אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נימוקי ההחלטה בתיק ע'מ 2396/12

נימוקי ההחלטה בתיק ע'מ 2396/12

תאריך פרסום : 24/01/2013 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
2396-12
27/09/2012
בפני השופט:
המשנה לנשיא: אל"ם נתנאל בנישו

- נגד -
התובע:
עאטף עלי מלכי
עו"ד שמעון קוקוש
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד קמ"ש ערן לוי
נימוקי ההחלטה

  כללי

ביום 2 באוקטובר 2012 דחיתי את ערר הסנגוריה נגד החלטת בימ"ש קמא להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

עתה אנמק החלטה זו.

כתב האישום והחלטת בית משפט קמא

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של הפרת הוראה בדבר סגירת שטח ותקיפת חייל.

נטען כי מאפריל 2012 ועד למעצרו ביולי שנה זו, העסיק העורר שניים נוספים בעסק של העברת "שוהים בלתי חוקיים" מהאזור לישראל. השניים היו מסיעים תושבי האזור המבקשים לצאת ממנו כאשר אין ברשותם היתר, אל גדר המערכת ומעבירים אותם באמצעות חבל וסולם שסופקו על ידי העורר. נטען כי בתקופה זו העבירו העורר וחבריו, באופן יומיומי ובכשבע הזדמנויות ביום, "שוהים בלתי חוקיים", וזאת תמורת 50 ש"ח לאדם.

פרט האישום השני מייחס לעורר עבירה של תקיפת שוטרים. אולם, מאחר שהתביעה לא הצביעה על ראיות לפרט אישום זה, על אף החלטתי המורה להביא ראיות אלה לעיונם של ההגנה ושל ביהמ"ש, התעלמתי ממנו בהחלטתי ואין אף צורך להתייחס אליו כעת.

בקצרה יאמר, כי בימ"ש קמא מצא ראיות לעבירה המתוארת לעיל, בדמות דבריהם של שני עדים שזיהו את תמונתו של העורר כאותו "אבו עלי" אשר פעל כמתואר. עוד קבע ביהמ"ש כי העבירות מקימות עילת מסוכנות ובהצטרף לעבר הפלילי של העורר בתחום אף מתקיים חשש להימלטות. עוד נציין כי מעורב אחר בפרשה, אחיו של העורר, כאיד מלכי, שהואשם בעבירות דומות שוחרר על ידי ביהמ"ש בתנאים מגבילים.

הערר ותשובת התביעה

בערר, תקף הסנגור את החלטת בימ"ש קמא, בעיקר במישור הראייתי.

טענותיו של הסנגור התמקדו בחוסר סבירות גרסתם של העדים המפלילים וכן בליקויים שנפלו בזיהוי העורר כאדם שהופלל על ידם. כך טען הסנגור, כי העד מוחמד גנימאת שינה את גרסתו מספר פעמים ואין לסמוך על זיהוי העורר על ידו, שכן לא נערך לו מסדר זיהוי אלא הוצגה לו תמונה אחת של העורר בלבד. בדומה, ציין הסנגור כי גם לעד השני, מחמד עסילה, הוצגה תמונה אחת בלבד.

על אלה הוסיף הסנגור כי מעשיו של העורר אינם מגבשים את העבירה המיוחסת לו, מאחר שאין כל ראיה לכך שהעורר העביר בעצמו תושבי אזור לא מורשים לשטח ישראל, אלא נטען כי הוא הסיע אנשים בתוך תחומי האזור, דבר שאינו מהווה עבירה.

לאור האמור, עתר הסנגור לשחרור העורר כשם ששוחרר אחיו.

התביעה הצבאית התנגדה לערר. לשיטתה, לא היה כל צורך לקיים מסדר זיהוי, לאור ההיכרות המוקדמת אשר התקיימה בין העורר לעדים נגדו. התובע טען כי אין לראות בהתפתחות גרסתו של מוחמד גנימאת דבר חריג, כאשר תחילה ניסה להרחיק עצמו ואחרים מהעבירה, ורק בהמשך פתח את סוגר ליבו, תהליך שאינו חריג כלל. התביעה הוסיפה והטעימה כי הראיות מלמדות על מעורבות מודעת של העורר בעבירה.

הנימוקים לדחיית הערר

תשתית ראייתית

כאמור, ראיתי לדחות את ערר הסנגוריה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ