אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור מנהל בעיריית ירושלים בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים

נדחה ערעור מנהל בעיריית ירושלים בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים

תאריך פרסום : 29/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
6916-06
29/10/2007
בפני השופט:
1. המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' פרוקצ'יה
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
ארמון אטיאס
עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד מירב חדרי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד נעמי גרנות
פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

העובדות הצריכות לעניין

1.        כנגד המערער הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום הכולל ארבעה אישומים (פ 1194/01) המייחסים לו עבירות של לקיחת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) וכן עבירות של מרמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

2.        לפי כתב האישום, המערער עבד בעיריית ירושלים החל משנת 1972. בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, שימש כמנהל נפת דרום במחלקת הפיקוח על הבניה בעירייה. מחלקה זו עוסקת, בין היתר, באכיפת חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). כך למשל, המחלקה בודקת שהמבנה אכן נבנה לפי היתר בניה, ובהתאם לכך מנפיקה אישור כתנאי לחיבורו לחשמל, מים וטלפון (להלן: טופס 4). בנו של המערער, מר מרדכי אטיאס (להלן: מוטי), עבד במהלך השנים 1998-1999 בחברת "זום אדריכלות בע"מ (להלן: זום). מוטי, ביחד עם חברתו לחיים (שלרבות הימים הפכה לאשתו), גברת ג'קלין קמיל-אטיאס (להלן: ג'קלין), שימשו כבעליה של החברה. במסגרת עבודתו, העניק מוטי שירותים בתחום התכנון והבניה. בזמנים הרלוונטים לכתב האישום, מוטי לא הוסמך לקבלת תואר הנדסאי וכן מעולם לא הוסמך כאדריכל. עוד נטען בכתב האישום, כי עת נתן מוטי שירותים בתחום התכנון והבניה, קידם את ענייניהם של לקוחותיו מול מחלקת הפיקוח, באמצעות ניצול קשריו עם המערער. במקביל, המערער ביקש לקדם את עסקיו של בנו מוטי ולסייע לו בעבודתו. במספר מקרים (המפורטים באישומים 1 ו-2) קיבל המערער שוחד מלקוחותיו של מוטי בעבור מעורבותו בקידום ענייניהם במחלקה. מעורבותו התבטאה, בין היתר, בפעילות מחוץ למקום העבודה, לרבות מביתו הפרטי. השוחד אותו קיבל המערער היה השכר שניתן לבנו מוטי עבור קידום ענייני לקוחותיו בעירייה. זאת, כאשר קידום ענייני לקוחותיו של מוטי, נעשה על ידי מוטי יחד עם המערער. במספר מקרים (המפורטים באישומים 3 ו-4), הפר המערער אמונים, שעה שטיפל אישית בענייני לקוחות בנו והעניק להם יחס מועדף.

           באישום הראשון נטען, כי בחודש יוני 1999, ביקש מר נס שובל (להלן: שובל) לקבל טופס 4 ותעודת גמר לבניין, ולצורך כך העסיק את מוטי לשם ייצוגו בפני העירייה, לרבות בפני המחלקה. במסגרת עסקה זו, התחייב שובל לשלם למוטי שכר טרחה בסכום של  3,500 דולר, כאשר מטרתו היתה שהמערער יקדם את ענייניו. במהלך התקופה שבין 30.6.99 ל- 17.10.99, סייע המערער לשובל לקבל טופס 4 ותעודת גמר, על אף חריגות בניה שונות שהמערער ידע עליהן. כמו כן, בתמורה, פעל שובל לשם קידום גיורה של אשתו של מוטי, ג'קלין, עניין שהיה חשוב מאוד למערער ואשתו.

           באישום השני נטען, במהלך שנת 1999, או במועד סמוך, פנה מר וילאם קוטקס (להלן: קוטקס) אל מוטי וביקש ממנו לייצגו מול העירייה לקבלת האישורים הדרושים, בעבור שכר טרחה. המערער הציע למוטי שקוטקס יתקשר אליו ישירות. המערער שוחח עם קוטקס ופעל לשם קידום ענייניו היות וידע, כי קוטקס הוא לקוחו של מוטי, וכי מוטי עתיד לקבל ממנו כסף בעבור כך.

           באישום השלישי נטען, כי בסמוך לחודש ינואר 1999, במהלך ביקורת שערכו מפקחים מהנפה שהמערער משמש כמנהלה בבית מגורים, בו התגורר אותה עת מר אהרון נהרי (להלן: נהרי), התגלה כי הלה עבר עבירה של ביצוע עבודות בניה ללא היתר. לאחר הגשת כתב האישום פנה חתנו של נהרי, מר יוסף ממן (להלן: ממן), אל מוטי, על מנת להסדיר את עבירת הבניה שביצע חותנו. ביום 26.6.99 או בסמוך לכך, פנו מוטי וממן למחלקה וערכו ישיבה עם המערער, אשר בעקבותיה הגיע המערער להסדר עם ממן, בהיותו מיוצג על ידי מוטי, אשר הקל עם נהרי מעבר למקובל ולא אושר על ידי המחלקה המשפטית של העירייה. ביום 21.10.99, בשיחה בין המערער למוטי בנוגע לעניינם של נהרי וממן, אמר מוטי למערער כי ממן סגר פתח שנבנה בניגוד להיתר באמצעות קיר גבס, דרך שאינה מקובלת על העירייה. המערער, למרות שידע שממן פעל בניגוד להנחיות העירייה, לא עשה דבר.

           באישום הרביעי נטען, כי בשנת 1999, בנה מר מנחם ברקת (להלן: ברקת) קומת מגורים נוספת בביתו ללא היתר בניה, אשר בתחום אחריותה של הנפה. מפקחי בניה הכפופים למערער גילו את העבירה ובעקבות זאת, הוגש נגד ברקת כתב אישום. לאחר פתיחת ההליכים נגד ברקת, הגיע ברקת למחלקה בניסיון להסדיר את העניין. המערער אמר לברקת כי בנו יוכל לסייע לו, שכן הוא עוסק בייצוג אזרחים מול המחלקה והציע לו כי ישכור את שירותיו של בנו מוטי על מנת שייצגו מול המחלקה, והלה נעתר להצעתו. עוד באותו היום נערכה ישיבה בין ברקת, מוטי והמערער, בה דנו כיצד לסייע לברקת בהליך המשפטי.

           המערער הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום וככל המדובר בהקשר לאישומים 1 ו-2 טען, כי כל אשר עשה נעשה ללא ציפייה לקבלת טובת הנאה כלשהי ומבלי שקיבל טובת הנאה כגון דא. לטענתו, רוב הפעילות העסקית של חברת "זום" היתה מול אגף התכנון והרישוי.

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

3.        בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ע' חבש) קבע בהכרעת הדין, כי המערער התאמץ רבות, תוך עיוות המציאות, על מנת להציג תמונה אידיאלית להתנהלות תקינה ללא רבב מצדו כעובד ציבור, המנותקת מן הראיות כפי שהתבררו במהלך הדיונים הארוכים בעניינו. הסבריו השונים באשר למעשיו היו חלקם מאוחרים ולפיכך כבושים ו"בחזקת ספק" וחלקם גרסאות מאוחרות הסותרות גרסאות קודמות, לעיתים אף בצורה בוטה, כלשונו של בית המשפט המחוזי, כאשר גם עניינית היו אלו "הסברים בלתי סבירים, מאולצים ומיתממים, וסותרים את הראיות האחרות. בעדותו לא סיפק הנאשם הסברים משכנעים לתמיהות הקשות המתעוררות בהאזנות הסתר. ניתן לומר, שככלל, בחר הנאשם להתחמק ממתן תשובות מחייבות בנושאים ובעניינים שהיה בהם כדי לסבכו, אף שבדרך כלל נשאל שאלות ישירות, וניסיונותיו אלה היו כה בוטים, עד כדי שהדבר היה גלוי וברור לעין כל" (ראו עמ' 59 להכרעת הדין). בית המשפט קבע, מיניה וביה, כי מכלל הראיות והעדויות עולה, כי המערער לא יצר הפרדה בין תפקידו לבין האינטרסים האישיים והמשפחתיים שלו, כמצופה מעובד ציבור. כמפקח על הבניה, תפקידו היה לפקח על הליכי בניה ולאשר אם מבנה מתאים לקבלת טופס 4, כמו גם למנוע עבירות בניה, לאסוף ראיות נגד עבריינים ולסייע למחלקה המשפטית של העירייה בהגשת כתבי אישום על עבירות בניה. המערער בהתנהגותו הציב עצמו במצב חריף ובוטה של ניגוד עניינים, עת טיפל בלקוחותיו של בנו. לכך ניתן להוסיף את הדברים הבוטים שהשמיע המערער לא אחת, בנוגע למפקחים כפופים לו, באזני מוטי ולקוחותיו. על בסיס העובדות שנקבעו על יסוד מכלול הראיות שהונחו בפניו, הרשיע בית המשפט את המערער בעבירות שיוחסו לו.

           בבואו לגזור את דינו של המערער, שב והדגיש בית המשפט המחוזי כי הוכחה בהכרעת הדין מעורבותו הרבה של המערער בענייניהם של לקוחותיו של בנו מוטי-בין אם מדובר בהאזנות הסתר אשר תיעדו שיחות בינו לבין המעורבים ובינו ובין בנו מוטי, ובין בעדויות ובמסמכים, אשר נסקרו בהרחבה בהכרעת הדין. עוד הטעים, כי עסקינן בעבירות של שחיתות מוסרית, המבוצעות על ידי בעלי תפקידים, אשר הרשות הציבורית נתנה בידם כוח וסמכויות רבות לניהול ענייני הציבור. במקום לפעול ביושר לטובת האינטרס הציבורי הרחב עליו המערער הופקד, העדיף הוא את האינטרס האישי הצר שלו ושל קרובי משפחתו. זאת, ביודעו כי הדבר פסול. לאור החומרה הרבה שבמעשי המערער, תוך התחשבות בנסיבות הנזקפות לזכותו, הטיל בית המשפט על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים מיום שחרורו מבית-הסוהר, לבל יעבור עבירה על סעיפים 290 ו-284 לחוק העונשין וכן קנס בסך של 50,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתם.

           בערעור שבפנינו משיג המערער כנגד הרשעתו, ולחלופין, כנגד העונש שהושת עליו.

טענות הצדדים

4.        בא-כוח המערער טוען, כי שגה בית המשפט קמא עת הרשיע את המערער בעבירת השוחד באישומים 1 ו-2. העובדות שנטענו בכתב האישום אינן מקימות את היסוד העובדתי של עבירת השוחד. המערער אינו "לוקח" וכן לא נטען ולא הוכח כי טובות ההנאה ניתנו לבנו ולכלתו בשביל המערער. טובות ההנאה לא היוו שוחד, שכן שכר הטרחה שהיה מגיע למוטי נפל ממחירי השוק ובכך שלל את אופיו המושחת של המתת לגופו. כמו כן, טובות ההנאה לא ניתנו "בעד" פעולה הקשורה בתפקיד. המערער סבר בתום לב כי אין בהתנהגותו כל פסול. המערער לא התעניין בענייניו הכספיים של בנו, ונמנע מלהתערב בהם מיוזמתו. בית המשפט שגה עת דחה את טענת המערער בדבר קיום יחסי ידידות בינו לבין שובל. מסקנתו של בית המשפט קמא לפיה המערער נתן יחס מועדף ללקוחות מוטי בלבד על מנת לקדם את האינטרסים של בנו היא שגויה ואין לה על מה לסמוך. טעה בית המשפט כאשר נתן משקל לאמרותיו של המערער בשיחות הטלפון מבלי לבוחנן כנגד מעשיו כפי שהוכחו והשתקפו, בין היתר, ברישומי תיקי הפיקוח. זאת ועוד. שגה בית המשפט קמא, עת הרשיע את המערער בעבירות מרמה והפרת אמונים, ככל שהן מתבססות על קביעות עובדתיות שגויות. עוד הוסיף, כי גם אם ניתן היה למשל לראות בעצם השתתפות המערער בפגישה בין בנו לבין ממן כמתואר באישום 3 משום התנהגות במצב של ניגוד עניינים, לא היה בכך די להרשעת המערער בפלילים. באשר לאישום 4 טען, כי טעה בית המשפט קמא כאשר קבע ממצא עובדתי בעניין תרומתו של המערער ביצירת הקשר בין בנו לבין ברקת, על סמך עדות יחידה של ברקת.

           לחילופין, טוען בא-כוח המערער, כי שגה בית המשפט המחוזי עת הטיל על המערער בגין הרשעתו בשתי עבירות שוחד ובשתי עבירות מרמה והפרת אמונים, עונש של 7 חודשי מאסר לריצוי בפועל; שנת מאסר אחת על תנאי וקנס כספי כבד. המערער מילא את תפקידו ביושר ועל הצד הטוב ביותר במשך תקופה המשתרעת על פני 26 שנה. המעשים בגינם הורשע מצטמצמים לתקופה קצרה ואינם מאפיינים את התנהלותו בעבודתו. המערער לא קיבל כל תמורה כספית משכר הטרחה אותו גבה מוטי מלקוחותיו והסכומים היו סכומים זעומים ביחס לסכומים שגובים בענף זה. עקב האירוע הושעה המערער מעבודתו ובהמשך פרש מיוזמתו מעבודתו עקב לקיחת אחריות ויש בדבר כדי להקשות עליו בגילו למצוא עבודה חלופית. 

           מנגד, תומכת באת-כוח המשיבה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ומבקשת לדחות את הערעור. לטענתה, רוב רובן של טענות הערעור מכוונות נגד קביעות עובדתיות, השלובות בקביעות מהימנות ברורות וחד משמעיות של בית המשפט המחוזי. אין בהודעת הערעור טענות שיש בהן כדי להצדיק את החריג בדבר ההתערבות. במקרה דנן, מתקיים הן היסוד העובדתי והן היסוד הנפשי של עבירת השוחד באשר לאישומים 1 ו-2. המערער הוא בבחינת "הלוקח". טובת ההנאה אינה בהכרח אמורה להיות חומרית. פרשנות המערער היא טכנית ואינה מתיישבת עם החוק ותכליתו. טיבו של המתת הוא מושחת וניתן בעד פעולה הקשורה בתפקידו. המערער היה מודע בפועל לכך שטובות ההנאה האמורות ניתנו לו בקשר למילוי תפקידו. באשר לאישום 3, טוענת המשיבה כי ההתנהגות במצב של ניגוד עניינים מתבטאת כבר בעצם הישיבה המשותפת של המערער, בנו וממן, בה דנו בעבירות הבניה בבית חותנו של ממן. העובדה שהיה בידי המערער לסטות מהשורה בצורה חמורה וגורפת יותר, אין בה כדי לשנות מן ההכרעה המרשיעה. באשר לעבירות המרמה והפרת אמונים שבאישום 4, מודה המשיבה כי קיימות גרסאות סותרות באשר ליצירת הקשר בין ברקת לבין מוטי. נושא זה נסקר באופן מפורט בהכרעת הדין. בית המשפט לאחר ששמע את כל המעורבים בפרשה והיה מודע היטב לסתירות ביניהם, ביכר את גרסת ברקת. המדובר כאמור בהכרעה של מהימנות, שאל לה לערכאת הערעור להתערב בה.

דיון

התערבות בממצאי הערכאה הראשונה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ