אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעור יו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון כנגד הפסקת זכאותו להחזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות

נדחה ערעור יו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון כנגד הפסקת זכאותו להחזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות

תאריך פרסום : 17/06/2008 | גרסת הדפסה
ענמ"ש
בית המשפט העליון
1475-08
17/06/2008
בפני השופט:
המשנה לנשיאה א' ריבלין

- נגד -
התובע:
דן תיכון - יו"ר הכנסת לשעבר
עו"ד אורנה סנדלר-איתן
הנתבע:
חשב הכנסת בתוקף תפקידו כממונה על גמלאות חברי הכנסת
עו"ד רוקסנה שרמן למדן
פסק-דין

           הערעור שבפניי תוקף את חוקיותה של החלטת המשיב, שלפיה תופסק זכאותו של המערער להחזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות.

העובדות

1.        המערער כיהן כחבר כנסת משנת 1981 וכיושב ראש הכנסת בתקופה שבין 24.6.1996 לבין 7.6.1999. בעת פרישתו של המערער מהכנסת, כללו הזכויות שהוענקו ליושב ראש הכנסת לשעבר החזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות, ללא הגבלת זמן (לכל החיים). היו אלה הטבות נלוות בנוסף לגמלה החודשית והן ניתנו בהתאם להוראת סעיף 8 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם), התש"ל-1969. בשנת 2001 אישרה ועדת הכנסת לערוך תיקון בהחלטה זו, תיקון שתחולתו היא על יושבי ראש הכנסת שפרשו לאחר קבלתו (ולכן אינו נוגע למערער), ולפיו הוגבלה תקופת הזכאות להחזר הוצאות שירותי מזכירות לתקופה של חמש שנים בלבד.

           בעקבות המלצות ועדת המשנה של ועדת הכספים של הכנסת, אשר הוסמכה לבחון את סוגיית ההטבות הנלוות של נבחרי הציבור, הוחלט על צמצום היקף ההטבות המוענקות לנבחרי ציבור לאחר פרישתם. בפברואר 2006 החליטה ועדת הכספים (להלן: החלטת גמלאות שרים) להגביל את תקופת הזכאות של ראשי ממשלה לשעבר להחזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות, באופן הבא: ביחס לראשי ממשלה לשעבר שכהונתם הסתיימה לאחר מועד קבלת התיקון, הוגבלה הזכאות לתקופה של חמש שנים מתום הכהונה; ביחס לראשי ממשלה שחדלו לכהן לאחר יוני 1996 והיו זכאים לקבל את ההטבות במועד קבלת ההחלטה, נקבע כי זכאותם תימשך עד ליום 31.12.2006; ביחס לראשי ממשלה שכהונתם הסתיימה לפני יוני 1996, המשיך בתוקפו ההסדר הישן (זכויות לכל החיים).

2.        בהתאם להוראה בדבר הצמדת זכויותיהם של יושבי ראש הכנסת לשעבר לאלה של ראשי ממשלה לשעבר, חלה הגבלת תקופת הזכאות גם על המערער. המערער טען כי הגבלת הזכאות אינה צריכה לחול עליו ודרש כי ועדת הכנסת תכריע בסוגיה. ועדת הכנסת נדרשה לסוגיה וקיימה בעניין שלושה ימי דיונים. בשניים מהדיונים השתתף המערער. ביום 4.9.2007 תיקנה ועדת הכנסת לתקן את החלטתה משנת 2001 באופן שהעיקרון שנקבע ביחס לראשי ממשלה לשעבר אומץ גם לגבי יושבי ראש הכנסת לשעבר: ביחס ליושבי ראש הכנסת שסיימו את כהונתם לאחר פברואר 2003, נקבע כי תקופת הזכאות להחזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות תוגבל לחמש שנים; ביחס ליושבי ראש הכנסת שחדלו לכהן לאחר יוני 1996 ואשר זכויותיהם להחזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות הוצמדו לזכויותיהם של ראשי ממשלה לשעבר, נקבע כי יהיו זכאים להחזר הוצאות רכב עד יום ה-31.12.2007, או למשך חמש שנים מסיום כהונתם, לפי המאוחר. ביחס ליושבי ראש הכנסת לשעבר מקבוצה אחרונה זו, לא קבעה ועדת הכנסת בהחלטתה מיום 4.9.2007 הוראה ביחס לשלילת הזכאות להחזר הוצאות שירותי מזכירות. לפי חוות דעתה של היועצת המשפטית של הכנסת, זכאות זו הסתיימה ביום 31.12.2006 מכוח הצמדת הזכויות לראשי הממשלה לשעבר.

           בהתאם להחלטות אלה, הפסיק המשיב את זכאותו של המערער להחזר הוצאות שירותי מזכירות ביום 31.12.2006 ואת זכאותו להחזר הוצאות רכב ביום 31.12.2007. כנגד הפסקת הזכאות הגיש המערער את הערעור המונח בפניי.


טענות המערער

3.        המערער סבור כי מתקיימת בעניינו פגיעה בזכויות שהוקנו לו במועד פרישתו והיוו נדבר משמעותי ועיקרי בהחלטתו לפרוש מכהונתו בכנסת. שלילת הזכאות פוגעת - כך נטען - בציפיות הסבירות והלגיטימיות של המערער, כפי שנתגבשו במועד פרישתו לפני קרוב לתשע שנים. לשיטתו של המערער, שלילת הזכויות יוצרת אבחנה שרירותית בינו לבין יושבי ראש הכנסת לשעבר אשר סיימו את כהונתם לפניו.

           לעניין שלילת הזכאות להחזר הוצאות רכב, סבור המערער כי ועדת הכנסת חרגה מסמכותה בהחלטתה מיום 4.9.2007, כיוון שמדובר בהחלטה אינדיבידואלית הפוגעת במספר מצומצם ביותר של יושבי ראש כנסת לשעבר (המערער ומר אברהם בורג) וכיוון שועדת הכנסת לא הוסמכה לשלול זכויות שהוקנו ליושב ראש כנסת לשעבר במועד פרישתו ולפגוע בציפיותיו הסבירות והלגיטימיות. לחילופין, טוען המערער כי ההחלטה נתקבלה ללא תשתית עובדתית ומשפטית ראויה ומבלי שניתן על ידי הועדה משקל מספיק לציפיותיו של המערער ולשיקול השוויון שבין יושבי ראש הכנסת לשעבר. לשיטתו של המערער, שלילת זכויותיו היא רטרוספקטיבית, או לחילופין, פגיעה אקטיבית בלתי סבירה, הנסמכת באופן שרירותי על המועד שבו נשללו זכויותיהם של ראשי ממשלה לשעבר.

           טענות דומות בדבר היעדר סמכות, חוסר סבירות, רטרוספקטיביות ופגמים נוספים מעלה המערער ביחס לשלילת הזכאות לשירותי המזכירות. כמו כן, טוען המערער כי הוא היחיד מבין יושבי ראש הכנסת לשעבר הזכאים לקצבה בשיעור של 70% מהמשכורת הקובעת, שאינו זכאי להחזר הוצאות שירותי מזכירות. המערער "רכש", כך נטען, את זכאותו להחזר הוצאות שירותי מזכירות, משצבר זכאות לקצבה בשיעור של 70%. המערער מוסיף וטוען כי ועדת הכנסת לא קיבלה החלטה פוזיטיבית לשלול את זכאותו להחזר הוצאות שירותי מזכירות. לשיטתו, החלטתה של הועדה מיום 26.12.2006 (שלפיה יביא מנכ"ל הכנסת בפני הועדה הצעה לעניין זכויות יושבי ראש הכנסת לשעבר, תוך שיביא בחשבון את הרצון להביא לשוויון ביניהם) מותירה לכל הפחות ספק בדבר זכאותו של המערער להחזר הוצאות שירותי מזכירות, וספק זה ראוי לו שיפעל לטובת המערער. המערער טוען גם כי מזה שנים לא אפשר המשיב למערער לממש את מלוא זכאותו להחזר הוצאות שירותי מזכירות.


טענות המשיב

4.        המשיב סבור כי החלטתו-שלו נסמכת על החלטתה של ועדת הכנסת מיום 4.9.2007 שנתקבלה כדין. לשיטתו, החלטה זו מיישמת את החלטת גמלאות שרים (שחלה על המערער מכוח הצמדת זכויותיו לראשי ממשלה לשעבר) ביחס ליושבי ראש הכנסת שפרשו לאחר יוני 1996, ומאריכה את תקופת הזכאות להחזר הוצאות רכב (ואלו בלבד) עד ליום 31.12.2007 - שנה מעבר למועד שנקבע בהחלטת גמלאות שרים. ביחס להחזר הוצאות שירותי מזכירות, סבור המשיב כי הועדה לא מצאה מקום לשנות מהחלטת ועדת גמלאות שרים, ולכן הזכאות הסתיימה ביום 31.12.2006. לפיכך סבור המשיב כי אין בסיס לטענותיו של המערער בדבר "ספק" שנשאר ביחס להחזר הוצאות שירותי מזכירות ולהיעדר החלטה פוזיטיבית בעניין. המשיב מפנה לענמ"ש 5228/04 תיכון נ' חשב הכנסת, פ"ד נט(6), 944 (2005), שם נקבע כי ההצמדה בין זכויותיו לבין זכויות ראש ממשלה לשעבר פועלת "לטובה אך גם לרעה".

           ביחס לטענותיו של המערער כנגד החלטתה של ועדת הכנסת מיום 4.9.2007, סבור המשיב כי החלטה זו נתקבלה כדין וכי אין עילה להתערב בה. לשיטתו של המשיב, מדובר בחקיקת משנה שנתקבלה על ידי ועדת הכנסת, שהוסמכה לכך מכוח סעיף 1 לחוק הגמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הגמלאות). ההחלטה, כך נטען, התקבלה לאחר שלושה ימי דיונים ארוכים ומקיפים, שבשניים מהם נכח וטען המערער, והתשתית המשפטית והעובדתית שעמדה בפני הועדה היתה מלאה וראויה. המשיב טוען כי התחולה של שלילת הזכויות היא אקטיבית ולא רטרוספקטיבית, כיוון שלא נדרש החזר כספים בגין תקופות עבר אלא רק שלילת זכאות לעתיד. המשיב סומך טענה זו על ענמ"ש 5228/04 הנ"ל. לשיטתו של המשיב, לא מדובר בענייננו בזכויות מוקנות, שכן ההטבות הנלוות אינן בבחינת זכויות פנסיה - המתגבשות בעת הפרישה - אלא "טובות הנאה" (כאמור בסעיף 2 לחוק הגמלאות) שמשך קבלתן עשוי להשתנות בהתאם לשיקולים שונים. המשיב סבור כי אין בסיס גם לטענה כי מדובר במקרה זה בהחלטה אינדיבידואלית פסולה, כיוון שהנורמה שנקבעה חלה על כל יושבי ראש הכנסת, כאשר לגבי אלה שחדלו לכהן לפני שנת 1996 נקבע שלא תוחל ההגבלה דנן, משיקולים ענייניים, ואילו לגבי אלה שחדלו לכהן לאחר שנת 1996 וזכאותם הסתיימה מכוח ההצמדה לתנאי ראש הממשלה לשעבר, נקבעה הוראה מיטיבה לגבי החזר הוצאות רכב (הארכת הזכאות בשנה נוספת). כך, לגישת המשיב, המימד האינדיבידואלי בהוראה פועל לטובתו של המערער.

           דין הערעור להידחות, מהטעמים שיפורטו להלן.

חוקיות שלילת זכאותו של המערער להחזר הוצאות רכב ושירותי מזכירות

5.        מרבית הטענות שאותן מעלה המערער היום הוכרעו למעשה כבר בענמ"ש 5228/04 הנ"ל, שם נקבע כי:

סעיף 8 להחלטת גמלאות הח"כים נועד להשוות - לטובה אך גם לרעה - את היקף שירותי המזכירות המוענקים ליושב-ראש הכנסת לשעבר לאלה המוענקים לראש הממשלה לשעבר. משנמצא כי המערער, כמו ראש הממשלה לשעבר, זכאי ליהנות מקבלת החזר הוצאות שירותי מזכירות ללא הגבלת זמן וללא תקרת הוצאות, הדין והשכל הישר מחייבים כי יהיה כפוף אף לכל מגבלה החלה על הזכות האמורה. הנחת המוצא להכרעה במחלוקתם של הצדדים חייבת אפוא להיות, שככל שהסייג שנקבע בסעיף 23ב(ד) להחלטת גמלאות השרים חל על ראשי הממשלה לשעבר אשר סיימו את כהונתם לפני חודש יוני 1999 - שלזכויותיהם, כזכור, הושוו זכויותיו של המערער - הרי שיש להחיל סייג זה גם בעניינו של המערער.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ