אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נימוקי ההחלטה בתיק בש 93813/07

נימוקי ההחלטה בתיק בש 93813/07

תאריך פרסום : 03/05/2009 | גרסת הדפסה
ב"ש
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
93813-07
14/11/2007
בפני השופט:
דר' עודד מודריק

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אורלי בן ארי
הנתבע:
עו"ד אחמד חטיב
נימוקי ההחלטה
הבקשה והמהלכים שקדמו לה

ביום 7.11.07 שלחה רב כלאי אילת טל עוזרת היועץ המשפטי לשרות בתי הסוהר מכתב אל המשיב - שהוא עו"ד בהכשרתו ובעיסוקו - האומר כי לבקשת נציב שרות בתי הסוהר נמסרת למשיב הודעה שבידי הנציב מידע המבסס חשד ממשי שפגישותיו של המשיב עם מי מהאסירים הבטחוניים הכלואים בבתי הסוהר בישראל תאפשר ביצוע עבירה המסכנת את בטחון בתי הסוהר או תהווה עבירת בית סוהר שפוגעת פגיעה ממשית במשמעת בתי הסוהר ועלולה להביא לשיבוש חמור בסדרי בתי הסוהר וניהולם. עוד נמסר למשיב שבשל החשד מתכוון נציב בתי הסוהר מכח סמכותו לפי סעיף 45א לפקודת בתי הסוהר למנוע את פגישות המשיב עם מי מהאסירים הבטחוניים לפרק הזמן שהפקודה מניחה בידי הנציב. המשיב התבקש להגיב בכתב לדברים.

המשיב מיהר לשגר תגובה שבה הכחיש כל חשד למעשה המסכן את בטחון בתי הסוהר או עבירת בתי סוהר או כל חשד מהחשדות מן המכתב שהופנה אליו העלה. נוסף לכך ציין המשיב במכתבו שיום או יומיים קודם לכן כבר נמנעו פגישות שביקש לקיים עם אסירים בכלא איילון ובכלא מגידו. מניעת פגישות אלה היתה ללא כל סמכות.

נציב שרות בתי הסוהר חתם ביום 8.11.07 בשעה 13.30 על החלטה בדבר מניעת פגישה של המשיב כעו"ד עם אסירים לפרק זמן של 24 שעות.

ביום 8.11.07 כתבה פרקליטת מחוז המרכז הגב' רחל שיבר אל נציב שרות בתי הסוהר שההחלטה בדבר מניעת מפגש של המשיב עם אסיר מן האסירים הבטחוניים המוחזקים במתקני הכליאה בישראל ובסיס הנתונים ששימשו את אותה החלטה הובאו לידיעתה. לאחר שעיינה בהם עיין היטב ולאחר שקיבלה מידע מקציני מודיעין בכירים בשרות בתי הסוהר הגיעה לכלל מסקנה שקיים בסיס לחשדות כנגד המשיב שהמידע המבסס את החשד הוא בעל מהימנות גבוהה ולפיכך ניתנת הסכמת הפרקליטה להארכת מניעת המפגש ב-5 ימים נוספים. הודעת ההסכמה של פרקליטת מחוז המרכז איפשרה לנציב שב"ס להאריך את החלטת מניעת המפגש ב-5 ימים החל מיום 9.11.07.

אמש משקרב מועד התפוגה של ההחלטה הוגשה הפנייה דנן ובמסגרתה התבקש בית המשפט מכח סמכותו לפי סעיף 45א[ז] לפקודת בתי הסוהר להאריך את תקופת מניעת המפגשים ב-21 ימים נוספים.

המשיב הוזמן לטעון את טענותיו לפני בית המשפט והדיון נערך לפני היום.

המסגרת הנורמטיבית

סעיף 45א לפקודת בתי הסוהר מקנה לנציב שרות בתי הסוהר אפשרות למנוע מפגש של עו"ד עם אסיר במקום שמתברר שפגישה כזו עלולה לאפשר ביצוע עבירה המסכנת את בטחונו של אדם, את בטחון הציבור, את בטחון המדינה או את בטחון בית הסוהר או עבירת בית סוהר הפוגעת פגיעה ממשית במשמעת ומשבשת באורח חמור את סדרי בית הסוהר וניהולו. סמכותו של נציב שרות בתי הסוהר מוגבלת לפרק זמן של 24 שעות והוא רשאי להאריך את התקופה ב-5 ימים נוספים אם קיבל הסכמה של פרקליט מחוז.

הדין מחייב את הנציב לפני שהוא מקבל החלטה להודיע לעוה"ד את כוונתו להוציא את צו המניעה ולתת לו הזדמנות לטעון טענותיו בכתב (או ברשות הנציב, בעל פה). עוד מחייב הדין את הנציב להעמיד את ההנמקה (הלכה למעשה תוכן המידע) שעליה נסמכת ההחלטה לרשות עוה"ד. אולם הרשות בידי הנציב להימנע ממסירת הנימוקים לעוה"ד אם הוא סבור שהמסירה עלולה לגרום לפגיעה בשלומו של אדם או בבטחונו, פגיעה בבטחון המדינה, חשיפת מקורות מידע ושיטות עבודה או שיבוש הליכי חקירה. אולם, אם החליט הנציב כך עליו למסור לעוה"ד " תמצית של הנימוקים והמידע ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בעניין מהעניינים [המצדיקים הימנעות ממסירת המידע] (סעיף 45א[ה][3] לפקודת בתי הסוהר).

לבסוף מנחה הדין את הנציב לשקול את ההחלטה על רקע תוכן המידע, רמת מהימנותו ורמת הסיכון הנשקפת מקיום הפגישה.

לבית המשפט המחוזי סמכות להאריך את משך הזמן של מניעת הפגישה לתקופה של 21 ימים (בתנאים מסוימים רשאי בית המשפט להורות על הארכת תקופת המניעה לפרקי זמן נוספים).

הטעמים למניעת מפגשים עם אסירים בטחוניים

טעמי החלטת הנציב וממילא גם הטעמים המבססים את הפנייה לבית משפט זה, הוצגו למשיב ברמת ניסוח כוללנית ביותר השאובה מלשון החוק. היינו נאמר לו שמפגשיו עם אסירים בטחוניים עלולים לאפשר את המכשלות הקבועות בחוק ואשר מצדיקות מניעת מפגשים כאלה. לא ניתנה לו כל הנמקה ברמת פירוט קונקרטית.

המשיב לא ביקש בדיון לפני לקבל את פרטי המידע המבססים את החשד כלפיו. מצידי, לאחר שעיינתי בפרטי המידע עיין היטב, אמרתי לו את הפרטים הבאים: ראשית, הנתונים שבידי שרות בתי הסוהר מראים שמראשית שנת 2007 ועד הנה נפגש המשיב עם יותר מ-670 אסירים בטחוניים בבתי הכלא השונים (עם חלק מן האסירים הללו קיים מספר פגישות). בכל הופעה שלו במתקן כליאה הוא מקיים מפגשים קצרים עם סידרה של 10 עד 15 אסירים. הבהרתי להמשיב שקיום של סדרות מרובות מפגשים עם קבוצת אסירים שמספרה גדול כל כך מעוררת כשלעצמה סימן שאלה בדבר טיבו של השרות המקצועי הניתן במפגש כזה. הלכה למעשה הטענה הנטענת כלפי עוה"ד היא שהמפגשים אינם מיועדים למתן שרות מקצועי ללקוחות ושבהתאם לדין זכותו של עו"ד לפגוש אסיר במתקן הכליאה נועדה למתן שרות מקצועי בלבד. שנית, המידע המצוי בידי שרות בתי הסוהר מבסס את החשד שהמפגשים אינם מיועדים למתן שרות מקצועי. מכאן - כך אמרתי למשיב - אפשר בנקל להבין את טיבו העקרוני של החשד.

כבר אמרתי שעיינתי בפרטי המידע ששרות בתי הסוהר הציג לפני באמצעות מ"מ קצין המודיעין הראשי של שרות בתי הסוהר. עלי לומר שהשילוב של פרטי המידע הקונקרטיים שעיינתי בהם ואותם נתונים מספריים שצויינו למעלה מכאן מקים חשד ברמת וודאות גבוהה למדי שאכן המפגשים שהמשיב מקיים עם מאות האסירים אינם מיועדים למתן שרות מקצועי רגיל והלכה למעשה עלולים לגרום להפרה משמעתית קשה ביותר של כללי ההתנהגות במתקני הכליאה ואף לסכן את בטחונם ושלומם של אנשים.

על כן החלטות הנציב עד הנה נראות בעיני מוצדקות ומבוססות.

היחס בין מניעת מפגש עם אסירים לבין הזכות לחופש עיסוק

הטיעון העיקרי של המשיב כנגד הבקשה שהופנתה לבית המשפט הוא שעיסוקו המרכזי הוא בייצוג ובטיפול בענייני אסירים בטחוניים. אסירים אלה, רובם ככולם, אינם זקוקים עוד לייצוג לפני ערכאות (שהרי הם אסירים שפסק דינם כבר חלוט), אך הם נזקקים לעו"ד שיעמוד על משמר זכויותיהם במתקן הכליאה עצמו. כיון ששלטונות בתי הסוהר מפרים חדשות לבקרים את זכויות האסירים רואים בו אלה כתובת לעמידה על משמר הזכויות הללו. ההחלטה עד הנה וההחלטה הצפויה של בית משפט זה הן פגיעות חמורות בחופש העיסוק של המשיב עד כדי הכרתת מקורות הפרנסה שלו. חופש העיסוק היא זכות חוקתית - על חוקית ואין לפגוע בה אלא לפי חוק ולתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. העותר סבור שההחלטות אינן משרתות כל תכלית ראויה ואינן מידתיות מפני שהן מקיפות כל אסיר בטחוני באשר הוא (אלה הקיימים כעת ואלה הנוספים בעשרות מידי יום אל מתקני הכליאה).

אכן טענתו של המשיב אינה טענה של מה בכך. היא משקפת אינטרס של הפרט הראוי להגנה מרבית. הגנת זכות הפרט לחופש הייצוג תובעת לא רק את זה שהפגיעה בזכות תהיה מעוגנת בהוראת חוק אלא אף את זאת שבית המשפט המוציא מתחת ידיו החלטה הפוגעת בחופש העיסוק יבחן את צדקת ההחלטה, את תועלתה ואת מידתיותה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ