אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעורו של מנהל חברת אבטחה שהורשע בעבירות זיוף ונשק.

נדחה ערעורו של מנהל חברת אבטחה שהורשע בעבירות זיוף ונשק.

תאריך פרסום : 12/10/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
6992-08
12/10/2009
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. א' חיות
3. ח' מלצר


- נגד -
התובע:
ירון כץ
עו"ד אריאל עטרי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד דותן רוסו
פסק-דין

השופטת א' חיות:

           זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא צ' סגל), בו הורשע המערער בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות (שתי עבירות) לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) בצירוף סעיף 414 לחוק העונשין; שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות (שתי עבירות) לפי סעיף 420 לחוק העונשין וכן עבירות בנשק (עבירה אחת) לפי סעיף 144(ב3) לחוק העונשין. בגין עבירות אלה נגזרו על המערער חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן קנס בסך 30,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו. מעבירות נוספות שיוחסו לו זוכה המערער. הערעור מופנה נגד הכרעת הדין ולחלופין נגד גזר הדין.

כתב האישום וגרסת המערער

1.        המערער הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות (חמש עבירות); שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות (חמש עבירות) ועבירות בנשק (ארבע עבירות), וזאת בשישה אישומים שונים. בכתב האישום נטען כי במועדים הרלוונטיים שימש המערער כבעלים של חברת "שירן ביטחון בע"מ" (להלן: חברת שירן) המספקת שירותי חקירות, אבטחה ומיגון וכן נהג לספק חובשים מלווים למוסדות חינוך. לצורך עיסוקיו אלה החזיק המערער ברישיון מיוחד ממשרד הפנים לנשיאת כלי יריה על-פי חוק כלי היריה, תש"ט-1949 (להלן: חוק כלי היריה). בהתאם לחוק כלי היריה ולנוהלי המחלקה לרישוי כלי יריה במשרד הפנים, היה על המערער למסור למשרד הפנים את פרטי העובדים המועסקים על-ידו ולקבל את אישור המשרד, לאחר הכשרתם במטווח ירי, על-מנת למסור כלי יריה לעובדים המועסקים בשירותי שמירה ואבטחה. לאחר הכשרת העובדים וקבלת אישור משרד הפנים כאמור, יכול היה המערער להנפיק לעובדים תעודות הרשאה לנשיאת כלי יריה ולמסור בידם כלי יריה לצרכי עבודתם. בכתב האישום נטען כי המערער הנפיק לעובדים תעודות הרשאה לנשיאת כלי יריה ומסר להם נשק בלא שקיבל ממשרד הפנים הרשאה לעשות כן וכי הנפיק תעודות "מגיש עזרה ראשונה" (להלן: מע"ר) למספר עובדים אשר ליוו טיולים במוסדות חינוך, בלא שעברו קורס עזרה ראשונה.

           באישום הראשון יוחסו למערער עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק. נטען כי בשנת 2003 החל כפיר ששון (להלן: ששון) לעבוד כמאבטח בחברת שירן ובאותה שנה הנפיק לו המערער תעודת הרשאה לשאת כלי יריה וכן מסר לידיו אקדח CZ מדגם D-75 ושתי מחסניות. בתעודת ההרשאה ציין המערער כי ששון אושר על-ידי משרד הפנים לשאת נשק, אף שמשרד הפנים לא נתן אישורו לכך. על סמך תעודת ההרשאה כאמור עבד ששון בעבודות אבטחה כשהוא נושא נשק עד לחודש יולי 2005. באישומים השני והשלישי יוחסו למערער עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ונטען בהם כי לאחר שהמערער הנפיק לששון (באישום השני) ולעוזי רגב (באישום השלישי) תעודות הנחזות להיות אישורים לכך שעברו קורס עזרה ראשונה, מבלי שהוכשרו לכך, הצטרפו השניים כחובשים מלווים לעשרות טיולים של מוסדות חינוך שונים. באישום הרביעי ובאישום החמישי יוחסו למערער עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ועבירות בנשק. באישום הרביעי נטען כי בשנת 2004 החל ליאון גולדברג (להלן: גולדברג) לעבוד כמאבטח בחברת שירן, וכי ביום 13.12.2004 הנפיק לו המערער תעודת הרשאה לשאת כלי יריה וכן מסר לידיו אקדח CZ מדגם D-75 (GO159) ושתי מחסניות. בתעודת ההרשאה ציין המערער כי גולדברג אושר על-ידי משרד הפנים לשאת נשק, אף שרק ביום 31.1.2005 פנה המערער למשרד הפנים בבקשה למתן הרשאה לגולדברג ורק ביום 3.2.2005 ניתן בעניין זה אישור משרד הפנים. על סמך תעודת ההרשאה כמתואר לעיל עבד גולדברג בעבודות אבטחה באמצעות הנשק שנמסר לו. באישום החמישי נטען כי ביום 26.6.2005 החל ספי בן שמואל (להלן: בן שמואל) לעבוד כמאבטח בחברת שירן, וביום 11.7.2005 הנפיק לו המערער תעודת הרשאה לשאת כלי יריה וכן מסר לידיו אקדח מדגם D-75 (GO933) ושתי מחסניות. בתעודת ההרשאה ציין המערער כי בן שמואל אושר על-ידי משרד הפנים לשאת נשק אף שרק ביום 27.7.2005 פנה המערער למשרד הפנים בבקשה למתן הרשאה לבן שמואל והאישור ניתן ביום 28.7.2005. על סמך תעודת ההרשאה כמתואר לעיל עבד בן שמואל בעבודות אבטחה באמצעות הנשק שניתן לו מיום 11.7.2005 ועד ליום 10.8.2005. באישום השישי יוחסו למערער עבירות בנשק. נטען כי בחודש נובמבר 2005 החל אמיר חבשוש (להלן: חבשוש) לעבוד כמאבטח בחברת שירן והוצב לעבודה כמאבטח ללא נשק. בשני מועדים מסר המערער לידי חבשוש אקדח CZ מדגם D-75 לצורך אבטחה במוסדות בהם עבד, אף שחבשוש לא היה מורשה לשאת נשק ממשרד הפנים.

2.        המערער כפר במרבית העובדות שפורטו בכתב האישום, אך לא חלק על כך שבמועדים הרלוונטיים לכתב האישום החזיק ב"רישיון מיוחד להחזקת כלי יריה" מטעם משרד הפנים המתיר לו להנפיק תעודות הרשאה ולמסור נשק למועסקים על-ידו לפי התנאים הקבועים באותו רישיון. בכל הנוגע לאישום הראשון ולאישום השני הודה המערער כי ששון עבד כמאבטח בחברת שירן בתקופה הרלוונטית אך הכחיש שהנפיק לו תעודת הרשאה לשאת כלי יריה ושמסר לידיו אקדח כנטען (בשלב ההוכחות טען המערער לראשונה כי מסר לששון אקדח היורה גז מדמיע, להלן: אקדח-גז, הדומה בצורתו לאקדח רגיל). עוד כפר המערער בכך שהנפיק תעודות של מגישי עזרה ראשונה לעובדים שלא הוסמכו לכך והכחיש כי הם נשלחו ללוות טיולים כחובשים. המערער הודה שגולדברג עבד שבעה ימים בשנת 2004 אך טען כי באותו שלב לא ניתן לו נשק וכי נמסר לידיו נשק רק לאחר שהתקבל אישור משרד הפנים. כמו כן הכחיש המערער את יתר פרטי האישום הנוגע לגולדברג. המערער הודה כי בן שמואל החל לעבוד בחברת שירן ביום 26.6.2005 וכי הנפיק לו תעודת הרשאה לשאת כלי יריה, אך הכחיש כי מסר לו נשק וכן הכחיש את יתר פרטי האישום הנוגע לבן שמואל. לבסוף הודה המערער כי חבשוש עבד בחברת שירן במועדים הנטענים אך כפר בכך שמסר לו נשק.

הכרעת הדין

3.        בהכרעת הדין מיום 15.4.2008 הרשיע בית משפט קמא (כב' סגן הנשיא צ' סגל) את המערער בעבירות הנשק שיוחסו לו באישום הראשון בקובעו כי המערער מסר לששון אקדח במסגרת עבודתו כמאבטח ללא הרשאה בדין, אך זיכה אותו מעבירת הזיוף ומעבירת השימוש במסמך מזויף שיוחסו לו באותו אישום. לעומת זאת הורשע המערער בעבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף בגין הנפקת תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה על שם גולדברג ובן-שמואל ללא אישור משרד הפנים שיוחסו לו, בהתאמה, באישומים הרביעי והחמישי, אך זוכה מעבירות הנשק באישומים אלה. כמו כן זוכה המערער מן האישומים השני, השלישי והשישי. עוד קבע בית משפט קמא בהכרעת הדין כי המערער לא חרג מסמכותו כבעל רישיון מיוחד בשולחו את עובדיו לערוך מטווח טרם שהתקבל אישור משרד הפנים בעניינם.

           באישום הראשון הרשיע כאמור בית משפט קמא את המערער בעבירת הנשק בקובעו כי הוכח שהמערער מסר לששון נשק ללא הרשאה בדין לעשות כן. בעניין זה קבע בית משפט קמא כי מן הראיות שהציגה המשיבה עולה שששון נשא אקדח במהלך עבודתו כמאבטח במרכז הקהילתי בבית הכרם (להלן: מתנ"ס בית הכרם או המתנ"ס), וכי מנהל המתנ"ס (להלן: אבידן) הבחין באקדח. בית משפט קמא ציין כי אין לקבל בעניין זה את גרסת המערער לפיה מדובר באקדח-גז שנמסר לששון על-ידי גב' אילנית בוטביק, מפקחת בחברת שירן (להלן: בוטביק), בקובעו:

"ומשעמדה ההגנה על הטענה, כי ששון נשא אקדח בעבודתו - אקדח גז בעל מאפיינים מיוחדים, אך גם בעל תצורה מטעה הנחזית להיראות כשל אקדח רגיל, זאת - אפילו לאחר מבחן של מגע (ולו ביד בלתי מקצועית), שומה היה עליה לגבות גרסתה בחוות-דעת מומחה" (פיסקה 45 להכרעת הדין).

           בית משפט קמא הוסיף וקבע כי נטל הבאת הראיה עובר בנסיבות אלו אל ההגנה לסתור את טענת המשיבה שמדובר בנשק רגיל, כי המערער לא הרים נטל זה וכי תצלומי האקדחים שהגיש אינם מהווים ראיה לתוכנם בהעדר חוות-דעת מקצועית. עוד קבע בית משפט קמא כי הטענה שמדובר באקדח-גז אינה אלא גרסה כבושה שלא הועלתה על-ידי המערער בעת חקירתו במשטרה ואף לא בתשובתו לכתב האישום ובכך נמנעו מהלכי חקירה מתבקשים, כי העובדה שששון עבר שני מטווחים בנשק רגיל מטעם חברת שירן אינה מתיישבת עם הטענה לפיה נמסר לו אקדח-גז וכי הוא מייחס אמון מלא לעדות הראיה הישירה שמסר אבידן בהקשר זה. ביחס ליסוד הנפשי קבע בית משפט קמא כי המערער היה מודע לטיב המעשה עת מסר את הנשק לששון ללא הרשאה בדין, ומשכך הושלמה העבירה אותה ביצע.

           אשר לאישומים הרביעי והחמישי קבע בית משפט קמא כי לא הוכח שהמערער מסר נשק לגולדברג או לבן שמואל טרם שנתקבל אישור משרד הפנים ולפיכך, זיכה אותו כאמור מן העבירות בנשק שיוחסו לו באותם אישומים. יחד עם זאת הרשיע בית המשפט את המערער בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות בכל אחד מאישומים אלה, בקובעו כי המערער הנפיק לגולדברג תעודת הרשאה כבר ביום 13.12.2004, טרם שהוגשה בקשה בעניינו למשרד הפנים ובקובעו עוד כי המערער הודה בכך שהנפיק שלא כדין תעודת הרשאה לנשיאת כלי יריה על שם בן שמואל. בית משפט קמא הוסיף וקבע כי הנפקת התעודות עבור גולדברג ובן שמואל באה בגדר החלופה הראשונה של המונח "זיוף" שבסעיף 414 לחוק העונשין, כי המערער היה מודע לטיב המעשה ולקיום הנסיבות וכי מדובר בזיוף בנסיבות מחמירות נוכח התכנון המוקדם וההשלכות מרחיקות הלכת שעשויות להיות להרשאה להחזקת נשק מבחינת שלום הציבור. עוד קבע בית משפט קמא כי מתקיימים יסודות העבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, שכן המערער השתמש בתעודת ההרשאה המזויפת אותה הנפיק בעצמו, ביודעו שהיא מזויפת לצורך העסקת גולדברג ובן שמואל כמאבטחים וכי "הנסיבות המחמירות שבעבירה עולות מתוך הקשר הדברים, כפי שבואר לעיל".    

           בשל העבירות בהן הורשע גזר בית המשפט המחוזי על המערער כאמור חמישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות וכן קנס בסך 30,000 ש"ח או שלושה חודשי מאסר תמורתו, אך לבקשת המערער עיכב בית המשפט את ביצוע עבודות השירות עד להכרעה בערעור.

טענות הצדדים

4.        המערער אינו משלים עם פסק דינו של בית משפט קמא והוא מלין בערעורו על ההרשעה ולחלופין על חומרת העונש. לטענת המערער, הרשעתו אינה מבוססת על ממצאי מהימנות אלא על ניתוח של העדויות ולכן אין מניעה כי ערכאת הערעור תתערב בממצאים ובמסקנות שהובילו להרשעתו באישומים שבהם הורשע. אשר לאישום הראשון שב המערער וטוען כי ששון נשא אקדח-גז שאינו מצריך אישור נשיאת נשק, הזהה בצורתו לאקדח רגיל ואבידן - שאישר בעדותו כי הוא אינו מסוגל להבחין בין אקדח גז לאקדח אמיתי בשל הדמיון ביניהם - הבחין למעשה בששון אוחז באקדח-גז. עוד טוען המערער כי שגה בית משפט קמא בהתעלמו מעדותו שלו וכן מעדותה של בוטביק שסיפרה כי סיפקה לששון אקדח-גז וכי בביקורות שערכה מצאה את אקדח-הגז על גופו.

           אשר לגרסתו של ששון טוען המערער כי אין ליתן בה אמון בהיותה רווית סתירות ומנוגדת לראיות חיצוניות. כמו כן טוען המערער כי שגה בית משפט קמא בקובעו שהיה עליו להציג חוות דעת מומחה לתמיכה בגרסתו כי ששון נשא אקדח-גז והוא מוסיף וטוען כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי נטל השכנוע להראות כי מדובר באקדח גז מוטל עליו. מכל מקום, כך לטענת המערער, העדות היחידה המצביעה על כך שמדובר באקדח רגיל היא עדותו הבלתי-אמינה של ששון ועדות זו עומדת בסתירה לעדותה של בוטביק. בנסיבות אלה, כך המערער, ניתן לומר כי הוא הוכיח את גרסתו כנדרש. המערער מוסיף וטוען כי אף שלגרסת המשיבה ששון נשא נשק במשך כשנתיים כשהוא מודע לכך שאין לו רישיון, היא לא מצאה מקום להעמידו לדין. כמו כן טען המערער בעת הדיון בפנינו כי המטווחים שערך ששון היו על-פי בקשתו והוא אף מימן אותם מכספו.

           אשר לאישום הרביעי. המערער אינו חולק על עצם קיומה של תעודת ההרשאה על-שם גולדברג (ת/19), על התאריך המצוין בה (13.12.2004) ועל כך שבמועד זה טרם התקבל אישור נשיאת נשק ממשרד הפנים בעניינו של גולדברג. אולם, כך טוען המערער, מדובר בתאריך שצוין בתעודה בטעות בעקבות ראיון העבודה שהתקיים באותו היום לגולדברג. לטענת המערער הסבר זה נעלם מעיניו של בית משפט קמא ולגישתו יש לקבוע כי בפועל הונפקה התעודה לאחר קבלת האישור ממשרד הפנים ולמצער כי קיים ספק ביחס לשאלה מתי הונפקה התעודה, בייחוד בשים לב לכך שבית המשפט לא רחש אמון לעדותו של גולדברג. המערער מוסיף וטוען כי זיכויו מעבירת הנשק מחייב את זיכויו גם מיתר פרטי האישום הרביעי, שכן משקיבל בית המשפט את גרסתו לפיה גולדברג קיבל נשק רק בפברואר 2005 (לאחר שהתקבל אישור משרד הפנים), אין כל היגיון בטענת המשיבה כי מילא כבר ביום 13.12.2004 טופס הרשאה הכולל את פרטי האקדח המסוים שייתן לגולדברג בעתיד, אם וכאשר יתקבל אישור משרד הפנים. המערער מוסיף וטוען כי לא הוכחו יסודות עבירת הזיוף בנסיבות מחמירות, שכן תעודה ההרשאה ת/19 אינה מקנה למחזיק בה זכות כללית לשאת נשק אלא אך ורק לקבל נשק מן החברה שהנפיקה לו את המסמך והמערער לא מסר לגולדברג נשק כלשהו לפני קבלת אישור משרד הפנים. כמו כן, אף אם תעודת ההרשאה הייתה נמסרת לגולדברג לפני קבלת האישור לא היה בה כדי להטעות איש, שכן כוחה "יפה להרשאה עבור כלי יריה אחד בלבד", היא מתייחסת לאקדח מסוים השייך לחברת שירן שמעולם לא נמסר לגולדברג ומכל מקום, לא מתקיימות הנסיבות המחמירות שפורטו בהכרעת הדין שכן אין להרשאה כל השלכה על שלום הציבור. לבסוף טוען המערער כי לא הוכחו יסודות העבירה בכל הנוגע לשימוש במסמך מזויף, שכן על-פי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין הוא לא השתמש בתעודה לצורך העסקת גולדברג ומן הרגע שהתקבל אישור משרד הפנים בנדון הוכשרה העסקתו ועוד הוא טוען כי לא כל פעולה במסמך מזויף מהווה "שימוש" בו.

           אשר לאישום החמישי מעלה המערער טענות דומות לאלו שהעלה בעניין האישום הרביעי בציינו כי בית משפט קמא זיכה אותו מעבירות הנשק שפורטו באותו אישום וקיבל את גרסתו לפיה נתן לבן שמואל תעודת הרשאה אך לא מסר לו נשק.

5.        המשיבה מצידה סומכת ידיה על פסק דינו של בית משפט קמא וטוענת כי הרשעת המערער באישום הראשון לא התבססה על עדותו של ששון, כי בית משפט קמא סקר את כל הראיות וקבע כי הוכח ברמה הנדרשת שששון נשא עמו אקדח שקיבל מן המערער וכי המערער לא עמד בנטל להוכיח שמדובר באקדח גז. עוד טוענת המשיבה כי המערער לא הציג ראיות ביחס למשמעותם של התצלומים שהוגשו לבית המשפט בעניין אקדח-הגז, כי גרסתו בעניין זה היא גרסה כבושה וכי הטענה לפיה לא מסר גרסה זו מלכתחילה מאחר שלא נשאל על כך אינה מתיישבת עם נסיבות העניין ואין בה היגיון. המשיבה מוסיפה וטוענת כי בית משפט קמא העדיף את גרסתו הניטרלית של אבידן על-פני זו של בוטביק וכי בבסיס ההרשעה עומדות קביעות מהימנות שאין להתערב בהן. עוד טוענת המשיבה כי הרשעתו של המערער מבוססת גם על הודאתו שלו, כי חלקים מעדותו נמצאו בלתי מהימנים וכי טענתו ביחס לאישום הרביעי לפיה התאריך שנכתב בתעודת ההרשאה מקורו בטעות סותרת ממצא אובייקטיבי ואינה מבססת ספק סביר. אשר לטענה כי מימון המטווח נעשה מכספו של ששון טוענת המשיבה כי טענה זו לא נטענה וממילא ששון לא נחקר על כך ולא הוצגו כל ראיות אחרות לביסוסה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ