אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ניר יפה - מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' גבאי ואח'

ניר יפה - מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' גבאי ואח'

תאריך פרסום : 17/10/2011 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום עפולה
1950-02-08
13/10/2011
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
1. ניר יפה - מושב עובדים להתיישבות חקלאית
2. ניר יפה' - מושב עובדים להתיישבות חקלאית

הנתבע:
1. גולן גבאי
2. טניה גבאי

פסק-דין

פסק דין

א- רקע

1.התביעה שבפניי, עניינה סכסוך כספי בין התובעות (להלן: "התובעות"), אשר הינן אגודה שיתופית המאוגדת כמושב (להלן: "המושב" או "האגודה החקלאית") והאגודה השיתופית של המושב (להלן: "האגודה" או "האגודה הקהילתית"), לבין הנתבעים, שהינם בני זוג חברי המושב (להלן: "הנתבעים"). נטען בתביעה, כי הנתבעים חבים למושב כספים בגין מיסי אגודה ע"ס 6,000 ₪ לשנים 2006-2007, שלא שולמו על ידם, חרף פניות חוזרות ונשנות, כל זאת בניגוד לתקנון האגודה השיתופית ולהסכם שבין הצדדים.

2.ראשיתו של ההליך דנן בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר על סכום קצוב. עפ"י החלטת כבוד הרשמת ג'. ג'בארין-כליפה (כתוארה אז) מיום 09.07.08 ניתנה לנתבעים רשות להתגונן, בהסכמת התובעות, והתביעה הועברה להישמע בסדר דין מהיר, תוך הגשת כתבי טענות מתוקנים.

3.כיוון שעסקינן בתובענה בסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, פסק הדין ינומק בתמצית.

ב- טענות התובעים

4.התובעות טוענות, כי הנתבעים, תושבי מושב ניר יפה וחברי האגודה, חבים בתשלום מיסי האגודה על-פי הוראות תקנון האגודה, המטיל חובה על כל חבר אגודה לשאת בהוצאות ניהול האגודה ובתשלומים תמורת השירותים המוניציפאליים הניתנים על-ידי האגודה, כפי שהם נקבעים ע"י האסיפה הכללית של האגודה או על ידי ועד ההנהלה שלה, כאמור בסעיפים 104 ו-105 לתקנון האגודה, ובאישור המועצה האזורית גלבוע. נטען, כי כל פניות התובעות אל הנתבעים בדרישה לשאת בתשלומים האמורים, לא הועילו.

5.עוד טוענות התובעות, כי הנתבעים התקשרו עם התובעת 1 בהסכם לצורך בניית ביתם במושב (להלן: "ההסכם"), ובתוך כך אישרו בסעיף 2.12 להסכם את תוכנו של תקנון האגודה הקהילתית – התובעת 2, ואף קיבלו על עצמם את כל תנאי התקנון, ללא כל סייג (להלן: "התקנון"). עוד נטען, כי בסעיף 8.3 להסכם אישרו הנתבעים שחתימתם על ההסכם הייתה לאחר היוועצות עם עורך דין מטעמם או תוך וויתור על קבלת ייעוץ משפטי, ומשכך לא תהיה להם טענות כלשהן כלפי האגודה. התובעים הפנו לאמור בסעיפים 98 - 111 לתקנון שמטילות חובה על חברי האגודה להשתתף בהונה וכן להוראות סעיפים 104-106 לתקנון המטילות על הנתבעים, כחברי אגודה, חובה לשאת בהוצאות ההתיישבות, הוצאות יסוד האגודה, ניהולה והוצאות כלליות מיוחדות וחוזרות, וכן חובת תשלום עבור שירותים שניתנים בהתאם להחלטות האסיפה הכללית, כמו גם עבור שירותים מוניציפאליים המוענקים על-ידי האגודה.

6.התובעות מוסיפות וטוענות, כי המסים נשוא התובענה הוטלו בהתאם לאמור בתקנון האגודה ובאישור האסיפה הכללית. במענה לטענות הנתבעים לעניין חוקיות הקמת האגודה ופעילותה, מציינות התובעות כי האגודה הקהילתית נוסדה כדין בהתאם להוראות פקודת האגודות השיתופיות ותקנותיה, והדבר אף זכה לאישור רשם האגודות השיתופיות. כאמור בהוראות התקנון, נערכה אסיפה כללית שנתית בשנים 2006-2007, לאחר כינוסה כדין, ובמסגרתה אושר תקציב האגודה ואף הוחלט לגבי השירותים אשר ישולמו מתוכו. על יסוד האמור בסעיף 12 (ה) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, כל החלטה שהתקבלה באסיפה הכללית של האגודה תחייב את כל חבריה, לרבות אלה שנמנעו, נעדרו או הצביעו נגדה. בענייננו, במסגרת שתי האסיפות הכלליות השנתיות שנערכו בשנים 2006 ו- 2007, כאמור, עלה על סדר היום נושא אישור התקציב השנתי, כאשר ההחלטה המאשרת את התקציב נתקבלה כדין, זאת לאחר ששתי האסיפות הכלליות כונסו בנפרד, וקוימו כאסיפה נדחית בהתאם לסעיף 33 לתקנון האגודה וסעיף 7 לתקנות האגודות השיתופיות, ובמניין של 45 ו- 27 חברים בכל אחת מן הישיבות, בהתאמה.

7.לעניין הטענה בדבר חוסר החוקיות שמעלים הנתבעים ביחס להקמתה והתנהלותה של האגודה, מדגישות התובעות כי מדובר בטענות בעלמא שלא הוכחו כדבעי ואין בתצהירו של הנתבע 1 ובחקירתו בביהמ"ש כדי לבסס את גרסתו בהקשר זה, בפרט כאשר עדותו הייתה רוויה סתירות ופרכות ומבוססת על תחושות סובייקטיביות, השערות ושמועות ללא שנתמכה בתשתית ראייתית כלשהי. נהפוך הוא, בחקירתו בביהמ"ש הודה הנתבע 1 כי קיבל מהאגודה את השירותים עבורם נדרשו תשלומי המסים, ומשכך סירובו של הנתבע 1 לשאת בתשלום החוב בגין אספקת השירותים הללו מהווה, לשיטת התובעות, התעשרות שלא כדין.

8.התובעות מתייחסות בסיכומיהן לאופן בו ניהלו הנתבעים את הגנתם בתיק דנן, שעה שפנו לרשם האגודות השיתופיות שונים במקביל לתביעה דכאן, ללא שטרחו להביא זאת לידיעתו של מותב זה. עניין זה נתגלה לראשונה במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע 1 בישיבת ההוכחות שנערכה בתיק דנן. התנהלות זו מעידה, כך לשיטת התובעות, על חוסר תום לבם של הנתבעים שמנסים, בדרך שאינה דרך, להשיג החלטה סותרת מטריבונל אחר.

9.באשר לנתבעת 2, טוענות התובעות כי זו לא הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה ואף לא טרחה להתייצב לדיון ההוכחות שהיה קבוע בעניינה, ומטעם זה בלבד יש להורות על קבלת מלוא התביעה כנגדה.

ג- טענות הנתבעים

10.הנתבעים מודים, כי לא שילמו את חוב מיסי האגודה לשנים 2006 ו-2007, אך טוענים כי הדבר נעוץ בחוסר חוקיותם של חיובים אלה. בבקשת רשות להתגונן, מעלים הנתבעים שתי טענות הגנה מרכזיות: האחת- שיטת חישוב הארנונה בה נוהגת האגודה מנוגדת לתיקון צו המועצות האזוריות (מיום 01.01.2005), באשר התובעות מטילות חיובי ארנונה לפי שטח של מ"ר ובכך יוצרות אפליה בין התושבים הוותיקים לחדשים. השנייה- קיומו של ניגוד עניינים מובהק של יו"ר האגודה.

11.בדיון שנערך בפני כבוד הרשמת (כתוארה אז) טענו הנתבעים שיש להורות על סילוק התובענה מחמת העדר יריבות והעדר עילה (בשלב זה הוגשה התביעה על ידי המושב בלבד), כן נשמעה מפיו של ב"כ הנתבעים טענה לעניין חוסר החוקיות להטיל מס אגודה. לאחר תיקון כתב התביעה והוספת האגודה כתובעת נוספת בהליך דנן, התמקדו טענותיו של ב"כ הנתבעים בשאלת חוקיות הטלת המסים. בהקשר זה, טענו הנתבעים כי גביית המסים אסורה היא ואינה כדין. עוד נשמעו מפיהם טענות לעניין התנהלות הועד בנושא כספים אלה ובכלל ולעניין חוקיות כהונת רשויות האגודה, כמפורט להלן:

11.1.הנתבעים טוענים, כי המסים הוטלו בלא שהואצלו לוועד סמכויות המועצה כדין. נטען כי המסים שהוטלו לא אושרו מראש על-ידי הממונה על המחוז כנדרש לפי כל דין וכאמור בסעיפים 68(א) ו- 133 לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח-1958 וסעיף 14 לפקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש), וכן לא אושרו המסים במסגרת החלטה של מליאת המועצה. סמכותו של ועד מקומי להטיל אגרות חינוך, תרבות ופנאי ואגרת חזות הישוב (גינון) נגזרת מסמכות המועצה להטיל תשלומים אלה, ומאחר וסמכות זו של המועצה כפופה לאישור המועצה להיטלים והממונה על המחוז, אזי סמכותו של הועד אף היא כפופה לאישור המועצה והממונה. לשיטתם, הגינון מבוצע ע"י המועצה האזורית ובמימונה ולכן לא ברורים השיקולים שעמדו ביסוד הכנת התקציב, זאת בשים לב לגובהו של סעיף תקציב הגינון והכפלתו בשנת 2007 וכן נוכח העובדה שיו"ר הועד, מוסר התצהיר בשם התובעות, הוא בעל עסק של גינון ואילו הזוכים במכרזים הינם אנשי ועד האגודה או מקורביהם. לטענתם, מדובר בשירותים הכלולים בסל השירותים שעל המועצה האזורית להעניק במסגרת מסי הארנונה הכללית. עוד נטען כי השינוי שמצאו התובעות לערוך בתקציב שנת 2011 מחזק את הטענה כי פעילותן לא הייתה חוקית.

11.2הנתבעים טוענים, כי קיימת אי בהירות ביחס לזהות הגורם המטיל את המסים (וועד הנהלה או ועד מקומי). לשיטתם, אם מדובר בוועד הנהלה, הרי אין הוא מוסמך להעניק שירותים מוניציפאליים ולממנם באמצעות מסים. לחילופין, אם מדובר בוועד מקומי, הרי שהתובעות לא הצביעו על מקור חוקי לסמכות להטלת המס כחלק מהשלטון המקומי, וממילא הוא לא הוטל כמס של ועד מקומי.

11.3.טענה נוספת שבפי הנתבעים נוגעת לאופן חישוב חוב הארנונה, שכן לשיטתם הארנונה של הועד המקומי אמורה להיות מוטלת לפי מ"ר ולא לפי נחלות. שיטת החישוב בה נוהגות התובעות פוגעת בשוויון ומנוגדת לתקנון, כך שבנחלות הוותיקות קיים יותר מבית אחד ולכן נטל תשלום הארנונה אינו שווה.

11.4.עוד טוענים הנתבעים, כי התובעות לא הציגו כל הודעת חיוב ממנה ניתן ללמוד אודות גובה המסים, התעריפים ופירוט עבור מה הוטלו המסים הללו. האגודה אינה מנהלת ספרים, ולכן לא ניתן ללמוד אודות היקף הכספים, עלויות השירותים והצורך במימון.

11.5.בסיכומיו, מדגיש ב"כ הנתבעים כי אין מדובר בענייננו בסכסוך חוזי גרידא, אלא עיקר המחלוקת נסובה סביב אופן התנהלות האגודה הקהילתית, אופן גביית הכספים מחברי האגודה והחוקיות של המסים שהוטלו על חברי האגודה. לטענתו, היה על התובעות להראות כי לא נפל פגם בהתנהלותן על מנת להקים עילת תביעה ועליהן מוטל העול להראות מקור חוקי לזכות להטיל מס אגודה, נטל שבו כשלו התובעות. נטען, כי משנוכח שופט כי קיים ספק בפרשנות דבר חקיקה יעמוד ספק זה לחובת מטיל המס (ע"א 165/82 קיבוץ חצור נ' פקיד שומה רחובות, פ"ד לט(2) 70 בעמ' 76-77).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ