אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ניכוי פיצויי פיטורים מפיצויים שנפסקו בגין נזקי תאונה

ניכוי פיצויי פיטורים מפיצויים שנפסקו בגין נזקי תאונה

תאריך פרסום : 01/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
450-05
31/07/2007
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' גרוניס
3. א' רובינשטיין


- נגד -
התובע:
1. אברהם לחמיש
2. סלע חברה לביטוח בע"מ
3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
4. כלל חברה לביטוח בע"מ

עו"ד סער שור
הנתבע:
1. מרים חזק
2. שלמה חזק

עו"ד מנחם אמיר
עו"ד כפירה אשל
פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.        ערעור וערעור שכנגד על פסק דין מיום 3.11.04 בו נפסקו למשיבה 1 (להלן - המשיבה) פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים.

2.        המשיבה (המערערת שכנגד), ילידת 22.8.63, נפגעה בתאונת דרכים ביום 19.12.95. בעקבות התאונה סובלת המשיבה מחולשה בפלג גופה הימני, אי-יציבות בשתי הברכיים, הגבלה בכתף ימין וליקוי קוגניטיבי שפתי ונפשי. מומחים רפואיים מטעם בית המשפט העמידו את שיעור הנכות האורטופדית שנגרמה למשיבה על 42% ואת נכותה הנוירופסיכיאטרית על שיעור של 50%. נכותה הרפואית המשוקללת של המשיבה הועמדה, אם כן, על שיעור של 71%. המשיבה עבדה כפקידת בנק עובר לתאונה. בהתבסס על חוות דעת של המומחה לרפואה פיזיקלית ולשיקום, ד"ר פרבר, קבע בית המשפט כי כתוצאה מהתאונה, המשיבה מוגבלת מבחינה תפקודית בהליכה, ובעבודות הבית וכי איננה מסוגלת לשוב לעבודתה. כן נקבע כי אף אם המשיבה אינה מוגבלת בתפקודה ב- 100% הרי שההגבלה בתפקודה קרובה לכך.

3.        בית המשפט המחוזי מצא כי המשיבה המשיכה לקבל שכר מהבנק לאחר התאונה, עד ליום 31.7.96, תוך שהבנק מנכה לה ימי מחלה. לפיכך חושבו הפסדי ההשתכרות שנגרמו לה החל מיום 1.8.96. נקבע כי שכרה של המשיבה עובר לתאונה עמד על סך של 4,500 ש"ח (נטו) ועל כן פסק לה בית המשפט פיצוי בסך 775,000 ש"ח בגין הפסדי השתכרות בעבר. לפיצוי בגין ראש נזק זה הוסיף בית המשפט המחוזי פיצוי (גלובלי) בסך 80,000 ש"ח שניתן בהתבסס על ההנחה כי אלמלא התאונה היה שכרה של המשיבה עולה עד למועד מתן פסק הדין. באשר להפסדי ההשתכרות בעתיד, קבע בית המשפט כי המשיבה הייתה צפויה לעלייה בדרגת השכר מדי שנה כך שאלמלא התאונה היה עומד שכרה בעת שמיעת העדויות בבית המשפט המחוזי על סך של 6,612 ש"ח (נטו, כולל תנאים סוציאליים). עם זאת, בית המשפט העמיד את שכר הבסיס לחישוב הפסדי ההשתכרות של המשיבה בעתיד על סך של 6,448 ש"ח בלבד, שכן זהו השכר לו טענו המשיבים בסיכומיהם. בסך הכל נפסק למשיבה פיצוי בגין הפסדי השתכרות מיום מתן פסק הדין ועד למועד שתגיע לגיל 65 בסך 1,315,000 ש"ח.

4.        לאור קביעת המומחה לרפואה פיזיקלית ולשיקום כי על המשיבה לשחות פעמיים בשבוע, פסק בית המשפט למשיבה פיצוי גלובלי בגין רכישת מנוי שחייה בעתיד בסך 300,000 ש"ח. כן נקבע כי יש ליתן למשיבה פיצוי חודשי בסך 1,000 ש"ח בגין הפגיעה בניידותה לעבר ולעתיד. לעניין עזרת הזולת, קבע בית המשפט כי עובר לתאונה טיפלה המשיבה בארבעת ילדיה וכי כיום היא זקוקה לעזרה מלאה בטיפול בילדים ובבית. בית המשפט קבע כי המשיבה תזדקק לעוזרת בית 3 פעמים בשבוע, למשך 6 שעות בכל פעם. על בסיס זה נפסק למשיבה פיצוי בסך 580,000 ש"ח בגין עזרה במשק הבית לעבר, ופיצוי בסך 903,000 ש"ח בגין עזרה כאמור לעתיד. כמו כן פסק בית המשפט פיצוי בגין תשלום שכרה של מטפלת לילדי המשיבה לפי ההנחה כי הילדים יזדקקו למטפלת במשרה מלאה (9 שעות ביום 5 ימים בשבוע) עד הגיע הצעיר מביניהם לגיל 13 (בחודש מאי 2013). לאחר מכן, ועד הגיע הצעיר מבין ילדי המשיבה לגיל 18 (בחודש מאי 2018), יזדקקו הילדים, כך נקבע, למטפלת במשרה חלקית. לפיכך, נפסקו למשיבה פיצויים בגין ראש נזק זה בעבר בסך 936,000 ש"ח; בגין התקופה שממועד מתן פסק הדין ועד חודש מאי 2013 נפסק פיצוי בסך 461,000 ש"ח ובגין התקופה שבין חודש מאי 2013 לבין חודש מאי 2018 נפסק סך של 117,000 ש"ח. בגין הנזק הלא ממוני נפסק פיצוי בסך 203,000 ש"ח. בית המשפט פסק פיצוי גלובלי בסך 50,000 ש"ח למשיב 2, בעלה של המשיבה (להלן - המשיב), בגין התקופה שסעד את המשיבה לאחר התאונה. מסכום הפיצויים שנפסקו למשיבים ניכה בית המשפט את התשלומים התכופים ששולמו להם בסך 859,083 ש"ח, ואת תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך 775,000 ש"ח. יוער, כי הסכום הנזכר לעניין התשלומים התכופים נקבע בהחלטה מאוחרת, שתיקנה את האמור בפסק הדין. לעניין הנזק הלא ממוני נפסק סכום של 203,000 ש"ח.

5.        שני הצדדים מלינים על סכום הפיצוי שנפסק בבית המשפט המחוזי. המערערים סבורים כי שגה בית המשפט המחוזי משפסק למשיבים פיצויים בסכומים שחרגו מהסכומים שנתבעו בכתב התביעה. טענה זו מתייחסת לשלושה ראשי נזק: עזרת צד שלישי בעבר, הפסדי שכר בעבר, ושימוש בבריכה בעתיד. ככלל טוענים המערערים כי הפיצויים שפסק בית המשפט המחוזי למשיבים חריגים בגובהם ואינם עולים בקנה אחד עם הראיות ועם הפסיקה במקרים דומים. טענותיהם העיקריות לעניין זה מתייחסות לפיצויים שנפסקו למשיבה בגין עזרת הזולת. הם סבורים כי חלק מההוצאות בגין עזרת הזולת חופפות זו לזו וכי בית המשפט המחוזי פסק למעשה פיצוי כפול בגינן. הם אף טוענים כי אין כל מקום לפסיקת פיצוי בגין שירותי מטפלת בחצי משרה לילדים שעברו את גיל 13. המערערים סבורים גם כי שגה בית המשפט משהעמיד את נכותה התפקודית של המשיבה על 100%. בנוסף, מלינים המערערים על כך שבית המשפט המחוזי לא ניכה מהפיצויים את פיצויי הפיטורין, בסך 58,074 ש"ח, ששולמו למשיבה עת שפוטרה מעבודתה עקב התאונה.

6.        המשיבים (המערערים שכנגד) מלינים על הפיצויים הנמוכים, לטענתם, שפסק להם בית המשפט המחוזי בגין נזקיו של המשיב ובגין הוצאות הניידות של המשיבה. הם סבורים כי בית המשפט המחוזי טעה בחישוב הפסדי ההשתכרות של המשיבה, וכי בעניין זה שגה גם משהעמיד את גיל הפרישה מהעבודה על 65 ולא על 67 שנים. כן טוענים המשיבים כי טעה בית המשפט המחוזי משלא פסק למשיבה פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה. המשיבים סבורים עוד כי טעה בית המשפט משחישב את הפיצוי בגין אובדן הפסדי השתכרות החל מיום 1.8.96 בלבד, אף שהמשכורת ששולמה למשיבה באותה תקופה חושבה על חשבון ימי מחלה וימי חופשה שצברה במקום עבודתה.

7.        לאחר שעיינתי בערעור ובערעור שכנגד באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי בנושא עזרת הזולת. בהתאם לחוות הדעת שהוגשה מטעם המשיבים בבית המשפט המחוזי, נזקקו הם לאחר התאונה לשירותיה של עוזרת בית 4 פעמים בשבוע במשך 6 שעות, וכן לסיועה של מטפלת, שטיפלה בילדים בשעות אחר הצהריים 4 פעמים בשבוע במשך 4.5 שעות. כך איפוא, המשיבים לא הביאו בפני בית המשפט המחוזי ראיה שתצדיק פסיקת פיצוי בגין מטפלת העובדת במשרה מלאה (9 שעות) חמישה ימים בשבוע, בנוסף לעוזרת בית העובדת 3 פעמים בשבוע במשך 6 שעות. כמו-כן, צודקים המערערים בטענתם בדבר העדר הצורך במטפלת לילדים לאחר שהצעיר שבהם יגיע לגיל 13. לפיכך, נראה כי יש לחשב את הפיצוי המגיע למשיבים בגין עזרת הזולת לעבר לפי הנתונים שהוצגו בפני בית משפט קמא. לגבי הפיצוי לעתיד: די בעזרתה של המטפלת במשרה מלאה, שתעשה גם את עבודות הבית, עד הגיע ילדם הצעיר של המשיבים לגיל 13, ולאחר מכן יהיה די בעוזרת בית שתגיע שלוש פעמים בשבוע למשך 6 שעות. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון את האפשרות ששכרה של המטפלת, שתידרש לעשות גם את עבודות הבית, יהיה גבוה מהשכר שנקבע בבית המשפט המחוזי. בהתחשב בכל אלה, יופחת מן הפיצוי שנפסק למשיבה בגין עזרת הזולת בעבר ובעתיד סך של 950,000 ש"ח (נכון ליום מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי).

8.        גם את טענתם של המערערים לעניין ניכוי פיצויי הפיטורים ששולמו למשיבה יש לקבל. שאלת ניכוי פיצויי פיטורים מוכרעת על פי הקשר הסיבתי שבין תשלום פיצויי הפיטורים לבין התאונה. כך למשל, אם מתברר כי לפי התנאים הסוציאליים הנהוגים במקום העבודה של הנפגע הוא היה מקבל פיצויי פיטורים בעת עזיבת מקום העבודה יהא הטעם לעזיבה אשר יהא, הרי שאין קשר סיבתי בין קבלת פיצויי הפיטורים לבין התאונה. במקרה כזה אין לנכות את פיצויי הפיטורים מהפיצויים שנפסקו בגין נזקי התאונה. לעומת זאת, במקרה בו אלמלא התאונה לא היה הנפגע זכאי לפיצויי פיטורים בעת עזיבת מקום העבודה, יש לנכותם מהפיצוי הפסוק (ראו, ע"א 414/72 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ נ' לוי, פ"ד כז(2) 430 (1973); ע"א 830/76 סעדה נ' חמדי, פ"ד לג(1)589, 613-612 (1979); דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף (מהדורה חמישית, 2003) כרך ב' 1438-1435 (להלן - קציר)). במקרה דנא, מורה חוקת העבודה לעובדי בנק המזרחי, בו עבדה המשיבה עובר לתאונה, במפורש כי "עובד שפרש לגמלאות ומקבל גמלה מקופות הפנסיה לא יהיה זכאי לקבל פיצויי פיטורים או מענק אחר מהבנק או מקופות הפנסיה". כמו כן, מונה החוקה שורה של מקרים מסוימים בהם יינתנו פיצויי פיטורים ואינה מורה על מתן פיצויי פיטורים בכל מקרה של התפטרות. מכאן, שיש להניח כי אלמלא התאונה לא הייתה מקבלת המשיבה פיצויי פיטורים, ועל כן יש לנכותם מסכום הפיצוי שנפסק לה בבית המשפט המחוזי.

9.        ביתר קביעותיו של בית המשפט המחוזי לא מצאתי מקום להתערב. טענתם של המשיבים בדבר פיצוי בגין הפסדי שכר בחודשים שבהם שולמה למשיבה משכורת על חשבון ימי מחלה אינה משכנעת בעיניי. אכן, יש מקום לפסוק פיצוי כאמור בנסיבות בהן אובדן ימי המחלה עלול לגרום נזק לנפגע. כך למשל, במקרה בו הנפגע שב לעבודתו לאחר התאונה ומאגר ימי המחלה שצבר הצטמצם כתוצאה מהתאונה, או אם זכאי הנפגע לפיצוי בגין ימי מחלה בלתי מנוצלים בעת הפרישה מהעבודה (ראו, קציר 1419-1415). בענייננו, המשיבה לא שבה לעבודה בעקבות התאונה ולא הוכח כי הייתה זכאית לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים. על כן, לא ניתן לומר כי נגרם לה נזק כתוצאה מאובדן ימי מחלה. יחד עם זאת, צודקים המשיבים בטענתם כי מהראיות שהביאו בבית משפט קמא עולה כי תשלום המשכורת לאחר התאונה נעשה לא רק על חשבון ימי מחלה אלא גם על חשבון ימי חופשה, אותם יכלה המשיבה לפדות בעת פרישתה. כמו כן, קיים יסוד לטענת המשיבים בדבר טעויות שנפלו בחישוב הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד ובכלל זאת בכך שהפיצוי חושב בהתבסס על ההנחה שאלמלא התאונה הייתה המשיבה ממשיכה לעבוד עד גיל 65 ולא עד גיל 67. אולם, נראה שטעויות אלו כולן מתקזזות עם טענת המערערים בדבר הטעות שנפלה בפיצוי שנפסק בגין הוצאות ניידות בעבר, שאף היא מקובלת עליי. לפיכך, אין מקום להתערב בפיצוי שנפסק בגין ראשי נזק אלה. אין גם לקבל טענתם של המשיבים בדבר פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה, שכן הפיצוי שנפסק בגין הפסדי שכר כלל פיצוי בגין תנאים סוציאליים. מתן פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיה בנסיבות אלה יוביל, אם כן, לכפל פיצוי. בדומה, לא מצאתי יסוד להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי לעניין גובה הפיצויים שנפסקו למשיב. באשר לחישוב הפיצוי המגיע למשיבה בגין שימוש בבריכה בעתיד, הסכימו המשיבים בסיכומי התשובה שהוגשו מטעמם כי אכן נפלה טעות בחישוב פיצוי זה. בהתאם לכך הודיעו כי יסכימו להשיב למערערים סך של 245,755 ש"ח, וכך עליהם לעשות.

10.      הערעור מתקבל והערעור שכנגד נדחה. התוצאה היא שיש להפחית מהפיצוי שנפסק למשיבים בבית המשפט המחוזי סך (מעוגל) של 1,000,000 ש"ח (נכון למועד מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי), וכל זאת בנוסף להשבת הסכום הנזכר לעיל באשר לפיצוי בשל שימוש בבריכה. המשיבים (המערערים שכנגד) ישאו בשכר טרחה לטובת המערערים בסך 15,000 ש"ח.

                                                                             ש ו פ ט

המשנה לנשיאה  א' ריבלין:

           אני מסכים.

                                                                             המשנה לנשיאה

השופט א' רובינשטיין:

א.        מסכים אני לפסק דינו של חברי השופט גרוניס. אעיר לעניין גיל הפרישה שלפיו חושב הפיצוי בגין הפסדי השתכרות בעתיד, כי נושא זה הוא "אחד ממספר משתנים עובדתיים, שהשקלול ביניהם עומד ביסוד הפיצוי בעבור אבדן השתכרות בעתיד ... אין מקום - בהעדר סיבה מיוחדת - לפתוח סוגיות אלה לדיון מחדש בערעור, רק בשל העובדה שביחס לאחד מהמשתנים ניתן להציג ראיה חדשה" (ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ נ' דמארי (טרם פורסם)). רוצה לומר, ככלל סבורני כי בקשה "לפתוח" פסקי דין שחושבו על פי גיל פרישה שנשתנה ביני לביני בטרם שמיעת הערעור אינה ברורה מיניה וביה, ויש לבדוק את כלל הנסיבות בתיק וההכרעות שניתנו בטרם היענות לה.

ב.        דברים אלה נאמרים למעלה מן הצורך, שכן חברי ערך קיזוזים כלפי טענות אחרות. עוד אציין, כי אכן הגישה השיפוטית בגדרי ערעור היא לקרוא תיקי נזיקין כמכלול, באופן שאין ערכאת ערעור נדרשת "לבחון לעומק כל ראש נזק מבין ראשי הנזק הרבים המרכיבים את הסכום שנפסק ... ערכאת הערעור בוחנת את הסכום הכולל שנפסק ... אם מסתבר כי הסכום הכולל של נזקי הממון הוא סביר, אין צורך לקיים בחינה מעמיקה של ראשי הנזק אלא מקום שמתגלה טעות בולטת" (השופט גרוניס בע"א 1164/02 קרנית נ' בן-חיון לידור (טרם פורסם)); ראו גם דברי השופט - כתארו אז - ריבלין בע"א 8380/03 קרנית נ' עבדאלולי (טרם פורסם), המעגן כלל זה "בהיגיון ובניסיון החיים ובעומסים המרובים על בתי המשפט"; ראו גם ע"א 3848/04 דולב נ' רוזנפלד (טרם פורסם). גישה זו אולי אינה מביאה לצדק "מוחלט", ככל שמושג זה קיים, ופעמים שצד זה ופעמים שצד אחר יחוש אי נחת; אך אין מנוס ממנה, ובתנאי שלא תופעל אלא בשעה שאין מדובר בטעות בולטת או בתחושה חריפה של קושי בפסק הדין נשוא הערעור.

                                                                             ש ו פ ט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ