אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור על חיוב בפיצויים בגין פרסום לשון הרע במקומון המופץ באיזור בית שמש

נדחה ערעור על חיוב בפיצויים בגין פרסום לשון הרע במקומון המופץ באיזור בית שמש

תאריך פרסום : 31/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי בירושלים
11062-07,11090-07
25/12/2007
בפני השופט:
1. משה רביד - אב"ד
2. אורית אפעל-גבאי
3. אהרן פרקש


- נגד -
התובע:
סולטן ציון
עו"ד רויה לוי
הנתבע:
לוק דוד
עו"ד שמעון ביטון
פסק-דין

1.         החלטנו לדון במאוחד בתיק ע"א 11062/07 ובתיק ע"א 11090/07, שניהם על פסק דינו של בית משפט השלום בבית שמש (כבוד השופט ש' שטיין) בת"א 1202/04, מיום 14.6.2006, בו נקבע כי המערער בתיק ע"א 11062/07, סולטן ציון (להלן - "המערער"), פרסם לשון הרע על המשיב, לוק דוד (להלן - "המשיב"), וכן על פסק דין משלים מיום 11.3.2007 בו פסק בית המשפט, כי על המערער לשלם למשיב פיצויים בסך של 12,500 ש"ח.

            בתיק ע"א 11062/07 התקיים דיון בערעור ביום 30.8.2007, במסגרתו הוסיפו באי-כוח הצדדים וביססו טענותיהם בעיקרי הטיעון. אשר לתיק ע"א 11090/07, לאחר שהצדדים הגישו עיקרי טיעון, ולאחר שניתנה הסכמתם להגיש סיכומים בכתב תחת קיום דיון בערעור, הורינו לצדדים לעשות כן, כאמור בהחלטה מיום 4.11.2007. חרף המצאה כדין של ההחלטה לצדדים, עד ליום דנא לא הגיש המערער (המשיב בע"א 11090/07) סיכומיו בכתב.

2.         במסגרת הערעור בתיק ע"א 11062/07, השיג המערער על קביעות בית משפט קמא, לפיהן המערער פרסם דברי לשון הרע על המשיב, וכי למערער לא עומדות ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן - "החוק"). כמו כן, השיג המערער על גובה הפיצויים שנפסקו לטובת המשיב ועל גובה שכר טרחת עורך-דין, אשר נפסקו, לשיטתו, על הצד הגבוה. בתיק ע"א 11090/07 השיג המשיב על גובה הפיצויים ועל גובה שכר טרחת עורך-דין, אשר נפסקו לזכותו, לשיטתו, על הצד הנמוך.

העובדות וההליכים

3.         המערער והמשיב הינם תושבי בית שמש. המערער הינו עורך וכתב מקומון בשם "קרן אור", המופץ באזור בית שמש וסביבתה. המשיב הינו מורה ומחנך, אשר מידי פעם נוטל את קולמוסו וכותב מאמרים במקומון אחר בבית שמש בשם "תמורה". המשיב היה מועמד להופיע ברשימת מפלגת העבודה במערכת הבחירות האחרונה ושימש חבר בצוות התגובות של מפלגה זו.

4.         המשיב הגיש תביעה לבית משפט השלום בגין שני פרסומים שפרסם המערער במקומון "קרן אור", כדלקמן: 

הפרסום הראשון:ביום 23.7.2004 פרסם המערער כתבה שבה טען, בין היתר, כי המשיב "אינו חושש להשמיץ מעל בימת בית המשפט. בלי בושה, בלי לכסות פניו ובלי להזיע בכלל, הוא חושב מחשבות מגונות עלי. ... לצערי, אין זו פעם יחידה בה לוק [המשיב] נתפס משקר ביודעין". בהמשך הכתבה נאמרו הדברים הבאים: "במעשה נבזי ביותר ניגש לבית המשפט, ושם תחת שמיכה משפטית הגיש טענות רעות לב, מתוכם עלה כאילו התכוונתי לדווח על עניינים פנימיים מתוך הבית. לא עלה בדעתי מעולם לעשות זאת. יפה השיב לו כב' השופט ואין טעם לחזור על מה שנכתב".

המערער טען, כי הפרסום הראשון נעשה בתגובה לכתבה של המשיב מיום 15.7.2004, שפורסמה במקומון "תמורה", בה נאמר כי המשיב אינו שולל פעולת ביקורת לגיטימית כלפי התנהלות ראש העיר בהנהגת העיר, אך יש להפריד בין ביקורת כזו לבין תביעה להעמדתו לדין. פעולה זו שונה מאשר "לרקוד על הדם", שהיא פעולה אסורה על כל אדם. עוד נאמר בכתבה, כי המשיב מכיר לפחות עיתונאי אחד בעיר שהודיע בעיתונו כי יערוך חגיגות פרועות בחסות דיווח עיתונאי, רק אם תינתן לו הזדמנות לראות מעט דם של אדם אחר. אין מחלוקת בין הצדדים, כי העיתונאי אליו מתייחס המשיב בכתבתו הוא המערער. לטענת המערער, בפרסום הראשון הוא הגיב לטענת המשיב בכתבתו דלעיל, לפיה הוא "רוקד על הדם", כי אינו יודע לרקוד ומעולם לא היה "בקורסי מחול, לחבק צעירות".

5.         הפרסום השני: ביום 6.8.2004 פרסם המערער כתבה נוספת תחת הכותרת "האם היה או לא היה בבית המשפט?". בכתבה נאמרו הדברים הבאים: "תצהירי העדות שהוגשו לבית המשפט, הוכחה חד משמעית שלוק היה בבית המשפט... האם יעלה על הדעת ששופט בישראל יקבל החלטה בלי לדון בכתוב המונח לפניו? וכי יש הבדל בין מסמך המונח בפני שופט לבין עד המופיע לפניו?... לוק [המשיב] שקרן. מי שמשקר פעם אחת, ועוד פעם, אין לי עוד הגדרה אחרת, אלא להגדיר אותו שקרן. לוק אתה שקרן. איני חוזר בי. חמור מזה, יש שקרנים שזה מקצועם, זהו אורח חייהם. אתה דוד לוק שיקרת ביודעין לבית המשפט".

המערער טען, כי הפרסום השני נעשה בתגובה לכתבה של המשיב מיום 29.7.2004, שפורסמה בעיתון "תמורה", בה דרש המשיב מהמערער להתנצל ולשלם למשיב פיצויים בגין הדברים שהטיח בו במסגרת הפרסום הראשון. בכתבה של המשיב נאמר, כי בא-כוחו, עו"ד ביטון, פנה למערער ודרש ממנו התנצלות ותשלום פיצויים, מאחר והאמור בפרסום הראשון אינו אמת. עוד נאמר בכתבה, כי חרף האמור בפרסום הראשון, המשיב לא היה בבית המשפט, לא דיבר בגנות המערער ובית המשפט לא קבע כי המשיב שיקר.

6.         בתגובה לשתי כתבות אלה, הגיש המשיב תביעת לשון הרע נגד המערער. המערער טען להגנתו, כי אין לראות בפרסום לשון הרע, ולחילופין, כי בנסיבות המקרה דנן מתקיימות, בין היתר, הגנת "אמת דיברתי" והגנת תום לב, הן לפי הוראת סעיף
15(10) לחוק, לפיה "הפרסום לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן", והן לפי הוראת סעיף 15(4) לחוק, לפיה "הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד ... רשמי או ציבורי, או בקשר לעניין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות".

7.         בישיבת קדם משפט שהתקיימה בבית משפט קמא ביום 8.9.2005, ביקש בית המשפט שהמערער יפרט במדויק את ה "שקרים", אשר הוא מייחס למשיב במסגרת הגנתו "אמת דיברתי", בסכמו אלה בפסק הדין, כדלקמן:

"השקר הראשון" מתייחס לתצהיר מיום 24.6.2004, שהגיש המשיב בבש"א 1157/04 דוד לוק נ' אלי בוטבול, בו נאמר כי אלי בוטבול מחטט בחיי המשפחה של רעיית המשיב, של גרושתו ושל קרובים נוספים במטרה למצוא משהו לאשש את דברי לשון הרע שהוציא על המשיב וכי מי שמסייע לו במלאכה זו הוא המערער. עוד נאמר בתצהיר, כי המערער התנצל בפני המשיב.

"השקר השני" מתייחס לאמירה נוספת של המשיב באותו תצהיר, לפיה לרעייתו שני ילדים מנישואיה הקודמים, בעוד שבפועל לרעיית המשיב יש שלושה ילדים. המערער, בכתב הגנתו ובתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו, לא חזר והתייחס לשקר השני. נושא זה הועלה בתצהיר שהגיש אלי בוטבול מטעמו של המערער.

"השקר השלישי" מתייחס לתצהיר עדות ראשית מטעם המשיב מיום 9.7.2004, אשר הוגש בתביעת דיבה של המשיב נגד אלי בוטבול והמערער בת"א 1255/03. בסעיף 9 לתצהיר נאמר, כי כאשר קיבל המערער את התביעה הוא הזדרז להתקשר אל המשיב והתנצל על הדברים שכתב עליו אלי בוטבול, בכתבה שהתפרסמה במקומון של המערער "קרן אור".

"השקר הרביעי" מתייחס לפרסום השני - תגובת המערער לכתבה שפרסם המשיב במקומון "תמורה" ביום 29.7.2004, בה טען המשיב (בתגובה לפרסום הראשון שבו נאמר, כי המשיב שיקר בבית המשפט), כי לא היה בבית המשפט ולא הופיע בו ולכן לא היה יכול לשקר. לטענת המערער בפרסום השני, המשיב שיקר, מפני שהגשת תצהירים לבית המשפט הינה ראיה כי המשיב היה בבית המשפט.

פסק דין בית משפט קמא

8.         בית משפט קמא בחן את טענות המערער בדבר ה"שקרים" המיוחסים למשיב, בהידרשו לשאלה האם עומדת למערער ההגנה של "אמת דיברתי". מסקנותיו של בית משפט קמא היו כדלקמן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ