אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי שלא להעניק ייצוג משפטי

נדחה ערעור על החלטת הלשכה לסיוע משפטי שלא להעניק ייצוג משפטי

תאריך פרסום : 07/05/2006 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי באר שבע
1515-05
27/04/2006
בפני השופט:
ניל הנדל

- נגד -
התובע:
אבנר בוקובזה
הנתבע:
הלשכה לסיוע משפטי
עו"ד ש. אורנשטיין
פסק-דין

1.         מונח בפני ערעור נגד החלטת המשיבה שלא להעניק ייצוג משפטי למערער. הלה מעוניין לערער על החלטת קצין התגמולים, לפיה הוא אינו זכאי לקבל את סמל הנכים. המשיבה נימקה את החלטתה בחוסר סיכוי משפטי של ההליך המוצע ובנוסף, שבכל מקרה "סמל הנכים כשלעצמו אינו מעניק הטבה כלשהי לנושא אותו (כגון: חניה, כניסה חינם למוסדות שונים וכו')."

2.         ברקע להחלטת המשיבה תביעת המערער לוועדת הערעורים (נכים ותגמולים) להכיר בו כנכה. הוועדה החליטה שהואיל והמערער בחר במסלול של מימוש זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, מנוע הוא מלתבוע תגמול לפי חוק הנכים. תוצאה זו, על נימוקיה, אושרה על ידי בית המשפט המחוזי (ע"א 1022/99). ברם, בית המשפט המחוזי מצא לנכון להוסיף שאפילו והיה נכון על פי דין לדחות תביעת המערער לתגמולים, עדיין יתכן שרשאי הוא לקבל את סמל הנכים בכפוף לתנאי החוק. בהתאם הוחלט להחזיר את התיק לבית הדין, על מנת לדון בנושא הסמל. המערער פנה לבית המשפט העליון, תוך כדי הסתייגות מקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה איננו זכאי לתגמול עקב פנייתו לקבלת זכויות על פי חוק הביטוח הלאומי. בית המשפט העליון, תוך קריאה למחוקק לשנות את הדין, אישר שלא ניתן לפנות לתגמול לפי חוק הנכים אם אותו חייל כבר קיבל פיצוי על פי חוק לביטוח לאומי (ראה רע"א 3323/98 ו-969/00, זקן ובוקובזה נ' קצין התגמולים). בית המשפט העליון לא התייחס לשאלה אם זכאי המבקש לקבל את סמל הנכים. קצין התגמולים החליט, כאמור, שאין מקום להעניק למערער את הסמל.

כפי שצוין לעיל, המשיבה החליטה שלא להעניק למערער ייצוג בשל שני טעמים: חוסר סיכוי משפטי להצליח בערעור והעדר ערך של הסעד המבוקש הוא קבלת הסמל.

3.         סבורני שעל מנת להכריע בערעור זה, די להתמקד בסוגיה מהי התועלת שתצמח למערער מקבלת הסמל. זכותו של אדם לחפוץ בסמל נכים מטעמים שבלב. אולם, שאלה נפרדת היא, האם המשיבה חייבת לייצג אדם שפועל ממניעים שכאלה. ב"כ המשיבה הדגיש שמשאבי הלשכה מוגבלים המה ואין היא יכולה להיענות לכל פניה. מכאן, עליה לבחור בין לקוחות פוטנציאליים על פי שיקולים ענייניים שמתווה החוק. שיקול אחד הינו מצבו הכספי של הפונה, שיקול שני הינו סיכוי ההליך נשוא הפניה ושיקול שלישי הינו חשיבות הענין. השיקול האחרון שצוין הינו ענין מורכב. טמונים בו היבטים אובייקטיביים וסובייקטיביים. יחד עם זאת, המלאכה יחסית קלה במקרה זה, שכן המחוקק בעצמו הביע את דעתו בדבר חשיבותו של הסמל.

            עד לשנת 1999 קבע חוק הנכים (תגמולים ושיקום) שזכאי אשר בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, אינו זכאי לקבל הטבות על פי חוק הנכים, "חוץ מן ההוראות בדבר זכאותו לקבל את סמל הנכים" (סעיף 36 א' לחוק). ברם, המחוקק בחר לתקן את הענין באופן שביטל את החריג של קבלת הסמל. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, ההוראה האמורה בוטלה משום ש "למעשה אין משמעות כלשהי לקבלת סמל זה למי שאינו מוכר כנכה צה"ל" (הצעת חוק 2761, התשנ"ט, עמ' 110).

4.         סבורני שלא ניתן למתוח ביקורת ערעורית על החלטת המשיבה, כאשר עמדתה משקפת אל נכון את שיקולי המחוקק. בית המשפט העליון קבע שהמערער אינו רשאי לזכות בתגמולים על פי חוק הנכים משבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי. אף אם המערער רשאי לפנות לקבלת הסמל, הואיל ופנייתו נעשתה לפני התיקון לחוק, עדיין יש להתייחס לרציו בתיקון, לפיו "אין משמעות כלשהי לסמל". ודוק, מוכן אני לקבל את דברי המערער שיש לסמל ערך רגשי עבורו, אך שאלה נפרדת היא האם ערך זה מצדיק את הפעלת מנגנון הייצוג של המשיבה על חשבון עניינים אחרים. יתרה מזו, אף בדיון בנוכחות הצדדים בפני טען המערער תחילה שחשוב לו לזכות בערעור משום ש "אם אקבל סמל הנכים ויתוקן סעיף 36 א', אני אכנס באופן אוטומטי כנכה צה"ל. התביעה היא להכרה בזכות. כך אוכל להתקדם הלאה". הווה אומר, המערער תלה את רצונו בקבלת הסמל בפתיחת דלת לשמור על זכויותיו, במידה והחוק יתוקן. גישה זו אינה מבוססת בדין ובוודאי יהא זה מרחיק לכת לחייב את המשיב לייצג  אדם בשל יתרון עתידי היפותטי, המותנה בשינוי הדין. רק בהמשך דבריו התייחס המערער להיבט הרגשי של הסמל. עוד טען המערער, שהסמל יכול להקנות לו ארוחות בבית החייל. טיעון זה לא בוסס ולא השתכנעתי בנכונותו. כך או כך, אינני סבור שיהיה נכון לחייב את המשיבה לייצג את המערער בהליך דנא. משהגעתי למסקנה זו, פטור אני מלדון בשאלה האם מסוגל המערער להוכיח שהוא אכן נכה צה"ל,  כהגדרתו בחוק.

5.         הערעור נדחה.

            אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ט בניסן, תשס"ו (27 באפריל 2006) בהעדר הצדדים.                                                                               

ניל הנדל - שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ