אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי שהרשיע את המערער בעבירות סחר באמל"ח

נדחה ערעור על גזר דינו של ביהמ"ש הצבאי שהרשיע את המערער בעבירות סחר באמל"ח

תאריך פרסום : 12/12/2007 | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
2890-07
10/07/2007
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו

- נגד -
התובע:
מוחמד סעיד מוחמד חמידה ת.ז. 975304239
עו"ד אבי בר-עם
הנתבע:
תובע צבאי
עו"ד סגן צבי פרנקל
פסק-דין

ביום 29.3.07 הוגש נגד המערער כתב אישום המייחס לו שתי עבירות שעניינן סחר באמל"ח והחזקתו, בכך שבאוקטובר 2006, רכש אקדח והחזיק אותו, עד שביום מעצרו נתפס האקדח ברשותו של המערער, אשר היה בדרכו כדי לברר מי לקח את רכבו במסגרת סכסוך הקיים בינו לבין בני משפחה אחרת בעזריה.

יצוין כבר כעת כי המערער לא נעצר עד תום ההליכים בתיק זה, לאחר שביהמ"ש הצבאי לערעורים הורה בעניינו על מעצר קצוב לשלושה חודשים.

במהלך תקופה זו, הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום, כך שבסופו של יום הודה המערער בעבירה אחת של החזקת אמצעי לחימה, המגלמת בתוכה את העובדות עליהן עמדנו לעיל. במסגרת ההסדר, עתרה התביעה הצבאית לעונש של 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בעוד הסנגור מבקש להסתפק בימי מעצרו של המערער כעונש מאסר. שני הצדדים הטעימו את עתירתם בנסיבות המיוחדות של מקרה זה, בו החזקת הנשק היתה, ללא ספק, שלא על רקע ביטחוני.

יחד עם זאת, בעוד התביעה מציינת לחומרה את עברו הפלילי של המערער, הסנגור הדגיש את ההפקרות השלטונית המוחלטת בעזריה, אשר, לדעתו, לא הותירה ברירה בידי המערער לפעול, אלא כפי שפעל לאחר שהיה קרבן להתנכלויות חוזרת ונשנות מצד בני משפחת וורני. על רקע זה, ציין הסנגור כי הרכב שנגנב מהמערער הוא מקור פרנסתו, ומכאן רצונו של המערער להחזירו לרשותו. עם זאת, הצביע הסנגור על העובדה כי המערער לא עשה שימוש בנשק ואף נמנע מלהיכנס לבית המשפחה, כדי לא ללבות את האש. על כך הוסיף הסנגור כי החלטת בימ"ש זה שלא להורות על מעצר עד תום ההליכים מרמזת על דעת ביהמ"ש באשר לעונש הראוי כי יושת על המערער, במיוחד לאחר שבמקרים נוספים נאשמים בעבירות דומות שוחררו כליל ונדונו לעונשי מאסר כימי מעצרם. לבסוף, ציין הסנגור את נסיבותיו האישיות של המערער שהינו אב ל-7 ילדים, אשר האחרון שבהם נולד בעת המעצר.

המערער בדברו האחרון הביע צער על מעשיו ­תוך שנימק אותם בהתנכלויות מהן סבלה משפחתו.

בימ"ש קמא, בפסק דין מנומק היטב, בחן את כלל הנסיבות האופפות את מעשה המערער, וגזר עליו שנת מאסר, מתוכה שישה חודשים לריצוי בפועל מיום מעצרו, וכן קנס ב-2000 ש"ח.

המערער אינו משלים עם עונש זה אשר, לדעתו, חורג באופן משמעותי לחומרה, ואין בו לבטא נכונה את נסיבותיו המיוחדות של המקרה כפי שפורטו.

על כן, הניח הסנגור את הערעור הנוכחי, במסגרתו חזר על טיעוניו בפני בימ"ש קמא, והוסיף כי מחדלי חקירת המשטרה, שלא טרחה לגבות עדות כלשהיא מבני משפחתו וורני אשר נטלו את רכבו של המערער בלא רשות, אף הם צריכים לפעול לזכות זה האחרון.

התביעה הצבאית מצידה ביקשה לדחות את הערעור, בציינה כי העונש שהוטל מתון ביותר בשים לב לרמת הענישה הנהוגה באזור. כן טענה התביעה כי בגזר דינו של בימ"ש קמא קיימת התחשבות ראויה במאפיינים המיוחדים של מקרה זה.

אומר מיד כי לא מצאתי שנפל פגם כלשהו בגזר דינו של בימ"ש קמא. ביהמ"ש ניתח כאמור את כלל שיקולי הענישה הרלוונטיים לעניין. לדעתי, אף נהג ביהמ"ש עם המערער לפי שיטת בית הלל, כאשר גזר עליו עונש מאסר החורג במידה רבה מרמת הענישה אותה קבענו בעבירות של החזקת אמצעי לחימה שלא למטרות ביטחוניות. 

כאן המקום לשוב ולהסתייג מטענות הסנגור בדבר אנדרלמוסיה שלטונית באזור עזריה. ראשית, טענות אלה לא הוכחו כלל. ההיפך הוא הנכון, עובדה היא כי גם על פי טענות הסנגוריה עצמה, המערער נעצר מיד לאחר שדווח על החזקת נשק על ידו, ובכך ראייה להתערבות המשטרה בנעשה במקום. שנית, וכאן העיקר, בקשת הסנגור להקלה בעונש לאור היעדר אכיפה לכאורה, אינה יכולה אלא להחמיר את המצב הביטחוני המעורער הנטען. מתן לגיטימציה לעשיית דין עצמית תביא בהכרח לריבוי עבירות וליצירת סיטואציה של "כל דאלים גבר", אשר הדעת אינה סובלתה (ראה דברים דומים בע"מ 1631/07 אלחטיב נ' התוב"ץ). על כך מן הראוי להוסיף ולהזכיר כי אין מחלוקת שהמערער לא פנה כלל למשטרת ישראל על מנת להרתיע ולהתלונן על העבירות מהן סבל לכאורה.

לאור זאת, קשה לקבל טענה כי המערער נדחק לנהוג כפי שנהג. ההפך הוא הנכון, יש לראות צד חומרה בעובדה כי הנשק הוחזק על ידי המערער מחוץ לביתו, דבר אשר יש בו לחזק את פוטנציאל הסיכון הטמון בהחזקתו ללא היתר של אמצעי קטלני דוגמת זה שהיה ברשות המערער.  

מכל מקום, כפי שכבר קבעתי לעיל, עמדתי הינה שביהמ"ש נתן ביטוי הולם לנסיבות העבירה לקולא ולחומרה, ומשאני בדעה כי העונש שנגזר נמצא במתחם הענישה הראוי, אין לי אלא לדחות את הערעור.

ניתן היום, 25 ביולי 2007, י' באב התשס"ז, בנוכחות המערער, ב"כ והתוב"ץ.

(-)


המשנה לנשיא

רמ"שית: ער

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ