אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור כנגד הכרזה על קטינים כברי אימוץ

נדחה ערעור כנגד הכרזה על קטינים כברי אימוץ

תאריך פרסום : 15/05/2006 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
17-05
07/03/2006
בפני השופט:
1. כב' השופטת ס' רוטלוי
2. כב' השופטת י' שטופמן
3. כב' השופט י' שנלר


- נגד -
התובע:
פלונית
עו"ד משה
הנתבע:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד ענת בר-אילן
פסק-דין

השופטת סביונה רוטלוי - אב"ד

1.      בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בתיק אימוץ 16/04 (כב' השופטת ע. מילר, להלן: " פסק הדין"), אשר הכריז ביום 10.10.2005, לבקשת המשיב, על הקטין א. (להלן: " הקטין" או " א."), יליד 29.6.1999, ועל הקטינה ל. (להלן: " הקטינה" או " ל."), ילידת 10.7.2000, כברי אימוץ. זאת לאחר שקבע כי התקיימו במערערת תנאי סעיף 13(7) לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: " חוק האימוץ"). כן קבע בית המשפט קמא, לבקשת המשיב, כי תוצאות האימוץ לא יצומצמו מכוח סעיף 16(1) לחוק האימוץ.

במסגרת הערעור, מתבקש בית המשפט לבטל את פסק הדין ולקבוע כי לא נתמלאו במערערת תנאי סעיף 13(7) לחוק האימוץ ולפיכך יש להשיב אליה את הקטינים. לחילופין, מתבקש ביהמ"ש ע"י המערערת למנות מומחה נוסף אשר יחווה את דעתו בשאלות שבמחלוקת בתיק זה. במקרה בו תושאר קביעת בימ"ש קמא על כנה, מתבקש בית המשפט לצמצם את תוצאות האימוץ ולקבוע כי האימוץ יהא אימוץ פתוח.

תמצית העובדות הצריכות לערעור

2.      המערערת, חמישית מבין שישה ילדים אשר נולדו להורים חסרי מסוגלות הורית, הוצאה מביתה לפנימיה בהיותה בת 6. בהיותה בת 9, נמסרה לאימוץ למשפחה חרדית בירושלים. גילה, מצבה, וההזנחה בילדותה גרמו לכך שלא הצליחה ליצור את הקשר המתאים עם ההורים המאמצים, ובגיל 14 ברחה מהם. הבריחה  לבית האם הביולוגית לא שיפרה את מצבה ואף השיבה לבית המאמצים לא עלתה יפה. בעקבות איום בסכין על האם המאמצת, הועברה המערערת למעון "מסילה", מקלט לנערות במצוקה, אולם גם משם ברחה. עד גיל 17 נדדה המערערת בין פנימיות ובית האם הביולוגית, אולם באף מקום לא הצליחה להשתלב. בגיל 17 החלה המערערת לעבוד במשק בית ובניקיון בתעשייה האווירית.

3.      הקשר בין המערערת לאבי הקטינים נוצר בשנת 1997, בהיות המערערת בת 17.5. כאשר נכנסה המערערת להריון, נישאו השניים ועברו להתגורר יחדיו בדירה שכורה. מערכת היחסים בין המערערת לאבי הקטינים התאפיינה בחוסר יציבות ובאלימות.

4.      לאחר לידת א., ביום 29.6.1999, סבלה המערערת מדיכאון לאחר לידה ולא הצליחה להתמודד עם הטיפול בבנה. ניסיון להכניס סומכת לא צלח עקב היעדר שיתוף פעולה של המערערת עם שירותי הרווחה. אבי הקטין הורחק מהבית בעקבות אלימות, אולם חוסר יכולתה של המערערת להתמודד עם הקטין גרם לה לפנות אליו ולבקש ממנו לחזור הביתה על אף צו ההרחקה. לאחר שובו של האב הרתה המערערת שוב וביום 10.7.2000 נולדה הקטינה.

5.      בני הזוג, יחד עם ילדיהם, עברו להתגורר בבית הסבתא מצד האב, וכעבור חודשיים עברו לדירה שכורה. בחודש אוגוסט 2000 נערך ביקור בית ונמצאה הזנחה קשה בכל הנוגע לטיפול בבית ולטיפול בילדים. הוחלט על הכנסת סומכת אולם זו נתקלה בהתנגדות קשה מצד ההורים ובמיוחד מצד המערערת. הסומכת דיווחה, כי הבית מתאפיין בלכלוך, באי סדר ובחוסר ארגון, וכי הקטינים מוזנחים ומוכים. לאחר כחודשיים, תם חוזה השכירות, בני הזוג סולקו מהדירה, וכל אחד מהם חזר לבית הוריו, כאשר האב לקח עימו את הקטין והמערערת לקחה עימה את הקטינה.

6.      בבית הסבתא, אם המערערת, ניכרה הזנחה קשה וחוסר טיפול מתאים. עקב כך, הקטינה היתה מוזנחת ובסיכון. במסגרת חיפוש אחר סידור מתאים יותר נבדק האם ניתן להעביר את המערערת והקטינה לבית אמו של האב. הסבתא מצד האב התנגדה לקבלת הקטינה ואף הודיעה כי אינה מסוגלת לטפל בקטין, שכבר היה מצוי בטיפולה. ביום 8.8.2001, הוצאו הקטינים בצו חירום למשפחה אומנת, צו שאושר על-ידי בית המשפט לנוער ביום 14.8.2001. לאחר כשלושה חודשים, ביום 27.11.2001, הוכרזו הקטינים כ"קטינים נזקקים" וניתן צו המורה על הוצאתם ממשמורת הוריהם, אשר הוארך מעת לעת, לרבות על- ידי בימ"ש קמא.

7.      בנסיבות הקשורות במשפחה האומנת, נוצר צורך דחוף להעביר את הקטינים למקום אחר והם סודרו ביום 13.11.2002 במשפחה אומנת אחרת חסויה, שם הם נמצאים עד היום, כאשר משפחה זו הביעה רצון לאמצם.

ההליך בבית משפט קמא

8.      ביום 10.2.2004 הוגשה על-ידי המשיב בקשה להכריז על הקטינים ברי אימוץ. הבקשה הוגשה כנגד האם בלבד, היות ואבי הקטינים, א.ב.ע., חתם על טופס הסכמת הורה לאימוץ בקשר לשני ילדיו נשוא ערעור זה, עוד ביום 10.7.2003. יצוין כי בינתיים, התגרשה המערערת מאבי הקטינים, וביום 27.8.2003, נישאה בשנית ל- ד'.

9.      ביום 11.2.2004, פנתה המערערת ביוזמתה לשירותי הרווחה, בבקשה להפסיק את ביקוריה אצל הקטינים, בשל הקושי לעמוד בעומס הנפשי הכרוך בקיומם (ר' תסקיר פקה"ס נירה אליאב מיום 17.2.2004). כעבור כחודשיים ימים, פנתה המערערת לראשונה בבקשה לחידוש הסדרי הראייה עם הקטינים, ובנוסף, להתיר הפגשתם עם בעלה השני, ד'.

10.ביום 4.5.2004 מינה בימ"ש קמא את הפסיכיאטרית ד"ר עליזה רינג (להלן: " ד"ר רינג" או " המומחית") למתן חוו"ד מומחה בנושא המסוגלות ההורית של המערערת. האבחון להערכת המסוגלות ההורית של המערערת, בוצע בראשות ד"ר רינג, בשיתוף עם עו"ס גבי וייל והפסיכולוג דניאל בן נחום, אשר ערך מבחנים פסיכו דיאגנוסטיים למערערת. חוות הדעת הוגשה לבימ"ש קמא ביום 8.8.2004 (להלן: " חוות הדעת").

11.ביום 7.9.2004 דחה בימ"ש קמא את בקשת המערערת לחידוש הסדרי הראייה עם הקטינים, בהסתמכו על עמדתה של המומחית מטעם ביהמ"ש ד"ר רינג, בדבר הטלטלה הרגשית והנזק הנוסף הצפוי לקטינים, ובמיוחד לקטין, במידה ויחודשו הביקורים (עמ' 15 לפרוטוקול בית המשפט קמא).

יוער, כי על החלטה זאת לא הוגשה בר"ע לבית משפט זה.

12. בנוסף נקבע בחוות הדעת, כי המערערת אינה מסוגלת להוות אם לשני הקטינים נשוא הדיון. בהקשר זה נכתב לגבי המערערת כי:

" התרשמנו מאשה המתפקדת ברמה נמוכה, עם חסך תרבותי, סביבתי ומשפחתי קשה ומוגבלת אינטלקטואלית ורגשית. כמו-כן איננה גמישה ותהליך קבלת החלטותיה לא תקין. היא תלויה בשיקול דעתה בסביבה בכל דבר ועניין. אין היא מסוגלת להחליט בעצמה, היא אשה עצובה, פסיבית תלויה לחלוטין במשפחת בעלה הנוכחי וחסרת תובנה למצבה. יכולת ההסתגלות שלה נמוכה וכישוריה החברתיים נמוכים. אין היא מודעת לצרכי הילדים, תתקשה להפריד בין צרכיה לצרכיהם. איננה מסוגלת לספק צרכיהם הפיסיים והרגשיים. במיוחד לאור העובדה שמדובר בילדים עם צרכים מיוחדים לאור עברם. לא נראה כי יש סיכוי לשינוי במצבה בעתיד הנראה לעין, גם עם סיוע של שירותי הרווחה".

(עמ' 5 לחוות הדעת, הדגשה שלי - ס.ר).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ