אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור על גזר דינו של בן הרב שלמה עמאר

נדחה ערעור על גזר דינו של בן הרב שלמה עמאר

תאריך פרסום : 04/09/2006 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
2583-06
04/09/2006
בפני השופט:
1. ע' ארבל
2. א' חיות
3. ד' ברלינר


- נגד -
התובע:
מאיר עמר
עו"ד איתן נאור
עו"ד אהובה נאור
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אליעד וינשל
פסק-דין

השופטת ע' ארבל:

1.        בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כב' השופט ז' כספי), לפיו הורשע המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירות של חטיפה לשם סחיטה, התעללות בקטין, כליאת שווא וסחיטה באיומים. העונש שגזר לו בית המשפט המחוזי הינו 32 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, שלא יעבור בתקופה זו עבירה עליה הורשע או כל עבירה שיש בה יסוד של אלימות; פיצוי למתלונן בסך 35,000 ש"ח.

2.        עיקר העובדות בהן הורשע המערער הינן כדלקמן: המערער ואיילה עמר (להלן: איילה או בת הרב) הינם ילדיו של כבוד הרב הראשי הספרדי לישראל, הראשון לציון, הרב שלמה עמר (להלן: הרב הראשי).

           איילה, שהתגוררה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בבית הוריה, הרב הראשי ואשתו, בירושלים, הכירה קטין כבן 17 (להלן: המתלונן) ונקשרו ביניהם קשרי חברות. משנודע לאמה, אשת הרב, על הקשר ביניהם, היא פנתה עם בני משפחה אחרים אל המתלונן בדרישה שינתק את הקשר עם בתה, אך ללא הועיל. משנודע דבר הקשר למערער, הוא החליט להביא לניתוקו והגיע אל בית הרב בשעות הערב המאוחרות ברכב, כשהוא מבקש מאיילה לרדת אל הרכב בתואנת שווא. כשהגיעה לרכב הוא הכניסה בניגוד לרצונה לרכב ונסע לבני ברק, שם הורה לה להתקשר למתלונן ולפתותו להגיע אל הרכב.

           המתלונן הגיע לרכב ונכנס אליו, והמערער הסיעם אל בית חבריו בקלנסואה. משהגיעו אל הבית, כלא המערער את אחותו ברכב ואילו את המתלונן הכניס אל חדר בבית. בהמשך הגיעו שני חבריו של המערער והשלושה קשרו ביניהם קשר לנתק את יחסיו של המתלונן עם בת הרב. הם הורו למתלונן להיכנס אל חדר אחר ואז בעט בו המערער. אחד מחבריו של המערער "חקר" את המתלונן על יחסיו עם בת הרב, סטר לו, הצליף בו בחגורתו על גבו וקשר את ידי המתלונן באמצעות החגורה ולאחר מכן השליכו על רצפת החדר. המערער אף גזר את הכיפה שעל ראשו של המתלונן ובהמשך גם את פאותיו. השלושה הכו את המתלונן, לרבות בבעיטות ובאגרופים. בהמשך פנה המערער אל אחותו, שהוכנסה בינתיים אל הבית, שבר את משקפיה ואת חלק מתכשיטיה ונטל ממנה תכשיטים אחרים.

           בסביבות השעה 05:00 נכנס המערער עם אחד מחבריו לרכב בו היה המתלונן ואילו חברו האחר, בת הרב וידידה אחרת של החברים נכנסו אל רכב אחר. שני הרכבים עשו את דרכם אל בית הרב בירושלים. במהלך הנסיעה נדרש המתלונן בין היתר למסור למערער ולחברו את תעודת הזהות שלו וכן ספג מהם מהלומות נוספות. הרכבים הגיעו אל בית הרב בשעה 06:30 בבוקר, ובטרם כניסה אל בית הרב הוכה המתלונן על ידי המערער וחברו פעם נוספת. משנכנסו אל בית הרב הורה המערער לאחותו להיכנס לחדרה ולמתלונן הורה לשבת על רצפת הסלון. הוא נפנה לשוחח עם הרב ואשתו ולאחר מכן שב לסלון והכה את המתלונן. לאחר מכן הלך אל חדרה של אחותו ואיים עליה בסכין לבל תמשיך בקשריה עם המתלונן. כששב לסלון הבית הורה המערער למתלונן לא לשוב לירושלים עד לשנת 2007, לא להחזיק בפלאפון ולא להיפגש עם בנות במשך שנתיים. לאחר מכן שחרר את המתלונן כשכל גופו כואב וידיו, פניו וצווארו חבולים.

3.        בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים עתרה התביעה לעונש של 3 שנות מאסר בפועל בעוד ההגנה תטען לעונש כראות עיניה וכן הוסכם כי ייגזר על המערער עונש מאסר מותנה ותשלום פיצוי על סך 35,000 ש"ח למתלונן.

           בית המשפט המחוזי, בטרם גזירת העונש, שמע את תשעת עדי האופי שהעידו מטעם המערער ואת טיעוני הצדדים לעונש. בית המשפט סקר את חלקו של כל אחד מן המעורבים וקבע כי המערער היה "הרוח החיה בפרשיה כולה". הוא שיזם המעשים והוא שגרר את חבריו לעניין שלא נגע להם. בית המשפט עמד על הניגוד בין האכזריות שבמעשים לדמותו כפי שציירוה עדי האופי וקבע כי התנהגות זו ראוי לה שתיענה בתגובה עונשית הולמת שתבטא סלידה מהמעשים והרתעה. לאחר ששקל שיקולים אלה ואל מולם את הנסיבות לקולא - הודיית המערער והחיסכון בזמן שיפוטי, החרטה שהביע, ההתרשמות כי האלימות אינה מאפיינת את דרכו ונכונות משפחת הרב לפצות את המתלונן, גזר לו בית המשפט את העונש כאמור.

4.        הערעור מופנה נגד חומרת העונש.  

           המערער טוען כי לא ניתן המשקל הראוי להודאתו ולחרטה שהביע, כמו גם לנסיבותיו האישיות: היותו בעל עבר נקי מעבירות אלימות ומאסרים, הרקע יוצא הדופן לביצוע העבירה, שנבע מדפוסי חשיבה שסיגל בשנות חייו בקרב הבדואים לאחר שנטש את העולם החרדי בגיל 13. הוא רואה בעבירות מעידה חד פעמית ומבקש לאפשר לו להשתקם. לעניין זה קובל הוא על כך שבית המשפט המחוזי לא הסתייע בהמלצת שירות המבחן ולא הורה על עריכת תסקיר בעניינו, כמו גם תסקיר קרבן למתלונן. המערער סבור כי בית המשפט קמא שגה בכך שהחמיר בעונשו בהשוואה לעונש שהוטל על אחד מחבריו לאירוע שנידון לעונש מאסר בפועל של 18 חודשים. לדבריו, פעולותיהם היו זהות וייתכן אף שחלקו שלו פחות. המערער טוען עוד כי ניתן משקל יתר לשיקול ההרתעתי בגזירת עונשו. לפיכך הוא מבקש להורות על הזמנת תסקיר שירות מבחן בעניינו, ולחלופין לקצר את עונשו ולהשוותו לזה של חברו, או להסתפק במאסר שריצה עד כה. בדיון בפנינו הוסיפה הסנגורית על טענות אלה וטענה כי בית המשפט המחוזי נתן משקל מיוחד, ולדעתה לחומרה, לעובדה שמדובר בבנו של הרב הראשי ואף ציין זאת בפתיח לפסק דינו. עוד הוסיפה, כי לסיקור התקשורתי בעניין היתה השפעה על גזירת הדין וכי עצם הפרסום יש בו מימד עונשי.

           בא כוח המדינה סבור שנכון עשה בית המשפט קמא כשנתן משקל להשפלה שבמעשי המערער, בנוסף לאלימות שבהם. הוא מציין, כי העונש לו טענה המדינה על פי הסדר הטיעון מצוי ברף התחתון של הענישה והעונש שהוטל על המערער אינו חמור ביותר.

5.        מעשיו של המערער חמורים הם וקשים, גם אם בוצעו מתוך מטרה "להגן על כבוד המשפחה" ועל כבודה של אחותו הקטינה שרקמה קשר עם צעיר בניגוד לרצון המשפחה. המערער נפלט בגיל צעיר מהמסגרת החברתית והתרבותית אליה נולד - מהסביבה החרדית בה גדל. ממסגרת זו שקוד ההתנהגות בה ברור ומוגדר, עבר לחיות בין שבטי הבדואים - מסגרת חברתית ותרבותית שונה בתכלית אמנם, אך גם בה תפישות מוצקות וברורות ככל שדברים אמורים בערכי המשפחה. אין בידנו לשלול את האפשרות שאכן המעשים נעשו בין היתר על רקע רצונו של המערער למנוע מאחותו "ללכת בדרכו" ולהתרחק מאורח החיים הדתי ולהשקפתו ביצע מעשה שתואם את טובת משפחתו ואחותו.

           ואולם, האירוע בו מדובר ברוטלי ואלים ביותר. גם אם לחברה בה חי המערער היתה השפעה על התפישות שגיבש, גם אם ייתכן והמעשה בוצע, על פי תפישתו, על רקע "נאמנות" למשפחה, עדיין מדובר באירוע אלים, במסכת של מעשי בריונות, של ביזוי והשפלה כלפי המתלונן וכלפי אחותו של המערער. לא ניתן כמובן להתעלם מן ההקשר בו בוצעו העבירות, אך בה בעת לא ניתן שלא לראותם כחלק מתופעה רחבה יותר של התפשטות האלימות, של הפיכת כוח הזרוע תחליף מתוכנן לכוחן של מילה ושיחה. בית המשפט אינו יכול ליתן ידו למציאות בה כל דאלים גבר. את הסלידה, ההוקעה והצורך בשירושה של תופעה זו מן החברה שומה עליו לבטא בענישה מחמירה המרתיעה את הפרט ואת הציבור גם יחד מפתרון מחלוקות בכוח הזרוע וממעשי בריונות.

           המערער היה היוזם, הדמות המרכזית במסכת האלימה והמתוכננת מראש המתוארת בכתב האישום. הוא רתם אליו לצורך ביצוע תכניתו להפריד בין אחותו למתלונן שניים נוספים. האלימות והאדנות בהן נקט הופנתה לא רק כלפי המתלונן אלא גם נגד אחותו שאת משקפיה שבר ואת תכשיטיה נטל וחלקם אף שבר. אלא, שבכך אין חומרת המעשים מתמצה. העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער מבטא גם את הביזוי שביזה את המתלונן, את ההשפלה שביקש להשפילו. גזירת כיפתו של המערער ולאחר מכן פאותיו, כשהמתלונן מפוחד וחסר אונים למעשה, מוסיפות חומרה יתרה לאירוע. טרונייתה של הסנגורית על כך שבית המשפט המחוזי ראה את האירוע בחומרה על רקע ההקשר האסוציאטיבי שלו ל"תקופות אפלות בהיסטוריה של עם ישראל" הינה, לכל הפחות, מתמיהה. חומרת המעשה אינה נגזרת מזהותו הדתית או הלאומית של השופט, כפי שנעשה ניסיון לרמז או לטעון. מעשה זה שבאופן בלתי נמנע אכן מעלה זכרם של ימים אפלים לעמנו ולאנושות כולה צריך לגרום זעזוע עמוק לכל שופט באשר הוא. הזעזוע ושאט הנפש שהוא מעורר אינם שמורים ליהודים בלבד, אלא הם נחלתו של כל מי שערך כבוד האדם והחובות ההומאניות האחרות יקרים לו. גזיזת הפאות נועדה להלך אימים על המתלונן, לפגוע בו, לביישו ולבזותו ובביצועו אין המערער חולק אשמה עם המעורבים האחרים. מעשה זה, ועמו גם יזמתו של המערער ולמרכזיותו בפרשה הם המבחינים בינו לבין יתר המעורבים אותם עירב באירוע והם מצדיקים החמרה בעונשו לעומתם, גם אם מי מהם נקט אלימות שאינה קלה מזו שנקט המערער.  

           עוד יש להוסיף, כי הפגיעה, ההשפלה והביזוי שבמעשים כוונו גם נגד אחותו של המערער, בת הרב, בכך שמבלי שישאל לרצונה ביקש לכפות עליה את רצונו ולהטיל עליה מורא. במעשיו אלה, ובפגיעה במתלונן בנוכחותה, פגע בכבודה ואף בכבוד המשפחה כולה.

           טענות המערער באשר לצורך בתסקירים בטרם גזירת עונשו דינן להידחות, ולו מן הטעם שתסקירים אלה לא התבקשו בבית המשפט המחוזי. תסקיר שירות המבחן לא נדרש במקרה זה לא על פי הדין, בהיות גילו של המערער בעת ביצוע העבירה למעלה מ- 21 שנה (ראו: סעיף 38 לחוק העונשין; אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן), תשכ"ד - 1964) ואף לא על פי הנסיבות, באשר תשעת עדי האופי שפכו כפי שהובהר לנו אור על מצבו של המערער ועל הרקע שלו ככל שניתן היה.

           בית המשפט המחוזי עשה מלאכתו נאמנה. עיין היטב בנסיבות המקרה שבפניו ונתן הדעת גם לרקע למעשים, למצבו האישי של המערער, ולחרטה שהביע. ניתן להסכים עם בא כוח המערער שזהו אירוע יחיד ומיוחד ויש לקוות שהמעשה לא ישנה - לא על ידי המערער שהביע חרטה עמוקה וכנה ולא על ידי אחרים. עם זאת, בעבירות בהן הורשע המערער יש חשיבות רבה להרתעת הפרט והכלל, להבעת סלידה ולהוקעת המעשים שהינם יוצאי דופן בחומרתם ובזעזוע שהם גורמים. העונש שהושת על המערער מאזן נכונה בין שיקולי הענישה כולם וודאי שאין מדובר בעונש חמור יתר על המידה ביחס לעבירות בהן הורשע. 

           לאור האמור, הערעור נדחה.

                                                                                                 ש ו פ ט ת

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ