אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נג'אר נ' נקרי

נג'אר נ' נקרי

תאריך פרסום : 13/10/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
44364-09-12
06/10/2013
בפני השופט:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
התובע:
פאדי נג'אר
הנתבע:
שלמה נקרי
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום סך 30,884 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים מיום 30/07/09.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:

ביום 30/07/09 ארעה תאונת דרכים בצומת אדם, בה היו מעורבים רכב הנתבע ורכב צד ג'. כתוצאה מהתאונה נפגע גם רכבו של התובע.

לטענת התובע, "ביום 30.7.2009, אירעה תאונת דרכים כאשר הרכב הפוגע הגיע לצומת אדם, פנה שמאלה לכיוון ירושלים מבלי ליתן זכות קדימה לרכב שהגיע ממול ושהיה בצומת, פגע באותו רכב ודחף אותו לעבר רכב התובע".

הנתבע הכחיש את המתואר בכתב התביעה. לגישתו, "במועד התאונה, רכב נוסף נסע בניגוד לדין, נכנס לצומת לא פנוי, לא שם לב למתרחש בכביש וגרם להתרחשות התאונה, וכתוצאה מאותה תאונה, הרכב הנוסף נהדף על רכב התובע". לטענת הנתבע, בקשר לאותה תאונה נוהל בין הנתבע לצד ג' הליך משפטי אשר במסגרתו הוסכם בין הנתבע לצד ג', כי האחריות ביניהם תחולק באופן בו הנתבע ישא ב- 70% מהאחריות, בעוד אחריות צד ג' תהא בשיעור 30%.

הנתבע לא התייצב לישיבת ההוכחות.
בתקנה 214יא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבעה חובת התייצבות בעלי הדין לישיבה המקדמית. לישיבת ההוכחות, קובעת תקנה 214יד(ב), מחויבים להתייצב המצהירים. מכאן ומאחר שב"כ הנתבע התייצב לדיון, לא מצאתי ליתן פסק דין בהעדר התייצבות הנתבע, אלא לדון במחלוקת לגופה.

דיון והכרעה:

מעורבות הנתבע בתאונת הדרכים:

עיון בכתב ההגנה מעלה, כי הנתבע לא הכחיש את מעורבותו בתאונה ולא טען לאחריות התובע, אלא ביקש לייחס אחריות לרכב הנוסף אשר היה מעורב בתאונה. הנתבע אף לא התייצב לדיון ולא נחקר על תצהירו ובכך, מעורבותו בתאונה ואחריותו לנזקי התובע, הוכחו. האמור מצטרף לעובדה שהנתבע אישר במסגרת תא"מ 1711-10, מעורבותו ואחריותו המשותפת לתאונה.

היקף אחריות הנתבע:

המחלוקת העיקרית שנותרה להכרעה נוגעת להיקף אחריות הנתבע לנזקי התובע. קרי- האם הנתבע אחראי אך ל- 70%, או שמא ל- 100% מהנזקים. לטענת הנתבע, חב הוא ב- 70% מהאחריות לנזקי התובע, בהתאם להסכם אליו הגיע עם הנהג הנוסף שהיה מעורב בתאונה, הסכם שקיבל תוקף של פסק דין. לגישתו, לנוכח ההסכמות האמורות, המדובר בנזק הניתן לחלוקה.

מעוולים יחד:

כאשר במספר מעוולים עסקינן, קובע סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח משולב], כי "היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד".

בד"נ 15/88 סקר כב' בית המשפט העליון את מעמדם השונה של מעוולים:

"במקרים שבהם סובל אדם נזק עקב עוולה, המבוצעת על-ידי שני מזיקים או יותר, מבחינים, לצורך עניין כמו זה שלפנינו, בשלושה סיווגים אפשריים: א. מעוולים במשותף - (joint tortfeasors); ב. מעוולים בנפרד - (several concurrent tortfeasors) שגרמו נזק אחד; ג. מעוולים בנפרד שגרמו נזקים נפרדים (tortfeasors several independent) " (ד"נ 15/88 מלך נ' קורנהויזר, פ"ד מד(2) 89, בעמ' 97).

בנסיבות שבפני עסקינן בשני מעשי עוולה נפרדים אשר גרמו לתובע לנזק אחד ומכאן, שכל אחד מהמזיקים אחראי למלוא הנזק:

"וכך אני מגיע לשאלה הנראית לי כמרכזית וחשובה מבחינה ענינית ומשפטית כאחד, היינו כיצד יש לסווג את נהגי הקטנוע והמכונית מבחינת אחריותם לנזקו של המערער: האם יש לראותם כמעוולים יחד במובן סעיף 11 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], הנושאים באחריות הדדית למלוא הנזק, או כמזיקים נפרדים שכל אחד נושא באחריות לחלק מהנזק שנגרם למערער? ... בספר דיני הנזיקין בעריכת פרופ' טדסקי מבחין המחבר המלומד של החלק הדן בסוגי מזיקים בין שלושה סוגים כאלה, היינו: מזיקים במשותף, מזיקים הגורמים נזק אחד, ומזיקים הגורמים נזקים נפרדים. מזיקים במשותף הם אלה המבצעים עוולה אחת כלפי הניזוק וגורמים לו יחד נזק אחד שאינו ניתן לחלוקה, כלומר שאין לייחס חלק מסויים ממנו לזה או לזה.

זה איננו המקרה שלפנינו, שהרי לכל הדעות בוצעו כאן שתי עוולות נפרדות. הסוג השני הוא זה שבו מבצעים שני מזיקים (או יותר) מעשי נזיקין נפרדים, אבל גורמים לניזוק נזק אחד שאינו ניתן לחלוקה. המקרה היום-יומי של סוג זה הוא, ששני נהגים אשמים בהתנגשות כלי רכבם וכתוצאה מכך נגרם נזק, להולך-רגל או לנוסע, שלא ניתן לפצלו ולחלקו בין הנהגים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ