אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעורו של רופא שהואשם בשידול לרצח חתנו כנגד התליית רשיונו המקצועי לשמונה שנים

נדחה ערעורו של רופא שהואשם בשידול לרצח חתנו כנגד התליית רשיונו המקצועי לשמונה שנים

תאריך פרסום : 24/06/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
2604-13
23/06/2013
בפני השופט:
א' רובינשטיין

- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
1. . שר הבריאות
2. השופט בדימוס א' סטרשנוב

החלטה

א.        בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט גרינברגר) בעש"א 25254-06-12 מיום 12.3.13, שלפיו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת השופט (בדימוס) סטרשנוב (4/12) מיום 1.4.12 להתלות את רשיונו לשמונה שנים בנוסף לחמש השנים שבהן הותלה רשיונו בהליך מינהלי, בשל מעורבות בפלילים. מקרה עצוב וחריג מאוד לפנינו.

רקע      

ב.        המבקש, בן 59, הוא רופא שגם כיהן כסגן ראש המועצה המקומית בכפרו. כנגד המבקש הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"פ 4047/07), שבגדרו הואשם בעבירות של איומים וניסיון לשידול לרצח. השתלשלות העניינים, כעולה מפסק דינו של בית המשפט קמא, כך היא: קרוב משפחה של המבקש (להלן רמזי), שעתיד היה להינשא לבתו של המבקש, קיים יחסי מין עם אשת המבקש. לאחר שהדבר התגלה, הורה המבקש לבתו לבטל את אירוסיה לרמזי, אלא שהבת סירבה, עזבה את הבית ונישאה לרמזי. אשתו של המבקש גם היא עזבה את הבית ופתחה בהליכי גירושין, שבגדרם הוטל עיקול על נכסיו של המבקש. בסמוך לאחר שבתו ואשתו של המבקש עזבו, אירע פיצוץ בביתו של רמזי. המבקש נעצר כחשוד בקשירת קשר ובהיזק בחומר נפץ.

ג.        בהיעדר ראיות שוחרר המבקש לביתו. בתא המעצר הכיר את רמי, שהופעל כמדובב, ועמו נשאר בקשר. לאחר שחרורו ממעצר, פנה לרמי וביקש כי ידאג לרצח רמזי תמורת 30,000 $. המבקש נפגש עם שוטר שהתחזה לרוצח שכיר ועם רמי. המבקש הציע לשוטר הסמוי תמורה בגובה 35,000$, מסר לו תמונות של רמזי וביקש כי הרצח יתבצע תוך 30 יום. בעקבות הודעה של רמי שהרצח כביכול בוצע, הגיע המבקש למפגש עם רמי על מנת לראות את גופתו של רמזי, ונעצר.

ד.        בעקבות ההליך הפלילי הוקמה ועדה מיוחדת מכוח ס' 44א(א) לפקודת הרופאים (נוסח חדש), התשל"ז-1977, אשר המליצה ביום 22.11.07 להתלות את רשיונו של המבקש מעבודה כרופא לתקופה של חצי שנה. ההמלצה נתקבלה. ביום 12.12.07 הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קובלנה משמעתית כנגד המבקש. רשיון המבקש הותלה עד לסיום ההליכים המשמעתיים. ביום 26.3.09 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד התליית רישיונו עד לסיום ההליכים המשמעתיים. ביום 21.3.10 דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב את הערעור. ביום 21.12.09 הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה את המבקש בעבירות של איומים ושידול לרצח. על המבקש הוטלו ביום 20.1.10 30 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. ביום 22.11.10 נדחה בבית משפט זה ערעור המבקש על הרשעתו ועל העונש.

ה.        ביום 7.12.11 הוגשה קובלנה משמעתית מתוקנת אשר הסתמכה על הרשעת המבקש בפלילים. ביום 12.3.12 הגישה ועדת המשמעת את המלצותיה לשר הבריאות והמליצה על שלילת רשיונו של המבקש לצמיתות. השופט (בדימוס) סטרשנוב, לו הואצלו סמכויות שר הבריאות בענייני משמעת, לא קיבל את ההמלצה; הוא הורה על התליית הרישיון לשמונה שנים מכוח סעיף 41 לפקודת הרופאים. צוין, כי "עם כל החומרה בהתנהגותו של הנקבל, שניסה לפגוע בחיי אדם - מזימה שסוכלה, למרבה המזל - לא יכול להיות ויכוח כי הנקבל נקלע למצוקה נוראית, שכל עולמו חרב עליו נוכח ה'בגידה הכפולה' מצד בתו וחתנו". הוטעם, כי סנקציה של התליית רישיון לצמיתות היא סנקציה חריפה, שבה יש לנקוט אך במקרים נדירים. הוסבר, כי ככל שהזיקה בין המעשה העברייני לבין יחסי האמון שבין רופא לחולה הדוקה יותר, כך על הענישה להיות מחמירה יותר. נאמר, כי "יש להדגיש את המשמעות החמורה והקיצונית של ביטול הרישיון לעסוק ברפואה, שממילא הושג בעמל ויזע מרובים, אשר יגרום לקיפוח פרנסתו של הרופא כליל ועליו למצוא לו עיסוק אחר, בחינת חזרה לנקודת המוצא". השופט סטרשנוב הדגיש, כי העונש שהומלץ להטיל על המבקש אינו מידתי, וכי יש גם לשקלל את העובדה שלא היתה כל זיקה בין מעשיו של המבקש לבין עבודתו כרופא, וכי הביע צער וחרטה על מעשיו. רשיונו של המבקש הותלה איפוא לשמונה שנים.

ו.        בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על ההחלטה. בית המשפט ציין, כי מידת ההתערבות בהחלטות משמעת של שר הבריאות מכוח הפקודה אינה מצומצמת אך למקרים שבהם נמצאה סטיה "קיצונית" ממתחם הסבירות, ודי שנפל בה משגה מהותי. הוטעם, כי בכך יש לאפשר ביקורת והתערבות שיפוטית גמישה ומעמיקה יותר. הוסבר, כי על פי אמות מידה אלה, לא נפל פגם או משגה מהותי בהחלטת השופט סטרשנוב. בית המשפט ציין, כי אינו מקבל את הנחת המבקש שלא יוכל לחזור לשמש כרופא בתום תקופת ההתליה. צוין, שהמבקש יכול להמשיך ולהתעדכן בהתפתחויות הרפואה ולחזור לשמש כרופא בגיל 67. הודגש, כי השופט סטרשנוב גילה התחשבות וחמלה, ושקל את נסיבותיו האישיות של המבקש מזה ואת חומרת מעשיו מזה. צוין, כי "בהקשר זה ראה המשיב לנכון לבכר את השמירה על תדמית מקצוע הרפואה עקב מקרה חמור זה, ואת הפגיעה באמון הציבור ברופאים עקב מעשיו של המערער (המבקש-א"ר), ומסקנה זו עומדת במבחן הסבירות".

הבקשה

ז.        לטענת המבקש, התליית רשיונו לשמונה שנים כמוה כשלילת רשיונו לצמיתות. הוסבר, כי בגיל 67 לא יהיה מוסד רפואי כלשהו שיוכל להשתלב בו. נטען, כי מטרות הענישה והרתעת הרבים כבודן במקומן מונח, אך יש לתת את הדעת גם לאינטרס השיקומי. עוד נטען, כי תוצאות אלו של ההשעיה, כמו גם ייחודו של המקרה - אדם נורמטיבי שבאחת איבד את כל עולמו- מצדיקים מתן רשות ערעור וקבלת הבקשה.

הכרעה

ח.       לא מצאתי כי מקרה זה מצדיק מתן רשות ערעור. יוזכר, כי עד 2005 הוגש ערעור על החלטת שר הבריאות להתליית רישיון לבית המשפט העליון. במסגרת תיקון פקודת הרופאים (תיקון מס' 8), תשס"ה- 2005 נקבע, כי תחת השגה בפני בית המשפט העליון תהא ההשגה בפני בית המשפט המחוזי. ההשגה בפני בית משפט זה היא במהות בגלגול שלישי, בנסיבות שבהן ההחלטה הראשונה ניתנה בידי שופט בדימוס, ותידון ככלל בהתאם לאמות מידה למתן רשות ערעור בגלגול נוסף. יתר על כן, מדובר בפורום רביעי בו נדון הנושא, שהחל בועדת המשמעת כאמור. עיינתי חזור ועיין בבקשה, ולא מצאתי שהיא מעלה שאלה משפטית עקרונית. קביעותיו של בית המשפט המחוזי תחומות למקרה הספציפי של המבקש. מעבר לכך, הלכה היא כי גדר ההתערבות בהחלטות הניתנות על ידי שר הבריאות בהתאם לסעיף 41 לפקודת הרופאים, וכיום השופט שאליו הואצלה הסמכות, מצומצם ומוגבל למקרים שבהם נפל משגה מהותי בשיקול דעתו (ע"א 10979/04 לאור נ' שר הבריאות, פ"ד נט(6) 357 (2005) (להלן עניין לאור)). במקרה דנן, לא שוכנעתי שעניינו של המבקש אכן בא בקהלן של הקטגוריות האמורות. העונש שהוטל על המבקש חמור, ומצבו אינו פשוט, אך כך גם חומרת מעשיו; נזכיר שמדובר בשידול לרצח ובאיומים. השופט סטרשנוב נהג במבקש במידת הרחמים, וכמוהו גם בתי המשפט שלפניו, נוכח "הטרגדיה היוונית" שהתרחשה והנסיבות המצערות, כפי שכינה אותה, ועל כן לא נשלל הרישיון לצמיתות. השופט סטרשנוב נתן דעתו לעברו הנורמטיבי של המבקש, לרמיסת כבודו ברבים ולעובדה שמזה חמש שנים כבר מותלה רישיונו, אכן "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא". ואולם, למול נסיבותיו המצערות של המבקש - שנזכור שהמיטן על ראשו בחמתו - עומד אינטרס הציבור, ולכך משקל מכריע בכגון דא:

"השיקול המרכזי בהליכים המשמעתיים שבנידון הינו השיקול של הגנה על האינטרס שיש לציבור בשמירה על רמתו וכבודו של מקצוע הרפואה ועל אמון הציבור ברופאים ... לפיכך נפסק כי בהליכים ממין זה השיקול המרכזי שעל הגורם המחליט לשוות לנגד עיניו הוא אינטרס הציבור, ואילו השיקולים הספציפיים הנוגעים לעבריין המשמעת העומד בפניו הם עניין משני שיש לשקלו, אם בכלל...על פי רציונאל זה המונח ביסוד הענישה בהליכים משמעתיים, יכולה להישמע הטענה כי יש לאפשר מרחב גדול יותר לסטייה מהסדר טיעון שהושג בין הצדדים בהליך משמעתי, מקום שבו לא ניתן משקל ראוי והולם לאינטרס הציבורי, אף אם נגרמת בשל כך פגיעה לעבריין המשמעת ששינה את מצבו לרעה והודה במעשים שיוחסו לו בהסתמך על הסדר הטיעון. יתר על כן, הפגיעה הנגרמת לעבריין המשמעת כתוצאה מן ההחמרה בעונשו מעבר למוסכם בהסדר הטיעון, קשה פחות מזו הנגרמת לעבריין הפלילי שכן, הסנקציות המוטלות במישור המשמעתי - התליית רישיון למשל - יש להן השלכה על עיסוקו של עבריין המשמעת, ואילו הסנקציות הפליליות כרוכות לא אחת בשלילת חירות" (עניין לאור, 363 - השופטת חיות).

ט.       כאמור איני מקל ראש כל עיקר בכך שהתליית רשיונו של המבקש לשלוש עשרה שנים במצטבר היא קשה לו, כרופא וכמי שבודאי ראה ברפואה לא רק מקצוע אלא גם ייעוד. ער אני לכך שגיל 67 בו יוכל לשוב לעסוק ברפואה אינו קל לשיבה למקצוע זה, ואין צורך להכביר מלים. ואולם, אין הדלת נעולה גם אז, הן כיון שהמבקש יוכל להתעדכן בהמשך ככל הניתן בחידושים במקצועו באמצעים הזמינים כיום, והן כיון שרופאים לא מעטים ממשיכים לעבוד לאחר גיל הפרישה הרגיל, בדרכים שונות. מכל מקום, חומרת הדברים שבשלהם הגיע המבקש עד הלום, היא בעוצמה כזאת, שאין לגלות חוסר סבירות בהחלטות עד הנה.

י.        איני נעתר איפוא לבקשה.

ניתנה היום, ט"ו בתמוז תשע"ג (23.6.2013).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. רח

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ