אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור על חיוב בהיטל השבחה

נדחה ערעור על חיוב בהיטל השבחה

תאריך פרסום : 21/02/2007 | גרסת הדפסה
בש"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
177679-06
14/02/2007
בפני השופט:
דן מור

- נגד -
התובע:
1. יעקב קוטליצקי
2. אס.אם.די. טכנולוגיות מתקדמות בע"מ

עו"ד רותם חיימוביץ-כהן
הנתבע:
הועדה המקומית לתכנון ולבניה בתל-אביב-יפו
עו"ד פזית שלמון-ברז'
פסק-דין

מ ב ו א

1.                  1.                  בפניי ערעור על חיוב המערערים בהיטל השבחה, בהתאם לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: " התוספת והחוק"). לטענת המערערים, אין הם אלה החייבים בהיטל ההשבחה, שכן במועד בו התקיים אירוע המס, קרי - פרסום התוכנית המשביחה בענייננו, לא היו המערערים הבעלים ואף לא החוכרים לדורות במקרקעין נשוא השומה. לחילופין טוענים המערערים כי בניגוד להחלטת השמאי המכריע בשומת ההשבחה, על אף התוכנית המשביחה לכאורה, בפועל לא חלה כל השבחה בנכס. מנגד, לטענת ב"כ המשיבה, ראשית, מן הדין לראות דווקא במערערים את החוכרים לדורות של הנכס  הנדון, ושנית, שטענתם החילופית איננה בגדר "נקודה משפטית" שרק בגינה לבית משפט זה הסמכות לדון בערעור על השומה המכרעת, כאמור בסעיף 14(ג) לתוספת.

ה ע ו ב ד ו ת

2.                  2.                  המקרקעין או הנכס נשוא הערעור  הם חלקה 82 בגוש 6639, בשטח של כ- 4 דונם, ועליו  מבנה בן 5 קומות מעל לקומת מרתף, ומבנה שני, בנין תעשייתי ישן בן קומה אחת. הבעלות במקרקעין הינה לרשות הפיתוח ועל פי החוק ניהול הקרקע הינו בידי מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"). על פי הרישום במרשם המקרקעין, המערערים הינם החוכרים לדורות בנכס, בחלקים שווים. חוזה החכירה (נספח ב' לכתב הערעור) מיום 22.7.82 דובר בתקופת חכירה של 49 שנה, מיום 1.3.52 ועד 1.3.2001 (להלן: "החוזה הראשון").

התוכניות המשביחות הינן תוכניות 1043/א' ו-ע'1. תוכנית מתאר מקומית 1043/א' המשנה את התוכנית הקודמת, היא תא/1043, ופורסמה למתן תוקף בתאריך 16.4.01. תוכנית ע'1, שעניינה מרתפים, פורסמה למתן תוקף בתאריך 18.3.03. עיקר ההשבחה הינה בגין התוכנית 1043א' הנ"ל, המאפשרת שימוש למשרדים, תעשיה עתירת ידע ומסחר (באופן חלקי), כאשר התוכנית הקודמת, תא/1043, מסווגת את הנכס לאזור תעשייה וללא הרשאה לבתי משרדים.

בתאריך 23.7.03 נחתם חוזה חכירה חדש בין המערערים למינהל לגבי הנכס, כשתקופת החכירה הינה מיום 6.7.2003 ועד 5.7.2052 (להלן: "החוזה השני"). 

בסעיף 2(א) לתוספת נקבע כדלקמן:

      "חלה השבחה במקרקעין, בין מחמת הרחבתן של זכויות הניצול בהם ובין בדרך אחרת, ישלם בעלם את היטל ההשבחה לפי האמור בתוספת זו (להלן - ההיטל); היו המקרקעין מוחכרים לדורות, ישלם החוכר את ההיטל...". (ההדגשה כאן ובהמשך, שלא במקור).

לטענת ב"כ המערערים, הרי בין סיום תקופת החכירה לדורות שעל פי החוזה הראשון, ה- 01/03/01, עד לתחילת תקופת החכירה לדורות שעל פי החוזה השני, ה- 06/07/03, לא היו המערערים החוכרים לדורות בנכס, ואין הם, בתקופה זו, אלא "בני רשות", ועל כן, כאשר התוכנית המשביחה נכנסה לתוקף, ומכאן החיוב בהיטל ההשבחה - בתאריך 16/04/01 - הנישום הנכון הוא הבעלים, דהיינו - רשות הפיתוח או המינהל כשלוח על פי החוק.

מועד הגשת הערעור

3.                  3.                  בפי ב"כ המשיבה אף טענה מקדמית והיא כי הערעור הוגש באיחור, באשר בסעיף 14 (ג') הנ"ל נקבע כי " הערעור יוגש לבית המשפט השלום שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך 45 ימים מהיום שבו הודעה ההחלטה שעליה מערערים", וב"כ המערערים מאשר בערעורו כי השומה המכרעת, נשוא הערעור, הובאה לידיעת המערערים כבר ביום 06/08/06. במצב זה הרי תקופת הערעור, כך לטענת המשיבה, הינה עד תאריך 20/09/06, בעוד שהערעור הוגש, כרשום בו, רק בתאריך 29/10/06. כל בקשה להארכת מועד לא הוגשה וממילא, בקשה שכזו - יש להגישה לשר הפנים ולא לבית המשפט, כאמור בסעיף 20 לתוספת:

"מועד שנקבע בתוספת זו, רשאי שר הפנים, על פי בקשה, להאריכו, אלא אם כן קיימת הוראה אחרת בעניין בחוק זה או לפיו".

          תשובת ב"כ המערערים לטענה זו היא כי יש לנכות מתקופת הערעור את ימי הפגרה כאמור בתקנות בית המשפט וההוצאה לפועל (פגרות),             התשמ"ג - 1983, דהיינו את תקופת פגרת הקיץ ופגרת סוכות, שמיום י"ד בתשרי ועד כ"א בתשרי. אולם לטענת ב"כ המשיבה תקנות אלה כלל אינן חלות לעניין מועד הערעור על פי הוראות סעיף 14 (ג') לתוספת, וזאת לאור האמור בתקנה 8 לתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בערעור על שומת השבחה) התשמ"א - 1981, שם נאמר כדלקמן:

" על המצאת כתבי בי-דין, איחוד ערעורים, שמיעת ערעור, ערעור שכנגד ומתן פסק דין יחולו הוראות סדר הדין האזרחי התשכ"ג, בשינויים המחויבים לפי העניין".

כלומר, תקנות הפגרות הנ"ל אינן חלות לעניין ערעור שומת השבחה כאמור בסעיף 14 (ג') לתוספת, באשר הן חורגות ממסגרת אימוץ תקנות סדר הדין האזרחי לתקנות סדרי הדין בערעור שכזה, כמפורט בתקנה 8 הנ"ל.

המחלוקת בסוגיה זו הינה בפרשנות המילים "שמיעת ערעורים" שבתקנה 8 הנ"ל. האם הוראות תקנות סדר הדין לעניין הפגרה או תקנות הפגרות, שאף עניינן בסדר הדין האזרחי, כלולות במונח "שמיעת ערעורים", כאמור. בפסה"ד שבבש"א 181548 שלוש נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א - יפו (לא פורסם) שניתן על ידי בתאריך 27/03/06, קבעתי בעניין הנדון כדלקמן:

"מועד הגשת הערעור הינו, לדעתי, חלק בלתי נפרד מ'שמיעת ערעור', כאמור בתקנה 8 הנ"ל. המועדים להגשת ערעור נקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי בפרק ל', הדן ב'סדר הדין בערעור'. לענייננו, יש לפרש 'שמיעת ערעור' כזהה ל'סדר הדין בערעור'. ברור לי כי המחוקק ומתקין התקנות ביקשו להחיל את כל הוראות סדר הדין האזרחי לעניין ערעורים גם לצורך ערעור שעל פי סעיף 14 (ג') לתוספת השלישית, אף שמועד הערעור נקבע בחוק עצמו. מה ההיגיון הפרשני בטענה כי דווקא בערעור שכזה, המתנהל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, על בית המשפט להתעלם מהוראות תקנה 529 לתקנות אלה?"

ותקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי:

"תקופת הפגרה של בית המשפט לא תבוא במניין הימים שנקבעו בתקנות אלה, או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ