהם בהליכי גבייה עובר לחתימת ההסדר, והכל – בערכים ריאליים.

שופט השלום נתן דעתו לתנאים נוספים שקובעת ההלכה בסוגיית ביטולו של פסק הדין מחמת מרמה. הוא פסק, כי בית המשפט המחוזי לא היה פוסק אחרת גם אם היו המשיבים מניחים לפניו, בשעתם, את ההסדר. הוא פסק עוד, כי המערערים לא שקדו שקידה סבירה בבירור שאלת קיומו של הסדר אצל שלטונות המס. לבסוף הוא מצא, כי המערערים נהגו שלא בתום לב, כיוון שבעת הדיון בערכאות הערעור הם כבר ידעו אודות ההסדר, ובכל זאת לא הביאו את הדברים לפני בתי המשפט שלערעור, ואת תביעתם הם הגישו מייד לאחר שנקבלה ההחלטה הסופית בבית המשפט העליון.

ובכן כיוון שהגעתי למסקנה, כי לא הוכח כדבעי, כי המשיבים שילמו תשלום הנופל מזה שהמערערים חויבו בו בפסק הדין, אין אני צריך לקביעות אלה של בית המשפט קמא. בקצירת האומר אעיר בכל זאת, כי גם אם התנהגותם של המערערים לא הגיעה כדי חוסר תום לב, כפי שסבר שופט השלום, הרי שהיה עליהם להודיע לערכאות הערעור על ההסדר, מייד עם היוודע להם אודותיו, ולא להמתין עד כי אלה תסיימנה את מלאכתן, ואז להגיש את תביעתם הנוכחית. בכך הם הכבירו בעבודת בתי המשפט, שהרי ערכאת הערעור יכולה היתה להתייחס להשלכתו של ההסדר (אם כי יש לומר, כי אפשר בהחלטה כי ערכאת הערעור היתה דוחה את הטענה מאותם טעמים של חוסר בהירות אודות התשלום ששולם בפועל בידי המשיבים), וכך לחסוך בהתדיינות הנוכחית.

סוף דבר, משם הטעמים שהטעמתי לא ראיתי להיענות לערעור, ועל כן הנני דוחהו. המערערים ישלמו למשיבים שכר טרחת עורכי דין בערעור בסך של 10,000 ₪, סכום אותו יש בידיהם ליטול מתוך הערבון שהפקידו המערערים בהליך שלפניי.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"א, 23 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ