אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור על דחיית בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט

נדחה ערעור על דחיית בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט

תאריך פרסום : 16/05/2007 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית דין ארצי לעבודה
44-06
14/05/2007
בפני השופט:
1. נילי ארד
2. שמואל צור
3. לאה גליקסמן


- נגד -
התובע:
שלום בוסקילה
עו"ד אלון זאב הלפטר
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה
עו"ד איילת שוסטר
עו"ד גאולה כהן
פסק-דין

השופט שמואל צור

1.         ביום 9.3.03 נערכת ביקורת במפעל "צמנטכל" בנתיבות ונמצאו ארבעה עובדים שהועסקו במקום שלא כדין. חקירה העלתה שהעובדים הועסקו על ידי המערער. בשל כך הוטל על המערער ביום 7.11.04 קנס מינהלי קצוב בסכום של 40,000 ש"ח. בהודעת הקנס צויין שמדובר בעבירה חוזרת.

2.         הודעת הקנס נשלחה למערער אך הוחזרה ביום 1.12.04 בציון "לא נדרש". חלפו ימים, ובעקבות נקיטת הליכי גביה נגד המערער, הוא הגיש ביום 27.3.06 בקשה לביטול הקנס. בקשה זו נדחתה על ידי המשיבה ביום 2.4.06 בשל כך שהוגשה באיחור. ביום 21.10.06 פנה המערער לבית הדין האזורי בבאר שבע בבקשה לביטול הקנס המינהלי ולהארכת המועד להגשת בקשה לביטול הקנס המינהלי.

3.         בבית הדין האזורי טען המערער כי הודעת הקנס לא הגיעה לידיו. לעצם העניין טען המערער כי במועד ביצוע העבירה היה עובד שכיר ולא העסיק עובדים או עובדים זרים.

4.         בית הדין האזורי (השופטת יהודית גלנטר-הופמן; תיק ב"ש 1061/06) דחה את בקשותיו של המערער. בית הדין עמד על הוראות החוק הקובעות זמנים מוגדרים להגשת בקשה להישפט והמסמיכות את בית הדין לקיים את המשפט אף אם הוגשה בקשה שכזו באיחור. בית הדין ראה את בקשת המערער כבקשה להארכת מועד להישפט. בית הדין עמד על השיקולים והנסיבות המצדיקים הענות לבקשה להארכת המועד ומצא כי פניית המערער לבית הדין נגועה באיחור רב שאינו מצדיק הענות לבקשה.

5.         המערער טוען כי הודעת הקנס עצמה נשלחה אליו באיחור של קרוב לשנתיים ימים לאחר ביצוע העבירה. לטענתו, לא הוכח בעניינו כי הודעת הקנס נמסרה לו כדין. לטענתו, התובע המוסמך לא דן בנימוקי בקשתו לביטול הקנס לגופו, אלא דחה את הבקשה בשל כך שהוגשה באיחור. לעצם העניין חוזר המערער על טענתו כי, במועד הרלבנטי, הוא היה עובד שכיר שלא העסיק עובדים משלו.

6.         המדינה חוזרת על טענתה כי הודעת הקנס הומצאה למערער כדין. לטענתה, בבקשה להארכת מועד, יש לבחון את הטענות הנוגעות לנסיבות האיחור ולא את הטענות הנוגעות לעצם העניין. לטענתה, לא הראה המערער טעם ענייני המצדיק הענות לבקשתו להארכת המועד להישפט. במהלך הדיון בפנינו הוסיפה המדינה וטענה כי, במסגרת בדיקת עניינו של המערער לפני משלוח הודעת הקנס, הוא הוזמן לחקירה פעמיים אך לא התייצב. לטענתה, מחומר החקירה עולה שהמערער היה מעסיקם של העובדים הזרים ואף שילם להם את שכרם במזומן.

7.         אין חולק כי הודעת הקנס נשלחה לכתובתו הרשומה של המערער. בכך התקיימו הוראות סעיף 35 (א)(2) לחוק העבירות המינהליות תשמ"ו-1986 הקובע לאמור:

" הודעה או מסמך אחר שיש להמציאם לאדם לפי חוק זה, המצאתו תהיה באחת מאלה:

(1)       ...

(2)       במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני אדם, עם אישור מסירה; התאריך שבאישור המסירה ייראה כתאריך ההמצאה".

מכאן, שלפי החוק, עצם משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה הוא גם בבחינת המצאה. זוהי מעין חזקה חלוטה שעצם משלוח המכתב בתנאים הקבועים בחוק, מהווה גם המצאתו לנמען.

8.         אולם מעבר לכך קובעת תקנה 15 לתקנות העבירות המינהליות, תשמ"ו-1986 לאמור:

" הודעה או מסמך אחר שיש להמציאו לאדם לפי החוק, ניתן להמציאו במשלוח מכתב רשום לפי מענו של האדם, התאגיד או חבר בני אדם; היום העשרים לאחר המשלוח כאמור יראה כתאריך ההמצאה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או המסמך מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלם".

            הוראה זו מרככת קמעא את החזקה החלוטה שבחוק בכך שהיא מאפשרת לנמען להוכיח שלא קיבל את ההודעה או המסמך "מסיבות שאינן תלויות בו". הנטל בעניין זה רובץ על הנמען ואם לא הרים אותו ברמה המניחה את הדעת, עומדת חזקת ההמצאה בעינה.

9.         בעניינו של המערער, נשלחה לו הודעת הקנס כחוק, בדואר רשום עם אישור מסירה. ההודעה חזרה בציון "לא נדרש". המערער לא נתן כל הסבר ולא הביא כל ראיה היכולים לבסס טענה כי לא קיבל את הודעת הקנס מסיבות שאינן תלויות בו. כמוסבר, עצם העובדה שההודעה חזרה בציון "לא נדרש" אינה מספקת כדי להפריך את חזקת ההמצאה. התעלמות מהודעה על משלוח דבר דואר רשום אינה אלא עצימת עיניים שאינה יכולה להוות בסיס לטענה על אי המצאת הודעת הקנס. מכאן שהודעת הקנס הומצאה למערער כדין עוד בחודש דצמבר 2004 ומועד זה הוא הרלבנטי לענייננו.

10.       אין בידינו לקבל את טענת המערער כי הודעת הקנס נשלחה באיחור, ביחס למועד ביצוע העבירה. במקרה הנדון העבירה התגלתה בעקבות פעילות של משטרת ההגירה במפעל "צמנטכל" בנתיבות. פעילות זו הביאה לפתיחת חקירה בדבר הגורם האחראי להעסקת העובדים הזרים. במסגרת חקירה זו היו ראיות לדבר שהמערער היה מעסיקם של הפועלים. הדבר עלה מהודעות הפועלים עצמם, כמו גם מחקירת מנהלי מפעל "צמנטכל". כפי שעלה מן הנתונים שהוצגו לנו, המערער הוזמן לחקירה מספר פעמים אך לא התייצב. לא זו בלבד שניתנה למערער הזדמנות להפריך את הזיקה שלו לפועלים הזרים, אלא שבשל אי התייצבותו גם התארכה מן הסתם החקירה. בנסיבות אלה לא תישמע טענת המערער כי יש להתחשב בעובדה שחלף זמן בין מועד ביצוע העבירה (מרץ 2003) למועד משלוח הודעת הקנס (נובמבר 2004). מעבר לכך, אך טבעי הוא שחקירה אורכת זמן ובנסיבות העניין התנהגות המערער תרמה להתארכות החקירה בעניינו יתר על המידה.

11.       בשנת 2006, לאחר שננקטו נגד המערער צעדי אכיפה לתשלום הקנס המינהלי, הוא פנה אל התובע המוסמך בבקשה לביטול הקנס לפי סעיף         8(א)(א) לחוק העבירות המינהליות, אלא שאז הוא כבר נחשב כמי שאחר את המועד. מעבר לכך, לפי סעיף 8א(ה) לחוק, רשאי היה המערער להודיע על רצונו להישפט על העבירה בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטת התובע המוסמך, אלא שהוא איחר גם מועד זה. הודעת המדינה על דחיית בקשתו לביטול הודעת הקנס הומצאה לבאי כוחו של המערער ביום 10.4.06 ופנייתו לבית הדין האזורי בבקשה להארכת המועד נעשתה רק ביום 21.6.06, היינו כחודש וחצי לאחר חלוף המועד הקבוע בחוק. יש מקום לציין שבמועד זה היה המערער מיוצג. למעשה אין בפי המערער כל נימוק ענייני היכול להצדיק איחור זה ודי בכך כדי לדחות את בקשתו, כפי שאמנם עשה בית הדין האזורי.

12.       חוק העבירות המינהליות קובע הסדר ענישה מינהלי לעבירות מסוגים שונים והוראותיו מחייבות. עם זאת, קובע החוק מסגרות של זמן לפניה אל התובע המוסמך לבחינה נוספת של כל עניין ולמעבר - בזכות - לפסים של הליך פלילי. מסגרות זמן אלה מחייבות וניתן לסטות מהן רק במקרים בהם קיים הצדק ענייני וסביר לדבר. באין הצדק ענייני וסביר לסטיה ממסגרת הזמן שנקבעה, יש לתת תוקף למסגרות הזמן הקבועות בחוק ולקנסות המוטלים מכוחו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ