אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ניזר נ' מדינת ישראל

ניזר נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 16/09/2010 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בחיפה
12436-08-10
12/09/2010
בפני השופט:
שלמה בנג'ו

- נגד -
התובע:
שגיא ניזר ע"י עו"ד יאיר סטולר
הנתבע:
מדינת ישראל ע"י עו"ד אלי גורן

החלטה

בפני בקשה לביטול החלטת קצין משטרה, אשר הורה על פסילה מנהלית של רשיון הנהיגה של המבקש למשך 30 יום.

הרקע להחלטת הפסילה המנהלית הוא כדלקמן:

כנגד המבקש הוגש כתב אישום לפיו ביום 20.8.10 נהג ברכב בדרך שאינה עירונית במהירות של 154 קמ"ש (לאחר הפחתה של 5 קמ"ש), מקום בו מותרת מהירות מקסימאלית של 90 קמ"ש.

מדידת המהירות בוצעה באמצעות באמצעות מכשיר BEE III IL- המכונה "דבורה". השוטר עורך הדו"ח, מפרט בפרק נסיבות המקרה של הדו"ח, כי עמד עם הניידת בצד הדרך, בכביש 70 בק"מ 35.6, עם חזית הניידת לכיוון צומת העמקים, כאשר רכבו של הנאשם הגיע מכיוון צומת התשבי ונסע לכיוון צומת העמקים. הרכב נמדד כשהוא נוסע במהירות של 159 קמ"ש, ולאחר 3 שניות "ננעל" מכשיר הדבורה כשהוא מצביע על מהירות של 159 קמ"ש. השוטר דלק בעקבות רכבו של המבקש, תוך שמירת קשר עין רצוף עד עצירת רכבו של המבקש בצומת העמקים.

השוטר מציין, כי עצר את הרכב בצומת העמקים וזאת עקב פקק תנועה שהיה במקום בשל תאונת דרכים. לצד הנהג היה נוסע, ולדברי השוטר, נהג הרכב הגיב למהירות שנמדדה לו ע"י השוטר באלה המילים: "אין סיבה מוצדקת".

לדו"ח הנסיבות האמור, נילווה זיכרון דברים להפעלת מכשיר ה"דבורה", ממנו עולה כי השוטר ביצע את כל הפעולות הדרושות לשם וִידוּא תקינות המכשיר, הן בתחילת המשמרת והן בסיומה. כמו כן, מפרט זיכרון הדברים, כי שדה הראיה של השוטר ביחס לרכב הנמדד, היה תקין ודבר לא הפריע לכך עד לעצירתו המוחלטת של הרכב הנמדד. תוואי השטח הסמוך לכביש בו נמדדה מהירותו של רכבו של המבקש, היה של שדה חרוש, מבלי שקיימת מסילת ברזל בסמוך למקום. המדידה בוצעה כאשר הרדאר היה במצב נייח ובאמצעות אנטנה אחורית.

כמו כן, חזר וציין השוטר בזיכרון הדברים, את שציין בדו"ח הנסיבות, כי לפני ביצוע נעילת המהירות השוטר המתין פרק זמן של 3 שניות, המהירות היתה יציבה בתחום ה-3 קמ"ש. נתוני המדידה הוצגו בפני נהג הרכב, הלא הוא המבקש שבפני, ותגובתו היתה כפי שצוטטה לעיל.

בחומר הראיות האמור לעיל תומך דו"ח שערך מתנדב בשם סגל שמעון אשר ישב בניידת יחד עם השוטר אשר ביצע את מדידת המהירות. המתנדב חוזר על אותם פרטים המופיעים בדו"ח זיכרון הדברים, וציין כי מדובר ברכב אשר הגיע מאחורי הניידת במהירות של 159 קמ"ש. כמו כן, חזר המתנדב וציין כי הרכב נעצר בצומת העמקים בשל פקק שאירע בשל תאונת דרכים.

בשל המהירות הגבוהה בה נתפס המבקש נוהג, הוא זומן לשימוע אצל קצין משטרה, בעניין שלילת רישיונו. בדיון בפני קצין המשטרה, לאחר שזה שב והבהיר לו את האשמה המיוחסת לו, חזר המבקש וביטא הודאה במיוחס לו וכך אמר: "אני יודע, אני מטומטם אני חייב את הר"נ אני עובד ברמת גן".

הנה כי כן, בחומר הראיות קיימת תשתית ראייתית לכאורית המבססת את האישום המיוחס למבקש. למרות זאת, חלק ב"כ המבקש על קיומן של ראיות לכאורה. לטענתו, קיימת בעייתיות בענין קשר העין שהיה לשוטר עורך הדו"ח לבין רכבו של המבקש. עוד טען – וזו הייתה הטענה המרכזית בפיו של ב"כ המבקש - כי קיימת חובה לכייל את מכשיר ה"דבורה" ולהציג על כך ראיה בחומר הראיות אף בשלב זה, ובהעדר כיול לא ניתן לקבוע כי יש בסיס ראייתי לכאורי המבסס את האישום המיוחס למרשו. ב"כ המבקש סמך טענותיו על מה שנפסק בעניין (ע"פ 4556/07 מדינת ישראל נ' דומב בילה (טרם פורסם- ניתן ביום 26.10.09); ע"פ 5355/08 מדינת ישראל נ' עמיקם לוין (טרם פורסם- ניתן ביום 2.3.2010)

באשר לטענה לענין שדה הראיה וקשר העין, פרטתי בהרחבה את חומר הראיות ועל יסודו אני קובע כי קיימת תשתית ראייתית המבססת קיומו של שדה ראיה וקשר עין רצוף בין השוטר מבצע המדידה לבין רכבו של המבקש, כעולה מדו"חות השוטרים, כך שאין בידי לקבל טענה זו.

באשר להצגת ראיה בדבר כיולו של מכשיר ה"דבורה" בשלב בחינתן של ראיות לכאורה, אין דעתי כדעתו של הסנגור המלומד. טעם הדבר הוא בכך שבענין מכשיר ה"דבורה", קיימת פסיקה ברורה וספציפית אשר בחנה את המכשיר, את אמינותו ואת אמינות המדידה המתבצעת באמצעותו. בית המשפט בחן ראיות, שמע מומחים, ולאחר שקלא וטריא הגיע בית המשפט באותו ענין למסקנה, כי המכשיר אמין והתוצאות שהוא מפיק אמינות, וזאת בכפוף לקיומם של מספר תנאים אותם פירט בית המשפט בפסק דינו (ת"ת (תעבורה ב"ש) 5729/08 מדינת ישראל נ' ציטרון צבי, תק-של 2009(3), 22324 , 22339 (2009) להלן – "ציטרון").

במקרה דנן, נוכח השימוש בזיכרון הדברים המשקף הלכה למעשה את בדיקת התנאים עליהם הצביע בית המשפט בענין ציטרון, ביחס לאמינות המדידה, סבורני כי יש בחומר הראיות שבפני תשתית שבכוחה לבסס את האישום המיוחס למבקש בכתב האישום.

אינני סבור, כפי שסובר הסניגור, כי יש ללמוד לענין מכשיר "הדבורה" את שנפסק בעניין דומב ועמיקם לוין, לגבי מכשירי המדידה האלקטרוניים האחרים בענין הכיול, היינו החובה בדבר הצגת ראיה בדבר כיולו כבר בשלב בחינת ראיות לכאורה. טעם הדבר הוא בשניים אלה:

א) מכשיר "הדבורה" פועל בטכנולוגיה אחרת שונה לחלוטין מהפסיקה אליה הפנה הסניגור. בית המשפט השלום ואחריו בית המשפט המחוזי הסיקו את אשר הסיקו לגבי חובת הכיול ביחס למכשירי הממל"ז והמולטנובה לאחר שמיעת ראיות, ולאור החשש שעלה מהן בדבר הפגם שנפל באמינות המדידה. ודוק: אין פירוש הדבר שלא צריך לוודא באמצעות ראיות, את דיוק המדידה המבוצעת במכשיר הדבורה, כלל וכלל לא. פירושו של דבר הוא שאמינות המדידה תלויה בקיום התנאים אותם מנה בית המשפט בעניין ציטרון, ואלה, לכאורה, מתקיימים במקרה דנן. די בכך, בשלב זה, כדי לגבש תשתית ראייתית לכאורית לביסוס האישום. עם זאת, וכפי שנפסק בעניין ציטרון, המדינה תצטרך להוכיח בשלב שמיעת הראיות, כי בוצעה למכשיר ביקורת תקופתית שנתית, בדיקה שתאשש את דיוק המדידה ואמינותה.

ב) עסקינן בבחינת קיומן ראיות לכאורה, וכאמור די לבית המשפט בקיומו של חומר ראיות שיש בו כדי לקיים יסוד סביר להרשעה (בש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(3), 2683 , 2684 (2002). גם אם נדרשת ראיה בדבר כיול המכשיר, הרי שמדובר בראיה מאמתת המהווה חיזוק לראיה המרכזית, מעין ראיה מאמתת או תוספת ראייתית המאשרת את דיוק המדידה. לכן, בשל טיבה, אין בית המשפט ניזקק לה בשלב זה של בחינת קיומה של תשתית ראייתית. למה הדבר דומה, לשלב בו בית המשפט בוחן ראיות לכאורה בשאלת מעצרו של אדם ביחס לביצוע של עבירה "הדורשת" לפי הדין תוספת ראייתית, ראיה המאמתת ומחזקת את התשתית הראייתית, כגון: "דבר מה נוסף". בית המשפט יטה לקבוע, כי קיימות ראיות לכאורה לצורך מעצרו של אותו אדם מבלי להיזקק לקיומה של התוספת הראייתית, וזאת בין היתר, מהטעם כי החיזוק הראייתי יכול שינבע במהלך שמיעת הראיות בתיק, למשל בשתיקת הנאשם (בש"פ 4811/97 יחזקאל משה נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(3), 817 , 823-824 (1997); בש"פ 2311/94 זיאד מוסרתי נ' מדינת ישראל, תק-על 94(2), 1398 , 1399 (1994). אמנם, לצד גישה זו קיימת גישה הרואה צורך בהצגת ראיות המבססות את התוספת הראייתית הדרושה אף בשלב המעצר, אך גם לפי גישה זו, מדובר בראיה מאמתת ברמה הלכאורית ולא זו הדרושה לצורך הרשעה (כב' השופטת נאור בבש"פ 6206/05 מראון נאצר נ' מדינת ישראל, תק-על 2005 (3), 2479 , 2485 (2005), כלומר, הדרישה היא, חיזוק ראייתי קל לתשתית הקיימת.

בענייננו, התביעה תוכל להציג, בשלב שמיעת הראיות, ראיה בדבר כיולו של המכשיר כדי לספק את אותה ראייה המאמתת את דיוק המדידה, קרי: את תעודת הכיול. אין היא נדרשת לכך בשלב בחינת ראיות לכאורה, ובאנאלוגיה להלכות שהזכרתי ביחס לתוספות ראייתיות בענייני מעצרים, הרי שגם לפי הגישה המחמירה הדורשת ראיה המחזקת את הראיה המרכזית, קיימת, במקרה שלפני, לצד דו"חות השוטרים והמדידה שבוצעה למבקש, אותה ראיה המחזקת את המערך הראייתי כנגד המבקש בדמות הודאתו של המבקש.

באשר למסוכנות, נוכח החריגה העצומה המיוחסת למבקש מהמהירות המותרת במקום, חריגה העומדת על 64 קמ"ש, קיימת מסוכנות הנשקפת מהמשך נהיגתו. לכך יש להוסיף את העובדה כי המבקש נהג את רכבו במהירות עצומה זו בחשכה, תוך סיכון של ממש ליתר המשתמשים בדרך (ראה פרשת זינגר יהודה, לעיל, שם סבר ביהמ"ש העליון, בנסיבות כמעט זהות לאלה שבפני, כי בנסיבות כאלה קיימת מסוכנות ברורה כנגד הנהג והותיר את הפסילה המנהלית על כנה).

התוצאה היא איפוא שאני דוחה את הבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ