אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נדחה הערעור על הכ"ד וגז"ד של בימ"ש קמא ככל הנוגע לעבירות פגיעה בבטחון המדינה

נדחה הערעור על הכ"ד וגז"ד של בימ"ש קמא ככל הנוגע לעבירות פגיעה בבטחון המדינה

תאריך פרסום : 09/12/2007 | גרסת הדפסה
ע
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
3579-06
08/10/2007
בפני השופט:
1. אל"ם משה תירוש - אב"ד
2. אל"ם יאיר כץ
3. סא"ל יהושע רזניק


- נגד -
התובע:
מוחמד טאלב רגא אל-ע'ול
עו"ד אחמד שרעב
הנתבע:
תובע צבאי
עו"ד סרן לימור בן חמו
פסק-דין

השופט    אל"ם מ' תירוש

עיקרי העובדות הצריכות לעניינו:

המערער שבפנינו הורשע, לאחר משפט הוכחות, על פי כתב אישום שהכיל שישה פרטים:

א.      חברות בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנה 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, בכך שהיה חבר בארגון התנזים החל מפרוץ האירועים האלימים באזור ועד ליום מעצרו.

ב.      נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת, עבירה לפי תקנה 85(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, בכך שבמועד האמור בפרט האישום הראשון או בסמוך לכך היה אחראי על ארגון התנזים במחנה נור-שמס.

ג.        החזקת כלי ירייה ללא היתר, עבירה לפי סעיף 53(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון, (יהודה ושומרון)(מס' 378)תש"ל 1970 וסעיף 14 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה ושומרון) (מס' 225) תשכ"ח 1968, בכך שבהיותו באזור החזיק ברשותו כלי ירייה ללא תעודת היתר מטעם מפקד צבאי או מטעמו.  המדובר הינו באקדח ברטה והפעולה נמשכה כחודש.

ד.      אימונים צבאיים ללא היתר, עבירה לפי תקנה 62(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, בכך, שבמועד שאינו ידוע לתביעה, אימן אחרים - אחמד נזמי עלי עיישה (להלן- אחמד) פיראס זיאד דאלב דברור (להלן- פראס) בשימוש בכלי נשק מסוג M-16, תוך ירי.

ה.      ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיפים 14,19 , 20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה ושומרון) (מס 225)תשכ"ח 1968 וסעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון)(מס' 378) תש"ל 1970, בכך, שבתחילת האירועים האלימים באזור,  היה שותף לניסיון בגרימת מותו של אדם בכוונה בכך שסיפק נשק מסוג M-16 עם כדורים ואקדח 14 לשנים אחרים ( אחמד ופראס) והורה להם לבצע ירי לעבר מטרות ישראליות. כך אכן נעשה.

ו.        ניסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירה לפי סעיפים 14,19 , 20 לצו בדבר כללי האחריות לעבירה (יהודה ושומרון) (מס 225)תשכ"ח 1968 וסעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה ושומרון)(מס' 378) תש"ל 1970, זאת בכך שהיה שותף לניסיון לגרימת מותו של אדם בכוונה, כאשר בחודש נובמבר 2001 תכנן לרצוח קצין צהל אשר מתגורר ביישוב שער אפריים. לצורך כך הנחה את אחמד ופראס בדבר מקומו המדויק של בית הקצין, והורה להם לבצע את הרצח, לגנוב את נשקו של הקצין ולהביאו אליו. השניים אכן פרצו לבית אך הקצין לא נמצא בתוכו. על פי הוראת המערער לקחו מן הבית חפצים שונים.

המערער הורשע בכל ששת פרטי האישום.

על הנאשם נגזרו 20 שנות מאסר לריצוי בפועל שמניינן החל מיום מעצרו וכן שלוש שנות מאסר על תנאי למשך 5 שנים מיום צאתו את הכלא והתנאי הוא שלא יעבור עבירה דומה לאחת העבירות בהן הורשע בתיק זה.

על הכרעת הדין וגזר הדין מונח הערעור שבפנינו.

טענות הצדדים:

ב"כ המערער סבור כי טעה ביהמ"ש קמא בכך שהרשיע את המערער בכל פרטי האישום, זאת  מהטעמים הבאים:

א.      ביהמ"ש קמא לא הבדיל בין הפת"ח לתנזים. "תנזים" פירושו ארגון סתם וללא פירוט אין כאן השתייכות להתאחדות שאינה מותרת.

ב.      הקצין הישראלי מסר כי עוד לפני שפרצו לביתו היה תקופה של כחודשיים בחו"ל. על כן, אין פה ניסיון לרצח. העבירה היא רק התכנון ולא ניסיון לגרימת מוות.

ג.        שני המעורבים באירוע, אשר הם עדי התביעה 4 ו-5, הינם שני ילדים שגילם 16 ו-17. לטעמו של ב"כ המערער, שניהם שקרנים.

ד.      קיימת אי התאמה בין העדויות לגבי החפצים שנגנבו מביתו של הקצין לאחר הפריצה. אליבא דקצין נגנבו מביתו די-וי-די ומערכת סטריאו ולא נגנבו שרשראות זהב, בעוד שעפ"י העדויות נגנבו שרשראות זהב.

לתימוכין בדבריו, הפנה ב"כ המערער ל' 2775/06. בתיק זה יש ניסיון לרצח, ביהמ"ש פסק לנאשם 30 שנות מאסר והנאשם שוחרר וזוכה לגמרי מאוחר יותר. מי שלוחץ על הדק מקבל 14-15 שנות מאס. אפילו אם המערער ביצע את העבירה, היכן עיקרון אחדות הענישה? רק משום שמהערער לא קיבל את העסקה שהוצעה לו, הוטל עליו עונש חמור יותר. כמו כן, מפנה ב"כ המערער לע' איו"ש 38/02 ו-42/02, שם יש ניסיון לרצח של חיילים, 19 פריטי אישום. נגזרו על הנאשם 17 שנות מאסר. בע' 1910/06 נפצעו שני חיילים, נגזרו על הנאשם 10 שנות מאסר במקום 12. ומוסיף ומציין כי לא נגזר שום נזק ע"י המעשים בתיק זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ