אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נישואי בת נוכרי או ספק נוכרי לכהן – לכתחילה ובדיעבד

נישואי בת נוכרי או ספק נוכרי לכהן – לכתחילה ובדיעבד

תאריך פרסום : 06/11/2016 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי תל אביב - יפו
1095182-1
26/10/2016
בפני הדיין:
הרב מרדכי מזרחי בר אור

- נגד -
המבקש:
1. פלוני
2. המבקשת: פלונית

****:
****
פסק דין

 

רקע

הופיעו המבקשים ואם המבקשת.

לדברי המבקשת: "אנו עומדים בקרוב להינשא ונרשמנו לרבנות וכאשר נודע לרבנות שבעלי לעתיד הוא כהן, ביקשו מאתנו פסק דין שאנו יכולים להינשא זה לזה." לאם המבקשת היה בן זוג באוקראינה שהוא אביה של המבקשת, לטענתה – שלא התבררה – בן הזוג היה יהודי.

השאלה שבפנינו היא: האם יכולה המבקשת שהיא ספק בת לאב נוכרי להינשא לכוהן?

בית הדין זימן את אם המבקשת וזו אמרה שנולדה באוקראינה בעיר סימפרופויל. לדבריה, גרים בעיר יהודים והיא טוענת:

"הכרתי שם אדם בשם גרגורי והוא היה בן זוגי ללא חופה וקידושין וללא נישואין אזרחיים. חיינו יחד שמונה שנים ונולדה לנו בת (המבקשת) ולאחר שמונה שנים נפרדנו והוא נשאר באוקראינה ואני עליתי ארצה.

אני יודעת עליו בוודאות שהוא יהודי, שם אביו ארקדי והוא נפטר כאשר בן זוגי היה בגיל ארבע שנים, את אמו הכרתי ושמה היה רחל [...].

לבן זוגי יש אח בשם אלכסנדר והוא נשוי לאישה יהודייה וגר בארצות הברית. היום אין לי קשר עם בן זוגי לשעבר ואינני יודעת היכן הוא גר ולא יכולה לאתרו. אני יהודייה."

האם הציגה בפני בית הדין אישור יהדות משנת 1990 בחתימת אב בית דין חיפה הרב חשאי. בפסק הדין נאמר כי היא יהודייה בת להורים יהודים ומעולם לא התחתנה בשום מקום והיא רווקה.

 עד כאן העובדות.

דיון

והשאלה האם יכולה המבקשת שהיא ספק בת לאב נוכרי להינשא לכוהן?

דעת הראשונים

כתב הטור (בסימן ד): גוי ועבד שבאו על בת ישראל הוולד כשר בין פנויה ובין באשת איש ופגום לכהונה.

כתב הבית יוסף:

"בפרק החולץ (יבמות דף מה ע"ב) אסיקנא הלכתא גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר. וכתב הרי"ף:

'ואיכא מרבוותא דמסיימי [...] כשר – הני מילי בישראל, אבל לכהונה הוולד פגום דאי ברתא היא אסורה לכהן וחזינא לרבוותא דפסקי [...] [=שהוולד לכהונה כשר] ואנן מספקא לן אי הוי פגום אי לא.'

והרב המגיד כתב בפרק ט"ו מהלכות איסורי ביאה (הלכה ג) שגם הרמב"ן העלה הדבר בספק וכתב: 'ואם נשאה אין מוציאין מידו והוולד ספק חלל.' והרמב"ם סתם וכתב 'הוולד כשר' – משמע דפשיטא ליה שאינו פגום. והרא"ש (בסימן ל) כתב על דברי הרי"ף איני רואה כאן מקום שיפול בה ספק [...] דכולהו אמוראי מודו דהוולד פגום לכהונה קל וחומר מאלמנה [לכהן גדול] וכו' וכיוון דקל וחומר לית ליה פירכא [...] ורבינו [הטור] סתם הדברים כדעת הרא"ש."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ