אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחו כל הערעורים על הרשעה בביצוע ירי בנסיבות שונות

נדחו כל הערעורים על הרשעה בביצוע ירי בנסיבות שונות

תאריך פרסום : 06/05/2008 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
3197-07,3271-07
26/11/2007
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. ע' ארבל
3. א' רובינשטיין


- נגד -
התובע:
1. בע"פ 3271/07: ויסאם אגבאריה
2. בע"פ 3197/07: ואהבי עיאט

עו"ד מרדכי כץ
עו"ד ירום הלוי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אוהד גורדון
פסק-דין
השופט א' רובינשטיין:

א.        ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט קרא) מיום 16.1.07 בתיק פ' 40276/05.

ב.        ביום 19.1.06 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום מתוקן ובו - בסימן שישה עשר - שישה עשר אישומים כנגד שישה עשר נאשמים, תוך ייחוס עבירות שונות לנאשמים שונים  - ביניהם המערערים (ויסאם אגבאריה, להלן מערער 1 או המערער (נאשם 4 בכתב האישום)); ועיאט והאבי, להלן מערער 2 (נאשם 9 בכתב האישום) - בו יוחסה להם פעילות פלילית מגוונת וממושכת במסגרת שבית המשפט התייחס אליה כאל "התארגנות עבריינית" (אם כי לא יוחסו להם עבירות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג - 2003). למעט חריג אחד שאינו מענייננו, כפרו כל הנאשמים במיוחס להם. כתב האישום, שהוא מפורט ביותר, משרטט תמונה לכאורית של "עולם תחתון" קלאסי, עבריינים בכירים ושלוחיהם העוברים עבירות באופן שיטתי.  

ג.        (1) ביום 16.1.07, בהכרעת דין מפורטת ומנומקת המחזיקה 184 עמודים (הכרעת הדין מתייחסת לכל הנאשמים), הורשעו המערערים שבפנינו - שניתן לכנותם "חיילים" בהתארגנות כדברי בית המשפט קמא - בשורת עבירות שעניינן שלוש פרשיות מתוך מכלול הפעילות העבריינית שיוחסה להתארגנות: (1) אישום ראשון בכתב האישום - ביצוע ירי "הרתעתי" כלפי אנואר מסראווה - בגינו הורשעו שני המערערים בנשיאת נשק וחבלה בכוונה מחמירה; (2) אישום רביעי בכתב האישום - ירי אל עבר בית קפה בחדרה - בגינו הורשע המערער 1 בעבירות של שימוש בנשק ועבירות נוספות; (3) אישום שנים עשר בכתב האישום - ירי לעבר יוסף עיסאוי - בגינו הורשע המערער 1 בעבירות נשק ונסיון לגרימת חבלה חמורה. ביסוד הכרעת הדין בהקשרם של מערערים אלה עמדה בעיקר עדותו של באסל עאסי (להלן: באסל) "חייל" בהתארגנות, שהפך (בשנת 2005) לסוכן משטרתי, ובהמשך לעד מדינה. לשלמות התמונה יצוין, כי היה בתיק עד מדינה נוסף, הוא עומר סוהיל, אך אין הוא נוגע לערעור. מהימנותו של באסל, והחיזוקים שנמצאו לעדותו, הם שעמדו ביסוד הדיון בבית המשפט המחוזי, והם המונחים ביסוד הערעורים שבפנינו. בטרם נדון בשלוש הפרשיות, שהעובדות הנוגעות להן יתוארו להלן, נדון בשתי טענות מקדמיות: (1) מהימנות עד המדינה; (2) התוספות הראייתיות הנדרשות לעדותו.

           (2) המערער 1 נדון לאחת עשרה שנות מאסר בפועל ושתי שנות מאסר על תנאי, והמערער 2 לשש שנות מאסר בפועל ושתי שנות מאסר על תנאי. הערעור נסב גם על גזרי הדין, ועל כך שחרף דרישות הדין לא נתבקש תסקיר שירות המבחן לגבי המערערים.

מהימנות עד המדינה

רקע

ד.        במשך שנים רבות, ועד לשנת 2005, שימש באסל כאמור "חייל" בשירות ההתארגנות. בחודש מארס 2005, שעה שנעצר עקב מעורבות בפרשת סחיטה מסוימת, פנה באסל מיוזמתו לקצין המודיעין בבית המעצר והציע לחתום על הסכם עד מדינה. ביום 17.3.05 נחתם עם באסל הסכם (ת/134) בו הובטחו לו תמורה כספית (150,000 ש"ח, וגמול חודשי בתקופת ההפעלה) וסגירת מספר תיקים שהיו פתוחים נגדו. יצוין כי ראש צוות החקירה גיל רותם התרשם (עמ' 1826), שכמעט כל מה שמסר באסל אכן יצא נכון. מנגד התחייב באסל לפעול כסוכן, ובהמשך כעד מדינה. בית המשפט קמא ניתח בפירוט את המניעים שהביאו את באסל לחתום על ההסכם (עמ' 16-11):

"קשה אפוא לזהות מניע בודד, שעמד מאחורי החלטתו של באסל לשמש עד מדינה; מניעים רבים שימשו בערבוביה בראשו של באסל, כאשר מדובר בתהליך שהבשיל במוחו לאורך תקופה, כאשר הנימוקים והמניעים הלכו ונערמו בחלוף הזמן, כשהקש האחרון ששבר את גבו של באסל, היתה הפקרתו על ידי "האדונים" שאותם שירת כעשור. באסל שנותר בחוסר כל, הוא ובני משפחתו כעס על היעדר "הכנסת קנטינות", על זה שלא דואגים למשפחתו, אך יותר מכל דבר אחד הכעיס אותו - היחס לו זכה. באסל ציפה כי מערכת היחסים המיוחדת שהיתה לו עם הנאשם 1, חרף היותו "חייל" וכפוף להוראותיו של נאשם 1, כי האחרון לא יפקיר אותו ולא ישפיל אותו, וידאג לו במעצרו כמו גם לבני משפחתו, ומשזה הפנה לו עורף, לא הרגיש באסל עוד באותה מחויבות לנאמנות שליוותה את פעילותו עבור ובשירות נאשם 1" (עמ' 13).

ה.        בית המשפט דחה את טענות ההגנה ביחס למשקל שיש לתת, אם בכלל, לרצונו של באסל לנקום בנאשמים האחרים (עמ' 16-13). לגבי מהימנות באסל, ואמינות הגירסה שמסר, קבע בית המשפט:

"הזמן הממושך שבו עמד באסל באולם בית המשפט והעיד בפני (יותר מעשר ישיבות) במשך שעות רבות, הוא שעומד בבסיס התרשמותי מאישיותו של באסל ומהימנות עדותו... התרשמתי כי מניעיו של באסל, כפי שהעיד עליהם, לא היו מניעים כספיים כלכליים... לא מצאתי גם כל סיבה לפקפק בנדון זה בדברי עדותו של מפעילו הישיר... כי היוזמה לפיצוי כספי ותשלום, היתה יוזמה עצמית של מר סילברה... גם התיקים שעמדו תלויים ופתוחים נגד באסל, שבתמורה לפעילותו כסוכן, הסכימה המאשימה לסגור אותם, לא היוו מניע עיקרי לעריקתו... עד כמה שהדבר יישמע מוזר, לבאסל חשובים "הכבוד וההכרה"; בין אם אלו ניתנו לו בעולם העברייני שבו חי קודם לכן, בין שאלו ניתנו לו בעולם החדש, אליו הוא עבר..." (עמ' 17-16).

דברים אלה מדברים בעדם, כקביעת מהימנות על-ידי בית המשפט קמא.

טענות הצדדים בעניין מהימנותו של עד המדינה

ו.        (1) בפנינו תוקפים המערערים את מהימנותו של באסל, ולשיטתם זהו המקרה יוצא הדופן המצדיק התערבות ערעורית בממצאי מהימנות של בית המשפט הדיוני. במישור המשפטי העלו על נס דרישה ראייתית של סיוע במקרים מעין אלה, שלא כפי שהכריע בית המשפט קמא. נטען כי לא ניתן משקל ראוי לתמורה הניכרת שנקבעה לבאסל במסגרת הסכם עד המדינה, ולרצונו לנקום בחבריו שהוא חש כי הפקירוהו. הוטעם כי במסגרת הפעלתו מסר באסל 57 הודעות, אך האירועים נשוא הערעורים נזכרו לראשונה בהודעה 14, ומכאן ביקשה ההגנה להסיק באשר לאמינותו. נטען כי קיים חשש שהחוקרים ריעננו את זכרונו של באסל (טענה, שלמצער ביחס לחלק מהאישומים, אינה במחלוקת; ראו לקמן פסקה ל"ח), וסיפקו לו מידע על סמך החומר שנאסף מיד בסמוך לאירועים נשוא כתב האישום (שנת 2001). חשש זה, כך נטען, מתגבר כיוון שמתן הודעותיו של באסל לא תועד בצילום או בהקלטה, ושאין חולק כי באסל יזם בעצמו "תרגילי חקירה" והפגין להיטות (כנטען, עודף להיטות) להשגת הרשעות כלפי הנאשמים. כן נטען לסתירות פנימיות שהתגלו בגירסת באסל, ובינה לבין גירסות שמסרו עדים אחרים. עוד צוין, כי בניגוד לאישומים אחרים, לאישומים נשוא הערעורים אין כל התייחסות בהקלטות הסתר שביצע באסל בתקופת הפעלתו הסמויה.

           (2) בא כוח מערער 1 טען, בין השאר, גם למחדלי חקירה, שכן העימות בין המערער לבאסל לא הוקלט.

           (3) בא כוח מערער 2 טען, בין השאר, כי לא נמצא שקר בעדות המערערים.

           (4) נטען - כאמור - גם לגבי חומרת העונש.

           (5) לטיעונים ספציפיים באשר לאישומים השונים אדרש להלן לפי סדרם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ