אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נימוקי ההחלטה לדחות את העתירות כנגד הפרטת בתי הזיקוק באשדוד

נימוקי ההחלטה לדחות את העתירות כנגד הפרטת בתי הזיקוק באשדוד

תאריך פרסום : 17/09/2006 | גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון
6273-06,6283-06
17/09/2006
בפני השופט:
1. א' גרוניס
2. א' חיות
3. ד' חשין


- נגד -
התובע:
1. התנועה למען איכות השלטון בישראל
2. חברת העובדים של בז"א בע"מ
3. ועד עובדי בתי זיקוק לנפט אשדוד
4. ג'י. איי.או.אר.איי החזקות בע"מ

עו"ד גלילה הורנשטיין
עו"ד אלון ש' הורנשטיין
עו"ד ארן לוסטיגמן
עו"ד אלי וילצ'יק
הנתבע:
1. ראש הממשלה
2. שר האוצר
3. החשב הכללי במשרד האוצר
4. מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות
5. היועץ המשפטי לממשלה
6. המשיבים בבג"ץ 6283/06:
7. חברת בתי זיקוק נפט (בע"מ)

עו"ד אבי ליכט
עו"ד צבי אגמון
עו"ד טל מישר
עו"ד אריה דנציגר
עו"ד ארנה ברגמן
פסק-דין
 

פסק-דין (נימוקים)

השופט א' גרוניס:

1.        לפנינו שתי עתירות הנוגעות להליך מכירת מניות המדינה בבית זיקוק לנפט אשדוד בע"מ (להלן - בז"א). עתירה אחת היא עתירתה של התנועה לאיכות השלטון (להלן - עתירת התנועה; בג"ץ 6273/06), אשר עניינה החלטת הממשלה להעניק לרוכש בז"א זכות בעלות במקרקעין בהם קיים בית זיקוק זה, על מתקניו. על פי הנטען, אין מקום להעניק זכות בעלות אלא יש להסתפק במתן זכות חכירה ארוכת שנים, תוך שלמדינה נתונה הזכות לקבל לידיה את המקרקעין, היה וישונה ייעודן ולא ישמשו עוד לזיקוק נפט. עתירה שנייה היא עתירתם של עובדי בז"א (להלן - עתירת העובדים; בג"ץ 6283/06), המבקשים להורות למדינה לאפשר להם להשתתף בהליך מכירת מניותיה של בז"א - בעצמם או באמצעות חברה, היא העותרת 3 - תוך הארכת המועד להגשת ההצעות לרכישת מניות אלה. המועד להגשת ההצעות היה יום 31.7.06. ביום 30.7.06 דחינו את שתי העתירות וקבענו כי נימוקינו יימסרו בנפרד. עתה הגיעה השעה למסירת הנימוקים.

2.        חברת בתי זיקוק נפט בע"מ (להלן - בז"ן) היא חברה ממשלתית המצויה כיום בבעלות מלאה של המדינה, ואשר הפעילה עובר להגשת העתירה את בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. עד ליום 18.10.03 פעלה בז"ן מכוח זיכיון שהוענק בשנת 1933 על ידי הנציב העליון לחברה בריטית. הזכויות מכוחו של הזיכיון האמור הועברו לאחר קום המדינה, ובשלב כלשהו הגיעו לידי בז"ן. מניותיה של בז"ן הוחזקו בידי המדינה ובידי החברה לישראל בע"מ (להלן - החברה לישראל). זו האחרונה הייתה גם בעלת זכות סירוב ראשונה לרכישת מניות המדינה בבז"ן. לקראת תום תקופת הזיכיון, בסוף שנת 2002, חתמו המדינה, בז"ן והחברה לישראל על הסכם שבא להסדיר את היחסים ביניהן לאחר תום תקופת הזיכיון (להלן - ההסכם). ההסכם, על נספחיו, היה מוקדה של עתירה אחרת שהגישה התנועה לאיכות השלטון (להלן - העותרת), ואשר נדחתה אף היא על ידי בית משפט זה בהרכב מורחב של חמישה שופטים ביום 28.12.05 (בג"ץ 4999/03; הנימוקים לדחיית העתירה ניתנו ביום 10.5.06). ברקע ההסכם עמדה, בין היתר, החלטת הממשלה להפריט את בתי הזיקוק ולהביא לפיצול הבעלות בהם, באופן שיקדם את התחרות בענף הזיקוק. עוד עמדה ברקע אותו הסכם מחלוקת בין בז"ן והחברה לישראל מצד אחד לבין המדינה מצד שני בנוגע לשאלת מעמדם של נכסי בז"ן בתום תקופת זיכיון; בעוד עמדת המדינה הייתה כי בתום תקופת הזיכיון זכאית היא לקבל לידיה נכסים אלו ללא תמורה, הייתה עמדתן של בז"ן ושל החברה לישראל כי אין לה זכות לכך. זאת בין היתר משום שאת מרבית הנכסים, כך נטען, רכשה בז"ן בכספה היא בתמורה מלאה. בהסכם שנחתם בין בז"ן לבין המדינה הוסכם להותיר את המחלוקת בנוגע למעמד הנכסים בעינה, תוך שסוכם על מתן הרשאה לבז"ן לתקופה של עשרים וחמש שנים, וכן אופציה לתקופה נוספת בת עשרים וחמש שנים, להמשיך ולהחזיק באותם נכסים כנגד תשלום דמי הרשאה. במסגרת ההסכם שמרו הצדדים על זכותם לפנות לבית המשפט לצורך בירור המחלוקת, אך הוסכם כי כל הכרעה שתתקבל בעניין זה תיושם רק בתום תקופת ההסכם. עוד הוסכם, כי אפילו תתקבל בבית המשפט עמדתה של בז"ן, לא יהא בכך כדי לגרוע מזכותה של המדינה לקבל דמי הרשאה במשך כל תקופת ההסכם. בהסכם נאמר עוד כי ידוע לבז"ן שהמדינה והחברה לישראל מסכימות לפעול לפיצול בז"ן, מהלך לו התנגדה בז"ן. במסגרת נספח ג' לאותו הסכם, אשר היווה הסכם בין החברה לישראל לבין המדינה, ויתרה החברה לישראל על זכות הסירוב הראשונה לרכישת מניות המדינה בבז"ן, והתחייבה לשתף פעולה עם המדינה במהלך פיצול הבעלות על בתי הזיקוק. לחברה לישראל ניתנה אופציה להשתתף במהלך הפיצול ולקבל לבעלותה 100% מהון המניות המונפק של החברה שתהיה הבעלים של אחד מבתי הזיקוק, בכפוף לתשלום הפרש השווי מהמדינה לחברה לישראל או להיפך, בהתאם למנגנון קביעת השווי עליו הוסכם. כן נקבע בנספח ג' כי אם תבחר החברה לישראל שלא להשתתף במהלך הפיצול, תימכרנה כל מניות בז"ן שבבעלותה למדינה או למי שהמדינה תורה, תמורת שווי חלקה היחסי בבז"ן. בסופו של דבר בחרה החברה לישראל שלא להשתתף במהלך הפיצול, ומכרה למדינה את כל מניות בז"ן שבבעלותה. לענייננו, אין מקום לפרט את פרטי העתירה שהוגשה בעניין ההסכם האמור (בג"ץ 4999/03), והמעיין יעיין שם.

3.        ביום 26.12.04 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה על מתווה להפרטת בתי הזיקוק המפוצלים. במסגרת אותה החלטה נקבע כי תוקם חברה-בת לבז"ן, היא בז"א, אליה יועברו הנכסים, הזכויות וההתחייבויות הקשורים לפעילות בית הזיקוק באשדוד. כן נקבע כי מניות בז"א יימכרו 'במכירה פרטית, כמקשה אחת, למשקיע ו/או לקבוצת משקיעים מהארץ ו/או מחו"ל' (ראו נוסח ההחלטה מח/20, נספח מש/3 לתגובת המדינה). כפועל יוצא מההסכם בין בז"ן לבין המדינה, אשר תואר בפיסקה הקודמת, כללו מניות בז"א זכות להפעיל את בית הזיקוק למשך חמישים שנה תמורת תשלום דמי הרשאה למדינה, וכן זכות תביעה לקבלת בעלות מלאה בנכסים נשוא המחלוקת, אותה ניתן יהיה לממש בעוד כחמישים שנה, בהתאם להכרעה במחלוקת. סמוך לאחר דחיית עתירתה של העותרת בעניין ההסכם האמור החל הליך מכירתה של בז"א. כך, ביום 12.1.06 פורסם "נוהל מכירת אחזקות המדינה ואחזקות בית הזיקוק לנפט בע"מ בבית זיקוק לנפט - אשדוד בע"מ" (להלן - נוהל המכירה). מועד הגשת הפניות מצד המעוניינים להשתתף בהליך נקבע ליום 16.2.06. כל מעוניין חייב היה להפקיד ערבות בסך 10,000,000 ש"ח. להליך המכירה ניגשו ששה מתמודדים, ולאחר הליכי מיון שונים ומורכבים נותרו שלושה מועמדים. מציעי ההצעות נדרשו, בין היתר, לצרף להצעתם ערבות בנקאית אוטונומית בסך של 100,000,000 ש"ח. כמו כן נקבע בנוהל המכירה כי לאחר פתיחת ההצעות רשאים נציגי המדינה לקיים משא ומתן עם המציעים על מנת להשיא את התמורה שתתקבל על ידי המדינה. בד בבד עם פרסום נוהל המכירה החלו נציגי המדינה לנהל משא ומתן עם נציגי העובדים וההסתדרות לצורך התקשרות בהסכם קיבוצי לקראת הליך ההפרטה. ביום 14.6.06 נחתם הסכם קיבוצי על ידי ועד העובדים (העותר 2 בבג"ץ 6283/06) במעמד שר האוצר.

4.        בשלב מסויים לאחר שהחל הליך המכירה הסתבר למדינה, שמכירתן של מניות בז"א ללא הכרעה קודמת במחלוקת בדבר מעמדם של הנכסים המשמשים לפעילותה, פוגעת באינטרס המדינה להשיא את התמורה שתתקבל בעד מכירה זו. פגיעה זו צפויה הייתה הן במישור התמורה הכספית שתתקבל בגין מניות אלו, והן במישור אינטרס המדינה שלא ליצור לרוכש בז"א תמריץ שלילי להשקעות ארוכות טווח בבית הזיקוק, בייחוד לקראת תום תקופת חמישים השנים אליה מתייחס ההסכם. המדובר בהשקעות הכרחיות, בין היתר, לצורך מניעת זיהום אוויר, עמידה בתקני הדלק של האיחוד האירופי, וכן בהשקעות לצורך הגדלת היקף ייצור החשמל בישראל. הותרת המחלוקת בעניין הנכסים בעינה אף הייתה עלולה להביא את המדינה למצב דומה לזה שאליו נקלעה לקראת תום תקופת הזיכיון שהוענק לחברה הבריטית בשנת 1933, ואשר בעטיו חתמה על ההסכם. אחת ממטרותיו של ההסכם הייתה לאפשר את המשך פעילותה של בז"ן כ"עסק חי", למרות חוסר הוודאות בדבר מעמדם המשפטי של הנכסים בהם החזיקה. מכירת מניות בז"א ללא פתרון קודם של המחלוקת בדבר מעמד הנכסים הייתה מותירה חוסר וודאות זה על כנו. יתרה מזו, הבאת המחלוקת להכרעת בית המשפט לא הייתה צפויה להניב ערך כלכלי רב למדינה, שכן אפילו הייתה מתקבלת בבית המשפט עמדת המדינה במלואה בנוגע לזכותה בנכסים השנויים במחלוקת, ניתן היה לממש זכות זו רק בעוד כחמישים שנה. גם בחלוף תקופה ארוכה זו הייתה המדינה מתקשה לזכות בערכם המלא של אותם נכסים, שכן לאור בעלותה של בז"א בחלק האחר של הנכסים הייתה המדינה מתקשה למכור את נכסיה כיחידה כלכלית נפרדת.

5.        במהלך חודש יוני 2006 התקבלה ברשות החברות הממשלתיות המלצת בנק ההשקעות הבין לאומי המלווה מטעמה את הליך המכירה ולפיה רצוי להעניק לבז"א זכות בעלות בקרקעות בית הזיקוק. וכה נכתב בהמלצה:

Privately owned refineries are generally not burdened by such uncertainty; in fact we are not aware of any refineries in Europe or the US that have such freehold ownership challenges.

We recommend that the license arrangement is amended so that it becomes a permanent arrangement with no expiry term thereby giving the future owners greater certainty.

We believe this amendment will translate in higher valuations and bids - more proceeds to the state of Israel.

סמוך לאחר קבלת המלצה זו פנה מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, על דעת שר האוצר, אל היועץ המשפטי לממשלה, וביקש לקיים דיון בשאלת שינוי ההסכם. ביום 5.7.06 נערך דיון בראשות היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה זו. במהלך הדיון העלה מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות את האפשרות כי בז"ן תצהיר שהיא מוותרת על טענותיה לזכות בעלות בנכסים, וכי המדינה תקנה לבז"א את הזכויות בנכסים המשמשים אותה, כך שהמחיר אותו ישלם רוכש מניותיה של בז"א יגלם את התמורה עבור זכויות אלו ואת הוודאות המשפטית הנלווית אליהן. בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה הובא הנושא לדיון בישיבת ממשלה.

6.        במקביל, במהלך חודש יולי 2006, ובטרם דנה הממשלה בהצעה לתיקון ההסכם בין המדינה לבין בז"ן, פנתה חברת הכנסת שלי יחימוביץ אל היועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעכב את הליך אישור הממשלה להחלטה להעביר לידיה של בז"א זכות בעלות בנכסים. במקביל פנו מספר חברי כנסת (שלי יחימוביץ, חיים אורון, גלעד ארדן ודב חנין) אל יו"ר הכנסת וביקשו לזמן דיון דחוף בנושא בוועדת הכספים. יושבת ראש הכנסת וסגניה החליטו להעביר את הנושא לדיון מהיר בוועדת הכספים של הכנסת, והודעה על כך נמסרה על ידי מזכיר הכנסת ליושב ראש ועדת הכספים. נציב הדורות הבאים, כבוד השופט בדימוס שלמה שהם, פנה בנושא לשר האוצר בבקשה כי יקיים דיון מעמיק בסוגיה. בסופו של דבר קיימה ועדת הכספים דיון בנושא אך לא קיבלה כל החלטה.

7.        ביום 17.7.06 הגישו עובדי בז"א (להלן - העובדים) בקשה להצטרף להליך מכירת מניותיה של בז"א. לטענת העובדים, בקשה זו הוגשה על ידם מייד לאחר שעלה בידיהם להסדיר את התקשרותם עם משקיע אסטרטגי, ולאחר שוועד העובדים (העותר 2 בבג"ץ 6283/06) הוסמך על ידי העובדים לפעול בשמם בנושא. ביום 19.7.06 קיימו נציגי העובדים פגישה בעניין עם נציגי המדינה, במהלכה הובהר לעובדים כי אחרו את המועד להצטרף להליך המכירה. ביום 23.7.06 פנו העובדים במכתב לנציגי המדינה ובו חזרו על בקשתם להצטרף להליך. ביום 24.7.06 קיבלו העובדים הודעה בכתב על דחיית הבקשה. שלושה ימים לאחר מכן, ביום 27.7.06, פנו העובדים בכתב למשיבים 3-2 וביקשו הבהרות לגבי מספר המשתתפים בהליך המכירה, תוך ששבו וטענו כי ראוי לאפשר להם ליטול חלק בהליך. פנייתם זו לא זכתה למענה. נחזור ונזכיר כי המועד להגשת הצעות היה יום 31.7.06. עתירת העובדים הוגשה ביום 28.7.06.

8.        ביום 23.7.06 דנה הממשלה בהסדרת מעמד הנכסים. לקראת הדיון הוצגו לממשלה מספר מסמכים:

א - הצעת החלטה המאשרת את שינוי ההסכם בהתאם למתווה האמור, אשר הוגשה על ידי שר האוצר בתמיכת שר התשתיות. בהצעת ההחלטה נאמר כי במועד מכירת המניות של בז"א יועברו נכסי בז"א לבז"א ונכסי בז"ן לבז"ן, בהתאם לזכויות שהיו לבז"ן בנכסים אלה ערב תום הזיכיון. כן נאמר בהצעת ההחלטה, כי בז"ן ובז"א לא יהיו רשאיות לבצע שינוי ייעוד לגבי הקרקעות שיועברו לידיהן, לרבות כל חלק מהן, אלא אם ניתנה לכך הסכמת החשב הכללי מראש ובכתב. עוד נאמר, כי בז"ן ובז"א יתחייבו שהוראה כאמור תיכלל בכל הסכם עתידי בינן לבין צד ג' כלשהו בנוגע לקרקעות שבבעלותן.

ב - חוות דעת כלכלית מטעם הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, התומכת בהצעת ההחלטה האמורה. בחוות הדעת נאמר, כי במסגרת תיקון ההסכם ייקבע הצורך בהסכמת המדינה לכל שינוי ייעוד במקרקעי בז"ן ובז"א "באופן שיתרום ליכולת המדינה להבטיח לא רק את פעילות הזיקוק, אלא גם את השמירה על ייעוד הקרקע בהתאם לאינטרסים אחרים של המדינה, וזאת מעבר לצורך באישור מוסדות התכנון לביצוע שינויי ייעוד בקרקע לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ