אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה ערעורו של מאבטח שרצח חבר לעבודה והורשע על סמך ראיות נסיבתיות

נדחה ערעורו של מאבטח שרצח חבר לעבודה והורשע על סמך ראיות נסיבתיות

תאריך פרסום : 11/07/2010 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
9623-07
30/06/2010
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. ע' ארבל
3. א' חיות


- נגד -
התובע:
יוחנן ברקאי
עו"ד משה מרוז
עו"ד אביגדור פלדמן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד יאיר חמודות
פסק-דין

השופט א' א' לוי:

           בית המשפט המחוזי בתל-אביב הרשיע את המערער בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בערעור שבפנינו משיג המערער על הרשעתו.

האישום

1.        בשנת 2004 הועסק המערער כשומר בחברת אבטחה, אליה הצטרף לאחר מספר חודשים, אף הוא כשומר, אנטולי פאף (להלן: המנוח). המערער הופקד לשמור בפנימייה הנמצאת בנתניה, ומשפוטר נראה כי נותר בלבו משקע של מרירות כלפי המנוח. על רקע זה הוא נהג להטריד את המנוח בשיחות טלפון, וכך עשה גם למנהלת החברה שהעסיקה אותו.

           בחודש פברואר 2005 החל המערער לעבוד בחברת שמירה אחרת, ולידו נמסר אקדח. בתאריך 20.3.05, בשעת בוקר, משסיים המערער את משמרתו, הוא לקח עמו את מכשיר המירס ששימש אותו לצורך תפקידו, אף שנאסר עליו לעשות זאת. בשעה 22:10 של אותו יום הוא התקשר למוקדן החברה שהעסיקה אותו, ודיווח כי הוא כבר נמצא במקום השמירה שיועד לו (כפר חוגלה), אף שבפועל שהה אותה עת באזור הפנימייה בה הועסק המנוח. עוד נטען, כי בשעה 22:30 לערך, כאשר עשה המנוח את דרכו לפנימייה, הוא נורה בעורפו וכתוצאה מכך נגרם מותו.

           במהלך משפטו הכחיש המערער כל קשר לרצח המנוח וטען לחפותו.

על הראיות הנסיבתיות

2.        הכרעת הדין בתיק זה התבססה על ראיות נסיבתיות. כידוע, בניגוד לראיה ישירה, אשר בכוחה להוכיח במישרין התקיימות עובדה השנויה במחלוקת, כוחה של ראיה נסיבתית מצטמצם לכך שיש בה להוכיח קיומה של נסיבה אשר עשויה לשמש בסיס לקביעת קיומה של עובדה מן הסוג האמור (ע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד, פ"ד נו(5) 221, 227 (2002)).

           לעתים יהיה בכוחה של ראיה נסיבתית בודדת לבסס הרשעה, ולעתים יידרש לכך מארג של ראיות, בין אם נסיבתיות כולן או בחלקן, להביא לאותה תוצאה, ובלשון הפסיקה:

"יש וראיה נסיבתית אחת יוצרת תמונה ברורה ושלמה בכיוון אשמתו של הנאשם, עד כי בלי הסבר אמין ומשכנע מצדו אין להגיע למסקנה אחרת: אולם גם כאשר הראיות הנסיבתיות לקוטות ממקורות שונים ומהזדמנויות נפרדות, השאלה תהא תמיד מה התמונה הכוללת המתקבלת כאשר בית-המשפט מפעיל מיטב שיקולו של האדם הסביר" (ע"פ 898/79 פיצחזדה נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 829 (1980) 835-836).

           כוחה ההוכחתי של ראיה נסיבתית לקבוע ממצא עומד לה, כך נקבע, רק במידה וממצא זה מתחייב הגיונית ממנה וממארג הראיות שעימה כמסקנה אחת ויחידה. ראשית, יש להבהיר, כי אין בוחנים כל ראיה נסיבתית אגב בידודה מיתר הראיות, אלא בוחנים את מקבץ הראיות כולו (ע"פ 411/84 מדינת ישראל נ' לביב, פ"ד לט(1) 293, 302, (1985); ע"פ 334/02 סיבוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.1.2003), פיסקה 4 לפסק-הדין; ע"פ 11331/03 קיס (אריק-בר) נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ט(3) 453, 470 (2004)). שנית, קביעת הממצא העובדתי נעשית רק לאחר שלא נותר עוד ולו ספק סביר, בדבר נכונותה של המסקנה המוסקת ממנו. עמדתי על כך אני באחת הפרשות:

"אין משקלן של ראיות [נסיבתיות] נופל מכוחן של ראיות ישירות, ובלבד שלא ניתן להסיק מהן אלא מסקנה הגיונית אחת המקימה יסוד להרשעה. אף לא נדרש כי כל אחת מן הראיות הנסיבתיות בפני עצמה תוביל להרשעה, ודי בכך שכל הראיות יחד כאשר הן משתלבות זו בזו מעשה-פסיפס, יצביעו על הנאשם, וברמה הנדרשת בפלילים, כמבצעה של העבירה" (ע"פ 4656/03 מירופולסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.12.2004); וראו גם:ע"פ 90/81 גולדשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 610, 612-613 (1982); ע"פ 351/80 חולי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 477, 484 (1981)).

           בחינה זו של כוחה ההוכחתי של הראיה הנסיבתית מסתמכת על מבחני ההיגיון, השכל הישר וניסיון החיים (ע"פ 497/92 נחום נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.10.1995), פיסקה 16 לפסק-הדין; ע"פ 6096/94 מנצור נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 732, 736 (1996); ע"פ 543/79 נגר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(1) 113, 140 (1980); ע"פ 6864/03 רוקנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 657, 662 (2004)), וכאמור, לעתים די יהיה בראיה נסיבתית בודדת בעלת משקל סגולי גבוה כדי לקבוע כל ממצא עובדתי. עם זאת, בעודו מפעיל מבחנים אלו, מוטלת על בית-המשפט החובה לבחון מיוזמתו הסברים המתיישבים עם הנסיבות שהוכחו ועם חפותו של הנאשם, ואפילו הסברים אלו אינם מתיישבים עם טענותיו שלו עצמו (ע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד, נו(5) 221 (2002), 228). ראוי עוד לציין, כי העובדה שקביעת הממצא נעשית לאורם של מבחנים אלה, מקימה אפשרות להעביר קביעות מסוג זה תחת שבט ביקורתה של ערכאת הערעור, והדבר מתיישב עם הלכת אי-ההתערבות:

"ועוד יש להעיר שהרשעה המבוססת על ראיות נסיבתיות פתוחה לביקורת בדרגת הערעור יותר מאשר הרשעה שיסודה בראיות ישירות שנקבעו על-פי התרשמות הערכאה הראשונה ממהימנות העדים, כי ככל שעברו הראיות הנסיבתיות את מבחן ההגיון ונסיון החיים, יכולה דרגת הערעור לעקוב אחרי ההנמקה של הערכאה הראשונה. אך כנגד דרכי בקורת אלה הפתוחות לפני ההגנה, קיימת יכלתו של בית-המשפט שלערעור לבחון את הראיות מחדש על-מנת לגלות, אם ההיגיון וניסיון החיים הצדיקו את מסקנת הערכאה הראשונה על-פי הנסיבות שהוכחו לפניה" (ע"פ 524/77 מזרחי נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2) 682, 686 (1978)).

מן הכלל אל הפרט

3.        נקדים ונאמר כי לאחר שבחנו את נימוקי הערעור שבכתב, והאזנו לטיעונם של באי-כוחו המלומדים של המערער על פה, שוכנענו כי הרשעת המערער בדין יסודה, ולהלן נפרט, בתמצית, את הנמקתנו:

           א) המערער הגיע בליל האירוע למקום עבודתו בכפר חוגלה באיחור, ועל כן החליט מעבידו, ירון חרס לפטרו. הוא עשה זאת בשעה 23:45 לערך, ואז נטל ממנו גם את האקדח שנמסר לו לצורך תפקידו (ראו עדות חרס בעמ' 291). בזירה נמצא תרמיל כדור של אקדח (ראו ת/11), ובדיקה במעבדת נשק של המשטרה העלתה כי אותו תרמיל נורה מהאקדח בו החזיק המערער (ראו ת/16א').

           ב) האקדח שהיה בידי המערער נמסר לו בתאריך 16.3.05, ותשעה חודשים עובר למועד זה הוא הוחזק בכספת החברה. המערער נשאל במהלך חקירתו במשטרה (ראו ת/2, עמ' 4) אם היה היחיד שהחזיק בנשק מיום שנמסר לו ועד שנלקח ממנו, ועל כך השיב "בוודאי".

           ג) ביום בו נמסר האקדח למערער (בחודש מרץ 2005), נמסרו לו גם שתי מחסניות ובכל אחת מהן 13 כדורים, ובסך הכל 26 כדורים, והוא אישר זאת בחתימתו (ראו ת/35). כאשר נלקח האקדח ממנו על ידי חרס ביום בו פוטר, נמצאו במחסניות 24 כדורים בלבד (ראו עמ' 293). המערער היה אמור לדעת מה עלה בגורלם של שני הכדורים החסרים, אולם כל שטען היה כי שעה שקיבל את האקדח לא טרח לספור את מספרם של הכדורים שנמסרו לו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ